צילום לילה במנהטן

ניו יורק בכלל ומנהטן בפרט היא ללא ספק אחת הערים המרשימות ביותר לצילום בלילה, במיוחד עבור מי שמתעניין בצילום ארכיטקטורה ונוף אורבני בשעות החשיכה. גורדי השחקים הרבים, התאורה המיוחדת והשילוב עם קו המים העוטף את חצי האי מנהטן יוצרים מראה מרשים במיוחד. הכתבה הבאה היא שילוב של כמה מן ההתנסויות שלנו בצילום בתפוח הגדול בשעות הלילה לפני מספר שבועות והיא הראשונה בסדרה של מספר כתבות שיתפרסמו באתר מתקופת שהותנו בניו יורק.

מנהטן היא אחד האזורים הבנויים הצפופים ביותר בארה"ב. למרות הבניה הרבה, האזור כולל גם מספר ריאות ירוקות כשהמרכזית שבהן היא ה-Central Park – אזור רחב ידיים בליבה של מנהטן המשלב עצים, דשאים ומספר אגמים מלאכותיים. לנו הזדמן לאחרונה לבלות במנהטן כשבועיים בהם צילמנו אלפי תמונות באזורים שונים של הכרך בסיוע מגוון רחב של עדשות ותוך שימוש במצלמת ה-D7100 החדשה של ניקון (ביקורת בקרוב) וה-CoolPix A המתקדמת של החברה (אשר תזכה גם היא לביקורת בהמשך).

קו הרקיע של מנהטן בלילה (צילומים: עידו גנוט ומירב יצחקי)

אנו נעסוק בצילום יום במנהטן בכתבה נפרדת, אך רצינו להקדיש כתבה מיוחדת לצילום לילה בעיר וזאת למרות "שגילינו" את הנושא בשלב מאוחר יחסית לאחר תקופת ההתאקלמות הראשונית ולכן ההתנסות שלנו הייתה קצרה בהרבה משהיינו רוצים וגם מצומצמת יחסית. עיקר הצילומים בכתבה הנוכחית מציגים נוף אורבני ומבנים. צילום "נוף אנושי" בלילה הוא אתגר מסוג אחר לגמרי הדורש תשומת לב, מחשבה, רגישות וגם ציוד אחר ולא נעסוק בו הפעם.

נתחיל אולי דווקא מהתייחסות לנושא הביטחון האישי. במשך שנים יצא לניו יורק שם של עיר בה רמת הפשיעה, בדגש על מעשי שוד ורצח, גבוה במיוחד ביחס לערים מערביות אחרות. אלא שתדמית זו רחוקה מן המציאות מזה לא מעט שנים. ראש העיר האגדי של ניו יורק רודי ג'וליאני אשר נבחר לתפקידו בשנת 1994 ביצע עם כניסתו לתפקיד שורה ארוכה של מהלכים שתפקידם מיגור הפשיעה בדגש על הגברה וחיזוק מסיבי של כוחות השיטור והסיור בעיר. ואכן כמויות השוטרים בהם נתקלנו המסתובבים ברחובות מנהטן היא עצומה ביחס לכל מה שאנו מכירים מערים גדולות אחרות בעולם (שלא לדבר על ישראל). כמעט בכל פינת רחוב מרכזית תוכלו למצוא שוטר, וסיורים רגליים או רכובים (אם ברכב או על גבי סוסים) הם מחזה נפוץ מאד בכל שעות היום והלילה במיוחד באזורי הבילוי הרבים, אך לא רק בהם.

שוטרות ושוטר על סוסים סמוך ל-Times Square – תמצאו אותם בכל פינה

ראש העיר הנוכחי של ניו יורק – בלומברג המשיך בקו של קודמו ולאחרונה אף דווח על יום שלם שעבר בעיר ללא מעשה רצח אחד (לא עניין של מה בכך בעיר בת 8 מליון תושבים שידעה תקופות קשות בהרבה). למרות השיפור העצום בביטחון האישי בשנים האחרונות אנו נמשיך ונמליץ על ערנות ושמירה על מספר כללי התנהגות בסיסיים, במיוחד כשאתם יוצאים לצלם בלילה בתפוח הגדול. נסו להימנע מהליכה לבד בשעות החשיכה, במיוחד באזורים שוממים (בניו יורק באופן כללי מומלץ להימנע מלהיכנס לסמטאות קטנות וחשוכות), התרחקו מטיפוסים הנראים מפוקפקים וכשאתם נעים בתוך קהל צפוף הקפידו לשמור על כל הציוד קרוב אליכם בצורה מאובטחת. עד כאן בכל הנוגע להנחיות בטיחות כלליות, בהמשך נתייחס באופן ספציפי יותר להנחיות הנוגעות להתנהגות מול אנשי האבטחה בניו יורק.

את הצילום הלילי הקצר יחסית שלנו במנהטן התחלנו בשיט לילי אשר הקיף את חצי האי מנהטן, עבר בסמוך לפסל החירות וחזר חזרה לאזור הנמל. השיט יצא מרציף 83 (בקצה רחוב 42 והסדרה ה-12 – ניו יורק כידוע מחולקת בצורת שתי וערב לסדרות ורחובות). אזור הרציף הולך ומתפתח בשנים האחרונות והשייט שלנו יצא מן הנמל בשעה 19:00 כאשר מסביב עוד אור. שימו לב כי כמה עשרות מטרים מצפון לרציף נמצא ה-Intrepid Sea, Air & Space Museum – אתר הבנוי על נושאת המטוסים הוותיקה Intrepid שהוצאה משירות והפכה למוזיאון צף למטוסים שונים בו תוכלו למצוא בין השאר גם את הקונקורד (קטן מן הצפוי) ואת מעבורת החלל שהוצאה לאחרונה גם היא משירות פעיל.

מעבורת החלל על סיפון ה-Intrepid ומשמאלה מטוס הקונקורד

ההמלצה הרשמית היא להגיע לשיט שעה מוקדם יותר. אנו הגענו כמחצית השעה לפני היציאה ועד מהרה גילינו מדוע ההמלצה מדברת על שעה שלמה של הגעה מראש. הספינה הגדולה (המכילה כמה מאות איש) הייתה נראית ריקה ונטושה כשנכנסנו, אך משעלינו לקומה השנייה גילינו כי הסיפון החיצוני (הפתוח, ללא חלונות) תפוס עד אפס מקום (לנו זה כבר לא יועיל אך אתם מוזמנים ללמוד מן הניסיון שלנו). אף שניתן כמובן לצלם דרך החלונות הגדולים בחלקה הפנימי של הספינה, התוצאה רחוקה מלהיות משביעת רצון (החלונות אולי נראים נקיים, אך מבט מקרוב בתמונות מאוחר יותר לימד אותנו שהם רחוקים מכך).

הספינה – מומלץ להגיע מוקדם!

בלית ברירה היינו צריכים לצאת תוך כדי השיט לסיפון הקדמי התחתון (גם הוא פתוח) בכדי לצלם. לא מדובר בחוויה נעימה במיוחד – השילוב בין תנודות הים, הרוח והקור העז (גם ביום חם יחסית) והמון האדם אשר ניסה לצלם כמעט בכל רגע נתון בעמידה הקשו מאד על הצילום.

אל תצלמו דרך החלון…

אם לא תתפסו מקום בזמן לא יישאר…

נקודה שחשוב לציין בקשר לצילום מספינה נעה בלילה נוגעת למהירות התריס. תנועת הספינה יחד עם כמות האור המצומצמת הובילה למספר רב של תמונות עם מריחה קלה יותר או פחות. אתם תאלצו לנצל את כל היכולות העומדות לרשות טכנולוגיית הצילום המודרנית, כולל הגברה מסיבית של הרגישות במצלמה – לקראת סוף השיט מתחנו את הרגישות ב-D7100 עד לקצה גבול היכולת (מצלמות Full Frame יוכלו מן הסתם לספק רגישות גבוהה מעט יותר, אך אפשר להניח שגם הטובות ביותר יתקשו בתנאים אלו), בשילוב עם עדשה בעלת צמצם בהיר יותר ו\או מייצב (אנו השתמשנו בעדשת הסיגמא 10-20 מ"מ שלנו מן הדגם הישן יותר בעלת צמצם f/4-f/5.6 בלבד וכמובן ב-CoolPix A לה עדשת 18 מ"מ בעלת צמצם f/2.8). אם תעזרו בכל אלו תוכלו אולי להימנע מחלק מן הבעיות בהן אנו נתקלנו, אך קחו בחשבון כי מדובר בצילום בתנאי קיצון והתוצאות הצפויות – בהתאם.

על הספינה לפנות ערב – צילום בתנאי קיצון

אם היה עלינו לספק ארבעה טיפים מרכזיים לשייט לילי סביב מנהטן, היינו ממליצים כאמור על הגעה מוקדם ככל הניתן ותפיסת מקום על הסיפון החיצוני בצמוד לאחד מצידי הספינה (בכדי שלא תוסתרו על ידי אנשים אחרים), הבאת בגדים חמים (כולל סוודר, מעיל וכובע בהתאם לעונת השנה), שימוש בחצובה (היא לא תצמצם לחלוטין את תנועת הספינה מן הסתם, אבל תאפשר לכם להתמקד ביצירת קומפוזיציה נכונה ולא במלחמה התמידית בתנועה שלכם אל מול תנודות הספינה), ולבסוף נסו להחליט מראש מה הוא סוג התמונות שתרצו לצלם (אנו התמקדנו בתמונות נוף רחבות ולכן בחרנו בעדשה רחבה ואולטרה רחבה – בחירה שאפשרה לנו צילום תמונות מסוג מסוים, אך לא אפשרה לנו צילום תקריב של פסל החירות למשל סמוך לסוף השיט – קחו בחשבון שהחלפת עדשות על סיפון ספינה נעה בלילה, קר ולח היא חוויה מפוקפקת).

קחי איתך מעיל או סוודר כי קר שם בחוץ

צילום קו הרקיע היפיפה של מנהטן בלילה מן הספינה המתנדנדת גרמה לנו לתהות האם לא ניתן לצלם תמונות דומות ממשטח יציב יותר – למשל מאחד הגשרים הרבים המחברים בין מנהטן לסביבתה. שיחה קצרה עם קרוב משפחה מאוחר יותר הבהירה לנו כי מדובר ברעיון רע מאד. מאז ספטמבר 11 הגשרים המובילים למנהטן מצולמים כל העת על ידי מצלמות והם נחשבים אתרים מאובטחים אשר הצילום בהם אסור. אם תנסו לצלם בסביבת הגשר, סיכוי לא רע שבטרם תסיימו לצלם יופיעו בסביבתכם שוטרים, אשר הפכו בתקופה האחרונה לסבלניים עוד פחות לכל הפרה של מה שנתפס מבחינתם כסיכון ביטחון המולדת – אנו ממליצים בחום לא לנסות התחכמויות מעין אלו – במיוחד לא כשמדובר בשוטרים אמריקניים.

התפוח הגדול מן הספינה המתנדנדת

פסל החירות מרחוק – סגור לרגל שיפוצים

אם כבר עסקנו בנושא האבטחה בניו יורק, הינה סיפור שימחיש אולי עד כמה העצבים מתוחים בתקופה זו, במיוחד בעקבות הפיגוע בבוסטון לפני מספר שבועות. כאשר ירדנו מן הספינה התקדמנו לאורך רחוב 42. באזור זה הוקמו בשנים האחרונות מספר בנייני מגורים רבי קומות חדשים. אחד המתחמים הנוצצים ביותר בסביבה הוא ה-Silver Towers – זוג מגדלים מרשים במיוחד בני כ-60 קומות המיועדים לאולטרה-עשירים של ניו יורק על ידי היזם Larry Silverstein אשר היה אחראי על הקמת מגדלי התאומים. המתחם הנאה המאכלס כמה מן הסלבריטאים הבולטים של ניו יורק כולל כאמור שני מבנים צמודים יחסית (ומבנה נוסף שגם הוא איננו מרוחק היוצרים מעין משולש ובמרכזו גינה). אף שאין מחסור ברבי קומות במנהטן (למעשה מדובר באחד מן הריכוזים הגדולים בעולם של רבי קומות), אנו גילינו עד מהרה כי לא כל רב קומות מעניין לצילום ובכדי ליצור קומפוזיציה מעניינת דווקא ריכוז של רבי קומות בקרבה רבה מכיוונים שונים יכול להוות מתכון מנצח.

ה-Silver Towers והעץ – בניו יורק היה חכם, לא צודק

כאמור דווקא ב-Silver Towers מצאנו ריכוז רבי קומות שכזה וצילמנו מספר תמונות. בשל השעה המאוחרת יחסית והעייפות גילינו רק מאוחר יותר כי אל התמונה שלנו השתרבב לו עץ שלא היה אמור להופיע בה. לכן חזרנו שוב ביום שלמחרת לאותה הנקודה, רק בשביל לגלות כי המתחם כולו הוא אזור שמור בו עומדים מאבטחים במשך כל שעות היום והלילה (ביום הקודם התמזל כנראה מזלנו לצלם בדיוק בזמן הסיור של אחד השומרים). כאשר הגענו לצלם באזור המבנה הראשון (בעל כניסה מוארת ומפוארת במיוחד) נתקלנו מיד באיש אבטחה אשר לאחר מספר תמונות עם המצלמה הקומפקטית ובעת הצבת החצובה פנה אלינו והודיע לנו כי לא נוכל לצלם במתחם. החלטנו לחזור לנקודה בה צילמנו בלילה שעבר – לגינה שבין המבנים, אך הפעם לצלם מהרחוב ולא מן הגינה בכדי שאנשי האבטחה לא יוכלו לבוא אלינו בטענות.

עוד מגדלים (ועץ)

מסתבר שטעינו. מיד משהצבנו את החצובה על הרצפה והתחלנו לכוון את המצלמה ניגש אלינו אחראי האבטחה של המקום (כנראה לאחר שאחד המאבטחים הפנה את תשומת ליבו לזוג המוזר המציב "ציוד חשוד" בסמוך למבנה) וביקש כי נחדל לצלם. הבהרנו לו כי אנחנו צלמים ומצלמים מהרחוב, דבר שהוא לחלוטין בגדר החוק. הוא עמד על שלו והודיע לנו כי למרות שמדובר בזכותנו הוא מבקש כי נחדל מן הצילום משום שלבעל המבנה רגישות מיוחדת לנושא הביטחון (כאמור מדובר ביזם שהקים את מגדלי התאומים). המשכנו לטעון כי אנו לא עושים שום דבר שאינו חוקי, ונראה שהוא החל לאבד את סבלנותו. הוא ניסה לברר מהיכן אנו מגיעים (החוצפה הישראלית ניכרה עלינו כנראה), כאשר שמע את התשובה ניסה לשכנע אותנו כי דווקא בגלל שאנו מגיעים ממדינה השותפה לרגישות האמריקנית לטרור נבין את בקשתו. לא נכנענו. הוא הבין כי לא יילך לו איתנו (או אולי החליט פשוט לקרוא לניידת), סינן משהוא לא ברור והלך. צילמנו עוד תמונה או שתיים והחלטנו לא להמתין ולראות מה החליט והמשכנו לנו במסע הלילי.

ה-Silver Towers מזווית אחרת

אם לומר את האמת, אנו ממש לא ממליצים על ניהול עימותים מן הסוג הזה בשום מקום בעולם ובמיוחד לא בארה"ב. במקרה הספציפי הזה החוק היה לצידנו באופן ברור (גם אנחנו וגם איש האבטחה ידענו זאת), אבל בדיוק כמו בכביש – עדיף להיות חכם לא רק צודק וזאת במקום לבלות כמה שעות בתחנת משטרה בניסיון להסביר לשוטר המקומי כי התיקון הראשון לחוקה מקנה לך את הזכות לצלם בשטח ציבורי.

חפשו קומפוזיציות מעניינות

בהמשך הסיור הלילי שלנו לאורך רחוב 42 נתקלנו בכנסיה קטנה יחסית אך בעלת חזות פוטוגנית למדי ואחריה עוד ועוד גורדי שחקים. ראוי לציין שהרחוב מואר למדי ובכל מספר מטרים תוכלו למצוא פנס רחוב. בעיקרון פנסי רחוב יכולים להיות תוספת יפה מאד בחשיפות ארוכות בצמצם סגור (סביב f/16) והם מאפשרים לקבל "כוכבים" (מספר הקרניים של הכוכב תלוי אגב בעדשה הספציפית), אולם ממרחק קרוב מאד התוצאה לרוב הרבה פחות אסתטית ולכן אנו ממליצים במצב כזה לנסות ולהימנע מהם (לא משימה פשוטה במיוחד).

הכנסיה ברחוב 42

לקראת סוף הסיור נתקלנו במבנה בעל שלט מואר גדול (כשלעצמו ממש לא ייחודי במנהטן), אך בכניסה המפוארת ניתן היה לראות זרוע רובוטית ענקית בתוך חדר שקוף. הסקרנות משכה אותנו פנימה ופנינו לאחראי בלובי בכדי לברר לפשרה של הזרוע. עד מהרה הסתבר לנו כי מדובר במלון חדש בו האורחים מבצעים את הצ'ק אין באמצעות כמה לחיצות על אחד ממסכי המגע הרבים. הזרוע הרובוטית הענקית היא גימיק מעניין במיוחד וייחודי למלון. היא מאפשרת לאורחים להפקיד את המזוודה לכוך מיוחד בקיר למשך מספר שעות ולקבל אותה חזרה עם עזיבתם את המלון (תחשבו על חדר שמירת חפצים במלון רק בגרסה רובוטית ללא מגע יד אדם). בפועל נראה כי יותר משהרובוט משרת בפועל את האורחים הוא משמש כאטרקציה לעוברים ושבים ברחוב אשר נכנסים להסתכל ולצלם. כאן אגב דווקא עודדו אותנו לצלם, מה שמראה שהאבטחה עדיין לא הרגה לגמרי את תרבות הצילום בניו יורק.

החדר הסגלגל (והזרוע הרובוטית)

את הסיור הלילי שלנו חתמנו באזור הקרוב יחסית ל-Times Square אשר גדלה בשנים האחרונות הרבה מעבר לכיכר המוכרת והשתלטה על עוד ועוד רחובות בסביבה. אף שראינו מספר צלמים המעמידים חצובה באזור הכיכר (כולל צלם אשר העמיד חצובה כבדה במיוחד עם Gimbel ועליה מצלמת Phase One וביצע מה שנראה כסדרה של תמונות פנוראמה), לנו נראה כי מדובר בחוויה מפוקפקת למדי. האזור צפוף מאד וקשה להתרכז בצילום כאשר אתה סובל מדחיפות מכל עבר, שלא לדבר על הסכנה המרחפת כל העת מכיוון כייסים אשר מסתובבים לא מעט באזור. לכן התרחקנו מעט וצילמנו בכמה מן הרחבות שמסביב ל-Times Square שם גם הסתיים סיור הצילום שלנו בשעות הקטנות של הלילה.

שלט מואר למחזמר המצליח Newsies ב-Nederlander Theatre שבברודווי

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?