ביקורת עדשה: Sigma 100-400mm f/5-f/6.3 DG OS HSM C

ע״י עידו גנוט

פורסם ב 09/09/2017

שנים האחרונות הייתה לנו הזדמנות לבחון רבות מעדשות הזום-טלפוטו המובילות בשוק מבית טמרון, ניקון וסיגמא וצברנו נסיון לא מבוטל בבחינה של עדשות אלו במיוחד בכל הקשור לצילום טבע וציפורים. העדשה אותה אנו בוחנים היום היא הדגם האחרון בקטגוריה אותו השיקה חברת סיגמא מוקדם יותר ב-2017 בשם 100-400mm f/5-f/6.3 DG OS HSM C.

לפני שניגש לביקורת עצמה אנו רוצים להתוודה כי כשסיגמא השיקה את העדשה לא הבנו בדיוק מדוע בחרה החברה לעשות זאת כשלרשותה שתי עדשות זום טלפוטו ארוכות יותר (150-600 מ”מ מסדרה C ומסדרת הספורט של סיגמא) כשלפחות אחת מהן (גרסת ה-C) איננה יקרה בהרבה. אחרי שראינו מספר ביקורות ברשת הסתקרנו וביקשנו את העדשה לביקורת במקביל לביקורת הצפויה שלנו על מצלמת ה-D7500 של ניקון (שתתפרסם בהמשך) וכפי שתראו במהלך הסקירה הנוכחית דעתנו השתנתה מן הקצה לקצה.

האלמנט הקדמי של עדשת ה-100-400 מ”מ

איכות בנייה

למרות שה-100-400 מ”מ החדשה היא עדשת מסדרת ה-Contemporary (או C) של סיגמא ולא הספורט או ה-ART היקרות יותר, איכות הבנייה שלה מצויינת (כל עדשות סיגמא מיוצרות ביפן ובהחלט רואים זאת), העדשה בהחלט מרגישה טוב מאד ביד, שום דבר לא רופף ואם אנו משווים אותה למשל לעדשת הניקון 70-300 מ”מ הוותיקה שלנו (העדשה הקרובה ביותר שהייתה לנו בהישג יד להשוואה), הסיגמא עדיפה בהרבה. לעדשה Mount עשוי מתכת ואטימות מסויימת למים ואבק באמצעות אלמנט גומי בחלק האחורי של העדשה.

האלמנט הקדמי של הסיגמא גדול למדי – 67 מ”מ – והעדשה מגיעה עם מגן שמש בו אנו ממליצים לכם להשתמש בכל מצב בו אתם מצלמים. אורכה של העדשה כשהיא סגורה – 20 ס”מ ו-26 ס”מ כשהיא פתוחה כשמגן השמש מוסיף עוד כ-5 ס”מ. העדשה עצמה שוקלת מעט יותר מ-1.2 ק”ג. גם האורך ובעיקר המשקל הופכים את העדשה הזאת לקומפקטית במיוחד בהשוואה לכל העדשות אותן בדקנו עד כה (מרבית עדשות הטלפוטו-זום בקטגוריה, אורך מוקד מקסימאלי של 400 מ”מ ומעלה – שוקלות סביב 2 ק”ג ומעלה וחלקן שוקלות פי 2 ויותר מהסיגמא 100-400 מ”מ).

לעדשה טבעת זום עבה למדי ונוחה אם כי משתמשי ניקון יגלו כי כיוון הסיבוב שלה מנוגד לזה אליו הם רגילים מעדשות ניקון (למשתמשי קנון לא צפויה כנראה בעיה כזאת). טבעת הפוקוס הפתיעה אותנו לטובה. לעיתים קרובות בעדשות זום-טלפוטו זולות יותר מנגנון הפוקוס הידני ובעיקר טבעת הפוקוס אינם איכותיים מאד ונעים בקפיצות. לעומת זאת במקרה הנוכחי סיגמא יצרה טבעת פוקוס בחלק הקדמי של העדשה (קרוב למצלמה) שהיא גם איכותית, גם עבה (יחסית) וגם נוחה מאד לשימוש. למעשה מצאנו את עצמנו משתמשים בה לא מעט יחסית כאשר נתקלנו במצבים מורכבים עבור מערכת הפוקוס של העדשה/מצלמה (למשל צילום ציפור מבעד למעטה עלים).

לסיגמא לא פחות מ-5 מתגים על גוף העדשה. הראשון הוא מתג נעילה של הזום (באורך מוקד של 100 מ”מ), שימושי לנסיעות אם כי בעדשה חדשה כמו זו שהשתמשנו בה, לא היה בו ממש צורך משום שהעדשה לא נפתחה מעצמה אפילו כשהיא מכוונת כלפי מטה.

המתגים המרכזיים של העדשה כוללים (וכן, שלושה מצבים יש לא רק בצה”ל מסתבר):

מתג פוקוס – בעל שלושה מצבים AF/MF ומצב focus over-ride.
מגביל פוקוס – גם הוא בעל שלושה מצבים – Full (כל הטווח), 6 מטר עד אינסוף ו-1.6 מטר עד 6 מטר.
מייצב – שוב בעל שלושה מצבים – כבוי, מצב 1 (מצב רגיל) ומצב 2 (panning mode).
מתג להגדרות משתמש – כבוי, מצב 1 ומצב 2 (מצבים אלו מאפשרים הגדרות משתמש הנקבעות באמצעות מתאם ה-USB של סיגמא הנמכר בנפרד דוגמת שינוי מהירות הפוקוס ועוד).

המתגים השונים על העדשה

מהירות פוקוס ומייצב

כאשר מגביל הפוקוס של העדשה מכוון למצב full (כלומר ללא הגבלה) מהירות הפוקוס של העדשה על מצלמת ה-D7500 שלנו לא הייתה מהירה במיוחד. יחד עם זאת ראינו שיפור מסוים כאשר בחרנו באחת משתי הגבלות הפוקוס כך שאם אתם מסוגלים להעריך נכונה את המרחק לאובייקט אותו אתם מצלמים תוכלו לקבל מהירות פוקוס משופרת. צילמנו לא מעט ציפורים עם העדשה, ציפורים גדולות בתעופה או ציפורים קטנות בתנועה מינורית על או ליד הקרקע הצלחנו ללכוד במקרים רבים, לעומת זאת ציפורים קטנות בתעופה היה קשה לנו מאד ללכוד – מצד שני זאת היא משימה לא פשוטה גם לעדשות יקרות בהרבה (והדבר תלוי לא פחות בטכניקה ולא רק בעדשה).

לא הספקנו לשחק יותר מידי עם מצבי המייצב השונים אבל בגדול בהחלט ניכר כי למייצב יש השפעה וב-400 מ”מ בהחלט תזדקקו לו ולו בכדי לייצב את התמונה בעינית (בלי קשר למהירות התריס בה תשתמשו – ואנו ממליצים בכל מקרה על מהירויות תריס השוות לכל הפחות ל-1 חלקי אורך המוקד בו אתם משתמשים כפול ה-crop factor של המצלמה ורצוי גם קצת יותר לייתר ביטחון). אם הזכרנו את העינית והמייצב – מפעם לפעם נתקלנו בתופעה בה יש קפיצה נראית בעינית – זאת היא בעיה שנתקלנו בה גם עם מספר עדשות טמרון בעבר (אבל מעולם לא עם עדשות ניקון), אנו לא יודעים בדיוק מה הגורם לכך אבל הוא קשור כנראה למייצב. למרות שהוא איננו מפריע לפעולת הצילום או פוגע באיכות התמונה הוא יכול להיות מעט מרגיז ואנו מקווים כי בסיגמא ימצאו לעניין פתרון כלשהו.

מייצב אפקטיבי אבל נוטה לעיתים לקפיצות בעינית

ביצועים

את החדות של העדשה בדקנו על מצלמת ה-D7200 (וזאת למרות שאת שאר הצילומים בכתבה ביצענו עם ה-D7500 – הסיבה – הרזולוציה המעט גבוהה יותר של ה-D7200). כל התמונות בוצעו על חצובה, עם טיימר.

חדות – ב-100 מ”מ ניתן לראות מעט יותר רכות בצמצם פתוח (f/5) לעומת צילום ב-f/8 ורמת חדות דומה גם ב-f/11 במרכז הפריים.

משמאל – f/5, במרכז f/8 ומימין f/11 – בדיקה ב-100 מ”מ במרכז הפריים

בצידי הפריים הופתענו לראות חדות מעולה גם בצמצם פתוח ושיפור קל בלבד ב-f/8 (עם תמונה דומה ב-f/11) נזכיר כמובן שבדיקה דומה על מצלמת FF עשויה להניב תוצאות שונות מעט.

משמאל – f/5, במרכז f/8 ומימין f/11 – בדיקה ב-100 מ”מ בצד הפריים

אם עוברים ל-400 מ”מ ישנו שיפור מינורי מאד בין f/6.3 ל-f/8 ואין שיפור נראה במעבר ל-f/11 במרכז הפריים.

משמאל – f/5, במרכז f/8 ומימין f/11 – בדיקה ב-400 מ”מ במרכז הפריים (הירידה בחדות בשתי התמונות הבאות נובעת מצילום לכיוון השמש ואיננה קשורה לעדשה)

משמאל – f/5, במרכז f/8 ומימין f/11 – בדיקה ב-400 מ”מ בצד הפריים

בצידי הפריים ב-400 מ”מ אנו רואים אפקט מעט שונה – יש שיפור קל מ-f/6.3 ל-f/8 אבל ב-f/11 יש ירידה קלה בחדות ולכן היינו ממליצים להישאר סביב f/8 ב-400 מ”מ.

עיוות כרומטי (עיוות צבע/CA) – אולי אחת ההפתעות הגדולות ביותר שלנו מן העדשה נגעו לנושא העיוות הכרומטי – או למעשה להיעדרו המוחלט. לא משנה מה עשינו עם העדשה (כולל צילום כמעט ישיר של עצמים עם השמש מאחוריהם – מבחן מאד בעייתי עבור רוב העדשות) לא הצלחנו לקבל עיוות צבע בתמונות – שלנו – כל הכבוד לסיגמא!

ללא CA בכלל – קרופ 100% מתוך תמונה אל מול השמש

החזרים (flare) – העדשה מטפלת בצורה טובה מאד בהחזרים מן ההתנסות שלנו וכאמור מומלץ ביותר להשתמש במגן השמש בכל צילום.

טיפול טוב ב-flare

האפלת פינות (Vignette) – מכיוון שבדקנו את העדשה על מצלמת ה-D7500 של ניקון (מצלמת קרופ) לא ראינו טעם לפרסם השוואה של האפלת פינות (לא היה הבדל משמעותי במיוחד בין צמצמים שונים ואורכי מוקד שונים). קחו בחשבון שעל מצלמת Full Frame יכולות להיות תוצאות שונות (אך בעדשות מסוג זה לרוב העניין הוא יותר במרכז הפריים).

עיוות חבית (Barrel distortion) – כפי שאפשר לצפות מעדשה מסוג זה וכפי שניתן לראות בשתי התמונות למטה – הן ב-100 והן ב-400 מ”מ לא ראינו עיוות חבית (וגם לא את העיוות הנגדי).

ללא עיוות חבית ב-100 או 400 מ”מ

בוקה – אורך מוקד הוא אחד הגורמים המשפיעים על ההפרדה מהרקע ול-100-400 מ”מ למרות הצמצם הלא מהיר/בהיר במיוחד (f/5-f/6.3), יש בהחלט מה להציע בתחום. בתמונות הבאות תוכלו לראות קצת מההפרדה מהרקע וגם את אופיו של הבוקה עצמו ולשפוט בעצמכם.

הפרדה מהרקע ובוקה עם ה-100-400 מ”מ

צילומי תקריב – אף שה-100-400 מ”מ איננה עדשת מאקרו, די הופתענו מיכולות צילום התקריב שלה. ממרחק של כ-1.5 מטר (מרחק הפוקוס המינימאלי של העדשה (ב-100 מ”מ) יחס ההגדלה של העדשה עומד על כ-1:3.5 ואתם יכולים לראות דוגמא לשפירית שצילמנו באמצעות העדשה על מונופוד (בסרטון בהמשך ניתן לראות גם קטע וידאו קצר של אותה שיפירית – קחו בחשבון שהוספנו מעט ייצוב לסרטון – אפילו עם מונופוד ומייצב בעדשה, מיקוד רציף בוידאו על אובייקט בגודל ובמרחק כזה ובמיוחד באורך מוקד כזה מחייב ייצוב נוסף).

צילום תקריב של שפירית (קרופ 100%)

סיכום

הסיגמא 100-400 מ”מ הייתה עבורנו הפתעה לא קטנה. כפי שכתבנו בראשית הדברים, ההכרזה של סיגמא על העדשה נראתה בעיננו כמספקת מוצר כמעט מיותר, הן לאור המוצרים האחרים בליין של סיגמא והתחרות הרבה בקטגוריה מצד ניקון, טמרון (ובמידה מסויימת גם קנון). אלא שלאחר שהתנסנו בשימוש בעדשה אנו מבינים שמדובר במוצר אחר למדי – למרות שהעדשה איננה מהירה (f/6.3 ב-400 מ”מ מחייב צילום בתנאי תאורה אופטימליים) או מבחינת מהירות הפוקוס (מומלץ מאד להשתמש במגביל בכל מצב רלוונטי ובמצלמה עם מערכת פוקוס עדכנית), סיגמא הצליחה ליצור עדשה קומפקטית (יחסית) וקלה (בהשוואה למתחרות בקטגוריה), בעלת איכות בניה טובה מאד ובעיקר כזאת שניתן לשאת בנוחות יחסית ולצלם בה מהיד ללא חצובה או מונופוד וללא מאמץ מוגזם וזה לטעמנו עניין חשוב ביותר במיוחד לצורך צילום טבע ו/או ציפורים – שני שימושים הדורשים לעיתים שעות של המתנה עם העדשה ביד.

מעבר לנושא הגודל והמשקל העדשה כפי שראינו לא מקריבה דבר מבחינת האיכות האופטית שלה ומספקת תוצאות מעולות (לפחות על מצלמת הקרופ בה אנו עשינו שימוש – קחו בחשבון שאנו פחות ממליצים על העדשה לשימוש עם מצלמות Full Frame פשוט משום ש-400 מ”מ – במיוחד לצילום ציפורים הינו אורך מוקד קצר מידי על גוף FF לטעמנו – ושימוש במכפילים עם צמצם f/6.3 אולי אפשרי אבל איננו אופטיאמלי).

רחוקה מלהיות עדשה מיותרת – סיגמא 100-400 מ”מ

בכל הנוגע למחיר, מחירה הרשמי של העדשה בחו”ל כ-800 דולרים (בערך 200 דולרים פחות מגרסת ה-C של עדשת ה-150-600 מ”מ של סיגמא), בארץ ההפרש בין שתי העדשות קטן יחסית (אולי משום שעדיין מדובר בעדשה חדשה) והיא נמכרת תמורת קצת פחות מ-3600 ש”ח נכון לזמן כתיבת שורות אלו.

סרטון הביקורת שלנו על עדשת ה-100-400 מ”מ (מתוך אתר הבת שלנו בשפה האנגלית – LensVid.com)

גלריה – כל התמונות צולמו עם עדשת ה-100-400 מ”מ של סיגמא ומצלמת ה-D7500 של ניקון (ביקורת בקרוב):

אנו רוצים להודות לחברת שפע ספוט יבואנית סיגמא לישראל על אספקת העדשה לביקורת.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.