ראשי ביקורות\סקירות ביקורות עדשות 65 מ”מ במבחן: סיגמא ו-Voigtländer

עדשות 65 מ”מ במבחן: סיגמא ו-Voigtländer

0
0

היום אנו מפרסמים ביקורת כפולה על זוג עדשות 65 מ”מ f/2 של שתי חברות – סיגמא היפנית ו-Voigtländer הגרמנית (אם כי עדשותיה של זו האחרונה מיוצרות כיום גם הן במפעל ביפן). לא מדובר בהשוואה, לפחות לא בהשוואה ישירה וזאת משום שכפי שתראו בהמשך מדובר בשתי עדשות שונות הפונות לקהלים שונים ויחד עם זאת משום שמדובר באורכי מוקד וצמצמים זהים הביקורת המשותפת בהחלט מוצדקת לטעמנו.

לפני שנתחיל מילה אודות הגיה של שמות חברות צילום גרמניות. כל מי שיצפה בסרטון הביקורת שהכנו יראה שבחרנו להשתמש בקיצור V במקום בשם המלאה Voigtländer במרבית הסרטון (פרט לפתיחה ולסיכום). למי שמעוניין באופן ההגיה הנכון (במבטא גרמני מדויק) של שם החברה (ושמות חברות צילום גרמניות נוספות) או ממליצים בחום לצפות בסרטון הוידאו של Maximilian Heinrich מהערוץ Analog Insights (ההתייחסות ל-Voigtländer מופיעה סביב דקה 02:00 בסרטון).

ועכשיו אפשר להתפנות לביקורת ונתחיל כרגיל עם התייחסות למבנה ולחומרים בטרם נעבור לבחינת הביצועים של שתי העדשות.

סרטון הוידאו שפרסמנו באתר הבת שלנו בשפה האנגלית LensVid.com אודות שתי העדשות

מבנה וחומרים

כמו תמיד נפתח עם מבט ממוקד על המבנה האופטי, איכות הבניה והיבטים טכניים כלליים אחרים של כל אחת משתי העדשות.

מבנה מתכת איכותי – סיגמא ו-Voigtländer 

מבנה מתכת איכותי - סיגמא ו-Voigtländer 

מבנה אופטי

ל-Voigtländer מבנה אופטי הכולל 10 אלמנטים ב-8 קבוצות עם אלמנט אספרי ותיקון אפוכרומטי (מכאן גם שם העדשה – Voigtländer MACRO APO-LANTHAR 65mm f/2 Aspherical).

לסיגמא מבנה מורכב יותר הכולל 12 אלמנטים ב-9 קבוצות כולל אלמנט SLD ושני אלמנטים אספריים.

חומרים

שתי העדשות בנויות מתכת ונראה שהן מייצגות את הרף הגבוהה ביותר בתחום הנדסת החומרים, הבניה והעיצוב ששתי החברות מציעות נכון להיום והן בהחלט מרשימות. אנו לרוב לא נכנסים בביקורות שלנו להיבטים של אסתטיקה כשמדובר במוצרים (עניין סובייקטיבי בסך הכל) אבל בעיננו שתי העדשות מרגישות וגם נראות נהדר.

המבנה המאד מיוחד של ה-Voigtländer בולט במיוחד באופן שבו טבעת הפוקוס עשויה מ”גלים” עם חריצים לאחיזה (אנו לא מכירים עיצוב דומה אצל יצרניות אחרות) ואילו הסיגמא שייכת לסדרת ה-I, אליה שייכת גם עדשת ה-45 מ”מ של החברה אותה בדקנו כאן לפני כשנתיים. אנו מאד אוהבים את העיצוב של העדשות מסדרה זו והוא לדעתנו העיצוב המרשים ביותר מבין אלו של כל היצרניות המרכזיות כיום.

גודל ומשקל

עדשת ה-Voigtländer כבדה באופן משמעותי ביחס לסיגמא והיא מטה את המחט של המשקל סביב 650 גרם בעוד הסיגמא שוקלת רק 476 גרם (שתי העדשות לא מאד קלות אבל אפשר לצפות לכך כשמדובר בשתי עדשות עשויות מתכת).

כשמדובר באורך הסיגמא היא בעלת אורך של 8 ס”מ ללא מגן השמש וה-Voigtländer מגיעה ל-9.5 ס”מ. עם מגן השמש הסיגמא מגיעה לאורך של 12 ס”מ לעומת כ-11.5 של ה-Voigtländer לה מגן שמש קצר משמעותית.

מצד שני לסיגמא מנגנון פוקוס פנימי והיא איננה משנה את אורכה בזמן מיקוד. ה-Voigtländer כמו כמה עדשות מאקרו אחרות באורכי מוקד דומים מתארכת לא מעט ומגיעה בשיא ל-15 ס”מ (עם מגן השמש).

ההתארכות הזאת של ה-Voigtländer היא אולי האספקט היחיד הנוגע למבנה של העדשה שאנו לא באמת אוהבים והיינו מעדיפים לראות תכנון אופטי שיאפשר עדשה עם מיקוד פנימי במיוחד כשמדובר בעדשות מאקרו/תקריב.

עדשת ה-65 מ”מ – חלק מסדרת ה-I של סיגמא

עדשת ה-65 מ"מ - חלק מסדרת ה-I של סיגמא

טבעות

לשתי העדשות טבעות פוקוס וצמצם. כפי שכבר ציינו, ל-Voigtländer טבעת פוקוס מאד ייחודית ולדעתנו היא נוחה למדי לשימוש למרות שאם חשבתם להרכיב עליה Gears יכול להיות שתתקשו מעט (אנחנו הצלחנו עם גיר גמיש וצר של Tilta אותו הרכבנו לפני החלק הגלי). הטבעת של ה-Voigtländer נמצאת קרוב יותר למצלמה והיא רחבה וכאמור נוחה למדי לשימוש.

לסיגמא יש עיצוב אחר לגמרי. טבעת הפוקוס קרובה יותר לחלק הקדמי של העדשה ובניגוד ל-Voigtländer אין לה hard stops אלא מנגנון fly by wire כמו מרבית העדשות עם AF למצלמות חסרות מראה. ל-Voigtländer אגב טבעת פוקוס עם סיבוב מרשים של כ-300 מעלות – אידאלי לפוקוס מדויק מאד במיוחד בצילומי תקריב.

התחושה וההתנגדות של טבעת הפוקוס של ה-Voigtländer מעולה (מהטובות בה נתקלנו אי פעם, כולל בעדשות קלאסיות), גם לסיגמא התנגדות טובה אבל לא ברמה של ה-Voigtländer.

מצד שני כשמדובר בטבעת הצמצם התמונה הפוכה. לסיגמא יש את אחת מטבעות הצמצם המהנות ביותר בהן השתמשנו עם קליקים מובחנים מאד. ה-Voigtländer הנמצאת בחלק הקדמי מאד של העדשה סבירה אבל לא מספקת את אותה תחושה חוויתית וגם המיקום שלה מעט פחות סטנדרטי.

לשתי העדשות אין אפשרות לעבור למצב ללא קליקים לצורך צילום וידאו (לפחות לא למיטב ידיעתנו) וחבל. ה-Voigtländer עדיפה אבל על הסיגמא בנקודה זאת משום שהקליקים שעושה טבעת הצמצם מאד שקטים וכמעט לא מורגשים. שתי הטבעות נעות אגב בקליקים של 1/3 סטופ.

בונוס נחמד שיש בסיגמא היא האפשרות להעביר את טבעת הצמצם למצב אוטומטי ואז לשלוט בצמצם מהמצלמה – יעיל ושימושי.

טבעת הפוקוס הייחודית של ה-Voigtländer

טבעת הפוקוס הייחודית של ה-Voigtländer

כפתורים ומתגים

ל-Voigtländer אין כפתורים או מתגים.

לסיגמא יש מתג AF/MF יחיד.

מייצב

שתי העדשות אינן כוללות מייצב.

אטימה

רק לסיגמא יש אטימה לאבק/רטיבות. לא ממש יצא לנו לבדוק יכולת זאת אבל מדובר באלמנט גומי די מינימאלי בחיבור העדשה (אנו לא יודעים לומר האם גם בפנים העדשה יש רכיבי אטימה כלשהם).
ה-Voigtländer לא אטומה אז קחו זאת בחשבון.

תושבת

ה-Voigtländer מגיעה בתושבת סוני E בלבד (כיסוי FF). אחד היתרונות הגדולים שלה על פני עדשות MF אחרות לסוני הוא שהיא מעבירה נתונים למצלמה. המשמעות – התמונות מגיעות עם מידע EXIF מלא והמצלמה מתקשרת עם העדשה באופן קבוע (כולל כניסה להגדלה אם בחרתם באופציה במצלמה) בעת שינוי פוקוס בעדשה – מאד שימושי וחבל שלא יותר עדשות ידניות לסוני מגיעות עם תכונה זאת.

הסיגמא מגיעה כמו כל העדשות החדשות של החברה לתושבת סוני ולתושבת L של פנסוניק/לייקה וסיגמא (כיסוי FF).

מגן שמש

ל-Voigtländer יש מגן שמש קומפקטי מאד המתחבר בהברגה (שיטה שהייתה מקובלת הרבה יותר בעבר אבל זאת העדשה המודרנית הראשונה עם חיבור כזה בה נתקלנו). אפשר היה לחשוב שהמגן לא באמת מספק הגנה משמעותית אבל האלמנט הקדמי של העדשה פנימי מאד כך שלא ממש נתקלנו בבעיות והמגן משמש גם כסוג של הגנה נוספת לעדשה.

לסיגמא יש מגן שמש סטנדרטי יותר אם כי גם הוא עשוי מתכת ועמוק משמעותית (עם חריצים בחלק הפנימי) והוא מתחבר בסיבוב רגיל כמו מרבית מגיני השמש בשוק.

עלי צמצם

ל-Voigtländer יש 10 עלי צמצם בעוד לסיגמא 9 עלים.

פילטר

ל-Voigtländer פילטר בקוטר 67 מ”מ ומכיוון שלעדשה מגן שמש מוברג ניתן לחבר את הפילטר לפני מגן השמש או אחריו (אנו מוצאים שחיבור שלו בין העדשה למגן השמש שומר עליו מעט יותר).

לסיגמא קוטר פילטר קטן מעט יותר – 62 מ”מ.

ביצועים

פוקוס

ה-Voigtländer היא כאמור עדשה ידנית אבל כפי שהזכרנו היא מעבירה נתונים מלאים למצלמה ואנו מוצאים שמיקוד איתה הוא מהטובים והנוחים ביותר בהם נתקלנו בעדשה ידנית בשל המעבר המהיר להגדלה (היה נחמד אם סוני אגב הייתה מאפשרת דרך פשוטה לבצע השהיה של ההגדלה באמצעות כפתור בכדי לראות את הקומפוזיציה המלאה אבל לא מדובר במגבלה של העדשה).

לסיגמא יש כמובן מנוע פוקוס (מסוג stepping motor) ואתם יכולים לראות קצת מביצועיו בסרטון הביקורת שלנו. באופן כללי נאמר כי הוא מהיר ומדויק למדי אם כי נתקלנו גם בפספוסים (ויש לו מידי פעם גם hunting) ואם תצמידו את האוזן בהחלט תוכלו לשמוע אותו. מהנסיון שלנו איתו הוא לא מגיע לרמה של המנוע בעדשת ה-85 מ”מ f/1.4 המעולה של סיגמא (ראו ביקורת שלנו) המתקרב לזה של עדשות סוני המקוריות ועדיין הוא בהחלט שמיש במרבית הסיטואציות.

חדות

כמו בכל הסקירות הקודמות שלנו נקדים ונאמר כי גם בביקורת זו אנו עושים שימוש בבדיקות החדות בתרשים המקצועי של חברת Imatest (מדובר בתרשים דיוק פוקוס מודפס ברמת דיוק גבוהה, יקר מאד, שנועד לבחון היבטים אופטיים שונים ובראשם חדות).

במרכז הפריים ה-Voigtländer חדה ביותר וסגירה ל-f/2.8 מוסיפה אפילו עוד מעט חדות. יש מעט מאד מקום נוסף לשיפור בצמצמים סגורים יותר.

בדיקת חדות במרכז הפריים – Voigtländer. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

sharpness voiglander center

בצידי הפריים הסיפור מעט שונה. למרות שהעדשה חדה למדי בצמצם f/2 ו-f/2.8, אם תסגרו ל-f/4 או אפילו f/5.6 תוכלו לגלות באמת כמה חדה העדשה יכולה להיות והתוצאה מרשימה מאד.

בדיקת חדות בצידי הפריים – Voigtländer. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

sharpness voiglander corners

הסיגמא הפתיעה אותנו לטובה במרכז הפריים עם חדות גבוהה מאד גם בצמצם פתוח עם שיפור קל ב-f/2.8 לרמה המקבילה פחות או יותר לזו שתקבלו עם ה-Voigtländer.

בדיקת חדות במרכז הפריים – סיגמא. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

sigma sharpness center

הפינות מצד שני אינן באותה רמת חדות. התוצאות סבירות עד בינוניות עד f/4 ומשתפרות מאד סביב f/5.6.

בדיקת חדות בצידי הפריים – סיגמא. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

sigma sharpness corner

מרחק פוקוס (וחדות בתקריב)

ה-Voigtländer היא עדשת תקריב ואנו מחשיבים אותה כעדשת מאקרו, עם יחס הגדלה רשמי של 1:2 (נהוג לכנות רק עדשות בעלות יחס הגדלת מאקרו של 1:1 כעדשות מאקרו אבל דעתנו היא שגם עדשות עם יחס הגדלה של 1:2 צריכות להיכלל בקטגוריה כל עוד נתון זה מופיע באופן ברור). בפועל אנו יכולים לומר כי לסוג הצילום שלנו הכולל מזון ומוצרים (ולעיתים אפילו תכשיטים אם כי לרוב לא מאד קטנים) העדשה מתאימה מאד. למעשה אנו בוחרים אותה על פני עדשת ה-90 מ”מ מאקרו (יחס הגדלה 1:1) של סוני עצמה הנחשבת עדשה מעולה שגם היא קיימת בארסנל שלנו במרבית המקרים.

מרחק הפוקוס המינימאלי של ה-Voigtländer עומד על 30 ס”מ ממישור החיישן (הנתון הרשמי של החברה הוא 31 ס”מ אגב) ובערך 14 ס”מ מקצה העדשה (עם מגן השמש).

אם נעבור לסיגמא, כן אנו רואים למעשה את ההבדל המרכזי בין שתי העדשות. בניגוד ל-Voigtländer, הסיגמא איננה עדשת תקריב עם מרחק פוקוס מינימאלי של 51 ס”מ (במצב ידני, או 55 ס”מ עם AF) ויחס הגדלת מאקרו של 1:6.8.

בתמונה למטה אתם יכולים לראות את ההבדל העצום ביחס ההגדלה של שתי העדשות. החדות במרכז הפריים בעדשת ה-Voigtländer היא פנטסטית אפילו בצמצם פתוח ופה טמון כנראה כוחה האמיתי של העדשה. במקרה של הסיגמא התמונה איננה חדה מאד אבל היא משתפרת בצמצם f/2.8.

בדיקת חדות בתקריב – למעלה משמאל סיגמא f/2 למעלה מימין סיגמא f/2.8; למטה משמאל Voigtländer ב-f/2 למטה מימין Voigtländer ב-f/2.8

בדיקת חדות בתקריב - למעלה משמאל סיגמא f/2 למעלה מימין סיגמא f/2.8; למטה משמאל Voigtländer ב-f/2 למטה מימין Voigtländer ב-f/2.8

נשימה (Breathing)

בבדיקות שלנו (תוכלו לראות הדגמה בסרטון הביקורת) שתי העדשות הפגינו כמות נכבדה של שינוי בפריים בעת שינוי מיקוד. מבחינה זאת אף אחת מהעדשות איננה אידאלית לעבודת וידאו (יחד עם זאת אנו בהחלט מצלמים לא מעט b-rolls עם ה-Voigtländer ללא כל קושי כל עוד לוקחים בחשבון מגבלה זו).

עיוות צבע (CA)

כאשר מדובר בעיוות צבע הסיגמא הרשימה אותנו מאד ללא שבריר של עיוות צבע כרומטי אורכי (longitudinal chromatic aberration) אפילו בצמצם פתוח על פני כל הפריים. ה-Voigtländer הפגינה גם היא ביצועים טובים מאד (כיאה לשמה) ובכל זאת אנו צריכים לתת את הניקוד במקרה זה לסיגמא.

בדיקת CA – למעלה משמאל סיגמא f/2 למעלה מימין סיגמא f/2.8; למטה משמאל Voigtländer ב-f/2 למטה מימין Voigtländer ב-f/2.8

בדיקת CA - למעלה משמאל סיגמא f/2 למעלה מימין סיגמא f/2.8; למטה משמאל Voigtländer ב-f/2 למטה מימין Voigtländer ב-f/2.8

החזרים (Flare)

במבחן ההחזרים קיבלנו תוצאות מעניינות. למרות שה-Voigtländer הראתה הרבה פחות החזרים במבחן שלנו (ראו הדגמות בסרטון הביקורת), ה-flare בסיגמא נראה הרבה יותר “קולנועי”, אם זה מה שאתם מחפשים כמובן.

האפלת פינות (Vignette)

אולי המגבלה האופטית המשמעותית ביותר של עדשת ה-Voigtländer נוגעת להאפלת פינות. בצמצם פתוח וללא תיקון במצלמה תראו הרבה מאד האפלה, צמצם f/2.8 משתפר אבל רק בצמצם f/4 תראו תוצאות טובות וניקוי מלא כמעט סביב f/5.6.

בדיקת האפלת פינות – Voigtländer. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

בדיקת האפלת פינות - Voigtländer. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

הסיגמא נראית הרבה יותר טוב אפילו בצמצם f/2 עם שיפור משמעותי ב-f/2.8 ושיפורים קלים בצמצמים סגורים יותר.

בדיקת האפלת פינות – סיגמא. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

בדיקת האפלת פינות - סיגמא. שמאל למעלה צמצם f/2, ימין למעלה f/2.8; שמאל למטה f/4, ימין למטה f/5.6 

עיוות חבית (Barrel Distortion)

ל-Voigtländer עיוות חבית הופכי (pincushion distortion) מינימאלי מאד.

לסיגמא לעומת זאת יש עיוות דומה מודגש הרבה יותר.

הכל כמובן כאשר התיקון האוטומטי במצלמה כבוי.

בוקה

בדיקת הבוקה מראה הבדלים מעניינים בין שתי העדשות. הסיגמא מציגה בוקה עגול ונקי יחסית במרכז הפריים בצמצם פתוח. ה-Voigtländer מציגה הרבה onion rings וסגירת הצמצם ל-f/2.8 כבר מתחילה להראות את צורת הצמצם בעל 10 הלהבים (הלא מעוגלים) בנקודות האור.

בוקה בצמצמים פתוחים – למעלה משמאל הסיגמא בצמצם f/2 ומימין בצמצם f/2.8; למטה משמאל ה-Voigtländer בצמצם f/2 ומימין בצמצם f/2.8

Bokeh

תמונות לדוגמא

צילמנו הרבה מאד עם שתי העדשות (ה-Voigtländer נמצאת ברשותנו מאז רכשנו אותה לפני כשנה לערך ואנו עובדים איתה כמעט על בסיס יומי גם לצורך צילומים מסחריים בסטודיו – ראו למטה וגם לצילומים עבור LensVid). כל התמונות לא עברו עריכה כלשהי פרט ל-crop אלא אם צויין אחרת.

צילומים לדוגמא עם הסיגמא

A7R06720 A7R06707 A7R06696 A7R06682 A7R05845 A7R05810 A7R05760 A7R05711 A7R05600 A7R05562

מספר צילומים מסחריים שביצענו עם ה-Voigtländer (צילום הבירה עבר עריכה קלה)

A7R00359 non edited A7R02857 A7R09136

סיכום

זאת הייתה אחת הביקורות הארוכות ביותר שביצענו כאן מזה זמן והיא לימדה אותנו רבות על שתי העדשות (עבורנו השקעת הזמן הייתה שווה ולו רק בכדי ללמוד יותר על החוזקות והחולשות של עדשת ה-Voigtländer שלנו).

לשתי העדשות נקודות חוזקה משמעותיות ומספר מצומצם של נקודות חולשה. מבין השתיים הסיגמא היא ללא ספק העדשה העדיפה “לשימוש כללי” ואורך המוקד שהיא מספקת הוא לדעתנו שימושי מאד – מעט ארוך יותר מ-50 מ”מ אבל קצר באופן ניכר לעין מעדשות 85 מ”מ ובעל אופי אחר.

הסיגמא היא עדשה קטנה וקומפקטית, קלה יחסית למרות המבנה המתכתי שלה עם איכות בניה מעולה וביצועים אופטיים טובים מאד בצילום סטילס במיוחד במרכז הפריים.

לעדשה מעט מאד נקודות חולשה הכוללות בעיקר נשימה, עיוות חבית הופכי וביצועים שאינם מרשימים בצילומי תקריב. בכל הנוגע לביצועי הפוקוס, אף שהעדשה תפקדה לרוב בצורה משביעת רצון היא לא משתווה לטעמנו לעדשות הטובות ביותר של החברה בקטגוריה זו.

זו לצד זו – ה-Sigma 65mm F2.0 DG DN מימין וה-Voigtländer Macro 65mm F2 APO-Lanthar משמאל

זו לצד זו - ה-Sigma 65mm F2.0 DG DN מימין וה-Voigtländer Macro 65mm F2 APO-Lanthar משמאל

אם אנו עוברים ל-Voigtländer אנו מגלים עדשה שונה למדי. כמו הסיגמא גם היא בנויה כולה ממתכת בצורה מעולה עם עיצוב מאד ייחודי. העדשה ידנית אבל עם תקשורת מלאה למצלמה דבר שהופך את השימוש בה להרבה יותר אפקטיבי ונוח.

ביצועי החדות שלה עולים על אלו של מרבית העדשות שבדקנו ב-10 השנים האחרונות (אם לא כולן), ולמרות שהיא איננה נחשבת באופן רשמי עדשת מאקרו (עם יחס הגדלה של 1:2 “בלבד”) היא משמשת עבורנו כעדשת התקריב הנבחרת (וזאת למרות שכמו שציינו ברשותנו עוד מספר עדשות מאקרו “אמיתיות” כולל הסוני 90 מ”מ הנחשבת מזה שנים לאחת מהטובות בקטגוריה).

אין כנראה עדשות מושלמות וגם ל-Voigtländer מספר חולשות, ביניהן נשימה בולטת, בוקה לא מרשים בלשון המעטה אבל בעיקר הרבה מאד האפלת פינות בצמצמים פתוחים (כשלא מתבצע כמובן תיקון אוטומטי במצלמה).

למרות המגרעות הללו ה-Voigtländer היא אחת העדשות האהובות עלינו (מתוך למעלה מ-20 עדשות שונות בארסנל המתרחב שלנו לסוני) ואחרי עבודה איתה על פני קרוב לשנה לא היינו מחליפים אותה באף עדשה אחרת.

לפני שניגע במחיר מילה למי שעומד מאחורי העדשה בחברת Voigtländer (העברנו את הבקשה הנ”ל גם בצינורות המקובלים ישירות להנהלת החברה). בליין של החברה ישנה גם עדשת 110 מ”מ מאקרו (יחס הגדלה 1:2) שהיא אחותה הגדולה/ארוכה של העדשה אותה בחנו כאן ולמרות שטרם ניסנו אותה בעצמנו הביקורות ברשת מראות כי ביצועיה דומים לעדשה שלנו במידה רבה – קרי מעולים.

מה שחסר לנו בליין של החברה הן שתי עדשות תקריב דומות אבל רחבות יותר – המלצתנו הייתה לשתי עדשות סביב 40 מ”מ ו-25 מ”מ עם יחס הגדלה דומה. עדשות כאלו לא נמצאות כיום בליין של סוני ולמיטב ידיעתנו גם לא של שום יצרנית צד שלישי לתושבת E ואנו מאמינים שהן חסרות מאד ללא מעט צלמים.

מחירים

כפי שאתם וודאי יכולים לתאר לעצמכם שתי העדשות המעולות שבדקנו היום אינן זולות במיוחד. למעשה היינו מרשים לעצמנו להגדיר את שתיהן כעדשות סטילס מקצועיות עם מחיר תואם.

הסיגמא היא הזולה מבין השתיים ונמכרת בחו”ל תמורת כ-700 דולר ואילו ה-Voigtländer נמכרת תמורת כ-950 דולרים – סכום לא מבוטל ללא ספק, אבל העדשה שלנו כבר הספיקה להחזיר את מחירה יותר מפעם אחת.

  • אנו רוצים להודות לחברת שפע ספוט יבואנית סיגמא לישראל על אספקת העדשה לביקורת. מהחברה נמסר לנו כי מחירה של העדשה בארץ עומד על 2696 ש”ח לצרכן.
  •  עדשות Voigtländer מיובאות אף הן לארץ וניתן לרכוש אותן באמצעות התקשרות עם היבואן (דרך עמוד הפייסבוק הבא), מחירה של העדשה בארץ 3700 ש”ח.
עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *