ראשי ביקורות\סקירות ביקורות טלפוטו זום בבדיקה: ביקורת עדשה – Tamron 150-500mm f/5-6.7 DI III

טלפוטו זום בבדיקה: ביקורת עדשה – Tamron 150-500mm f/5-6.7 DI III

0
0

היום אנו מפרסמים ביקורת על עדשת טלפוטו-זום ראשונה לשנת 2021 (מספר ביקורות נוספות בסדרה צפויות בהמשך) והמתמודדת הפעם איתה עבדנו במשך לא מעט שבועות היא הטמרון 150-500mm f/5-6.7 DI III שהושקה באפריל השנה.

אנו בחנו את העדשה על שתי מצלמות מובילות של חברת סוני – ה-A7R IV וה-A1 החדשה בכדי ללמוד כיצד העדשה מתפקדת על מערכות הפוקוס המתקדמות ביותר של סוני ועם שניים מהחיישנים המאתגרים בשוק.

נתחיל כרגיל עם התייחסות למבנה ולחומרים בטרם נעבור לבחינת הביצועים של העדשה.

סרטון הביקורת שלנו אודות עדשת ה-150-500mm f/5-6.7 DI III של חברת טמרון מאתר הבת בשפה האנגלית LensVid.com

מבנה וחומרים

כמו תמיד נפתח עם מבט ממוקד על המבנה האופטי, איכות הבניה והיבטים טכניים כלליים אחרים של העדשה.

רק נחתה בפתח הדלת, שבועות ספורים אחרי ההכרזה…

Door step

מבנה אופטי

לטמרון מבנה אופטי מורכב הכולל 25 אלמנטים ב-16 קבוצות עם 5 אלמנטים מסוג ED ושני אלמנטים אספריים (hybrid aspherical).

לעדשה ציפוי BBAR-G2 מתקדם להפחתת החזרים וציפוי fluorine על האלמנט הקדמי שאמור להקל על ניקוי העדשה.

ציפויים מתקדמים למניעת החזרים וניקוי

DSC01347

חומרים

העדשה בנויה מצויין משילוב של פלסטיק קשיח מתכת וגומי (מלבד כמות הזכוכית הנכבדת בתוך העדשה כמובן).

גודל ומשקל

אורכה של העדשה כשהיא סגורה 22 ס”מ וכשהיא בשיא אורכה (500 מ”מ) היא מגיעה ל-29 ס”מ כשמגן השמש מוסיף עוד 6.5 ס”מ.

כמו מרבית עדשות הזום טלפוטו בקטגוריה – לא מדובר בעדשה קלה עם במשקל של קרוב ל-2 ק”ג (ועם מגן השמש וכיסויי העדשה אפילו קצת מעבר).

טבעות

לעדשה שתי טבעות, טבעת פוקוס דקה בחלק הקרוב למצלמה וטבעת זום רחבה מאד בחלק הרחוק יותר. טבעת הפוקוס רגישה למדי וניתן להזיז אותה בקלות יחסית עם אצבע אחת והיא כמעט איננה רופפת (תנועה קדימה ואחורה – כמו בחלק מהעדשות הפשוטות יותר).

לטבעת הזום חיכוך משמעותי יחסית ושינוי מ-150 מ”מ ל-500 מ”מ דורש סיבוב של כ-90 מעלות. בעדשה שלנו לא נתקלנו ב-zoom creep (אם כי כמובן שהדבר עשוי להתפתח עם השימוש).

לעדשה מנגנון מעניין המאפשר למשוך את טבעת הזום קדימה בכדי לנעול את העדשה בכל אורך מוקד – שימושי, אבל אם לא מודעים יכול להיות גם מבלבל במצבים מסויימים.

כפתורים ומתגים

בצד שמאל של העדשה ישנם ארבעה מתגים: מגביל פוקוס, מתג AF/MF, מתג הפעלת/כיסוי מייצב ומתג מצבי מייצב. בצד ימין ישנו מתג לנעילת בעדשה בעת נסיעה (סגורה ב-150 מ”מ).

למגביל הפוקוס שלושה מצבים – מלא, 3 מטר לאינסוף ו-15 מטר לאינסוף. למייצב שלושה מצבים גם כן: מצב 1 – ייצוב רגיל, מצב 2 – ייצוב לטובת panning, מצב 3 – ייצוב דמוי חצובה (ל-framing נוח יותר).

מההתנסות שלנו מצב 3 אכן עוזר במידה מסויימת ליצירת קומפוזיציות טובות יותר במיוחד באורכי מוקד ארוכים יותר בהם רעידות מורגשות מאד.

שלל כפתורי שליטה

DSC01338

אטימה

העדשה בעלת אטימות לאבק ורטיבות עם גומי בחיבור העדשה למצלמה ואטימות נוספות בגוף העדשה.

תושבת

העדשה מגיעה בתושבת סוני E עם כיסוי FF. אם תבחרו לעבוד עם העדשה על אחת ממצלמות ה-APS-C של סוני תקבלו אורך מוקד שווה ערך ל-225-750 מ”מ (ב-35 מ”מ).

תושבת מתכת עם אטימות לאבק ורטיבות

DSC01355

מגן שמש

למגן השמש עומק של 6.5 ס”מ והיא בעלת חריצים בחלקה הפנימי. כמו בעדשות רבות אחרות ניתן להפוך את מגן השמש לצורך נסיעה אבל אין ממש אפשרות להפעיל את העדשה במצב זה משום שמגן השמש מכסה את מרבית טבעת הזום.

צמצם

לעדשה 7 עלי צמצם מעוגלים. מעבר לכך רשמנו בפניכם את הצמצמים השונים (המקסימאליים) לפי אורכי המוקד של העדשה:

  • 150mm – f/5
  • 200mm – f/5.6
  • 300mm – f/5.6
  • 400mm – f/6.3
  • 500mm – f/6.7

פילטר

לעדשה אפשרות חיבור פילטרים בקוטר 82 מ”מ. ראוי לציין שהחלק הקדמי של העדשה ושל מגן השמש עשויים גומי קשיח אשר מאפשר להציב את העדשה על שולחן (האלמנט הקדמי מעט פנימי כך שאין צורך לחשוש משריטות).

קולר/רגלית

העדשה מגיעה עם קולר ורגלית ברות פירוק עשויות מתכת עם חיבור Arca (היינו שמחים אם כל העדשות עם רגלית היו מגיעות באופן כזה), והברגת 1/4 אינצ’ סטנדרטית עם שני חורים נוספים. ישנם גם זוג חריצים לחיבור רצועות (אם תעדיפו לחבר רצועה לעדשה ולא למצלמה – הגיוני כשמדובר בעדשה במשקל כזה).

למרות כל היתרונות הללו הרגלית היא הרכיב היחיד מבחינת התכנון החיצוני של העדשה שאנו לא אהבנו והיינו מעדיפים שטמרון תתכנן מחדש (או שיצרנית צד שלישי תשיק לו גרסה משופרת). הדבר מתבסס על מספר שבועות של עבודה על הרגלית ובעיקר על נשיאה של העדשה/מצלמה מהידית עצמה בהליכות ארוכות במשך מספר שעות בכל פעם.

ראשית הרגלית קצרה מידי ולכן לא נוחה לנשיאה ממושכת אפילו עם הידיים הקטנות יחסית שלנו. חמור מכך, הרגלית נמוכה (קרובה לגוף העדשה) מה שאומר שהידיים שלנו בקושי נכנסו ויכלו לחזיק ברגלית לצורך נשיאה. בעלי ידיים גדולות יותר כנראה לא יצליחו כלל. הטעות הכי גדולה של טמרון בתכנון הרגלית נוגע לכפתור הנעילה. לרגלית יש כפתור נעילה מחורץ ואם תחזיקו בעדשה ביד שמאל (אנו מעבירים אותה ידיים בהליכה כל העת בגלל המשקל) היא עשויה לחתוך לתוך היד די מהר – לא נעים כלל.

אפשר לעצב רגליות בצורה אחרת ויצרניות אחרות עשו זאת. אנו מקווים שטמרון תשיק רגלית חלופית או שאחת היצרניות האחרות ימצאו לנכון לעשות זאת שכן הרגלית בהחלט נחוצה עבור העדשה.

רגלית/קולר – דורש תכנון מחדש

DSC01356

ביצועים

פוקוס

לעדשה מנוע פוקוס מסוג VXD (באנגלית קיצור ל-Voice-coil eXtreme-torque Drive) שהיא הטכנולוגיה החדשה ביותר של טמרון למנועי פוקוס מהירים ושקטים. מהנסיון שלנו מדובר בהחלט במנוע מהיר מאד ושקט מאד (אפשר למצוא אותו גם בעדשת ה-70-180 מ”מ של החברה וכמה מהעדשות הצפויות לצאת בהמשך השנה).

מבחינת דיוק הפוקוס בדקנו אותה גם על ה-A1 וגם על ה-A7R IV והיו לנו גם מקרים של פספוסי פוקוס ולטמרון יש בהחלט מה לשפר בעתיד בעדכוני קושחה אבל בסך הכל מדובר במנוע פוקוס בעל פוטנציאל מצויין מבחינת מהירות ושקט.

ייצוב

בדיקות ייצוב הן עניין מורכב למדי (בעיקר היכולת לערוך חזרתיות בבדיקות), בבדיקה הלא מדעית שלנו מצב 3 של המייצב אשר נועד לדמות עבודה על חצובה בהחלט הצליח להשיג תוצאות נאות המאפשרות למקם יותר בקלות את המטרה היכן שתרצו גם באורך מוקד של 500 מ”מ. כמובן שלא מדובר במחולל ניסים ואין תחליף לחצובה או לפחות למונופוד אם תרצו להשיג תוצאות באמת יציבות בוידאו ובמידה רבה גם בסטילס ואנו נסקר בקרוב חצובה וראש איתם עבדנו עם העדשה  [במאמר מוסגר נאמר כי אנו בוחנים בימים אלו מספר שיטות לערוך בדיקות יותר “מדעיות” לייצוב ואנו מקווים להתחיל לערוך ניסויים בהמשך השנה].

חדות

כמו בכל הסקירות הקודמות שלנו נקדים ונאמר כי גם בביקורת זו אנו עושים שימוש בבדיקות החדות בתרשים המקצועי של חברת Imatest (מדובר בתרשים דיוק פוקוס מודפס ברמת דיוק גבוהה, יקר מאד, שנועד לבחון היבטים אופטיים שונים ובראשם חדות). בשונה מעדשות אחרות, בשל אורך המוקד הייתה לנו בעיה ללכוד את כל התרשים באורך מוקד של 500 מ”מ (לשם הבהרה אורכו של הסטודיו שלנו מקצה לקצה הוא יותר מ-17 מטרים וזה עדיין איננו מספיק) למרות זאת עדיין ניתן לראות את המרכז והקצוות בצורה מספקת לצורך הבדיקה (ומסיבה זו אגב הבדיקה ב-500 מ”מ בפינות הפריים שונה מהאחרות).

ב-150 מ”מ בצמצם פתוח (f/5) החדות במרכז הפריים הייתה טובה אבל בכדי להגיע לחדות מקסימאלית עם העדשה תצטרכו לסגור צמצם בין f/8-f/11.

חדות במרכז הפריים ב-150 מ”מ בצמצמים שונים – משמאל למעלה f/5; מימין למעלה f/8; משמאל למטה f/11; מימין למטה f/16

sharpness 150mm f 5 f 8 f 11 f 16 cneter

בפינות הפריים הופתענו לגלות חדות טובה מאד אפילו בצמצם פתוח וראינו שיפור מינורי למדי עם סגירת הצמצם.

חדות בצידי הפריים ב-150 מ”מ בצמצמים שונים – משמאל למעלה f/5; מימין למעלה f/8; משמאל למטה f/11; מימין למטה f/16

sharpness 150mm f 5 f 8 f 11 f 16 corner

בסביבות 300 מ”מ בצמצם פתוח (f/5.6) במרכז הפריים החדות טובה אבל תצטרכו לסגור לצמצם f/8 לערך לחדות מקסימאלית.

חדות במרכז הפריים ב-300 מ”מ בצמצמים שונים – משמאל למעלה f/5.6; מימין למעלה f/8; משמאל למטה f/11; מימין למטה f/16

sharpness 300mm f 5 6 f 8 f 11 f 16 cneter

החדות בפינות טובה מאד עם מעט מאד שיפור מעבר ל-f/5.6.

חדות בפינות הפריים ב-300 מ”מ בצמצמים שונים – משמאל למעלה f/5.6; מימין למעלה f/8; משמאל למטה f/11; מימין למטה f/16

sharpness 300mm f 5 6 f 8 f 11 f 16 corner

ב-500 מ”מ בצמצם פתוח (f/6.7) החדות טובה מאד במרכז הפריים עם שיפור קל ב-f/8.

חדות במרכז הפריים ב-500 מ”מ בצמצמים שונים – משמאל למעלה f/6.7; מימין למעלה f/8; משמאל למטה f/11; מימין למטה f/16

sharpness 500mm f 6 7 f 8 f 11 f 16 cneter

כפי שציינו, באורך מוקד כה ארוך לא יכולנו לראות את הפינות הרחוקות ביותר של התרשים שלנו אבל הפינות הנראות בתמונה חדות למדי בצמצם פתוח עם חדות מקסימאלית סביב f/11.

חדות בפינות הפריים ב-500 מ”מ בצמצמים שונים – משמאל למעלה f/6.7; מימין למעלה f/8; משמאל למטה f/11; מימין למטה f/16 

sharpness 500mm f 6 7 f 8 f 11 f 16 corner

מרחק פוקוס (וחדות בתקריב)

הטמרון היא עדשה מעניינת במיוחד ככל שהדבר נוגע לצילומי תקריב. מהבדיקות שערכנו (עם פוקוס ידני שימו לב) מרחק הפוקוס המינימאלי עומד על:

  • 58 ס”מ באורך מוקד של 150 מ”מ (המרחק הרשמי עומד על 60 ס”מ – ככל הנראה עם AF).
  • 162 ס”מ באורך מוקד של 500 מ”מ.

חשוב מאד לשים לב שבמיוחד ב-150 מ”מ אתם צפויים לקבל עיקום מרחבי (Field curvature) מאד משמעותי. התוצאה בפועל היא תמונה עם חדות גבוה במרכז אבל הפינות מטושטשות מאד. זה לא בהכרח דבר רע אם אתם מצלמים למשל פרפר במרכז הפריים ורוצים אפקט טשטוש בפינות הפריים אבל אם אתם רוצים צילום חד מקצה לקצה אל תצלמו בצמצם פתוח תקריב ב-150 מ”מ (ב-500 מ”מ האפקט הנ”ל מורגש פחות).

בדיקת חדות בתקריב ב-150 מ”מ – משמאל f/5; מימין f/8 (שימו לב לטשטוש בצידי הפריים בשל העיקום המרחבי)

close up 150mm f 5 f 8

בדיקת חדות בתקריב ב-500 מ”מ – משמאל f/6.7; מימין f/8 

close up 500mm f 6 7 f 8

נשימה (Breathing)

העדשה מראה מעט מאד נשימה (חדשות טובות לצלמי הוידאו) כפי שניתן לראות בהגדמה בסרטון שצילמנו למעלה.

עיוות צבע (CA)

תוצאות מבחן עיוות הצבע (Chromatic Aberrations) הרשימו אותנו הן ב-150 מ”מ והן ב-500 מ”מ בצמצם פתוח הן במרכז הפריים והן בפינות.

בדיקת CA ב-150 מ”מ – משמאל f/5; מימין f/8

בדיקת CA 150mm

בדיקת CA ב-500 מ”מ – משמאל f/6.7; מימין f/8

CA 500mm f 6 7 f 8

החזרים (Flare)

בדיקות ה-flare שערכנו הראו שליטה טובה יחסית ב-150 מ”מ ומעט מאד flare ב-500 מ”מ (אלא אם העדשה תהיה מכוונת בדיוק רב למקור האור). תוכלו לראות דוגמאות בסרטון שלנו בראשית הכתבה.

האפלת פינות (Vignette)

נקודת חולשה ברורה של העדשה היא האפלת פינות. הדבר בולט במיוחד בצמצם פתוח ב-150 מ”מ (כמובן ללא תיקון אוטומטי במצלמה). סגירה לצמצם f/8 משפרת מאד את המצב.

בדיקת האפלה ב-150 מ”מ – משמאל f/5; במרכז f/8; מימין f/11

150mm-vignette

ב-500 מ”מ יש פחות האפלה בצמצם פתוח אבל תצטרכו לסגור בין f/10 ל-f/11 בכדי להעלים את התופעה לגמרי.

בדיקת האפלה ב-500 מ”מ – משמאל f/6.7; במרכז f/8; מימין f/11

500mm-vignette

עיוות חבית (Barrel Distortion)

אין ממש עיוות חבית או עיוות חבית הופכי (pincushion) עם העדשה מהבדיקות שערכנו.

בוקה

תוצאות בדיקת הבוקה שערכנו מורכבות. מצד אחד כפי שאפשר לצפות תקבלו עם העדשה לא מעט הפרדה מהרקע במיוחד בצמצם פתוח ב-500 מ”מ. מצד שני כדורי האור הם יותר אובליים מעגולים, אפילו קרוב יחסית למרכז הפריים עד ל-f/10 בערך. בצד החיובי – לא ראינו onion rings בכדורי האור.

בדיקת בוקה ב-500 מ”מ – משמאל f/6.7; במרכז f/8; מימין f/11

Bokeh test

תמונות לדוגמא

צילמנו הרבה מאד תמונות עם העדשה (אלפים רבים) הן עם ה-A7R IV והן עם ה-A1 של סוני. אתם יכולים לראות מספר דוגמאות למטה (התמונות לא עברו עריכה כלשהי, רק קרופ).

A7R01948 A7R01782 A7R01760 A7R01731 A7R01656 A7R01621 A7R01563 A7R01523 A7R01502 A7R01484 A7R01477 A7R01431 A7R01388 DSC01232 A7R02083 A7R02056 A7R02015 A7R02006 A7R01975

סיכום

טמרון עשתה לטעמנו עבודה טובה מאד עם ה-150-500mm f/5-6.7 DI III כאלטרנטיבה לעדשות הטלפוטו-זום של סוני (ה-100-400 מ”מ וה-200-600 מ”מ) בכמעט מחצית מהמחיר.

מנקודת מבטנו האישית כצלמי ציפורים (חובבים) אף אחת מהעדשות הללו אינן אידאליות ויוצרות פשרות מיותרות בגודל, באיכות האופטית ובעיקר במשקל ביחס לעדשות פריים דוגמת הניקון 500 מ”מ PF (שזמינה לצערנו רק למצלמות ניקון בפורמט F או עם מתאם לפורמט Z).

העדפות אישיות בצד, טמרון מציגה יכולות גבוהות מאד בעדשה החדשה – עם מבנה איכותי, מגוון תכונות וכפתורי שליטה (כולל אפשרות נעילה של הזום בכל אורך מוקד), מייצב עם אפשרות הדמיית ייצוב על חצובה (תכונה שאנחנו עוד צריכים לחקור יותר לעומק בעתיד) ואולי הכי חשוב – איכות אופטית טובה עד טובה מאד במיוחד סביב f/8-f/11 על פני כל הפריים בשילוב עם יכולות תקריב מצוינות (אם אתם מוכנים להסתדר עם העיקום המרחבי ב-150 מ”מ בצמצמים פתוחים) ואנחנו מקבלים מוצר בהחלט אטרקטיבי.

טלפוטו זום למצלמות סוני

DSC01341

שום מוצר כמעט אינו מושלם ומההתנסות שלנו פרט למשקל הגבוה (סביב 2 ק”ג – עניין די סטנדרטי בעדשות 600-500 מ”מ עם צמצמים דומים) ולפספוסי פוקוס פה ושם (אפילו עם ה-A1 שלנו) אשר עשויים להשתפר אולי בעדכוני קושחה בהמשך, הבעיה הכי גדולה של העדשה קשורה לרגלית הדורשת לטעמנו תכנון מחדש כפי שפרטנו בחלק הראשון של הביקורת.

עוד משהו הדורש התייחסות הוא נושא השימוש במכפילים. למיטב ידיעתנו סוני מגבילה את היכולת להשתמש במכפילים עם מצלמותיה לעדשות סוני בלבד בשלב זה מה שאומר שאם אתם רוצים לעבוד עם מכפיל כרגע רק עדשות סוני הן אופציה.

עוד משהו שעשוי לעניין פלח קטן מאד מהקוראים שלנו – קצב צילום עם הסוני A1 הוא עוד משהו שבדקנו עם העדשה. באופן רשמי סוני מגבילה עדשות צד שלישי ל-15 פריימים לשנייה (הסוני A1 מסוגלת להגיע עד ל-30 פריימים לשנייה עם מספר מצומצם של עדשות סוני בעת שימוש בצמצם אלקטרוני בלבד). בפועל בעת צילום עם פוקוס ידני ומהירות תריס גבוהה הצלחנו להגיע ל-21 פריימים לשנייה (במבחן 105 תמונות ב-5 שניות ב-RAW+JPEG) – מרשים למדי לדעתנו אם כי אלו כמובן תנאים אופטימאליים (בצילום עם AF סביר שלא תגיעו למספרים כאלו).

מחיר

מחירה הרשמי של העדשה הזמינה כבר לרכישה עומד על 1400 דולר בחו”ל ובארץ אצל היבואן הרשמי – 5400 ש”ח.

אנו רוצים להודות לחברת קאמרה היבואנית הרשמית של עדשות טמרון לישראל על השאלת העדשה לביקורת.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *