ראשי מגזין MegaPixel בדרכים – מאחורי הקלעים של Photokina 2010

MegaPixel בדרכים – מאחורי הקלעים של Photokina 2010

1
0

כפי שפרסמנו כבר לפני זמן רב אנו עוסקים בהכנות ובתכנונים לתערוכת פוטוקינה 2010 מזה מספר חודשים. בתכנון לקראת התערוכה השקענו זמן, מאמץ, לא מעט קשרים וקצת חוצפה ישראלית וכמובן גם תקציב משמעותי.

אנו פותחים היום בסדרה אשר תלווה אותנו בכל יום בשבוע הקרוב ותביא מקצת מן החוויות מאחורי הקלעים של תערוכת הצילום הגדולה בעולם המתקיימת אחת לשנתיים בעיר קלן שבגרמניה.

מסיבות שעודנו מתקשים לעמוד על טיבן, בחרנו לקחת טיסה מתל אביב לברלין ומשם מרחק של ארבע וחצי שעות (ושתי רכבות) לקלן שבמערב גרמניה. לא נרחיב על חווית הטיסה המפוקפקת משהו במטוסי הנוסעים הצפופים המוכרים לרובינו מנסיעות לאירופה. מזג האוויר הגרמני בעונה זו של השנה לעומת זאת מהווה שינוי מהחום הישראלי הבלתי נפסק ותפס אותנו מעט לא מוכנים.

הדרך מברלין לקלן רצופה תחנות, חלקן בערים מוכרות יותר דוגמת הנובר (בה הזדמן לכותב שורות אלו להיות בתערוכת הטכנולוגיה המפורסמת CeBIT  לפני מספר שנים) וחלקן מוכרות פחות כמו Hamm ("פינה" בגרמנית עתיקה). הנוף הכפרי הגרמני מוכר לכל מי שביקר במדינה (ובחלקו דומה מאד למדינות אירופאיות רבות אחרות). כישראלים קשה שלא להרהר בדיוק המצמרר של הרכבות הגרמניות וב"יער" הארובות המעשנות על מפעלי התעשייה המזכירות ימים אחרים. למרות זאת דווקא משפחה גרמנית אחת אשר ישבה במושב שלידנו ברכבת והורכבה מאם גרמניה, אב סיני וילד משותף גילמה בדרכה את השינוי שחל לפחות בחלק מן החברה הגרמנית. פתיחות, קבלת השונה ורב תרבותיות בהחלט ניכרים לפחות בחלק מן הערים הגדולות (ובברלין במיוחד).

הגרמנים אינם אוהבים (ולרוב גם אינם דוברים) אנגלית. עובדה זו ידועה לכל מי שביקר בגרמניה (ולמעשה לכל מי שהציץ אי פעם באחד הערוצים הגרמניים בטלוויזיה הנוטים לתרגם כל סרט וכל תוכנית). למרות שאינם חובבי אנגלית (בלשון המעטה) הגרמנים אותם פגשנו דווקא מאד אוהבים לעזור (או לפחות לנסות). במסעותינו למציאת קו הרכבת הנכון מברלין לקלן נאלצנו לאמץ את מוחנו לא פעם ולא פעמיים בניסיון להבין למה לכל הרוחות מתכוון סדרן הרכבת המשופם וכבד הגוף ברצף ההברות חסרות הפשר המלווה בסימני ידיים.

רק לאחר שעלינו על הרכבת ונתקלנו בגרמני חביב בעל רמת אנגלית העולה על זו של ילד בגן חובה הצלחנו להבין להפתעתנו כי הרכבת עליה עלינו מתפצלת באמצע הדרך! זו הייתה גם סופה של תעלומה אשר חמקה מאיתנו עד לאותו הרגע, בנינו מה אתם הייתם מבינים אחרי 24 שעות ללא שינה כאשר שלט רכבת בגרמנית מורה לכם שבשעה 14:40 יצאו מאותו הרציף שתי רכבות שונות לשני יעדים שונים…

חמש שעות נסיעה מאוחר יותר (כן גם הגרמנים מאחרים מסתבר – ומתנצלים על כך בלי די) הגענו סוף סוף לקלן. אחרי שצילמנו כמה תמונות של פרסומות ענק למצלמות קנון ופנסוניק בתחנת הרכבת, לקחנו מונית עם נהג מונית טורקי חביב בשם זעאפר (כן יש כאלו, וכן הוא שונא את ארדואן ורוצה את טורקיה חילונית). זעאפר לקח אותנו למלון ובאמצע הדרך התברר שהמלון איננו זה שחשבנו, אלא מלון בעל שם דומה המרוחק 20 ק"מ מקלן. תוך כדי הנסיעה התוודענו לזעאפר אשר סיפר לנו כי קלן היא כיום אחת הערים הטורקיות ביותר בגרמניה עם מעל 100 אלף טורקים (מתוך כמיליון תושבים בעיר), בעיר ישנם אגב גם לא מעט גולים אירניים.

מחר "במאחורי הקלעים" של פוטוקינה 2010 הצצה אל סיור היום הראשון שלנו בתערוכה וזאת במקביל לסיקור הרשמי בחדשות של החברות והמוצרים מן התערוכה. לילה טוב מקלן.

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מגזין

תגובה אחת

  1. amosdor

    21/09/2010 ב 8:33 PM

    שיהיה לכם בהצלחה חברים יקרים ותהנו ואם בדרך חזרה בא לכם לעבור דרך מילאנו אני מחכה לכם.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *