ראיון מקיף עם חברת סוני בתערוכת IBC 2022

במסגרת תערוכת IBC 2022 שהסתיימה באמסטרדם בחודש שעבר ערכנו ראיון מקיף במיוחד עם Yann Salmon-Legagneur, מנהל בכיר בסוני אירופה (אותו ראיינו לא פעם בתערוכות פוטוקינה עליה השלום), אשר ענה לנו על מספר רב של שאלות במגוון נושאים.

תוספת חשובה: עם Salmon-Legagneur ערכנו ב-IBC גם ראיון נפרד וקצר יותר אודות מצלמת ה-FX30 שהוכרזה לפני כשבוע (אחרי התערוכה) ואנו היינו בין העיתונאים הראשונים לראותה מחוץ לסוני.

הראיון עצמו מחולק לשני חלקים מרכזיים. בחלק הראשון שאלנו את Salmon-Legagneur אודות מצלמת ה-FR7 PTZ של סוני שהושקה ימים ספורים לפני התערוכה (ראו כתבה) והוצגה בהרחבה בביתן של סוני בתערוכת IBC. בחלק השני והארוך יותר בחרנו לשאול את Salmon-Legagneur אודות מגוון רחב של נושאים הנוגעים למוצרי החברה השונים וגם לבדוק את מידת העניין של סוני במספר רעיונות שעלו אצלנו. תקציר כתוב של הראיון באנגלית ניתן לקרוא בכתבה שלנו באתר הבת LensVid (בכתבה הנוכחית נביא רק את עיקרי הדברים).

הראיון המקיף שערכנו עם Yann Salmon-Legagneur בתערוכה עבור אתר הבת בשפה האנגלית LensVid.com

FR7 PTZ

מצלמת ה-PTZ החדשה של סוני היא ייצור די מוזר ומוצר חדש בקטגוריה שנשלטה עד כה על ידי מצלמות עם חיישנים קטנים בהרבה (1 אינצ' לרוב). ה-FR7 היא למעשה FX6 ללא מסך או כפתורי שליטה אשר הורכבה על גוף PTZ (ראש רובוטי אם תרצו) שיכול לנוע לכיוונים שונים עם שליטה מרחוק.

אנחנו רצינו להבין מ-Salmon-Legagneur עבור מי פיתחה סוני את המוצר הנוכחי (שמחירו נזכיר בין כ-10-12 אלף דולר תלוי בקונפיגורציה). התשובה הלא מפתיעה אולי היא שהמצלמה פותחה עבור שוק הברודקאסט ותעשיית המוזיקה (חישבו לדוגמא על הופעות חיות, Salmon-Legagneur נתן דוגמא של FR7 המורכבת למשל לרגלי המתופף בהופעה חיה ומשדרת בזמן אמת למסכים). לדברי Salmon-Legagneur יש למצלמה גם פוטנציאל (קטן) בשוק הקולנוע עבור שימושים בהם יש צורך במצלמה המסוגלת לשינוי זווית אבל אין מקום להכניס צלם (שימוש על מנופים וכו').

רבים שאלו עם הכרזת המצלמה אילו עדשות ניתן לחבר אליה ומה הקיבולת המקסימאלית שלה מבחינת נשיאה. התשובה (שאולי תאכזב חלק מהמשתמשים) היא עדשת 70-200 מ"מ אליה ניתן גם לחבר מכפיל. הדבר פוסל ענפי ספורט רבים בהם יש צורך בעדשות ארוכות יותר (אולי בעתיד נראה עדשות ייעודיות קלות במיוחד או לחילופין גרסה גדולה יותר של ה-FR7 שתתאים לשאת עדשות כבדות וארוכות).

אותנו עניינה האפשרות שסוני תשיק בהמשך גרסה זולה יותר של ה-FR7 שתתאים ליוצרי תוכן ותהיה בעצם ראש רובוטי ללא מצלמה אליה ניתן יהיה לחבר מצלמה כלשהי של סוני ולשלוט בה אלחוטית מרחוק. Salmon-Legagneur אמר שיש לבחון האם יש צורך כלשהו במוצר כזה וכמה הוא עשוי לעלות ביחס לכמה אנשים יהיו מוכנים לשלם עבורו ובכל מקרה לא מדובר במשהו שסוני מתכננת לעתיד הקרוב.

מצלמת ה-FR7 בתערוכת IBC 2022

שאלות כלליות

עיקר הראיון עסק כאמור במגוון נושאים אחרים – נרכז אותם כאן בקצרה בנקודות (מי שרוצה מוזמן לצפות בראיון המלא או בתקציר באנגלית באתר הבת):

• שאלנו מתי צפויה גרסה 2.0 של עדכון הקושחה לסוני A1? ל-Salmon-Legagneur לא הייתה תשובה לתת (הוא כן אמר שעדכון קטן יצא בקרוב וזה אכן שוחרר ישר אחרי התערוכה) אבל הבטיח שסוני עובדת על עדכון כזה והוא יגיע (זה סיפור מורכב הדורש לא מעט מהנדסים ולראיה היו בעיות עם העדכון ל-A7 IV לאחרונה ולקח זמן לתקן אותן כך שבמיוחד עבור מצלמת הדגל – סוני מעדיפה לא למהר ולא להוציא מוצר חצי אפוי).
• שאלנו מדוע רק לדגמי ה-A7R IV a ((וה-A7R III a) יש מסך ברזולוציה גבוהה (2.36 מגה פיקסל) בעוד לכל שאר מצלמות החברה ואפילו ל-A1 מסך ברזולוציה נמוכה יותר (1.44 מליון נקודות). בתשובתו הדגיש Salmon-Legagneur כי הדבר נכון לנקודת הזמן הנוכחית בלבד ולגבי ה-A1 הדגש שם היה לדבריון בעיקר על העינית.
• שאלנו מדוע אנו מוגבלים ביכולת הזום (לבדיקת חדות) במצלמה בזמן צילום וידאו (או במצב וידאו). התשובה לדברי Salmon-Legagneur הייתה שבמצב וידאו המצלמה מוגבלת לרזולוציה נמוכה משמעותית ביחס למצב סטילס ולכן אין למצלמה יכולת לבצע אותה מידה של זום (מה שלא הספקנו לשאול בראיון הוא מדוע אם כן ה-A1 למשל לא יכולה לעשות זאת כשהיא במצב צילום 8K…).
• שאלנו האם יש סיבה טכנית מדוע סוני לא הוסיפה breathing compensation עבור כל עדשותיה למצלמות התומכות בכך ותשובתו של Salmon-Legagneur הייתה שעבור חלק מהעדשות (אלו שלא מופיעות ברשימה הרשמית של סוני) המצב הוא שלעדשה יש יותר מידי נשימה וניסיון לתקן אותה יגרור קרופ גדול מידי והורדה באיכות האופטית של העדשה מה שסוני לא רוצה לייצר עבור לקוחותיה.
• שאלנו האם סוני יכולה לייצר טכנולוגיה דומה לתיקון נשימה עבור תיקון פרפוקאליות בעדשות זום (עדשה פרפוקאלית שומרת על הפוקוס לכל אורך טווח הזום). התשובה של Salmon-Legagneur היא שלא כי בניגוד לתיקון נשימה שהוא בעצם קרופ על מידע קיים, כאשר עדשה איננה ממקדת על האובייקט בעת ביצוע זום, המידע לתיקון איננו קיים ולכן פרפוקאליות ניתן להשיג רק מהעדשה עצמה ולא מהמצלמה.
• צילום חישובי, בינה מלאכותית ועוד מספר טכנולוגיות נלוות הפכו לאמצעים מאד משמעותיים במהפכת הצילום הסלולארי בשנים האחרונות (וגם יותר ויותר בעיבוד תמונה). מצד שני מעט מאד חברות צילום דוחפות את הטכנולוגיה וסוני משתמשת בה מעט יחסית במצלמות הנוכחיות. שאלנו האם למשל לא ניתן להשתמש במעבד רב העוצמה המצוי ב-A1 למשל בכדי ליצור במצלמה איחוד חשיפות מהירות לתמונה אחת (למשל שילוב של חשיפות ברגישות שונה, בצמצם שונה וכו'). תשובתו של Salmon-Legagneur הייתה שיש לבדוק את הדבר, אבל גם אם המעבד של ה-A1 מספיק חזק לצורך כך, קהל היעד שלה יעדיף תמונות "נקיות" ולא עיבוד ממוחשב מה שאולי יתאים למצלמות כניסה.
• רצינו לדעת האם לסוני יש תוכניות לגבי תוכנת ה-Imaging Edge המאפשרת לחבר את המצלמה למחשב ולשלוט בה, בדגש על שיפורים בנושא הוידאו (לרוב התוכנה משמשת צלמים לצילום סטילס אבל אנו עושים בה לא מעט שימוש גם לצילום וידאו, אבל התוכנה חסרה את כלי בדיקת הפוקוס והחשיפה בוידאו כמו zebras, vectroscope ואחרים). Salmon-Legagneur אמר שבסוני מודעים לכך והשיפורים הללו הם ברשימת המטלות לפיתוח עבור התוכנה אבל הוא לא יכול להתחייב על מועד.
• לסיום רצינו לברר אפשרות לפיתוח מוצר חדש שיתאים לדעתנו לאקוסיסטם המתרחב של סוני. לחברה ליין אוזניות אלחוטיות מאד פופולאריות מבוססות BT. לחברה יש גם מספר אוזניות מוניטורינג ברמות שונות (אוזניות חוטיות). עד כה BT היה נחשב בעייתי מאד מבחינת latency אבל החל מגרסה 5 אמור להיות שיפור משמעותי בטכנולוגיה. מצלמת ה-A1 כבר משלבת BT בגרסה 5 ולכן נשאלת השאלה האם סוני יכולה לייצר אוזניות מוניטורינג אלחוטיות מבוססות BT. תשובתו של Salmon-Legagneur הייתה שזה רעיון מעניין שסוני צריכה לבחון אותו ושייתכן שיש לו שוק בעיקר עבור צלמי חדשות (אנחנו נחזיק אצבעות שהדבר יקרה כי לדעתנו השוק למוצר זה רחב בהרבה מזה של צלמי החדשות).

החלק הרגוע יותר בביתן של סוני בתערוכת IBC 2022

דברי סיום

נדרשת הרבה עבודת הכנה ולוגיסטיקה בכדי לתאם ראיונות מהסוג הזה עם חברות גדולות (במקרה הנוכחי ההתארגנות התחילה יותר מחודשיים לפני התערוכה וכללה הרבה שיחות מקדימות). אנו ערכנו על פני השנים עשרות רבות (אולי אפילו מאות) ראיונות עם נציגים של חברות בינלאומיות גדולות. הסיבה שאנו מזכירים זאת היא שאנו נשאלים תמיד מדוע לא שאלנו בראיון על ההשקה של מוצר X הבא של החברה.

התשובה פשוטה. חברות גדולות לעולם לא יכריזו על מוצר (או אפילו עדכון קושחה חשוב) בראיון עיתונאי. חברות בינלאומיות עובדות בצורה אחרת לגמרי והן מסודרת הרבה יותר. הכרזות מתוכנות חודשים ולעיתים אפילו שנים מראש ונעשות במסגרת שמתאימה לאסטרטגיה הכוללת של החברה ולכן אין שום טעם לשאול על מוצרים עתידיים שכן התשובה שתתקבל בכל המקרים (בצורה ישירה יותר או פחות) היא שהחברה איננה מגיבה על מוצרים שטרם הוכרזו.

אז מה בכל זאת אפשר "להוציא" מן הראיונות הללו ומדוע בכלל להתאמץ לקיים אותם? התשובה תפתיע אתכם אולי אבל אנו מקיימים ראיונות לא בהכרח בשביל לזכות בתשובות משמעותיות במיוחד (הרבה פעמים התשובות שאנו מקבלים לאקוניות למדי) אלא כדרך להעלות בפני החברה נקודות הדורשות שיפור או הצעות שונות באופן פומבי (אנו כמובן עושים זאת גם באופן פרטי אבל לראיונות יש משקל שונה במיוחד משום שהם נוטים ליצור דיון בפורומים שונים – דיון שנציגי סוני בהחלט ערים לו והוא מאפשר להם "למשש את הדופק הציבורי" ביחס לחשיבות של סוגיות שונות).

באותו הקשר נאמר כי מהראיון הנוכחי (ומהשיחה הפרטית שערכנו עם Salmon-Legagneur אחריו) אנו בהחלט מרגישים מידת מה של אופטימיות בנוגע לשתי השאלות האחרונות שלנו (שיפורים בתחום הוידאו ב-Imaging Edge והרעיון לפיתוח אוזניות מוניטורינג מבוססות BT למצלמות). התחייבות כאמור אין, אבל אם תרמנו במשהו לקידום הנושאים הללו, את שלנו עשינו.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?