10 דברים שחשוב לדעת לפני רכישת מסך לעריכת תמונה / וידאו

בחירת מסך מתאים לעריכת תמונה ו/או וידאו היא נושא שחשוב ללא מעט צלמים ועורכים. יש שורה של שיקולים ותכונות שרצוי לקחת בחשבון לפני שבוחרים מסך כזה או אחר ובכתבה הנוכחית נסקור את המרכזיים שבהם.

תודה מיוחדת לחברת אסוס ישראל שנתנה חסות לכתבה (עוד עליהם בסוף המאמר).

למה חשוב מסך ייעודי לעריכה?

השוק מוצף במסכי מחשב ממגוון עצום של יצרניות, אלו מגיעים בטווח מחירים נרחב וחלק גדול מהם מציג הרבה מאד נתונים, מספרים וסיסמאות שיווקיות שעשויות לבלבל גם לא מעט רוכשים וותיקים.

מה שחשוב להבין הוא כי לא כל הנתונים חשובים באותה מידה כשמדובר במסכים שנועדו לעבודה עם תמונות או וידאו. זמן התגובה של המסך וקצב הרענון למשל חשובים הרבה יותר למי שרוצה לשחק אבל התועלת שלהם למי שעוסק בעריכה שולית, אם בכלל.

לעומת זאת נושא דיוק הצבע שאיננו בהכרח קריטי למי שמשחק או עובד עבודה משרדית רגילה על המחשב הוא מהותי למסכי עריכה ובייחוד למי שעובד בתחום כמקצוע (ועל אחת כמה וכמה למי שמדפיס תמונות).

אבל לא רק נושא דיוק הצבע הוא קריטי, ישנו מכלול שלם של שיקולים שראוי לקחת בחשבון כשמדובר במסך עריכה ואנו נעסוק במרכזיים שבהם בכתבה הנוכחית.

לא רק דיוק צבע, על מה לחשוב בעת רכישת מסך עריכה

שיקולים בבחירת מסך לעריכה

1. גודל המסך – זה אולי נשמע טריוויאלי אבל אחד הנושאים הראשונים עליהם תצטרכו להחליט הוא גודלו של המסך. עיקר המסכים המשמשים כיום לעריכה מגיעים בגדלים שבין 24 ל-32 אינצ’ (יש גם גדולים יותר/רחבים יותר אבל אלו המיעוט).
   מה הגודל הנכון עבורכם? שאלה טובה. הצרכים של כל אחד שונים – האם יש לכם מקום למסך גדול יותר על השולחן? מה מרחק הישיבה שלכם מהמסך? (עבודה עם מסך 32 אינצ’ קרוב מידי למשל יכולה להיות בעייתית משום שזווית הראיה שלנו לא מסוגלת להכיל את המסך בשלמותו). גם לתקציב יש כאן משקל – האם תעדיפו מסך 32 אינצ’ אחד או שני מסכי 24/27 אינצ’? אין נכון או לא נכון אבל אלו סוגיות ששווה לחשוב עליהן לפני שבוחרים מסך.
2. רזולוציה (ויחס או Aspect Ratio) – הנושא השני שדורש התייחסות הוא הרזולוציה של המסך. אם אנו רוצים לראות את התוכן שאנו עורכים ברזולוציה בה הוא צולם (או קרוב לכך ככל האפשר) מסך 4K הוא לרוב המינימום שהיינו ממליצים עליו כיום וזאת אפילו אם עיקר התוכן שאתם עורכים בוידאו הוא עדיין ב-1080P (ככל שמדובר בסטילס נזכיר כי אפילו מצלמות סטנדרטיות כיום בנות 24MP מייצרות תמונה ברזולוציה גבוהה מזו המוצגת ללא הקטנה על מסכי 6K). הסיבה היא שעריכה דורשת שטח מסך מעבר לתמונה עצמה וישנו כמובן גם השיקול של הסתכלות קדימה והשוק בהחלט צועד לכיוון של 4K כסטנדרט בוידאו בשנים הקרובות.
   נושא משני נוסף הוא יחס התמונה (ה-Aspect Ratio או היחס בין אורך ורוחב המסך). מרבית מסכי העריכה בשוק מגיעים ביחס של 16:9 המותאם להצגת וידאו, אבל בשוק אפשר למצוא גם מסכים רחבים יותר ביחס של 17:9, 21:9 ואפילו 32:9 אשר יכולים להציג timeline רחב יותר בעריכת וידאו (שימו לב כי חלק מהמסכים הרחבים מאד הם קמורים מה שאינו בהכרח אידאלי לעריכה). יש גם מסכים “גבוהים” יותר עם יחס של 16:10 למשל אשר יכולים אולי יותר להתאים להצגת תמונות סטילס (שמגיעות לרוב ביחס של 3:2).
3. צבע – אולי אחד הנושאים החשובים ביותר כשמדובר במסכי עריכה הוא האופן בו המסך מטפל בצבע. מדע הצבע הוא תחום מורכב שחורג בהרבה מהכתבה הנוכחית אבל הינה מספר נקודות פרקטיות שיעזרו לכם לבחור מסך עם צבעים נכונים:
   א. מרחב צבע (Color Gamut) – למרות ההתקדמויות בטכנולוגיה מסכים עדיין לא מסוגלים להציג את כל הצבעים אותם מסוגלת העין האנושית לראות. בהפשטה מסוימת מרחב הצבע הוא מושג המתייחס לקבוצת צבעים מתוך מרחב הצבע הכולל. הקבוצות הללו לרוב מיוצגות על ידי משולשים בגדלים שונים כאשר משולשים בעלי שטח גדול יותר כוללים יותר צבעים ברי הצגה. אם ניקח לדוגמא את מרחב הצבע המכונה DCI-P3 המוכר מתחום הקולנוע, הוא מכסה 26% יותר “שטח” ממרחב הצבע הבסיסי המוכר כ-sRGB (או בעולם הוידאו REC 709). בתחום הסטילס Adobe RGB מכסה כ-36% יותר מ- sRGB ובקצה הספקטרום אם תרצו נמצא כיום מרחב הצבע Rec. 2020 הכולל 72% יותר מ-sRGB.
   בהקשר של בחירת מסכים המשמעות של מרחבי הצבע קשורה לכמות הצבעים שהמסך מסוגל להציג. מסך המסוגל להציג 100% ממרחב הצבע DCI-P3 יהיה עדיף מבחינת כמות הצבעים שיהיה מסוגל להציג על פני מסך המסוגל להציג רק 85% מ-DCI-P3.
   מרחבי צבע נפוצים
   ב. Delta E – נתון זה משמש אמת מידה אובייקטיבית לדיוק הצבע של המסך ומתייחס להבדל בין הצבע אשר אמור להיות מוצג לזה המוצג בפועל על ידי המסך (כפי שהוא נקלט במכשיר מדידה מקצועי). מקובל לטעון כי אנשים מן השורה יתקשו להבחין בהבדל הקטן מ-Delta E של מינוס 3 בעוד אנשי מקצוע בתחום הצבע יוכלו להבחין גם בהבדלי צבע זעירים הקרובים למינוס 1. כלל אצבע פשוט – ככל שה-Delta E של מסך נמוך יותר (בבדיקות אובייקטיביות ולא רק בהצהרות יצרן) דיוק הצבע של המסך גבוה יותר. מסכים בעלי Delta E הקרוב למינוס 2 נחשבים כיום לבעלי דיוק מעולה.
   ג. כיול – בכדי להשיג דיוק צבע אופטימאלי עוברים מסכי העריכה האיכותיים כיול ראשוני במפעל באמצעות ציוד ייעודי המקדד אל תוך החומרה הגדרות מסוימות המתאימות לכל מסך לאחר בדיקתו. ישנם לא מעט מסכי עריכה שמגיעים עם תעודה הכוללת את תוצאות הכיול (כולל תוצאות Delta E ונתונים לגבי מרחבי הצבע).
   חשוב להבין כי גם מסכים המגיעים מכוילים בצורה טובה מהמפעל לא מסוגלים לשמור על דיוק הצבע שלהם לאורך זמן ויש צורך לכיילם באופן קבוע (אחת למספר שבועות או חודשים) באמצעות מכייל חיצוני או בדגמים מסוימים של מסכי עריכה מתקדמים מכייל מובנה המסוגל לבצע כיול אוטומטי בכל פרק זמן קבוע.
   
   תעודת כיול מהמפעל המגיעה עם המסך (קרדיט: אסוס)
   יש הרבה היבטים נוספים של איכות התמונה מלבד דיוק הצבע אליהם לא נספיק להתייחס בהרחבה בכתבה הנוכחית אך שניים נזכיר בכל זאת בקצרה:
   בהירות מקסימאלית – נתון זה מצוין לרוב ב-cd/m2 (או נרות למטר רבוע). בעבודה רגילה אין לרוב צורך ביותר מ-200 (ולרוב גם פחות, אם כי תאורת המסך נחלשת עם הזמן ורצוי להתחיל מנתון ראשוני גבוה יותר שישאיר מקום לירידה זו לאורך השנים). עבור מי שעובד בסביבה מוארת מאד ובעיקר עבור מי שעובד על עריכת סרטונים ב-HDR יש צורך בנתונים גבוהים בהרבה (מעל 1000) אבל מסכים אלו לרוב נדירים יחסית ויקרים.
   אחידות תאורת המסך – מעט מאד מסכים מספקים תאורה אחידה לחלוטין על פני כל חלקי המסך. הדבר שונה מדגם לדגם ולעיתים גם בין מסך למסך. במסכים איכותיים יותר ישנן לרוב פחות סטיות ברמות התאורה בין המרכז לפינות המסך. כמו שהזכרנו קודם, מומלץ לקרוא ביקורות בלתי תלויות באתרים מובילים בכדי לראות כיצד מסכים ספציפיים מתפקדים בהיבטים אלו.
4. זוויות צפייה – הרוב המוחלט של מסכי העריכה מגיעים כיום עם זוויות צפייה רשמיות של 178 מעלות אנכי/ואופקי (הודות לטכנולוגיית ה-IPS המשמשת כמעט את כל המסכים, מסכי OLED אגב יכולים תיאורטית להגיע לזוויות צפייה של כ-180 מעלות). שוב, מומלץ לקרוא ביקורות בכדי לראות כיצד מסכים ספציפיים מתפקדים בהיבט זה אם כי עדיף כמובן לעבוד מול מסך עריכה ראשי בזווית ישרה ולא תוך צפייה מהצד (אם אתם בוחרים מסך עבודה שני או שלישי לנושא זוויות הצפייה חשוב לתת יותר משקל).
5. ניגודיות (Contrast) – היכולת של המסך להציג הבדלים גדולים ככל האפשר בין האזורים הבהירים ביותר לכהים ביותר היא זו שמגדירה את הניגודיות שלו. ניגודיות גבוהה מייצרת אפשרות להציג טווח דינאמי גבוה ולראות הבדלים עדינים בין רמות בהירות שונות בתמונות או סרטונים. אף שרמת הבהירות הטיפוסית של מסכים רבים היא 1:1000 (קרי פי 1000 בין הצבע הכהה להבהיר ביותר אותו יכול המסך להציג), ניתן למצוא בשוק כיום מסכי עריכה בעלי ניגודיות גבוהה יותר (פי 2 או 3 ויש אף בודדים שמגיעים לניגודיות ביחס של 1:8000 על פי הצהרות היצרן). מסכים בטכנולוגיית OLED מסוגלים להגיע לניגודיות גבוהה באופן חריג של 1:1,000,000 אבל בשלב זה הם עדיין נדירים בשוק מסכי העריכה, יקרים משמעותית ולא בהכרח עדיפים בפרמטרים אחרים על מסכים סטנדרטיים מבוססי IPS.
6. חיבוריות – נושא שיכול להיות חשוב עבור לא מעט משתמשים נוגע לאפשרויות החיבור של המסך למחשב. בעבר היו נפוצים בעיקר חיבורי HDMI ו-Displayport (ו-mini Displayport) אך כיום ניתן לחבר חלק מהמסכים למחשב גם באמצעות חיבור USB-C. ישנם מסכים עם יותר מחיבור אחד מכל סוג מה שמאפשר לחבר בו זמנית שני מחשבים לאותו מסך ולעבור ביניהם (למשל לצורך עבודה במקביל עם מחשב נייד ומחשב שולחני). חיבורים מתקדמים דוגמת Thunderbolt 3 מאפשרים שרשור מסכים באופן ישיר ללא חיבור נוסף למחשב (עד שני מסכים ברזולוציית 4k@60hz או שישה מסכי 1080p).
7. מניעת החזרים – מרבית מסכי העריכה בשוק מגיעים עם ציפוי מט אבל יש גם לא מעט מסכי עריכה רפלקטיביים (Glossy) בשוק. היתרון של מסכים רפלקטיביים הוא בדרך כלל בצבעיים עזים יותר (בשל העדר השכבה מונעת ההחזרים), אבל החיסרון המשמעותי נוגע להשתקפויות. אם אתם עובדים בסביבה בה יש לכם אפשרות לשלוט באופן מלא בהשתקפויות יכול להיות שכדאי לכם לשקול מסך רפלקטיבי אבל עבור מרבית חללי העבודה, מסכים עם ציפוי מט הם הבחירה המועדפת.
8. ארגונומיה – נושא שלא נדון מספיק בהמלצות רכישה בדרך כלל הוא ארגונומיה של מסכים. יש הרבה היבטים לארגונומיה של מסכים (מספיק בכדי לייצר מאמר נפרד). מעבר לחלק מהנושאים שכבר הזכרנו כמו זוויות צפייה ומניעת החזרים, יש תכונות ששווה להתייחס אליהן ולבדוק לפני הרכישה. היכולת לסובב את המסך בצורה נוחה ממצב אנכי לאופקי הופכת חשובה יותר ויותר בשנים האחרונות (הן לעריכה בסטילס והן בוידאו לצריכה במכשירים סלולאריים). עוד נושא חשוב הוא שינוי גובה המסך, לא כל המסכים מאפשרים זאת ולא כל מסך מאפשר זאת באותה המידה. ההמלצה היא כי בישיבה ישרה גובה העיניים יהיה מקביל בערך לנקודה המצויה 5-10 ס”מ מהחלק העליון ביותר של המסך. רצוי לבצע מדידות לפני הרכישה (זכרו גם כי את הרוב המוחלט של המסכים ניתן לחבר לזרועות המאפשרות גמישות ארגונומית רבה יותר).
9. שליטה – ליצרניות שונות יש ממשקי שליטה שונים במסך. חלק מגיעים עם כפתורים פיזיים וחלק עם כפתורי מגע. יש המגיעים בקדמת המסך (אנו מוצאים אותם נוחים יותר גם אם פחות אסתטיים) ואחרים בחלק התחתון או האחורי. גם לממשק השליטה במסך יש גרסאות שונות ולא כל ממשק נוח או מקיף כמו זה המצוי במסכים אחרים. לרוב מסכי עריכה מתקדמים יכילו יותר אפשרויות כוונון ממסכים בסיסיים והדבר יכול לעזור להגיע לכיול משופר.
10. מחיר – בסופו של דבר לא ניתן להתחמק מסויגת המחיר ועבור רובנו למחיר יש משקל ברכישה של מסך עריכה חדש. חשוב לזכור אבל שמסכים הם רכיבי מחשב שיכולים לשמש אותנו שנים רבות וגם מסכים בני 4-5 שנים ויותר מאיכות טובה המתוחזקים ומכוילים כראוי יכולים להיות שימושיים לגמרי, ולכן בבואנו לבחון את ההשקעה שלנו במחשב עריכה ראוי להקדיש לכך את הנתח הראוי מתוך התקציב הכולל (מסכים המתאימים לעריכה מתחילים מכ-500-600 דולרים לרוב ויכולים להגיע בדגמים מקצועיים מתקדמים מאד גם ל-5000-6000 דולרים ויותר).

אחרי שלקחתם בחשבון את כל הנקודות הללו הגיע הזמן לצמצם את הבחירה שלכם. אם יש לכם שאלות או התלבטויות קבוצת המלצות הרכישה שלנו בפייסבוק היא המקום לדון בכך.כך תבחרו את המסך המתאים לכם

מסכי אסוס ProArt

חברת ASUS נוסדה בשנת 1989 בטייוואן עם מטרה מוצהרת לשנות את עולם המחשוב והטכנולוגיה. במשך למעלה משלושה עשורים ASUS פיתחה עשרות מוצרים ששינו את כללי המשחק והובילו את השוק כאשר בשנים האחרונות הציגה החברה תת מותג חדש בשם ProArt. מותג ProArt מציג מוצרים אשר מיועדים בראש ובראשונה עבור יוצרי תוכן, גרפיקאים, עורכים וכל משתמש אשר דורש אמינות ודיוק גבוהים במיוחד. סדרת מסכי ProArt מציגה את הניסיון העשיר של ASUS כיצרנית מסכים מובילה לצד התשוקה של החברה לספק למשתמש את המוצר הטוב ביותר.

לאחרונה פרסמנו כאן ביקורת על מסך ה-ProArt PA329CV של החברה עם פאנל 32 אינצ’ המיועד ליוצרי תוכן ועורכי וידאו, אבל לחברה שורה ארוכה של דגמי ProArt הרלוונטיים ליוצרי תוכן בגדלים וברמות מחירים שונות. הינה כמה דוגמאות בולטות:

ה-PA148CTV הוא מסך נייד 14 אינצ’ ברזולוציה של 1080p עם חיבור USB-C ומיקרו HDMI והוא מצויד בגלגלת שליטה אחורית נוחה. למסך דיוק צבע מוצהר של  Delta E < 2 וכיסוי sRGB של 100%, אידיאלי למי שזקוק למסך חיצוני איכותי ראשי למחשב נייד או כמסך נוסף לשולחן עריכה.

מסך ה-ASUS ProArt Display PA148CTV – מוניטור עריכה מקצועי נייד

למי שצריך מסך שולחני קטן יחסית ה-PA248CNV מציע פאנל בגודל 24 אינצ’ עם יחס תמונה של 16:10 ורזולוציה גבוהה יחסית של 1900 על 1200 פיקסלים (המאפשרת לדחוס עוד מידע לאורך, שימושי למי שעובד עם טיימליין מרובה שכבות), דיוק צבע מוצהר של  Delta E < 2 וכיסוי sRGB של 100% עם תוספות חיבורים מעניינות כולל חיבור HDMI ושני חיבורי DP, חיבור רשת וחיבור USB-C המאפשר הטענה של ניידים (עד 90 וואט).

מסכי 27 אינצ’ היו ונותרו הפופולאריים ביותר בשוק העריכה. ה-PA278QV הוא מסך הכניסה של סדרת ה- ProArt לעורכים בגודל זה. המסך כולל פאנל 27 אינצ’ ברזולוציה של 2560 על 1440 פיקסלים (יחס 16:9) עם כיסוי sRGB של 100% ודיוק צבע מוצהר של  Delta E < 2 וכולל חיבורי HDMI, DP ומיני DP.

מסך מתקדם יותר בקטגוריה הוא ה-PA279CRV המגיע עם פאנל ברזולוציה של 4K כיסוי רשמי של 99% DCI-P3 99% Adobe RGB, ודיוק צבע מוצהר של Delta E < 2. למסך מגוון חיבורים כולל זוג חיבורי HDMI, זוג חיבורי DP שני חיבורי USB-C כאשר אחד מאפשר הטענה של ניידים (עד 96 וואט) וארגונומיה משופרת.

ה-ProArt Display PA279CRV – מסך 27″ מתקדם לעריכה

למי שיש מקום ותקציב ה-PA329C הוא מסך 32 אינצ’ מתקדם עם פאנל ברזולוציה של 4K עם כיסוי רשמי של 100% DCI-P3 98%  Adobe RGB ואפילו 84% Rec. 2020, דיוק צבע מוצהר של Delta E < 2 ואפשרות כיול בחומרה (באמצעות מכייל חיצוני הכותב את תיקוני הפרופיל אל המסך עצמו). למסך מספר רב של חיבורים כולל שלושה חיבורי HDMI, חיבור DP וחיבור USB-C המאפשר הטענה של ניידים (עד 60 וואט).

ולמי שרוצה את הטופ של הטופ ומוכן להקדיש לכך את התקציב המתאים, ישנו גם ה-PA32DC, מסך ה-OLED המקצועי של החברה בגודל 32 אינצ’ עם כמה מן היכולות המתקדמות ביותר שיש היום לאסוס להציע. המסך כולל פאנל 10 ביט אמיתי בטכנולוגיית OLED ברזולוציה של 4K עם כיסוי רשמי של 99% ו-DCI-P3 99%  Adobe RGB, דיוק צבע מוצהר נמוך במיוחד של Delta E < 1 וכיול חומרה עצמי (באמצעות מכייל מובנה נשלף בראש המסך המבצע כיול אוטומטי בכל פרק זמן מוגדר). למסך קונטרסט מוצהר של 1:1,000,000 ומספר רב של חיבורים כולל שלושה חיבורי HDMI, חיבור DP וחיבור USB-C המאפשר הטענה של ניידים (עד 65 וואט).

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?