מי שלא היה שם לא יבין! מלני והמקל הסגול את מסעדת "פיר 23" בנמל תל-אביב הכרתי די מזמן בזכות רועי, נכדי ה"פיינשמקר" שאוכל זה לא משהו שיפריד בינו לבין הגלגיליות ו/או האופנים ו/או הכדור כשהוא כבר מגיע לנמל וכמובן בזכות בני וכלתי ש"אוכל מהיר" בשבילם הוא כמו סדין אדום כלומר גם זריז חייב להיות אמיתי, טעים, לא יקר, נוח וידידותי… תאמינו או לא, אבל יש מקום כזה ואמנם אין … קרא עוד
סוד הגן הנעלם באשקלון ממש על חוף הים, עומד לו פיל לבן לעיני כולם. הפיל הלבן מוקף גדרות ועצים, וטומן בחובו סודות אפלים. הפיל הלבן היה בשנות ה-70 בית הבראה תוסס ומלא חיים. עוד כילדה, בטרם הכרתי אפילו את הביטוי "פיל לבן" הייתי נצמדת לחלון המכונית בדרך לחוף הים ומדמיינת לעצמי את מה שהיה שם בעבר, לפני שהטבע הראה לכולם מי כאן הבוס. … קרא עוד
שביל ישראל – הפנים האחרות של המדינה התקרבתי לגיל חמישים. ורציתי מתנה. מתנה שאזכור כל חיי. המתנה הזו הייתה פרויקט צילום התפרש על שמונה חודשים וארך שבעים וחמישה יום. שבעים וחמישה יום של צעידה איטית ובוחנת. תקופה של הליכה המתעדת כל שביל וכל נוף הנפרש לעיני, ושל שיחה עם כל אדם הנקרה בדרכי. את מצלמת הסוני (DSC-R1) אותה שמתי בתוך תיק קטן כך שניתן יהיה לשלוף אותה … קרא עוד
365 – חלק ב' בסדרת המאמרים הזאת אני משתפת אתכם בפרויקט "365 ימים", או בשמו השני "צילום-אחד-ביום", אותו אני עומדת להשלים השבוע. במאמר הראשון בסדרה הסברתי את מהות הפרויקט, סיפרתי עליו מעט, ואפשרתי לכם להציץ על היומיים הראשונים בו. היום אני מזמינה אתכם ללוות אותי בכמה ימים נבחרים במהלך השנה הזאת. רובם דווקא לא היו יוצאים מן הכלל או מיוחדים באיזה אופן שהוא ודווקא … קרא עוד
חיי נצח בפורמלין את החמודים האלה מצאתי בחוות שפון, בקיבוץ נצר סרני. בשנת 1948 פינו הבריטים את החווה ומבניה הפכו למוסד חינוכי עבור ילדי הקיבוץ שהתיישב במקום באותה שנה. במבנה בו התגורר הגנרל אלנבי בכבודו ובעצמו שוכן כיום מרכז הכנסים והאירועים "חוות אלנבי". בשנת 2010 עברה "גלריה רומי" למעונה החדש באחד מהמבנים הישנים של החווה ששימש בעבר כמוסד חינוכי. ליד המבנה נמצא מחסן … קרא עוד
אהבה בימי שואה ואתמול בתוך כל העצב הנורא הזה, פתאום חשבתי על אהבה. אהבה רומנטית. ניסיתי להבין האם בימי מלחמת העולם השנייה, בתוך כל הזוועות וחוסר היכולת לקיים עצמך כאדם בצורה הבסיסית ביותר, האם בתוך כל אלו ניתן היה להתאהב? אם כן, אהבה רומנטית. האם זהו סוג של רגש השייך למותרות? רגש שאתה מסוגל לחוש אך ורק כשיש לך את הצרכים החשובים ביותר … קרא עוד
365 כבר כמעט שנה מאז הכנסתי את עצמי לזה. למצב שהוא מין שילוב של עבדות (אין שבת; אין חג; אין חופשה), מעצר ("תנו לצאת, כבר!") ועינוי ("די! השעה כבר 03:00; העיניים נעצמות; תנו לישון!"), הגוררים איתם התחבטויות, לבטים וקשיים נפשיים. ושלא תבינו אותי לא נכון: הכנסתי את עצמי לזה מרצוני החופשי. מה שנקרא "אשפוז וולונטארי". ולא רק זאת, אלא שבכל יום יכולתי … קרא עוד
אחריי! מאדם לאדם קיבלתי השבוע מייל קצר מבחור מקסים בשם אדם, דרוזי מהגליל שזכיתי להכיר בעמותת "אחריי!" ושהתגייס לא מזמן לצה"ל. מייל פשוט וחברי כפי שאנחנו מחליפים ביננו מידי כמה חודשים, אבל אצל אדם הכותרת היא תמיד קצת מחוייכת וגם הפעם הוא הצליח להצחיק אותי בפתיחה: "לאדוני הצלם שלום"… לפני קצת יותר משנה הכנתי עבור "עיגול לטובה" משהו שאמור היה לעלות לאתר שלהם … קרא עוד
מצלם רנטגן לצלם אמנותי כבר הייתי נואש. חיפשתי נושא לפרויקט "סיפור מצולם" במסגרת הקורס למתקדמים במרכז לצילום אמנותי של גוסטבו הוכמן. זמן מה עקבתי אחר נווד חסר בית שהתמקם על ספסל בכניסה לנמל. גיליתי שכל בוקר הוא מתעורר 06:00 בבוקר ומסתלק לאחר שהוא מקפל ואורז את כל "תכולת הבית" שהקים על הספסל. לאחר שטיפת פנים בצינור הטפטפות של הערוגה בגינה הציבורית הקטנה, הוא היה … קרא עוד
אמנות המקרר הכל החל כששכחתי קופסא שבה פסטה עם רוטב עגבניות ופרמזן במשך 5 ימים ולילות בתוך קופסת פח לוהט – האוטו שלי. לאחר חיפושים קדחתניים והאשמת כל הקולגות שלי לעבודה בחוסר עמידה בפיתוי וגנבת הפסטה שלי, נמצאה האבדה חנוקה ובוכייה מתחת למושב הנהג. מה רבה הייתה שמחתה של הפסטה כשחילצתי מעלייה את מכסה הקופסא ומה רבה הייתה פליאתי והפתעתי לנוכח המחזה … קרא עוד
Sunwayfoto LB-90L Leveling Base בביקורת היום אנו מפרסמים סקירה על מוצר מתחום שלא זוכה לעיתים קרובות לביקורות אבל יכולה …
