ראשי זווית אישית טבע דומם בתנועה

טבע דומם בתנועה

4
0

תמיד אהבתי צילום. עוד בילדותי רכשו לי הורי מצלמת Canon PowerShot A510 פשוטה, והתחלתי לתעד את המשפחה והחיים שלי באופן שוטף. עבר זמן, וחסכתי מספיק כסף קניתי לעצמי Nikon D40 עם עדשת קיט 18-55mm וחצובה. במשך יותר משנה, ניסיתי לצלם את כל סגנונות הצילום: רחוב, נופים, פורטרטים, ספורט (כדורגל בשכונה גם נחשב) וסטודיו. האחרון, תפס אותי ולא נתן לי לעזוב. גיליתי את עולם הפלאשים, הרקעים והבימוי. עברתי שני קורסים: "צילום בסיסי" ו-"צילום סטודיו" והיום אני בעל גאה של Nikon D90, פלאש חיצוני SB-600, עדשות  18-55, 55-200 ואחרונה חביבה 50mm f1.8.

הסטודיו אפשר לי להביע רגשות בתמונות. לא שזה בלתי-אפשרי בסגנונות אחרים, אבל בסטודיו יכולתי לביים הכל, להחליט מה יכנס ומה לא ובכך להדגיש בדיוק את המסר אותו רציתי להעביר לצופה.

בחרתי להתחיל בהצגת התמונה האהובה ביותר עליי שיצאה מהסטודיו שלי, קראתי לתמונה "Mimic" ואני מאמין שניחשתם למה. התמונה היא חלק מסדרת "Glass", שאת חלקה תראו בהמשך. כשצילמתי את התמונה, עברה עליי תקופה לא קלה של בלבול וחוסר התמצאות עצמית, הרגשתי שאני מנסה לחקות אנשים שאותם אני מכיר: אחים, חברים טובים, צלמים שאחריהם עקבתי ואפילו דמויות מספרים. את מה שהרגשתי בפנים, הוצאתי לצילום: האדום סימל את התשוקה והבערה של הנושא, הכוס סימלה את הגוף, הנוזל על המראה הוא כל קהל האנשים שכמוהם רציתי להיות, אבל שפריץ המים הוא העניין – הוא אותו אדם שרציתי להיות בדיוק כמוהו והשפיע עליי הכי הרבה (ואת זהותו לא אחשוף).

DSC 0244

לא מעט פעמים נשאלתי את השאלה "זה פוטושופ? איך עשית את זה?" אז לא, לא מדובר בפוטושופ, אלא בניסוי ותהייה ועשרות "טייקים". לתמונה הזו השתמשתי באביזרים הכי פשוטים שהיו לי בבית: המראה היא פשוט מראה שיושבת על שולחן מתקפל, הרקע הוא הקיר בחדר שלי שמואר ע"י Nikon SB-600 במצב 14mm שנמצא מתחת לשולחן ומכוון על הקיר בעוצמה 1/32. בעוצמה כזו, יכולתי לצלם ברצף בלי לאבד את הפלאש. העדשה היא 50mm בצמצם f/8 כדי לקבל עומק שדה מספיק, מהירות התריס היא 1/200 – המהירות הגבוהה ביותר בה המצלמה יכולה להסתנכרן עם הפלאש. בסטודיו אני תמיד משתדל לעבוד עם רגישות צמצם (ISO) נמוכה מאוד, בתמונה הזו היא הייתה 100.

כמה כללים שלדעתי יש לשמור עליהם בצילומים מהסוג הזה:

  • אורך מוקד: השתמשו באורך מוקד מ-50 מ"מ או ארוך יותר. אורך מוקד קצר יותר יכניס יותר רקע לתמונה והנושא לא יהיה משמעותי מספיק בפריים (אלא אם האובייקט שלכם גדול), בנוסף, לאורכי מוקד קצרים יש נטייה להוציא אובייקטים מפרופורציות.
  • תאורה: השתמשו בפלאש חיצוני, לאו דווקא באחד יקר, באיביי תוכלו למצוא לא מעט פלאשים זולים שיעשו את העבודה. שימוש בפלאש המצוי במצלמה שלכם יצור השתקפות לא נעימה על האובייקט. באותה נשימה, השיגו לעצמכם משדר ומקלט להפעלה אלחוטית של הפלאש, הם זמינים בדולרים בודדים באיביי.
  • צמצם: שמרו על צמצם סגור יחסית. אני לרוב משתמש בצמצם f/8-f/14 לקבלת חדות מרבית ועומק שדה עמוק מספיק, מכיוון שלא תמיד אפשר לדעת היכן יופיע השפריץ הבא.
  • מהירות תריס: שמרו על מהירות תריס מהירה ככל האפשר: בדר"כ מדובר ב-1/200 או 1/250 כשצריכים לשמור על סנכרון בין המצלמה והפלאש. זכרו שלא מהירות התריס היא זו ש"מקפיאה" את ההתרחשות, אלא הפלאש.
  • רגישות: כמו בכל צילום, אני תמיד מנסה להשתמש ב-ISO הנמוך ביותר האפשרי שייתן לי תוצאות מוארות מספיק.

Electric

Electric הוא אחד הפרויקטים האחרונים שלי. פה לא ניסיתי להעביר רגש ולא לשקף תחושות פנימיות, אם לומר את האמת, התמונה עלתה לי בראש "בטעות". בזמן שניסיתי למצוא טכניקות חדשות לצילום נוזלים.

DSC 1294

הרכבת הסט הייתה פשוטה: מנורה יושבת בתוך הכוס, הכוס מונחת על מראה, וכל אלו על שולחן. מתחת לשולחן יושב לו הפלאש שמכוון על הרקע הלבן (תודה לקיר בחדר). החלק העיקרי בתמונה – הנוזל, הוא מים שצבועים בצבע מאכל צהוב (שעלותו כ-5 שקלים).
לשאלתכם: כן. אחרי שהמים עפים באוויר הם גם נופלים על הרצפה, והקיר והממיר של הוט… אף אחד לא אמר שמדובר בעסק נקי.

כדי לתפוס את הרקע, כיוונתי את המצלמה לצילום מהיר (ב-D90 שלי מדובר על 4.5 פריימים לשנייה), עם יד אחת לחצתי על השלט ועם היד השנייה התזתי את המים מתוך כוס אחרת ישירות על המנורה והכוס. בערך 50 תמונות צילמתי ורק אחת מהן באמת הייתה ראויה להיחשב מוצלחת, לדעתי. אני חייב להודות ש-50 תמונות זה לא הרבה, האמת, שזה דיי מעט. לרוב אני מצלם 200-300 פריימים (ולפעמים יותר) עד שאני מגיע לתוצאה שאותה חיפשתי. מצלמה מהירה יותר (ניקון D4 למשל, המצלמת ב-10 פריימים לשנייה) תוכל לתת לכם את הפריים שאתם אוהבים בהרבה פחות מאמץ.

כמה מילים על עבודה עם מים: כמו שכולנו יודעים – מים אולי בריאים לבני האדם, אך ממש לא לציוד הצילום שלכם. תמיד החזיקו לידכם מגבת גדולה, עטפו את הפלאש ואת המצלמה (בלי העדשה כמובן) בניילון פשוט והרחיקו את כל מוצרי החשמל מהאזור. אני ממליץ לעשות את הצילומים בחדר האמבטיה אם הוא גדול מספיק גדול.

Apocalypse

בחודש דצמבר האחרון לא הפסיקו הדיבורים על סוף העולם הקרב ובא, למרות שאני לא מאמין גדול בלוח השנה של המאיה, כל הדיבורים הללו באמת הכניסו בי קצת מוזה. הייתי מספר ימים אחרי השחרור והיה לי המון זמן לניסויים בסטודיו הביתי. קניתי כמה בקבוקים של צבע מאכל אדום, כחול, צהוב וירוק והתיישבתי ליד השולחן. רציתי להעביר בתמונה רק דבר אחד – אפוקליפסה.

DSC 0526 2

כמו תמיד, השתמשתי בכוס כדי לתאר את ה"גוף" – כדור הארץ, ובצבעים כדי להציג את התוכן והרגשות. הכחול הצהוב וירוק הם החיים עצמם, הם מעורבבים בתוך עצמם ומלאים בגוונים והתרחשויות. האדום הוא האש ופיצוצים שמשתלטים על הכל. הצילום כמובן קיבל סיבוב של 180 בשלב העריכה. פשוט מדובר בכוס מלאה במים וצבעי מאכל שהוכנסו בשלבים שונים כדי ליצור את הערבוב והסדר הנכון.

הרגל של הכוס נותרה בתוך התמונה בכוונת תחילה, יכולתי לחתוך אותה אך בחרתי שלא, מהסיבה הפשוטה שרציתי להעביר את המסר שגם אם כדור הארץ יחרב באיזשהו אסון גדול, רק התוכן שלו ייהרס אבל הכוכב עצמו יישאר ויתמלא בתוכן חדש (זה קרה לפני שאנחנו הגענו לכאן, לא?)

War

“War”, היא תמונה שמעבירה דבר אחד – מלחמה! כל התמונה עצמה מורכבת מאלמנטים שמשדרים תחושת אי-נוחות: שתי כוסות שעומדות אחת מאחורי השנייה ו"שוברות" את הצורות המוסכמות אחת של השנייה, רקע שחור שיוצר אפקט של ברק להוספת הדרמה וכמובן שני השפריצים של המים שנלחמים זה בזה על הכוסות. בכל פעם שאני מסתכל על התמונה אני מרגיש שהצלחתי להעביר את האווירה הנכונה.

DSC 0510

הצבע האדום, כמו בשאר התמונות שלי, מעביר עוצמה וכוח וכאן יותר מתמיד הוא אגרסיבי ודומיננטי. הצבע הכחול, שנבחר באופן אקראי לחלוטין, מסמל את המתחרה הישיר של האדום ומנסה לתפוס את המקום שלו במרכז הפריים.

בחרתי לשים 2 כוסות שונות במרכז הפריים, כדי להדגיש שוב את עניין ה"שניים", השוני שבין האויבים במלחמה. הן מסתירות אחת את השנייה כי הן מתחרות על אותו מקום, על אותה פיסת אדמה. יש אנשים שינסו להקביל את ההסבר שלי לבעיה הדמוגרפית שאנחנו חלק ממנה, אבל זו לא הייתה המטרה שלי.

לצילום התמונה הזו נעזרתי בחבר שהשפריץ את המים על הכוסות. צולמו בערך כ-150 תמונות עד שהגעתי לתוצאה הנכונה, ועד שהחלטתי שהחדר מלוכלך מספיק…

הסט הזה, כמו הרבה מהתמונות שלי, היה פשוט יחסית: שתי הכוסות עמדו על מראה והרקע הוא בריסטול שחור. בנוגע לתאורה, השתמשתי פלאש שמאיר מלמטה בעוצמה של 1/32 על הרקע בזווית שתיתן טקסטורה לרקע.

שיעור קצר על פלאש ורקע בריסטול: בריסטולים הם בדר"כ לא חלקים ויש בהם קפלים ו"מכות" קטנות. אם מאירים על הרקע בזווית ישרה ניתן להעלים את כל הקפלים וליצור רקע אחיד וחלק, אם מאירים בזווית (באותו המישור עם הרקע), ניתן להדגיש את הקפלים וליצור רקע לא אחיד ודרמטי יותר. זו השיטה שבה השתמשתי ב-WAR.

פוטושופ ועריכה

אני לא מתבייש להגיד שהתמונות שלי ערוכות בפוטושופ. היום כמעט כל תמונה עוברת עריכה כלשהי בפוטושופ – אם קלה לתיקון צבעים או אם כבדה מאוד. העריכה שלי מסתכמת לרוב בחיזוק צבעים והדגשה של אזורים מסוימים בתמונה. אני ממליץ לכולם, מהצלם המתחיל ועד לצלם המנוסה שמעולם לא עבד עם תוכנית עריכה, להשתמש באחת כזו. ההמלצה שלי היא תוכנת ה Lightroom 4 ממשפחת Adobe שעוזרת לערוך ולארגן את התמונות בצורה נוחה ויעילה

לאלו מכם שמתביישים או מסתירים את העובדה שהם עורכים תמונות – אין במה להתבייש, עריכה הפכה להיות חלק מעולם הצילום היום וכל עוד לא מגזימים (לפעמים יש הבדל דק מאוד), היא רק מוסיפה ומעצימה את התמונה.

יצירתיות – זו מילת המפתח. לא מעט יצא לי להסתכל על תמונות של צלמים אחרים, או לחפש בגוגל "Photography Inspiration" כדי לקבל קצת מוזה, אבל אני חייב לציין שהתמונות הטובות ביותר שלי התקבלו כשהיה לי מה להעביר לצופה בתמונה. אל תחפשו להיות כמו אחרים ואל תנסו לחקות צלמים אחרים כל הזמן. התרשמות מצילומים של אנשים אחרים מאוד עוזרת כדי ללמוד, אבל לא עוזרת להשיג תמונה טובה. הציגו את עצמכם בצילום שלכם, שדרו תחושות ומסרים, רק ככה תצליחו להגיע ללב ולעיניים של הצופים שלכם.

פרויקט “Glass” מסתיים אחרי יותר משנה של עבודה. התחלתי את הפרויקט ללא סוף ידוע או מטרה מוגדרת, אלא לשם הלמידה. אני אוהב לומר שדרך הלמידה הכי טובה היא התנסות (בכל נושא ולאו דווקא בצילום) והפעם הוכחתי זאת על עצמי – אני יכול להבחין בהבדל משמעותי באיכות הצילום והעריכה בתחילת הדרך ובסופה. כמו שכולנו יודעים, כל סוף הוא התחלה חדשה ובימים אלו אני שוקד על צילומים בפרויקט חדש ואני מקווה שתכירו בקרוב גם אותו.

לסיום, אני מזמין את כולכם לצפות בגלריה המלאה שלי בעמוד הפייסבוק. כל התמונות בגלריה שלי זמינות בהדפסות בכל גודל ועל כל חומר ע"פ דרישה (אתם מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה או בקשה דרך הודעה אישית בפייסבוק או במייל).

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

4 תגובות

  1. אאא

    15/03/2013 ב 5:07 PM

    כל הכבוד! תמונות נהדרות!

    השב

  2. יפה מאוד

    17/03/2013 ב 2:46 PM

    מדהים היצירתיות וכמובן התוצאות

    השב

  3. naa

    17/03/2013 ב 5:33 PM

    נדוש ודביק כל כך 2009

    השב

  4. לא להאמין

    19/03/2013 ב 12:40 AM

    אנשים משקיעים לילות וימים כדי לקבל תמונה של כוס בתוך כוס

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *