ראשי מגזין טכנולוגיות צילום אין עדשות מושלמות או עד כמה שונות בין עדשות באמת משמעותית

אין עדשות מושלמות או עד כמה שונות בין עדשות באמת משמעותית

14
0

אחת השאלות שאנו נשאלים פעם אחר פעם היא כמה הבדל יש בין עותקים שונים של אותה העדשה. אחרי הכל חלק משמעותי מתהליך ייצור העדשות עודנו ידני (אפילו כיום) ואין זה משנה כמה הקפדה תהיה בתהליך הייצור, תמיד יהיו שינויים קטנים אשר יגרמו לסטיות כאלו ואחרות ולהבדלים בין עדשות זהות לכאורה. אך עד כמה אלו משמעותיות ועד כמה הן נפוצות והאם יש להן בכלל חשיבות עבורנו כצלמים – על כל השאלות המסקרנות הללו ניסה לאחרונה לענות  Roger Cicala – אחת מהדמויות המוערכות ביותר בצד הטכני של עולם הצילום כיום.

Roger Cicala מהאתר lensrentals עוסק כבר שנים רבות בבחינה של היבטים שונים של עדשות ולא מעט מהכתבות המרתקות שלו זכו להתייחסות גם כאן אצלנו. Cicala גם עסק בעבר בנושא של הבדלי עותקים בין עדשות אך נראה כי הכתבה האחרונה שלו ניסתה לענות יותר לעומק על כמה מן השאלות המטרידות ביותר בתחום.

Cicala בדק שתי עדשות מקצועיות פופולאריות במיוחד המצויות בכמות נרחבת ב-lensrentals (אחד מחנויות השכרת ציוד הצילום האמריקניות הגדולות ביותר כיום המחזיקה אלפי עדשות מסוגים שונים ומשונים). העדשה הראשונה היא ה-Canon 24-70 f/2.8 Mk II והשנייה היא ה-Canon 70-200 f/2.8 Mk II IS. לאחר בדיקות שונות Cicala מצא שאכן יש הבדלי עותקים בין כל אחת מן העדשות מבחינת חדות – למעשה מצב דומה נמצא גם אצל יצרניות אחרות אך נשאלת השאלה עד כמה ההבדלים הללו גדולים.

חדות עדשות 24-70 ו-70-200 מ"מ של קנון – הבדלי עותקים

Roger Cicala lensrentals 70 200 24 70 graph

לטענת Cicala אם ניקח תמונה (JPEG) מהעדשה הטובה ביותר במקבץ אותו הוא בחר ותמונה דומה מהעדשה הגרועה ביותר במקבץ (שימו לב כי אף אחת מן העדשות איננה פגומה או מקולקלת אלא עדשה תקינה לגמרי עם חדות טובה יותר או פחות) – נקבל תמונה אשר סיכוי כמעט מוחלט שבצפיה על מסך מחשב (ללא הגדלה) או אפילו בהדפסה לא גדולה מאד לא נזכה לראות בה שום הבדל. אם נבחן את התמונה בהגדלה של 100% אומר Cicala כי יש סיכוי כי נבחין בהבדלים מסוימים אפילו בין העדשות הנמצאות ב-20% הטובות ביותר לאלו הנמצאות ב-20% הגרועות ביותר אם נעמיד את התמונות אלו לצד אלו. אבל לדברי Cicala בסופו של דבר עבור מרבית העדשות – פשוט לא ניתן לראות בתמונות שום הבדל בין עותקים תקינים. המספרים בבדיקות לעומת זאת בהחלט מראים הבדל.

עוד נתון מעניין אותו חולק Cicala במאמר הוא כי עם הציוד הנכון והידע הטכני הדרוש – ניתן בהחלט לשפר במידה מסוימת את הביצועים של כמעט כל עדשה. למעשה Cicala והצוות של lensrentals גם עשו ועושים זאת ואף רכשו לטובת העניין מכשיר שעלותו כמה מאות אלפי דולרים. למרות זאת Cicala עצמו מודה כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב וכי פעמים רבות שיפור בהיבט מסוים עשוי לפגוע בהיבטים אחרים של העדשה (למשל שיפור חדות במרכז עשוי להוריד מעט מן החדות בקצוות או להיפך וכך גם עם שיפור חדות בקצה הטלה ועוד).

בכלל, על פי Cicala מומלץ כי תקבלו כמעט כמובן מאיליו את העובדה שאין עדשות מושלמות ולמעשה לדבריו – בסכומים שמתחת לעשרות אלפי דולרים – כנראה שלא תמצאו שום דבר שאפילו קרוב לכך. מצד שני כמו שאמרנו קודם – לא בטוח גם עד כמה תבחינו בכלל בהבדל.

תשכחו מעדשות מושלמות

Lens 1

יש עוד לא מעט מידע מעניין בכתבה המקורית ולמתעניינים ולמי שלא פוחד מדיון מעט יותר טכני אנו ממליצים בחום להציץ בה, לכל השאר נאמר כי אתם מוזמנים לשים את הנושא בצד ולצאת לצלם עם הציוד שיש לכם בראש שקט (לפחות עד הכתבה הבאה של Cicala…).

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב טכנולוגיות צילום

14 תגובות

  1. פיטר

    12/09/2013 ב 11:25 AM

    השאלה האמיתית היא באיזה מידה יש שונות בין עותקים מבחינת הפוקוס.
    על פי ביקורות הרוכשים באמזון יש עדשות שזה סרט רע,למזלם האמריקאים יכולים להחזיר עדשה ללא שום הסבר.

    עותק בעל פוקוס לא תקין בעל התנהגות אקראית משול כמת. רוכש בישראל ניצב בפני שוקת שבורה החנות תמיד תגיד שאין בעיה או שתנסה לכייל ללא הצלחה.

    השב

  2. david

    12/09/2013 ב 11:46 AM

    שלום

    אפשר בבקשה הסבר על איך מסתכלים על הגרף המצורף בכתבה.

    תודה מראש.

    השב

  3. עידו גנוט

    12/09/2013 ב 12:29 PM

    אולי Cicala יבחן בעתיד גם את נושא הפוקוס – זה לא נושא הדיון כאן בכל מקרה.

    לגבי הגרף – לא אנחנו חיברנו אותו (זה גרף Imatest) – הבנתי הבנתי אמצעית אומרת שעדשה חדה יותר אם היא נמצאת גבוה יותר בגרף (אולי גם גבוה לצד ימין)- אם זה המצב אז ה-24-70 מ"מ באופן כללי חדות יותר מה-70-200 מ"מ של קנון. מעבר לכך מה שיותר חשוב לדיון הוא שיש הבדלים יחסית משמעותיים בין עותקים.

    בגדול אם אתה רוצה הסבר טכני יותר אז רוג'ר אומר שהגרף הוא MTF50 – אתה יכול לקרוא את המשמעות באתר החברה (לא בדיוק חומר "קל לבליעה"):
    http://www.imatest.com/docs/sharpness/

    השב

  4. אדי

    12/09/2013 ב 3:02 PM

    לפיטר,

    למה יכולה להיות הכוונה ב "פוקוס לא תקין" ?

    אם לוקחים שני עותקים מאותו דגם, ובאחד מהם רמת הפוקוס הכללית יותר נמוכה, ההסבר הטכני הדי-יחידי שיכול להיות לזה (בהנחה שאין Fogging בתוך העדשה) הוא שאחת העצמיות בתוך העדשה זזה ממקומה, נאמר, כתוצאה ממכה חזקה שקיבלה העדשה.

    למה אני מזכיר את זה? כי בכל דיון על תקינות פוקוס, בדרך-כלל מדובר על הפרש גדול יותר או קטן יותר, שמתקבל בין רמת הפוקוס בעינית, לבין רמת הפוקוס על החיישן, הפרש, שהתיקון שלו הוא בכיול מערכת הפוקוס, כפי שנעשה באמצעות כיול הפריט המתאים בקושחה, ביחס לסטיה המכאנית של ראי לא-מכוייל.

    היום במקום לכייל מכאנית את מיקום הראי ביחס לפריזמה ולחיישן (כפי שפעם זה נעשה), מעדיפים לעשות Shift על הסקאלה של המרחקים במערכת הפוקוס כפי שהיא מוגדרת בקושחה.

    הכל כמובן אמור לגבי SLR, כי במערכות אחרות, מיקום הראי הוא לא חלק מהמישוואה

    השב

  5. פיטר

    12/09/2013 ב 3:53 PM

    למה יכולה להיות הכוונה ב "פוקוס לא תקין" ?

    אדי
    אתה מדבר על טכניקה לתיקון סטיה לינארית של פוקוס בין אם זה סידור תזוזה בעדשה או ע"י AF FINE Tune

    למרבה הצער אני מדבר על תופעות לא ליניאריות ולא דטרמיניסטיות כלהן:

    1. תופעה לא ליניארית שבכל מרחק מן האובייקט נידרש כיול פוקוס שונה.
    2. תופעה לא ליניארית שבכל רמת תאורה או ספקטרום תאורה מתקבלת סטיית
    פוקוס שונה
    3. פוקוס לא דטרמיניסטי-למרות שהפוקוס לינארי מסיבה כלשהי קיימים
    החמצות שגורמות לקבלת תמונה מטושטשת. החמצות אלה אינן נובעות מטעויות תפעול. אצלי אישית זה קורה בסיגמה 30mm f1.4 על הדי 7100 אולם לחבר שלי יש אותה עדשה וכאשר אני משתמש בעדשה שלו זה לא קורה. (עדיין)

    קל למצוא סימוכין לתופעות שאני מציין בביקורות הרוכשים באמזון בעיקר על עדשות סיגמה כולל ה-30mm f1.4 החדשה שדווקא אמורה להיות בעלת ביקורת איכות טובה יותר. ןכן על יתר העדשות סל סיגמה.

    מעבר לפיספוסים של יצרניות צד שלישי שדיי נפוצים ניתן למצוא בעיות בעדשות בראנד אקזוטיות כמו 24 f1.4 של קנוניקון.תהליך היצור שלהם דיי מורכב ולכן יש מעט פיספוסים.

    השב

  6. פיטר

    12/09/2013 ב 3:54 PM

    יש כמובן עדשות בראנד עם אפס פיספוסים ורמת קונסנזוס גבוהה של לקוחות כגון ניקון 85 f1.8G ועדשות רבות אחרות שבהם קשה מאוד לאתר תקדים על בעיית פוקוס כלשהי.

    המסקנה האישית שלי היא לקנות עדשות בראנד כאשר העדשה רצה בשוק ואין דיווחים ממשתמשים (לא מאתרי סקירה) על ביות פוקוס. קראת על בעיה קלה לכאורה אל תקנה.

    אם בעל זאת אתה חייב ללכת על צד שלישי כגו הסיגמה 35 f1.4 או הסיגמה העתידית 24 f1.4 שמשודכות לגוף FF בגלל שעדשות בראנד מקבילות עולות אלפי דולרים. אז יש לסכם עם החנות על מדיניות החלפה או לא לקנות (במקרה ויש דיווחים על בעיות)

    קשה להוכיח לחנות שקיימת בעייה סטאטיסטית בעלת אופי אקראי או בעיית פוקוס לא לינארית. כמו שאמרתי האמריקאים לא צריכים לספק לחנות שום הסבר.

    השב

  7. אדי

    12/09/2013 ב 4:18 PM

    בשום מקרה שהוא, לא מכאני ולא וירטואלי (כפי שזה נעשה כיום), סקאלת המרחקים של הפוקוס היא לא לינארית.

    המצב היחידי של סקאלת פוקוס קואזי-לינארית (כמעט לינארית) היא במצלמות גרמושקה, שבהן הפוקוס מתבצע באמצעות קירוב או הרחקה של העדשה ממישור החשיפה (Backplate)

    השב

  8. אדי

    12/09/2013 ב 4:46 PM

    עידו,

    אם משתמש ממוצע לא יבחין כלל בהבדל, אולי מדובר במין מנגנון פסיכולוגי להצדקה-עצמית לגבי רמת ההשקעה הכספית בין עדשות לאחר הרכישה, כלומר מי שהשקיע הרבה כסף ינסה לשכנע את עצמו שהעדשה שבה השקיע יותר כסף, היא חדה יותר מעדשה שבה השקיע פחות כסף.

    שיכנוע-עצמי כזה קל במיוחד במצבים שבהם הבדל האיכות לא-תמיד ברור, כי יש גם הבדלי איכות בין תמונה לתמונה, מאלה שצולמו על אותה עדשה ממש (תיאוריית הפוקוס היחסי של קן רוקוול – למי שזוכר)

    השב

  9. עידו גנוט

    12/09/2013 ב 5:10 PM

    על לינאריות תתווכחו ביניכם 😉

    לגבי שיכנוע עצמי – לא נראה לי שזה העניין (למרות שכל אחד והבעיות הפסיכולוגיות שלו אני מניח…). בגדול אני מסתכל על מה ש-Cicala כותב בשני רבדים – מצד אחד לרוב המשתמשים ההבדלים בין עותקים תקינים הם לרוב חסרי משמעות – הם פשוט לא ישימו לב. מצד שני אם אתה pixel פיפר רציני סביר שכן תראה הבדלים מסוימים – בטח ובטח שבין הגרסאות הטובות ביותר לגרועות ביותר ואולי אפילו בין גרסאות בינוניות לטובות (תלוי בתנאים שונים). האם זה שווה את כל הרעש שיש מסביב לנושא ברשת (ומקריאה בפורומים יש רעש מצד פיפרים למיניהם) – לא בטוח – פה דווקא יכול להיות שנושאים כמו דיוק פוקוס שפיטר מעלה חשובים יותר – למרות שכאמור זה ממש לא נושא הדיון שלנו פה). אחרי הכל צריך לזכור שחדות אפשר לשפר במידה מסוימת בעיבוד (לא תמיד ולא בלי מחיר אבל עדיין), פספוס פוקוס זה הרבה יותר בעייתי.

    השב

  10. שחר

    12/09/2013 ב 10:45 PM

    הגרף חסר משמעות לחלוטין ללא מקרא בצירים!
    מה זה X? מה זה Y?
    מהבלוג של קיקלה אני מבין שאלו MTF50 ומניח (מזמן לא עבדתי עם imatest לכן אני לא בדיוק זוכר את הפלט שלה) שזה בצירים השונים.
    אבל שוב, לדעתי חסר משמעות כי כנאה זה רק במרכז (שדה 0).
    מה עם ה MTF בשדות גבוהים (כלומר בקצוות) ?
    עדשה נמדדת לא רק במרכז. יכול להיות שעדשה אחת פחות טובה במרכז אבל טובה בקצוות.

    לא צריך לקחת כל הגיג של קיקלה מהבלוג לקרוא לזה חדשות.

    בכלל, הוא דיבר על משהו אחר לגמרי ולא על הבדל בין העדשות מאותו הסוג. שב 70 מ"מ אין הבדל בין שתי העדשות של קאנון. כי יכול להיות שנקבל אחת טובה או שניה גרועה.

    מישהו יכול להגיד לי שהוא יכול לשים לב להבדלים האלו בין העדשות?

    בנוסף זו רק נקודה אחת בגרף של ה MTF וקשה לי להגיד שאני מבין מזה את איכות העדשה אפילו במרכז.
    ישנם עוד הרבה דברים שאפשר לחשוב עליהם שהבדיקה לא משקפת את ההבדלים בין העדשות השונות אבל אני לא אכנס לכולם. (צריך לשמור קצת סודות מקצוע)
    בקיצור, לא צריך לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת. וצריך לדעת שבכל תהליך ייצור יש סטית תקן.

    השב

  11. עידו גנוט

    12/09/2013 ב 11:47 PM

    מה המקצוע שלך אם מותר לשאול?

    השב

  12. שחר

    15/09/2013 ב 4:24 PM

    פיסיקאי

    השב

  13. עידו גנוט

    15/09/2013 ב 4:26 PM

    אם אתה עוסק פעיל בתחום של תכנון עדשות אשמח אם תיצור איתנו קשר (דרך הצור קשר באתר).

    השב

  14. אדי

    16/09/2013 ב 7:40 PM

    עידו,

    גרף MTF של עדשות לצילום, הוא אדפטציה מיוחדת של MTF סטנדרטי עבור מוליכי-אור בפיסיקה

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *