ראשי זווית אישית לימודי צילום- צרור מחשבות לצלם המתלבט

לימודי צילום- צרור מחשבות לצלם המתלבט

2
0

התואר מתנוסס בידי. נייר 300 גרם, אותיות מוטבעות בדפוס והרי אני נחשב צלם מוסמך.

שנים אחר כך פגישות מקריות אקראיות עם חברי ללימודים. האחד מספר: "כן אני עוד מצלם…תבוא למסעדה ברחוב הירקון, אני יסדר לך מנה ב 50 אחוז במשמרת שלי…” ואחת שאומרת: “אין מצב שאני בלי מצלמה בתיק! לפני שנתיים תלו צילום שלי בתערוכה בבן יהודה, חייבת לרוץ! אני פקידה במשרד של עורכי דין" ואחד בפנים חמורות סבר: “עכשיו אני מלמד שם. עולם הצילום כל כך השתנה מאז…הכל דיגיטלי, כל כך הרבה זבל. סטודנטים כבר לא יודעים להעריך מהו כוחו של צילום טוב. אני לא מבין מה אני עושה בארץ. שנה הבאה אני עובר לניו יורק…" מצטער מראש על התיאור העגום אך נראה שאחוז גדול מהתארים שנעשו, כן אלה שנמשכו 3-4 שנים, במקצוע שלנו, נותרו מתוייקים בקלסר, יחד עם תעודת הבגרות מאז, ואלה הבוגרים מתרוצצים כמו נמלים טועות עם אהבה גדולה לתחום, אך במקצוע שלא קשור אליו כלל.

הדברים הבאים מביעים עמדה לגמרי אישית שלי כך שבהחלט אפשר לא להסכים איתם. אבל כיום אני מרגיש מספיק מגובש כדי לשבת ולהעביר עמדות אשר בעבר לא היו לי וגם לא יכולתי לבסס.

אני כותב כאן על לימודי צילום, כי אלה היו מנת חלקי תקופה נכבדת מחיי ואפשר גם להכיל אותם על לימודי אמנות בכלל. בניגוד גמור אליהם עומדים לימודי אקדמיה גבוהים אחרים, בעיקר במדעים המדוייקים שמתווים דרך עתידית ברורה ובטוחה יותר, כך שאני לא מכליל אותם בדיון.

הגיע הזמן לבחור מה ללמוד

עד לנקודה זו עולם הצילום היה הרבה מעבר לעיסוק יום יומי, הוא היה אהבה שהתבטאה בהתבוננות דרך עדשות, בהתלהבות מלחיצה מהירה על כפתור שלוכדת עולם ומלואו. אתה לא יכול לדמיין את עצמך עושה דבר אחר מלבד זה. הצילום הוא חלק מחייך. וסוף סוף הגיע הרגע בו אתה יכול להתמסר לו באופן מוחלט, להתמקצע, ללמוד וגם לקבל את התואר הנכסף. זה הזמן לבחור ללמוד מה שאני רוצה – צילום.

צומת הדרכים הזאת היא קריטית ואסור להקל בה ראש כלל. הדרך שבה תיבחר עלולה להסיט אותך מהייעוד שלך, או להוביל אותך להגשמה מלאה. אבל, האם חייבים ללמוד צילום כדי להפוך לצלמים?

למרות שהתואר נחשב מאוד בתרבות שלנו בעבר אך וגם כיום ולרוב משמש כתנאי מקדים לקבלה לעבודה, אצלנו הצלמים הוא לא משחק תפקיד. צלם הוא צלם ואלה שיקנו את תמונותיו יקנו אותן לא בגלל התואר שהוא מחזיק בכיס. תמיד מסתכלים על התמונה. כל השאר פחות חשוב, לא דגם המצלמה, לא סוג העדשה ובטח לא התואר. יש לא מעט צלמים מצליחים בעולם שלא למדו צילום אף פעם. ההתרגשות שאחזה בהם מהפעם הראשונה שאחזו במצלמה הובילה אותם לנתיב של הצלחה.

ובכל זאת למה כן כדאי ללמוד צילום?

מיומנויות וכלים – מהסוג שפחות קל לקבל מחוץ למסגרת פורמאלית בלי המורים המתאימים.

תעודה – עדות והסמכה חיצונית של מוסד חשוב, שבהחלט מוסיף לרזומה ומועיל לפתיחת דלתות.

קשרים – לימודים עם אנשים בעלי אהבה לנושא משותף יוצרים קשרים עימם ושיתופי פעולה בעתיד.

חשיפה – גילוי תחומים חדשים שלא הכרת.

ומה עם החסרונות?

זמן (וכסף) – המוקדשים לתקופת הלימודים כאשר בחיים העתידיים שלך תעסוק כנראה באחוז קטן מאד מהמיומנויות שרכשת.

תוכן – מידע תיאורטי רב שאין לו זיקה ישירה לצילום. לרוב צריך לשנן וללמוד אותו בעל פה לקראת המבחנים.

אסכולות – המיוצגות על ידי מורים מבוגרים שלעיתים קרובות "קוטלים" כל מה שלא הולך יד ביד עם הסגנון שלהם.

הנה כמה עצות שיעשו לכם סדר בבלגן:

מיקוד – בכרטיס הביקור שלכם תהיה כתובה המילה "צלם". תסכימו איתי שזו מילה כללית למדיי. בטרם תחליטו היכן אתם הולכים ללמוד, שאלו את עצמכם שאלה: איזה סוג צלם אני? עיתונות? דוקומנטרי? סטודיו? מסחרי? תדמיתי? דיויד לה שאפל למשל לעולם לא יצלם צילום לא מבויים ולעומתו גארי וינוגראנד (Garry Winogrand) בחיים לא יכנס לסטודיו עם תאורה. לא משנה לאיזה סוג של לימודים פנית, תואר או קורס קצר, ראוי לשאול את עצמך לאיזה תחום של צילום אתה הכי מתחבר? במה אתה רוצה להתמקצע? בטח תאמרו שזה מעט תמוה לדעת מראש מה תהיה, כי במהלך הלימודים הרי ניחשף לטכניקות וסגנונות שונים ורק אז נוכל להחליט. אך זוהי  דרך העלולה להביא לבלבול יותר מאשר לגיבוש זהות עצמית.

אם התחלת את לימודי התואר שלך, צמצם את הנישה שלך כמה שיותר מהר ובהתחלה, תוך שימת לב לנקודות הבאות:

מיומנויות וכלים – השקע את מיטב הזמן והמרץ בכל קורס אשר מעניק לך ידע טכני ומיומנויות גבוהות. בסופו של יום אלה יהיו כלי העבודה שלך, לא משנה מה תבחר. (לדוגמא: אופטיקה, תאורה, עיבוד תמונה וכד').

סינון – דע לסנן תמיד ביקורות המופנות כלפיך שלא מתיישבות עם העמדות שלך או צורת ההבעה שלך. בסופו של דבר אנו עוסקים כאן באומנות ואם מורה כזה או אחר "יורד" עליך, אתה לא חייב לקבל את דבריו.

עבודת הגמר – כבר מההתחלה אומרים לנו שהדרך לעבודת הגמר ארוכה. בדרך כלל מוקדשת לה השנה האחרונה של הלימודים. למרות שזה מרגיש זמן רב, את הנושא לעבודת הגמר שלכם כדאי לבחור כבר בשנת הלימודים הראשונה ולהתחיל לעבוד עליו כמה שיותר מוקדם.

קורס חובה – בכמות הגדולה של קורסים אלה, תמיד תמצא את החיבור למה שאתה רוצה לעסוק בו, גם אם זה חיבור מאולץ. דע להתעלם לגמרי מהערות המרצים גם אם הציון שלך תלוי בכך.

קורסי בחירה – אל תבחר תחומי לימוד שיעשירו אותך בידע שלא מתחבר עם תחום העניין שלך. לעולם תשאף לבחור קורסים הקשורים באופן ישיר למה שתעסוק בו בעתיד.

כאן שווה לקחת בחשבון לימוד במסגרת קורס ולאו דווקא תואר שלם. ללימודי נישה יש יתרון גדול. קורס, או מספר קורסים מצומצם בנושא מסויים יהיה אפקטיבי הרבה יותר מלנסות וללמוד הכל. אנשים רבים לוקחים קורס קצר וקולע בתחום הצילום שהם אוהבים, למשך מספר חודשים, חווים את החוויה, מקבלים את הכלים וממשיכים בדרך קדימה. לא הייתי שולל כלל דרך כזו שיכולה לחסוך זמן רב, כסף, רדיפה אחרי ציונים ותסכול רב הנובע ממנה.

לסיכום, צריך תמיד לזכור שתהליך הלמידה יכול לקרב אותך מאות מונים לשליטה מלאה בתחום שלך, אך יכול גם להרחיק אותך אם לא תדע לאיזה כיוון אתה הולך. לעיתים קרובות שלל הנושאים הנלמדים בתואר עלולים להסיט ולבלבל אותך, כך שלבסוף אתה עלול למצוא את עצמך עם תעודה ביד, אך לא יודע לאן להמשיך משם. לימודי התואר הם לא זמן לחשוב ולהרהר מה התפקיד שלך בעולם הצילום, אלא להוות המשך ישיר לדרך שלך, אשר בה אתה יודע בדיוק לאן אתה הולך ומה אתה רוצה להיות.

נועם דוד: צלם מסחרי תדמיתי, אמן (אתר אישי).

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

2 תגובות

  1. ג.

    06/09/2010 ב 11:45 AM

    אחלה כתבה.

    הייתי שמח אם בתור כתבה משלימה, היו גם מפרסמים כתבה גם על מקומות הלימוד השונים, היתרונות והחסרונות, הדומה והשונה בכל מקום.

    השב

  2. אריה שרון

    10/09/2010 ב 5:41 PM

    כמורה לצילום מזה 27 שנה, אני מסכים עם כל מילה שלך, לא יכולת להיות יותר מדויק וקולע, כל מילה בסלע !

    ד"ר אריה שרון

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *