רמת הלב

אתה ילד.
שום דבר לא נוגע בך מלבד מה שאתה נחשף אליו. אם אינך נחשף, אתה לא תדע.
ואז אתה גדל.
ככל שאתה גדל בועת השלמות מתנפצת אל מול עיניך בהדרגה, אולם כל חיי דבר לא הכין אותי למה שנחשפתי אליו אתמול.

נכנסתי לחדר גדול בו העולם שבחוץ חדל מלהתקיים עבורי. הייתי כל כולי איתם. בתוכם. שלהם.

אישה אחת ניגשה מיד ואחזה בידי. אחר שאל לשמי ואז אמר אותו שוב ושוב, עשרות פעמים.

שלישית ניגשה לנשק אותי בכתפי.

"אני רוצה לעשות להם טוב. מן צ'ופר קטן שישמח אותם. תמונה שלהם מרגע אחד מאושר, שתהיה תלויה על הקיר בחדרם".
אלו היו דבריו של ערן שמיר בשיחה הראשונה שלנו בטלפון.

איש יקר ערן, בכל חיי לא הכרתי רבים כמותו. ערן הוא מנהל פנימייה במעון רמת טבריה. זוהי לא פנימייה רגילה. נמצאים בה אנשים שנולדו עם בעיות גנטיות והתפתחותיות קשות ובעקבות כך נמצאים ברמות שנות של פיגור על הסקאלה.

הגדרת תפקידו של ערן היא רחבה מאוד. הוא לא רק "מנהל". הוא אבא ואמא לכל הדיירים בפנימייה. הוא זה שמקשיב, מעניק, דואג שהכל יהיה בסדר ומנהיג תחתיו צוות של אנשים חמים ומסורים, שעושים עבודה מאתגרת וקשה פיזית ונפשית. יום ביומו מוסרים את כל כולם, מבינים, מטפחים, מכילים ולא שופטים.

נחשפתי לעולם רחוק ממני, אך קיים ובועט. אני רוצה לומר לכל האנשים העוסקים במלאכה: אני מעריצה אתכם. אתם מתפרנסים בכבוד מבלי לעצום עיניים ולסובב ראשכם לצד השני.
אתם למדתם לאהוב ולהבין את האחר.

בתום יום הצילומים, נכנסתי לרכב ונסעתי הביתה. שעה וחצי חזרה אל תוך "העולם שלי". זה שבו אנשים מתהלכים ברחובות טרודים ועסוקים, ממהרים לפגישה, לאוטובוס, להוציא את הילדים מהגן. עולם שבו מוצאים זמן ללכת למכון כושר, לבילוי לילי…
לא מדמיינים כלל שאי שם, במקום אחר לא רחוק כל כך, מתקיים לו עולם שלם וקצת אחר, עולם שאינו חסום ע"י שכבות של מסכות, או חומות גבוהות של גינונים. הדיירים בפנימייה נקיים מכל אלו.
אין בם לא מסכה ולא חומה, כי אם אמת זקופה ופשוטה.

וממקום שלא ידעתי כמה אפשר ללמוד ממנו,
אני מודה על מה שלמדתי.

נטלי שור

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?