בכתבה הראשונה הצגנו בפניכם את הקונספט של קאמרה אובסקורה (לשכה אפלה, בעברית). רעיון זה, על אף היותו בן אלפי שנים, נותר הבסיס הטכנולוגי למצלמות של היום – המצלמה ביסודה היא קופסה אטומה לאור. אולם כדי להפיק תמונה מלשכה אפלה זו, יש צורך בעוד שני רכיבים עיקריים: אמצעי המאפשר למקד את האור דרכו ורכיב נוסף המסוגל 'להקליט' את האור. שני אלו הם העדשה והחיישן, בהתאמה.

יש הרבה סוגי מצלמות, אבל אנחנו נתמקד בסוג מצלמות ספציפי – ה-DSLR (ראשי התיבות של Digital Single Lens Reflex) או כפי ששגור – 'מצלמת רפלקס'. מצלמת DSLR היא שדרוג של מצלמת ה-SLR אשר נובע מהחלפת הפילים בחיישן דיגיטלי. בזכות השדרוג נוספו תכונות שלא ניתן היה לקבל במצלמות הפילים דוגמת הצגת תמונה מיד לאחר שצולמה, שמירת אלפי תמונות על רכיב זיכרון קטן, מחיקת תמונות לפינוי מקום ועוד. במצלמת DSLR הצלם רואה בדיוק את מה שהוא מצלם דרך עינית, ויכול לבצע התאמות על ידי סיבוב חוגות ולחיצה על כפתורים.

מצלמת DSLR מסוג ניקון D90 (צילום: עידן פרסר)

IdanPresserC IMG 6929

כשתלכו לקנות מצלמת DSLR בחנות, ישאלו אתכם אם אתם רוצים לקנות 'גוף בלבד' או גוף יחד עם עדשה – הבדל חשוב ביחס למצלמות קומפקטיות בהן העדשה בלתי נפרדת מגוף המצלמה. לכל גוף שתרכשו תהיה אופציה לשליטה ידנית מלאה, אולם נוחות ופשטות הגישה לאפשרויות השונות נוטה לעלות ככל שהגוף מקצועי יותר (כמובן שקיימים הבדלים משמעותיים נוספים, עליהם נדבר בכתבות הבאות). בארץ בולטות במיוחד מצלמות של קנון וניקון, אולם כידוע קיימות חברות נוספות המייצרות מצלמות רפלקס ביניהן סוני ופנטקס (ומספר חברות נוספות המייצרות מצלמות בעלות עדשות מתחלפות דוגמת פנסוניק, אולימפוס, סמסונג, פוג'יפילם ואחרות – הרשימה המלאה מופיעה בעמוד המפרטים הראשי שלנו).

העדשה

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר שיש ל-DSLR על פני מצלמות קומפקטיות הוא האפשרות להתאים את העדשה לנושא המצולם (ולתקציב שלכם). כלומר – גוף המצלמה שומר בתוכו את הרכיבים האלקטרונים והמכניים הדרושים להפקת תמונה, ויש לחבר לו עדשה. ללא עדשה, לא ניתן להפיק תמונה.

העדשה הפשוטה ביותר היא פיסת זכוכית קמורה אשר תפקידה 'לקחת' את קרני האור החוזרות מן האובייקט ולמקד אותן כדי ליצור תמונה של הסצנה הנמצאת מול העדשה.

העדשה ממקדת את האור המוחזר מהאובייקט על מישור החיישן (איור: עידן פרסר)

lensRefraction IdanPresserC

איך זכוכית יכולה לעשות את זה? לא ניכנס למשוואות פיזיקאליות באופטיקה, אך רק נאמר שכשאור עובר מתווך אחד לאחר (מאוויר לזכוכית במקרה שלנו) הוא משנה מהירות. אור עובר מהר יותר באוויר מאשר בזכוכית, ולכן העדשה מאיטה אותו. כשאור פוגע בזכוכית בזווית, חלק מקרני האור יגיעו לזכוכית מהר יותר ומתוך כך יתחילו להאט קודם ולכן לשנות כיוון.

עדשת 50 מ"מ מפתח צמצם 1.8 (צילום: עידן פרסר)

IdanPresserC DSC7578

העדשות של ימינו מורכבות ממספר אלמנטים (זכוכיות) המפזרים ומלכדים את האור. תכנון רכיבי העדשה ואיכותם מהווים מרכיב חשוב ביותר באיכות התמונה הסופית.
לעיסוק בעדשות ישנם מונחים רבים אותם חשוב להכיר על מנת להבין ולשלוט בז'רגון הצילומי. נתחיל מהבסיסיים יותר – פוקוס, אורך מוקד ופרספקטיבה.

פוקוס

עד כה תיארנו לעצמנו קרני אור הנכנסות דרך העדשה ופוגעות בצורה מושלמת במישור החיישן בדיוק כאשר הקרניים מתכנסות לנקודה אחת, אולם אין זה תמיד המקרה. פוקוס הוא הנקודה שבה קרני האור המוחזרות מאובייקט הצילום מתכנסות על מישור החיישן. תמונה (או חלק בתמונה) מוגדרת 'בפוקוס' כאשר האובייקט המופיע בתמונה חד לחלוטין, ו'לא בפוקוס' (או 'מחוץ לפוקוס') אם האור לא מתכנס בצורה טובה על מישור החיישן והאובייקט מטושטש. (אל תבלבלו זאת עם טשטוש הנגרם מסיבות אחרות כגון רעד מצלמה או תנועת האובייקט). עקב התכונות האופטיות של עדשות, רק עצמים בטווח מצומצם של מרחקים מהמצלמה יופיעו באופן חד וברור (אגב, טווח זה נקרא עומק שדה, וגם עליו נדבר בכתבות הבאות).

רק חלק קטן בתמונה מתקבל בפוקוס חד וברור (צילום: Ligar)

DOF focus Ligar

אורך מוקד

אורך מוקד (נמדד במילימטרים) קובע את מידת ההגדלה של התמונה המוקרנת על מישור החיישן, ואת זווית הראיה המתקבלת. אורכי מוקד ארוכים מובילים להגדלה גדולה יותר וזווית ראיה צרה יותר, בעוד שאורכי מוקד קצרים באים לידי ביטוי באופן הפוך. זווית הראיה נמדדת באמצעות היחס בין אורך המוקד לגודל החיישן.

[ws_table id="1"]

* עוד על חלוקה לסוגי עדשות ואורכי מוקד תוכלו למצוא בכתבה הבאה.

עדשה שאורך המוקד שלה קרוב לאורך האלכסון של החיישן (מפינה לפינה) נקראת 'עדשה נורמאלית', היא נקראת כך כי זווית הראיה והפרספקטיבה דומה לזו של העין האנושית. זווית זו היא כ-50 מעלות.
לדוגמה: עבור מצלמות עם חיישן מלא או 'Full Frame' (כלומר חיישן בעל גודל דומה לזה של פילים 35 מ"מ קלאסי או 36 מ"מ על 24 מ"מ) האלכסון הוא כ-43 מ"מ ו'עדשה נורמאלית' טיפוסית תהיה לפיכך עדשת 50  מ"מ.

המחשה למדידת אורך מוקד (איור: עידן פרסר)

focalLength IdanPresserC

פרספקטיבה

פרספקטיבה בצילום היא תחושת העומק המתקבלת בתמונה. כידוע, כשאנחנו רואים תמונה על צג מחשב, או תמונה מודפסת, אנחנו מסתכלים על ייצוג דו-ממדי של המציאות התלת-ממדית. אז איך זה שאנחנו מסוגלים לתפוס "עומק" כשאנחנו מסתכלים בתמונה? תמונה דו-ממדית (המתארת סצינה תלת-ממדית) היא בעצם אשליה המנצלת את האופן בו המוח שלנו מתרגם מידע כגון יחסים מרחביים בין אובייקטים בתמונה, יחד עם הממדים שלהם ביחס לנקודת המבט (עדשת המצלמה), כדי להבין עומק.
במילים אחרות אם ישנו אובייקט החוסם את שדה הראייה שלנו ביחס לאובייקט אחר בתמונה, כנראה שהראשון קרוב יותר מהשני, ואם ישנם אובייקטים מוכרים (כאלו אשר מוחנו יודע להעריך את גודלם היחסי כגון עץ, מכונית או בית) המופיעים בתמונה, המוח ידע לנתח ולתייחס להפרשי הגדלים ביניהם כמרחקים – כך למשל אם נראה בתמונה מכונית הגדולה פי שלוש מבניין רב-קומות, נבין מיד כי ככל הנראה המכונית קרובה יותר למצלמה מן הבניין.

המחשת פרספקטיבה כתלות באורך מוקד (צילום: עידן פרסר)

Perspective IdanPresserC

עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים מה היא פרספקטיבה, נסביר כיצד משפיע אורך המוקד על הפרספקטיבה בתמונה. כלל האצבע הוא – ככול שאורך המוקד גדול יותר הפרספקטיבה נדחסת, וגורמת לרקע להיראות קרוב לנושא. לעומת זאת, בעדשות רחבות (ובמיוחד בעדשות אולטרה-רחבות), הפרספקטיבה נפרסת וכך נוצרת תחושת עומק בתמונה.

מכאן שבעדשות טלה (טלפוטו) תחושת המרחק בין עצמים נעשית זניחה, ואילו בעדשות רחבות – מרחקים בין עצמים קרובים עשויים להיראות גדולים מאד. כאמור, עדשת 50 מ"מ (נורמאלית) מייצגת את הפרספקטיבה כפי שהיא נראית לעין הבלתי מזוינת.

פרספקטיבה בעדשה אולטרה-רחבה (צילום: עידן פרסר)

20110607 8011 Idan PresserC

כיום, חלק גדול מן העדשות הנמכרות הינן עדשות זום. בהבדל מעדשה קבועה, בעדשת זום קיימים אלמנטים המאפשרים לשנות אורך מוקד (וכך גם את זווית הראיה והפרספקטיבה), עדשות זום מתוארות לפי גבולותיהן, ולעיתים לפי מידת ההגדלה שלהן, לדוגמה: לעדשת 70-200 טווח זום שבין 70 מ"מ ל-200 מ"מ ויחס ההגדלה הוא 200 חלקי 70 או '2.85x', לעומתה עדשת 18-55 נעה בין 18 מ"מ בצידה הרחב ל-55 מ"מ בצידה השני והיא מגדילה בערך פי 3. המונח 'סופר-זום' (או לעיתים 'אולטרה-זום', או אצל יצרניות מסוימות All-Around) שייך בעיקרו לעולם המצלמות בעלות העדשות המקובעות (מצלמות אלו מכונות לעיתים גם דמוי SLR), אולם בשנים האחרונות הופיעו עדשות סופר-זום גם עבור מצלמות DSLR והן מכסות טווח רחב מאד של אורכי מוקד, דוגמה טובה היא עדשת 18-270 של חברת Tamron בעלת יחס הגדלה של 15x. נכון לכתיבת שורות אלה, עדשות סופר-זום נוטות להיות חדות פחות מעדשות פריים (עדשות בעלות אורך מוקד קבוע) באופן מורגש.

הדגמה לפעולת עדשת זום (אנימציה: Smial) 

Zoom prinzip Smial

הצלחנו לכסות חלק נכבד מהיסודות הנוגעים לאופן פעולתה של העדשה וכיצד אורך המוקד משפיע על התמונה הסופית שלנו. עברנו על לא מעט מונחים לא פשוטים, אל תדאגו אם לא קלטתם הכל בפעם הראשונה, מעטים מפנימים את כל המידע הזה מיד.
ככל שתקראו יותר בנושא, דברים שנראים כרגע לכאורה לא קשורים ולא חשובים, יתחברו להם יחדיו לתמונה רחבה וברורה ויקנו לכם הבנה טובה יותר של מושגי היסוד בצילום ובסופו של דבר יעשו אתכם צלמים יותר טובים.
בפעם הבאה נלמד על הצמצם ועל איך ליצור את הרקע המטושטש הזה שכולם אוהבים.

הכותב: עידן פרסר, עורך מגזין קומפוזיציה ומדריך בגליץ בית הספר לצילום.

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב יסודות הצילום

7 תגובות

  1. Avatar

    ניסן לב-רן

    20/04/2012 ב 4:36 PM

    אני אוהב את פשטות ההסבר בשפה לכל נפש, לא אחת נתקלתי בצורך להסביר מושגי יסוד וקשה להסביר אותם ללא עזרים ויזואליים כגון מה שמוצג כאן – הרעיון נפלא. אני בטוח כי רבים ימצאו כאן הרבה תשובות לתהיותיהן בנוגש למושגים אלה.

    השב

  2. Avatar

    יובל

    20/04/2012 ב 9:32 PM

    תיקון קטן – 10-28 מ"מ הם לא 180-74 כי כדי לקבל זווית של 180 מעלות יש צורך ב 8מ"מ , ולא 10

    השב

  3. Avatar

    עידו גנוט

    20/04/2012 ב 10:19 PM

  4. Avatar

    Igal

    22/04/2012 ב 2:45 PM

    מדריך מעולה, תודה רבה!

    השב

  5. Avatar

    levi

    22/04/2012 ב 8:18 PM

    תודה רבה. פשוט ולעניין.

    השב

  6. Avatar

    יהודה אלון

    22/04/2012 ב 9:50 PM

    לעידן שלום כתבה מעניינת וממקדת מושגים בצילום אשמח לעקוב ותמיד לקרוא ולהיזכר במושגי צילום יישר כוח

    השב

  7. Avatar

    אלון

    01/05/2012 ב 10:05 PM

    תודה רבה

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.