ראשי מבזקים NX1 – מצלמת על חדשה של סמסונג בפוטוקינה?

NX1 – מצלמת על חדשה של סמסונג בפוטוקינה?

75
0

מזה זמן שאנו מדווחים כאן כי סמסונג מפתחת בשקט מצלמה מתקדמת חדשה שתמוצב בראש ליין המצלמות של החברה ותכונה NX1. כעת מגיעים פרטים ראשונים – ומעניינים – על המצלמה העתידית.

על פי ידיעה שהתפרסמה ברשת היום, ה-NX1 תהיה המצלמה חסרת המראה המתקדמת ביותר של סמסונג עד היום. היא תכלול חיישן APS-C חדש (סמסונג לא שיפרה את החיישן שלה מזה מספר שנים) ברזולוציה של 28 מגה פיקסל (הרזולוציה הגבוהה ביותר לחיישן APS-C סטנדרטי עד היום). בנוסף המצלמה צפויה לתמוך בצילום וידאו ברזולוציה אולטרה גבוהה (4K). הפרט האחרון בנוגע למצלמה קשור למערכת ההפעלה שלה – אנדרואיד, כך על פי הידיעה לפחות. יהיה מעניין לראות האם סמסונג תחליט להשיק את מצלמת הדגל שלה עם מערכת הפעלה שאיננה ייעודית למצלמות (ועשויה לעיתים להיות גם איטית בביצוע פעולות ביחס למערכת הפעלה ייעודית).

בשולי הדברים הוזכר גם בידיעה שהחברה ממשיכה בפיתוח ליין עדשות איכותיות כולל עדשת NX 50-150mm f/2.8 OIS STM. אנו התנסנו בעבר בשימוש בעדשת ה-85 מ"מ f/1.4 הנוכחית של החברה אשר הפיקה איכות תמונה טובה בהחלט אך לא הייתה מותאמת לעבודה עם חלק ניכר מהמצלמות הנוכחיות של החברה (בעיקר בשל גודל ומשקלה אך גם בשל מערכת הפוקוס שלה).

ליין המצלמות של סמסונג – בראש הפירדמידה ה-NX1 העתידית (מתוך מצגת של החברה)

SAMSUNG-nx1-PYRAMID

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מבזקים

75 תגובות

  1. משה

    25/05/2014 ב 8:01 PM

    בגלל שחברות סוני פנסוניק כנון חוששות מסמסונג לא כדי לקנות עכשיו אני מעריך שהחברות יישרו קו עם ה4K בוידאו זולות יחסית בטח מ GH4.
    אם לסוני יש שכל כדי שאנשים לא יתפתו לקנות NX1 בגלל ה4K שיעשו עדכון ל RX100 III ו A6000 לצילום 4K כי המעבד החדש כבר יודע לצלם 4K כמו שראינו במצלמת וידאו X100 (נראה לי זה השם)

    השב

  2. אכילס

    26/05/2014 ב 2:44 PM

    אני פשוט נדהם!
    נדהם עד כמה אפשר לצופף פיסקלים בשטח נתון ובמקביל, לרמות את הצרכן.
    חיישן קרופ של 28 מגה פיסקל מייצר דיפרקציה כבר בצמצם f5.4!!
    כלומר רוב העדשות שהצמצם הפתוח ביותר הוא מעל f2.8 פשוט לא שוות!
    (עקרון שני הסטופים לאופטימום חדות).
    אפשר לראות את חישוב ak דיפרקציה דיגיטאלית באתר של,
    Cambridge in Colour

    השב

  3. עידו גנוט

    26/05/2014 ב 4:56 PM

    אני לא בטוח שזה כזאת בעיה כמו שאתה מציג אותה. קודם כל סמסונג מתכננת ליין עדשות מהירות ("ומקצועיות"), דבר שני דפרקציה היא לא שחור ולבן – יכול להיות שתראה טיפה ירידה בחדות בצמצם לא מאד סגור אבל מצד שני בצמצם פתוח תקבל הרבה מאד פרטים בגלל הרזולוציה (עם עדשה טובה כמובן). בוא נגיד שלא הייתי משתמש בה לצילום נוף או מאקרו אבל לפורטרטים אולי היא תהיה טובה…

    השב

  4. אכילס

    26/05/2014 ב 7:21 PM

    אתה צודק לגבי ההשפעה הקטנה של הדיפרקציה בצילומים יומיומיים. עןד סטופ או סטפ וחצי מעבר לטווח הממולץ לא יהיה כל כך נורא. אבל לצילומי, פורטרטים ובטווח הטלה הדיפרקציה היא די מורגשת.

    השב

  5. עידו גנוט

    26/05/2014 ב 8:12 PM

    למה דווקא בטלה?

    השב

  6. עידו גנוט

    26/05/2014 ב 8:13 PM

    אה כן משהו טוב אחד יצא מההערה שלך – אנחנו נפרסם בלנסביד סרטון על דיפרקציה (עם קישור לעמוד של Cambridge in Colour – שון עשה עבודה ממש יפה עם האתר הזה – הוא טכני אבל גם עשוי מאד יפה).

    השב

  7. רותי

    27/05/2014 ב 6:40 AM

    אכילס: "חיישן קרופ של 28 מגה פיסקל מייצר דיפרקציה כבר בצמצם f5.4!!"

    מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    למדתי "רק" 4 שנים בבי"ס לצילום, וזה חדש לי לגמרי…

    נראה שאכילס ממציא מחדש את חוקי האופטיקה, אבל לאף אחד כאן אין את האינטגריטי לשאול אותו:

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד את זה בסטופים? ("אתה צודק לגבי ההשפעה הקטנה של הדיפרקציה בצילומים יומיומיים. עןד סטופ או סטפ וחצי מעבר לטווח הממולץ לא יהיה כל כך נורא")

    הזוי ברמות.

    השב

  8. אכילס

    27/05/2014 ב 9:53 AM

    עידו בקרוב יעלה את הסרטון ואולי גם הלינק ל Cambridge in Colour
    בתקווה שתוכלי ללמוד דבר או שניים על דיפרקציה.
    שון עשה עבודה מאד רצינית.

    השב

  9. רותי

    27/05/2014 ב 10:50 AM

    מצטערת, זאת לא תשובה לשאלה.

    את קיימברידג' טולס אני מכירה, וחלק מהכלים שם אפילו יישומיים לצילום אולפן, אבל אם אתה שולח אותי לשם במקום לענות על השאלה, האם אני יכולה להניח שאתה בעצמך לא יודע ?

    אכילס, מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    מחכים לתשובה ממשית, לא להפניה

    השב

  10. אכילס

    27/05/2014 ב 11:28 AM

    אם אתה לא מבין את הכתוב באתר
    Cambridge in Colour
    בנושא הדיפרקציה אז
    לא יעזור אם אנסה להסביר לך.

    אגב, תחומי הצילום בהם הדיפרקציה מופיעה במלוא חריפותה הן בעיקר
    בתחום האולטרה טלה (מעל 200מ״מ) ובתחום המאקרו. כמה שתשתדל,
    חצובה סופר-יציבה ונעילת מראה לא יתנו לך תמונה חדה.
    רק לחשוב כיצד חברות כמו נקיון עם 18-300 והטמרון 17-270 עם
    צמצם הפתוח ביותר בקצה הטלה f6.3 מחובר למצלמת נקיון D7100
    או קנון 80D/ 7D I I העתידיות ותבין לבד שהעדשות מהקבוצה הזו
    למעט שימושים מאד מוגבלים הופכות לאבן שאין לה הופכין.
    פשוט הונאה לשמה…

    השב

  11. רותי

    27/05/2014 ב 11:40 AM

    אכילס: "אם אתה לא מבין את הכתוב באתר
    Cambridge in Colour
    בנושא הדיפרקציה אז
    לא יעזור אם אנסה להסביר לך"

    אכילס, מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    תשובה ממשית, לא תירוצים.

    אתה לא יודע, אז תגיד ביושר "אני לא יודע", אבל למה להתחכם?

    השב

  12. רותי

    27/05/2014 ב 11:41 AM

    אתה יכול גם לקרוא לאופניק, אולי הוא יכול לענות "במקומך"

    השב

  13. רותי

    27/05/2014 ב 11:43 AM

    אגב, מה קורה עם פיטר?

    הוא נעלם לפני חצי שנה. יכול להיות שזה קשור לפיתוחים החדשים של סוני?

    השב

  14. ענן

    27/05/2014 ב 12:13 PM

    אכילס, גם אם הכל נכון, כל ה"מחקר" הזה מתעלם בשיטתיות משאלת מרחק העדשה מהסנסור. ולא, המרחק המדובר לא פחות או יותר בדיוני מכל הטענות המובאות עד כה. אני מעדיף לבחון ציוד במבחן התוצאה כמו David Thorpe (צלם העיתונות הזקן https://www.youtube.com/channel/UCZ-CbEVybw98KcQTWumzBow) ופחות באמצעות מבחן סינתטי כזה או אחר, גם עם הסקירות של Lenstip חביבות עלי מאד ומוכיחות פעם אחר פעם מה היכולת של סנסורים קטנים כדוגמת המיקרו ארבע שליש.

    השב

  15. אכילס

    27/05/2014 ב 12:23 PM

    מותק, חוזר על דברי.
    לא הבנת מה כתוב באתר של CAMBRIDGE IN COLOUR
    לא סביר שתבין בכלל.

    כמובן המשוואות שם מייצגות מצב אופטימלי של חישוב דיסקת איירי, אך כידוע במציאות
    התוצאות הן בקירוב כמו…הנושא שאסור לדון בו.

    כמובן שעם עדשות שיש להן עיוותים לרוב המצב אפילו יותר חריף.
    (הטמרון 17-250 והסיגמא 18-250mm f/3.5-6.3)

    השב

  16. אכילס

    27/05/2014 ב 1:06 PM

    ענן,
    מדובר בנושא שהוא חלק מהאקסיומות המקובלות ב Fundementals of Optic.
    זה שיוסי אומר כך וזה שרמי חושב כך, לא אומר כלום. ישנם משוואות,
    ישנה דרך ריגוריזית לחישוב הדיפרקציה בקירוב המקובלת על כל מהנדסי האופטיקה.
    אולי תנסה דבר פשוט: הדפס תמונה שצולמה עם P&S בצמצם f8 cגודל A4 והשווה
    אותה הדפסה שצולמה עם אותו הצמצם במצלמת קנון 5DII ותיווכח בעצמך.

    השב

  17. עידו גנוט

    27/05/2014 ב 2:01 PM

    בכל הדיון הזה לא מצאתי שום הסבר מדוע בטלה ניכרת יותר דיפרקציה מב-WIDE…

    השב

  18. אכילס

    27/05/2014 ב 2:59 PM

    כמו עם עדשת מאקרו רק ברברס.
    לעצמית סופר טלה המכוונת לעצם מרחוק ישנה עצמית מגדילה וכאן הקושי.

    השב

  19. אכילס

    27/05/2014 ב 3:02 PM

    אגב, יש לי עדשת אולטרה רחבה ממש נהדרת.
    אבל כדי לקבל חדות ״סבירה״ לאורך ולרוחב הפריים צריך לסגור צמצם ל f11 לפחות.
    כאן יש כבר דיפרקציה והחדות היא לא אותה חדות כמו ב f8 או 5.6
    חשוב בצילומי נופים.

    השב

  20. ענן

    27/05/2014 ב 3:04 PM

    אכילס, אתה רציני? אתה באמת בא להשוות 5D למצלמה שעולה עשירית ממנה ולטעון שההבדל היחיד פה זאת פיזיקה?
    עוד פעם, לאט… אתה אומר לי שמצלמה + עדשה בעשרת אלפים שקלים תיתן תמונה חדה וברורה יותר ממצלמת פוקט בפחות מאלף ש"ח?! וואו!!! בחיים, אבל בחיים לא הייתי מאמין!!!

    השב

  21. ענן

    27/05/2014 ב 3:17 PM

    "כדי לקבל חדות ״סבירה״ לאורך ולרוחב הפריים צריך לסגור צמצם ל f11 לפחות.
    כאן יש כבר דיפרקציה והחדות היא לא אותה חדות כמו ב f8 או 5.6"

    אז תסביר שוב פעם למה סגרת צמצם ל f11 אם החדות המקסימלית מתקבלת ב F8?

    השב

  22. רותי

    27/05/2014 ב 10:31 PM

    ענן, אל תצפה מאכילס להסברים בסיגנון של אדי כי הוא יכול במקסימום לשלוח אותך לXY, או ימרח לך משפטים שהוא תרגם לעצמו ממה שהוא לא באמת מבין, משפטים כמו: "כמובן המשוואות שם מייצגות מצב אופטימלי של חישוב דיסקת איירי, אך כידוע במציאות התוצאות הן בקירוב כמו…הנושא שאסור לדון בו" או "מדובר בנושא שהוא חלק מהאקסיומות המקובלות ב Fundementals of Optic….ישנה דרך ריגוריזית לחישוב הדיפרקציה בקירוב המקובלת על כל מהנדסי האופטיקה"

    הוא קרא איפשהו שיש דבר שנקרא "דפרקציה", ביחד עם מה שנקרא "דיסקת איירי" והוא מנחש שיש איזה קשר, אולי הוא הלך לויקיפדיה לקרוא על "דפרקציה", או "דיסקת איירי" אבל הוא לא באמת יודע מה הקשר בין המילים האלה, אלא רק לתרגם לנו מה שהוא קרא, בלי להבין כלום, כי אחרת הוא היה יודע להשיב על שתי שאלות פשוטות שהוא עדיין מתחמק מהן כי הן דורשות הבנה ולא רק יכולת לתרגם מילים מפוצצות:

    אכילס, מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    תשובה ממשית, לא תירוצים. לא תרגום של מה שאתה לא מבין.

    השב

  23. אכילס

    27/05/2014 ב 11:38 PM

    אפשר לתת לתת מענה לשאלות שאתה שאול,
    אך יהיה זה בזבוז זמן אם חסרים לך את היסודות.

    תוכל להסביר לנו מה זו דיסקת איירי?

    אם לאו, תמיד אפשר לשאול את מירון רזניק או יותר טוב, את רוב רוי.

    השב

  24. רותי

    28/05/2014 ב 12:32 AM

    בוא נעשה עיסקה:

    אני מוכנה להסביר לך מה זאת דיסקת איירי, אבל רק אם תפסיק להתחמק, ותענה קודם על שתי השאלות:

    אכילס, מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    תשובה ממשית, בלי תירוצים. ובלי התחמקויות.

    השב

  25. אכילס

    28/05/2014 ב 1:06 AM

    כפי שכתבתי אני מוכן לענות
    אבל אתה צריך להכיר את היסודות קודם.
    הסבר לנו מה זו דיסקת איירי?

    מוסכם?

    השב

  26. רותי

    28/05/2014 ב 1:37 AM

    עדיין ממשיך להתחמק.

    תענה קודם על מה ששאלתי קודם.

    מבטיחה להסביר לך מה זה דיסקת איירי, ואפילו בתור בונוס, אני מוכנה להסביר לך מה הפונקציה שמאפשרת הגדרה של דיסקת איירי, אבל לפני הכל:

    אכילס, מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    תשובה ממשית, בלי תירוצים, ובלי לגלגל אלי את הכדור שאתה עדיין לא לא יודע איך לבלוע…

    השב

  27. אכילס

    28/05/2014 ב 1:56 AM

    נו כצפוי ממשיך להתחמק ולכסות על חוסר הידע שלו.
    אם כך אין מנוס, לך ותשאל את רוב רוי.
    רק בבקשה תמסור לו ד״ש מאכילס 🙂

    השב

  28. רותי

    28/05/2014 ב 2:11 AM

    אוקיי, נראה מה התירוץ הבא:

    דיסקת איירי היא קוטר הפוקוס הגבוה ביותר (מעגל הטישטוש) בתמונה, במגבלת התאבכות האור (ממוצע זויות אינדקס השבירה) שיוצר הצמצם.

    קדימה, אכילס, קיבלת מה שביקשת, עכשיו תענה כמו שהבטחת:

    אכילס, מה הקשר בין דיפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    תשובה ממשית, בלי תירוצים, ובלי לגלגל אלי את הכדור שאתה עדיין לא יודע איך לבלוע…

    השב

  29. שוש

    28/05/2014 ב 2:23 AM

    בעיה. עכשיו כבר אין לו ברירה, אלא לענות.

    אין להם (נערי הברושורים) סיכוי מול בוגרי ויצו, הדסה או בצלאל.

    השב

  30. גילי

    28/05/2014 ב 3:22 AM

    בינתיים עברה כבר יותר משעה בלי שום תשובה מאכילס.

    אולי הוא הלך לתרגם לנו איזה מאמר מקיימברידג' במקום תשובה על מה שאת (רותי) ששאלת אותו מקודם?

    אני מקווה שהוא כבר מבין ששם הוא לא ימצא תשובות למה ששאלת אותו, כי נראה שאת זה צריך ממש להבין…

    השב

  31. שוש

    28/05/2014 ב 5:41 AM

    אז זהו, כמו שאמרתי, אכילס, נער הברושורים השרלטן, לא יודע איך לאכול את מה שרות לוין שואלת אותו 5 פעמים בשפה הכי ברורה, כי אין לו שום מקור שהוא יכול להעתיק ממנו את התשובה.

    אין ברירה, לפעמים צריך ללמוד את החומר ואין ממי להעתיק…

    השב

  32. אכילס

    28/05/2014 ב 8:28 AM

    הזכרת ״מעגל טישטוש״ איזה יופי! אז בסופו של דבר למדת משהו וזה נחמד.

    אוקיי נתחיל עם הנחה פשוטה: נניח שגודל של פיסקל הוא שווה ללא כל קשר לגודל החיישן.
    אז ההגדרה לדיפרקציה או כיצד נוצרת דיפרקציה היא:

    ׳מאחר ואור נע בחלל בצורת גלים הדיפרקציה קובעת עד כמה אפשר לסגור צמצם מבלי לאבד את איכות התמונה. בכך מובטח שאלמנט של התמונה יוצר דיסקת איירי שהקוטר שלה במיקרומטרים הוא ׳בערך׳ אותו הדבר כמספר הצמצם. מכאן שבדיוק כמו מעגל טישטוש גודל דיסקת האיירי הוא ביחס לגודל הפורמט, כלומר
    שמצלמה עם חיישן פורמט מלא אתה יכול לסגור את הצמצם אף יותר מאשר במצלמת קרופ פקטור׳

    * אל דאגה אין קשר לעומק שדה.

    רק מניח שמוסכמת עלינו האקסיומה הבאה – דיסקת איירי נמדדת ביחס לגודל הפורמט וככל שהפורמט גדול יותר כך נוכל לסגור צמצם עוד יותר. עד כאן הכל נכון?

    אם כן, נעבור לשיעור הבא 🙂

    השב

  33. אכילס

    28/05/2014 ב 9:18 AM

    נקודה למחשבה,
    לרמי יש ניקון D7000 וליוסי יש ניקון D800 (אותו גודל פיסקל רק שטח חיישן שונה)
    שניהם רוצים לצלם אותה המסגרת של תמונת נוף ולהדפיס.
    אז כפי שניתן לראות, יוסי יוכל לסגור את הצמצם יותר מרמי ולקבל יותר פרטים מהתמונה בגלל שהוא יכול לסגור את הצמצם עוד יותר מבלי לחצות את מגבלת הדיפרקציה.

    היכולת לקלוט יותר פרטים וממרחק מסביר מדוע אנסל אדאמס העדיף לצלם את התמונות הנוף הידועות שלו במצלמה עם פורמט גדול. חומר למחשבה…

    השב

  34. רותי

    28/05/2014 ב 10:36 AM

    אכילס, המומחה למדעי הקרופ-פקטור, חוזר אלינו עם עוד המצאה חדשה באופטיקה, וכרגיל אצלו, שוב-פעם גודל החיישן משפיע על תכונות האור….

    והפעם: "גודל דיסקת איירי הוא ביחס לגודל הפורמט", או במילים אחרות, האור לדבריו, "מקבל את תכונות הדפרקציה שלו בהתאם לגודל החיישן".

    כרגיל לפי אכילס, "גודל החיישן משפיע על תכונות האור שמגיע אליו מהעדשה". בעצם, לפי אכילס, הכל באופטיקה, נובע מגודל החיישן.

    זה לא מזכיר לכם משהו? "גודל החיישן משפיע על עומק השדה", " על רמת הפוקוס", "על מפתח הצמצם", ובקיצור, "גודל החיישן, משפיע על קרני האור"

    מה, עוד סיבוב של "תורת הקרופ-פקטור", אלא שהפעם, גודל החיישן משפיע על אורך הצל על הירח, או על צבע השמש?

    עידו, למען השם, הטרול הזה מפיץ כאן שטויות בלי הכרה, וזה יהרוס סופית את המוניטין הרציני של מגה-פיקסל. העובדה שגם אדי הפסיק לכתוב כאן רק מחמירה את הרושם הזה.

    אני את המסקנות שלי כבר הסקתי. אין שום אתר טכני רציני בלי איזשהו מנגנון ראוי לסינון טרולים שרק הורסים לו בשיטתיות את שמו הטוב, ואני לא מתכוונת להיות כאן הילד עם האצבע בסכר…

    השב

  35. ענן

    28/05/2014 ב 10:42 AM

    רותי, לא פייר! גם אני ילד עם אצבע וגם אני רואה איך אכילס סותר את עצמו עם צמצמים והשוואות בין מצלמות בפחות מאלף ש"ח ומצלמות שעולות מעל לעשרת אלפים.

    הרי לפי אכילס, ההבדל בין ניקון D4S ובין המצלמה בטלפון נוקיה מודל 2007 היא נוסחת הדיפרקציה בגלל גודל החיישן ותו לא! כמו כן, התמונה במפתח צמצם 5.6 היא החדה ביותר אבל יש לצלם בצמצם 11 כדי לקבל חדות גבוהה יותר, רק ששם הדיפרקציה הורסת הכל. מה, לא ברור?

    השב

  36. רותי

    28/05/2014 ב 10:49 AM

    אכילס: "היכולת לקלוט יותר פרטים וממרחק מסביר מדוע אנסל אדאמס העדיף לצלם את התמונות הנוף הידועות שלו במצלמה עם פורמט גדול. חומר למחשבה…"

    רזולוציה, אכילס. פי 83 יותר רזולוציה. אין לזה שום קשר לצמצם.

    אדמס צילם בשטח-פילם שההבדל בינו לבין מצלמת 35 מ"מ הוא כמו ההבדל בין חיישן FF של 8 מגה-פיקסל, לבין חיישן בפורמט גדול עם 720 מגה-פיקסל (לצערנו עדיין לא קיים), וזה אם היה מדובר באותה צפיפות פיקסלים בדיוק בשני החיישנים.

    איזה קשקשן.

    השב

  37. אכילס

    28/05/2014 ב 10:53 AM

    אדי,
    הייתי בטוח בוודאות שתגיב כך. אם כן, נראה שיש לך ויכוח עם אחד מהאורים ותומים בתחום האופטיקה כיום.
    הנה מה שהוא כתב באנגלית (אני רק תרגמתי),
    Because light travels in waves, the diffraction determines how far we can close the aperture without losing picture quality in the end. It ensures that a picture element creates an Airy disk whose diameter in micrometers is about the same as the f- number. The relative size of the Airy disk with regard to the format therefore allows for smaller apertures with a larger format.
    [ע״ 17 פסקה אחרונה מאמר Depth of Field and Bokeh
    נכתב ע״י דר׳ הרברט נסה – מהדס אופטיקה ראשי חברת קרל צייס]

    רוצה להגיד לו שהוא טועה?

    השב

  38. אכילס

    28/05/2014 ב 10:54 AM

    בשיא הכנות מעודי לא נתקלתי במנהל פורומים שהוא גם טרול בפורומים שהוא בעצמו אמור לפקח ולנהל…
    זה פשוט בלבד נתפס!!!

    ד״ש חם לשוש וגילי :))

    השב

  39. רותי

    28/05/2014 ב 11:02 AM

    ענן, שים לב, שהוא עדיין לא הסביר לנו, למרות כל התירוצים וההתפתלויות שלו, מה בכלל הקשר בין דפרקציה לבין צפיפות פיקסלים.

    אני נדהמת כל פעם מחדש, איך נותנים לקשקשן הזה במה, בלי שום ביקורת.

    אולי יותר כדאי לשאול אותו שיסביר לנו (לא שיעתיק מהאינטרנט משפט או הגדרה שכולל המילה דפרקציה) מה זה דפרקציה, ואני אומרת לך אין לו מושג מה זה.

    גם כשהסברתי לו בדיוק מה זו דיסקת איירי, זה לא עזר לו בכלום, כי אולי הוא בכלל לא בנוי ללמוד, אלא רק ללמוד מילים מפוצצות, ולהעתיק קט-אנד-פייסט הגדרות שכוללות את המלים האלה, ולהציג את העותקים האלה כאילו זה ההסבר.

    ברור שהוא חושב שכולם מטומטמים, כאן אין לי ספק בכלל, אחרת הוא לא היה ממשיך למכור את תורת הקרופ-פקטור שלו, כמו ארטיקים על החוף, למרות שמראים לו כל פעם מחדש, שהוא מדבר בלי להבין מה יוצא ממנו.

    השב

  40. אכילס

    28/05/2014 ב 11:08 AM

    אנחנו יכולים להתקדם לשיעור הנוגע לקשר שבין דפרקציה לצפיפות פיסקלים.

    אולם בטרם נתקדם חשוב לסכם,
    האם אתה מסכים (ובעיקר מבין) את הקשר בין דיפרקציה לגודל החיישן כפי שדר׳ נסה מנמק?

    השב

  41. רותי

    28/05/2014 ב 11:30 AM

    יפה מאד. אתה כבר עובר להעתקה של מאמרים שאתה לא מבין.

    אני מבינה ששיטת ההוראה שלך היא קאט אנד פייסט.

    1. אכילס, מה הקשר בין דפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    2. אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    עדיין מחכים לתשובה ממשית, לא להפניה למאמרים שאתה לא מבין

    השב

  42. ענן

    28/05/2014 ב 11:40 AM

    טוב, פעם אחרונה שאני מאכיל את הטרול (אכילס):
    https://en.wikipedia.org/wiki/Pinhole_camera
    https://feuerbacher.net/photo/Pinhole/Pinhole.html
    https://www.owlnet.rice.edu/~dodds/Files231/pinhole.pdf

    תוכיח:
    1. גודל החיישן משנה
    2. צפיפות הפיקסלים משנה
    3. אתה מבין משהו ממה שאתה מתיימר לצטט תחת כל עץ רענן

    זה בסדר אכילס, תן גז ואל תיתן למציאות ולעובדות לבלבל אותך.

    השב

  43. ענן

    28/05/2014 ב 11:41 AM

    טוב, פעם אחרונה שאני מאכיל את הטרול (אכילס):
    https://en.wikipedia.org/wiki/Pinhole_camera

    תוכיח:
    1. גודל החיישן משנה
    2. צפיפות הפיקסלים משנה
    3. אתה מבין משהו ממה שאתה מתיימר לצטט תחת כל עץ רענן

    זה בסדר אכילס, תן גז ואל תיתן למציאות ולעובדות לבלבל אותך.

    השב

  44. ענן

    28/05/2014 ב 11:41 AM

  45. ענן

    28/05/2014 ב 11:41 AM

  46. אכילס

    28/05/2014 ב 11:45 AM

    נו אז לגופו של עניין ובטרם נוכל להתקדם,

    אתה מסכים עם המסקנה של דר׳ נסה מצייס לגבי הקשר בין הדיפרקציה לגודל החיישן?

    אם מסכים, מבטיח לענות לשאלתך לגבי הקשר בין דפרקציה לפיסקלים.
    מוסכם?

    השב

  47. ענן

    28/05/2014 ב 11:56 AM

    אכילס, לקרוא למדת? יש פה 3, לא אחד, לא שניים, שלושה קישורים שמראים הלכה למעשה באמצעות מצלמת חור סיכה עם צמצם של F/100 עד F/500 חוסר קשר לגודל המשטח עליו מוטלת התמונה. מה לא ברור לך?

    השב

  48. רותי

    28/05/2014 ב 12:16 PM

    תקרא שוב את מה שאתה מעתיק מבלי להבין.

    הכותב לא קושר קשר בין דפרקציה לבין גודל חיישן. אתה קורא במשפט ראשון את המילה "דפרקציה", ובמשפט השני את המילה "חיישן גדול", ובגלל שאתה לא מבין מה נאמר שם (רק לדעת אנגלית זה לא מספיק) אתה מנחש שיש קשר, ואתה טועה.

    עכשיו, כמו שהבטחת ("מבטיח לענות לשאלתך לגבי הקשר בין דפרקציה לפיסקלים") אז תענה:

    1. אכילס, מה הקשר בין דפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    2. אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    עדיין מחכים לתשובה ממשית, לא להפניה למאמרים שאתה לא מבין

    ניחוש שלי: שוב נקבל תירוץ, הוא פשוט לא יודע

    השב

  49. אכילס

    28/05/2014 ב 12:38 PM

    עשה טובה ואל תנסה ללמד אותי אנגלית.

    דר׳ נסה כותב כי ״הקוטר של דיסקת האיירי״ הוא יחסי לגודל הפורמט.
    כמובן שככל שהפורמט גדול יותר כך אפשר יותר לסגור את הצמצם.
    מסכים?

    דרך אגב, נדמה לי ששכחת לציין באיזה צמצם אנסל אדאמס נהג להשתמש. תוכל להזכיר לנו?

    השב

  50. רותי

    28/05/2014 ב 12:42 PM

    …והניחוש שלי היה: שוב נקבל תירוץ, הוא פשוט לא יודע

    עכשיו, שוב, כמו שהבטחת ("מבטיח לענות לשאלתך לגבי הקשר בין דפרקציה לפיסקלים") אז תענה:

    1. אכילס, מה הקשר בין דפרקציה לבין צפיפות פיקסלים?

    2. אכילס, כיצד חיישן בכלל מייצר דיפרקציה, ואיך אתה מצליח למדוד דפרקציה בסטופים?

    עדיין מחכים לתשובה ממשית, לא להפניה למאמרים שאתה לא מבין

    מה אתם אומרים: שוב נקבל תירוץ?, הוא פשוט לא יודע

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *