גולשים לא מעטים המחפשים לרכוש מצלמה חדשה נתקלים לראשונה במושג “מצלמה חסרת מראה”. סוג חדש זה של מצלמות אשר החל את דרכו לפני שנים ספורות בלבד תפס לאחרונה תאוצה גדולה בשוק וכיום ניתן למצוא דגמים של מצלמות חסרות מראה של כל יצרניות הצילום המובילות. המדריך הנוכחי נועד לסייע לכם להבין מהן מצלמות חסרות מראה, מה הרקע לפיתוחן, מה היתרונות והחסרונות שלהן ביחס למצלמות מסוגים אחרים ומהם השיקולים השונים ברכישת מצלמה חסרת מראה.

המהפכה מתחילה

הכל החל בשנת 2008 אז יצאה לשוק מצלמת ה-Lumix DMC-G1 של חברת פנסוניק ומספר חודשים אחריה מצלמת ה-PEN E-P1 של חברת אולימפוס – היו אלו שתיים מן המצלמות חסרות המראה הראשונות (פנסוניק הספיקה להכריז בראשית 2009 על דגם נוסף – GH1). בכדי ליצור את המצלמות הללו שתי החברות שילבו ידיים לצורך פיתוח פורמט המיקרו 4/3 – פורמט מצלמה/עדשה חדש לגמרי אשר איפשר להן להציג לראשונה מצלמות בעלות עדשות מתחלפות שהן פשוטות יותר, קלות ובעיקר קטנות וזולות מכל מה שהיה מקובל עד לאותה העת בתעשיית הצילום.

מצלמת האולימפוס PEN E-PL1 – אחת מחסרות המראה הראשונות (צילום: אופיר אילוז)

Olympus E PL1 front flash

בעקבות פנסוניק ואולימפוס החלו חברות נוספות להציג דגמים של מצלמות חסרות מראה – ב-2010 הכריזה סוני על סדרת מצלמות ה-NEX, פנטקס הכריזה על סדרת מצלמות זעירה (Q) ובהמשך על סדרה נוספת (המצלמה הראשונה בסדרה זו מכונה K-01), סמסונג הכריזה על ליין ה-NX וב-2011 ניקון הציגה את סדרת ה-1 (V1/J1 וממשיכותיהן). האחרונה שנכנסה לזירה (באמצע 2012) היא חברת קנון עם סדרת ה-EOS M ובכך הציגו למעשה כל היצרניות המובילות ליין מצלמות חסרות מראה.

אז מה היא בעצם מצלמה חסרת מראה

המונח מצלמה חסרת מראה (באנגלית mirrorless camera) מגדיר קבוצה של מצלמות על בסיס רכיב החסר בהן. כשחושבים על זה קצת, מדובר בבחירה מוזרה למדי לשם, אחרי הכל לרוב אנו מגדירים עצמים על פי מה שיש בהם ולא להפך (עוגת שוקולד, סולם חבלים, מנוע בוכנה וכו’). בכדי לנסות ולהבין מדוע נבחר השם צריך תחילה להבין מה היא מצלמה בעלת מראה, ולשם כך עלינו להבין כיצד פועלת מצלמה (נשתדל לשמור על ההסברים פשוטים ככל האפשר ובכל מקרה אתם מוזמנים לדלג לחלק הבא אם הצד ההיסטורי/טכני פחות מעניין אתכם).

במשך עשורים רבים שלטו בעולם הצילום מצלמות ה-SLR (באנגלית Single-Lens Reflex או מצלמות רפלקס בעלות מראה יחידה). עם ראשית העידן הדיגיטלי לפני למעלה מעשור, הפכו מצלמות ה-SLR למצלמות DSLR או למעשה למצלמות SLR דיגיטליות (מכאן גם ה-D). בפועל השינוי המרכזי היה החלפת סרט הצילום (הפילם) בחיישן דיגיטלי. היו כמובן עוד שורה של תוספות כמו מסך, כרטיס זיכרון אלקטרוניקה ועוד, אך המנגנון המכאני העיקרי במצלמה האחראי להעביר את האור מן העדשה אל הרכיב הקולט את האור (הפילם/החיישן) – לא השתנה כמעט.

נתבונן בתרשים הבא (מתוך הכתבה: “מבנה ואופן פעולת המצלמה“) המתאר את המסלול אותו עובר האור במצלמות DSLR מכניסתו לעדשה ועד הגעתו לחיישן (תמונה תחתונה) או לעינית (תמונה עליונה):

camera drawing1 01 01כפי שניתן לראות, בכדי שהאור יגיע לעינית בזמן שאיננו מצלמים, פותח לפני שנים רבות מנגנון מורכב למדי הכולל מראה המסיטה את האור כלפי מעלה, ופריזמה אשר תפקידה להפוך ולהעביר את האור כך שיגיע לעינית. המראה עצמה צריכה לעלות ולרדת בכל פעם שמתבצעת פעולת צילום. כאשר אנו מצלמים מספר תמונות ברצף מהיר המראה עולה ויורדת במהירות גבוהה (פעולה הדורשת דיוק מכאני גבוה אותו ניתן לראות בסרטונים הבאים). מעבר למורכבות המכאנית, המראה והפריזמה תופסות כפי שניתן לראות נפח רב מאד במצלמה.

כעת כשאנו מבינים את המסלול אותו עובר האור במצלמות רפלקס (וכיום במצלמות רפלקס דיגיטליות) ואת תפקידה של המראה, הגיע זמן להבין מה המשמעות של מצלמה חסרת מראה. כפי שניתן לראות באיור למעלה, כאשר אנו מצלמים המראה במצלמת הרפלקס מורמת והאור מועבר ישירות מן העדשה עד לחיישן. לכאורה, אם נהיה מוכנים לוותר על העינית האופטית, לא נזדקק כלל למנגנון המראה המסורבל. אם כך נשאלת השאלה, מדוע לא נטשו חברות הצילום את המנגנון המכאני, היקר והלא חסכוני מיד עם ראשיתו של עידן הצילום הדיגיטלי?

התשובה איננה פשוטה וקשורה כנראה מצד אחד למסורות והרגלים שהשתרשו בעולם הצילום (בניגוד למה שניתן לחשוב אולי, מרבית חברות הצילום הן שמרניות ביותר ומעדיפות טכנולוגיה וותיקה ומוכחת על פני חידושים שטרם נוסו) ומצד שני למגבלות טכנולוגיות הקשורות לחיישנים הדיגיטליים בראשית דרכם (רק ב-2006 הציגה אולימפוס לראשונה מצלמה רפלקס בעלת פונקציית Live View אשר העבירה את התמונה הנקלטת על החיישן בזמן אמת אל מסך המצלמה). היו גם מורכביות נוספות, הויתור על מערכת המראה היה מחייב את החברות לנטוש את מערכת הפוקוס מבוססת הפאזה הקיימת במצלמות רפלקסיות (מערכת יעילה ומהירה מאד), ולהשתמש במקומה במערכת מבוססת קונטרסט כמו זו המצויה במצלמות קומפקטיות אשר הינה מדוייקת, אך (לפחות באותה תקופה), איטית מאד באופן יחסי.

בקיצור אין זה מפתיע כלל לגלות שרק בשנת 2008 הופיעה מצלמה חסרת מראה ראשונה בשוק. לא מפתיע גם כאמור לגלות כי החברה אשר השיקה את המצלמה הראשונה לא הייתה חברת צילום וותיקה, אלא יצרנית אלקטרוניקה ללא עבר בתחום הצילום, אשר הרשתה לעצמה להיכנס למשחק עם דף חלק ורעיונות מקוריים.

אז כיצד פועלת מצלמה חסרת מראה לעומת מצלמת רפלקס רגילה? התבוננו בתרשים הבא מבית חברת פנסוניק

DSLR vs micro4 3כפי שניתן לראות המנגנון המכאני המורכב המופיע במצלמת הרפלקס (מצד שמאל) הכולל את המראה, הפריזמה, העינית האופטית וחיישן הפוקוס, כולם סולקו ובמקומם קיבלנו מצלמה דקה ופשוטה בהרבה ללא (כמעט) חלקים נעים. האור המגיע מן העדשה נופל ישירות על החיישן הממיר אותו למידע דיגיטלי המוצג על המסך ו/או על העינית הדיגיטלית (אשר גם היא בעצם מסך זעיר). מערכת הפוקוס מבוססת החיישן החיצוני בוטלה לטובת מערכת תוכנתית המבוססת על מדידת הבדלי ניגודיות בתמונה (בחלק מן הדגמים המאוחרים יותר של מצלמות חסרות מראה שולבו גם חיישני פוקוס מיוחדים על חיישן המצלמה עצמו ויצרו מערכת פוקוס היברידית המשלבת פוקוס מבוסס קונטרסט ופוקוס מבוסס פאזה במערכת אחת).

אם ההסבר נשמע לכם טכני מידי, פשוט זיכרו זאת – מצלמה חסרת מראה דומה למצלמות רפלקס בכך שהיא מסוגלת להחליף עדשות כך שיתאימו לכל סוג צילום בו תחפצו, אך היא כוללת מנגנון פנימי שונה, פשוט, זול ובעיקר קטן יותר.

מדוע אם כך לאחר שהתפתחה הטכנולוגיה לא נטשו יצרניות הצילום את מצלמות הרפלקס ועברו לייצר רק מצלמות חסרות מראה? על כך תוכלו לקרוא בחלק הבא בו נסביר על היתרונות והחסרונות של מצלמות חסרות מראה.

מצלמות חסרות מראה – יתרונות וחסרונות

מצלמות חסרות מראה ניצבות כיום בנישה המצויה בין המצלמות הקומפקטיות למצלמות הרפלקס. יחד עם זאת בשל הצלחתן הרבה היצרניות מנסות יותר ויותר למתוח את הגבולות ולפתח מצלמות חסרות מראה מתקדמות יותר המתחרות מצד אחד במצלמות הכניסה הרפלקסיות ומצד שני לשווק דגמים זולים אשר יוכלו לקרוץ לקהל הנוכחי של המצלמות הקומפקטיות. בנוסף לא מעט צלמים מקצועיים הממשיכים להשתמש במצלמות הרפלקס הגדולות והיקרות שלהם בעבודתם היום יומית, פונים לשוק המצלמות חסרות המראה בכדי לרכוש מצלמה שנייה (לעיתים שלישית) אשר יכולה לשמש אותם בטיולים או במקרים בהם אין הם רוצים או יכולים להסתובב עם ציוד גדול וכבד.

סוני NEX-7 – חסרות מראה יכולות לשמש גם כמצלמה שנייה לצלם מקצועי (צילום: אופיר אילוז)

IMG 6780

חילקנו את היתרונות של מצלמות חסרות מראה לשני חלקים – הראשון עבור צלמים המגיעים מעולם המצלמות הקומפקטיות (וכיום גם המצלמות הסלולאריות) והשני לצלמים המגיעים מעולם המצלמות הרפלקסיות.

מצלמות חסרות מראה מול מצלמות קומפקטיות – יתרונות

  • איכות תמונה עדיפה – ביחס לרוב המוחלט של המצלמות הקומפקטיות כיום (ויש כמובן יוצאות מן הכלל), למצלמות חסרות מראה איכות תמונה עדיפה משמעותית. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של פרמטרים חשובים ביניהן הרגישות לאור (החשובה בין השאר לצילום בתנאי תאורה מאתגרים – תחום בו מצלמות קומפקטיות מתקשות בדרך כלל), טווח דינאמי (היכולת להציג בתמונה אחת אזורים כהים ואזורים בהירים מאד), עומק צבע, פרטים ועוד. כל אלו נובעים מן העובדה הפשוטה שהחיישן במצלמות חסרות מראה גדול באופן משמעותי מזה המצוי ברוב המוחלט של המצלמות הקומפקטיות – ראו טבלה בהמשך. גם לאיכות העדשה ולפרמטרים נוספים תפקיד בשיפור איכות התמונה כמובן.
  • התאמה לסוגי צילום משתנים – מצלמות חסרות מראה מאפשרות למשתמש להחליף עדשות (תכונה שאיננה קיימת במצלמות קומפקטיות). יכולת זאת מקנה למשתמש אפשרות להתאים את העדשה לסוג הצילום – לדוגמא, עדשה רחבה לצילום ארכיטקטורה, קבוצות אנשים ונוף, עדשה נורמאלית לצילום פורטרטים ועדשת טלפוטו לצילום ציפורים בעלי חיים ועוד. בעוד שישנן מצלמות קומפקטיות (ומצלמות אולטרה זום) המציעות את כל מגוון הטווחים הללו בעדשה אחת – האיכות האופטית של עדשות ייעודיות ולעיתים קרובות גם הצמצם שלהן (המשפיע על כמות האור המגיעה לחיישן ובכך גם על איכות התמונה ועומק השדה) עדיפים בהרבה.
  • מהירות תפעול ומהירות צילום – אף שמצלמות קומפקטיות השתפרו מאד בשנים האחרונות מבחינת קצב הצילום ומהירות התפעול הכללית (הדלקה, כיבוי, הצגת תמונות והזמן שבין צילום לצילום), יהיה נכון לומר כי כאשר מדובר באותו דור ובאותו יצרן, מצלמות חסרות מראה יהיו מהירות (לעיתים באופן משמעותי מאד) ביחס למצלמות קומפקטיות.
  • שליטה מתקדמת – אף שניתן לצלם במצלמות חסרות מראה במצב אוטומטי לחלוטין (ממש כמו במצלמות קומפקטיות), לאלו המעוניינים ללכת צעד אחד קדימה, מציעות מרבית המצלמות חסרות המראה יכולת שליטה ידנית מלאה (שליטה בצמצם, במהירות התריס, ברגישות ובפרמטרים נוספים) והדבר נעשה לרוב בצורה נוחה ופשוטה יותר (בהתאם לדגם כמובן) באמצעות שימוש בחוגות, כפתורי שליטה ולעיתים גם מסכי מגע.

טבלת גדלי חיישנים – למצלמות חסרות מראה חיישנים גדולים יותר מאשר למצלמות קומפקטיות (לרוב) אך יש הבדלים גדולים בין דגמים שונים של חברות שונות (לחצו להגדלה)

Sensors New1

מצלמות חסרות מראה מול מצלמות קומפקטיות – חסרונות

  • מחיר גבוה – עבור הרוב המוחלט של הרוכשים המחיר הוא השיקול הראשון ברכישת מצלמה. מצלמות חסרות מראה הן באופן כמעט גורף יקרות יותר ממצלמות קומפקטיות. לכך יש להוסיף את נושא העדשה. בעוד שבמצלמות קומפקטיות העדשה משולבת בגוף, במצלמות חסרות מראה מדובר בשני מוצרים נפרדים – אם כי את כל המצלמות חסרות המראה ניתן לרכוש גם עם עדשת קיט (עדשה שהיא לרוב מוגבלת מבחינת אורך המוקד והצמצם). אם תרצו לשדרג את עדשת הקיט לעדשה איכותית יותר, או שתרצו לרכוש עדשה או עדשות נוספות, תגלו עד מהרה כי מחיר הרכישה הכולל עלה באופן משמעותי. ניתן אולי להתנחם בעובדה שכיום ניתן לרכוש דגמים קודמים של מצלמות חסרות מראה ממרבית היצרניות במחיר מוזל באופן משמעותי, ומכיוון שמצלמות חסרות מראה מתעדכנות לרוב פעם בשנה לערך, ניתן למצוא בתחום עסקאות לא רעות – אם מוכנים להתפשר ולא לרכוש את הדגם האחרון של היצרן.
  • גודל – למרות שמרבית היצרניות עשו עבודה נפלאה והצליחו לדחוס את כל הרכיבים הדרושים למערכת צילום מתקדמת ואיכותית לתוך גוף קטן במיוחד (רק תשוו מצלמה חסרת מראה למצלמה רפלקסית ותבינו למה אנו מתכוונים), עדיין לא מדובר במצלמות הנכנסות לכל כיס (לכל היותר ניתן להכניסן לכיס מעיל גדול וגם זאת רק בדגמים מסויימים ועם עדשת הקיט או עדשה קצרה אחרת). אם אתם ממש חייבים מצלמה קטנה ככל האפשר, כזאת שניתן להכניס לכיס המכנס ולשלוף בכל הזדמנות – מצלמה קומפקטית הן עדיין האופציה המועדפת.
  • היעדר זום – אם כל חייכם התרגלתם לצלם עם מצלמות אולטרה זום (כאלו המתהדרות בזום אופטי של 30x ,24x או אפילו 40x ויותר) ואתם מרגישים שלא תסתדרו בלעדיו, יכול להיות שתתקשו לחיות עם מצלמה חסרת מראה עם עדשת קיט המספקת לכל היותר זום של 3x (כמקובל בעדשות ה-18-55 מ”מ או ה-14-42 מ”מ של מרבית היצרניות). אף שחלק מן היצרניות של מצלמות חסרות מראה מציעות עדשות “אולטרה זום” (כמו לדוגמא עדשת ה-18-200 מ”מ עבור סוני NEX או עדשת ה-14-150 מ”מ של אולימפוס), מדובר בעדשות גדולות יחסית אשר מסרבלות את השימוש במצלמה חסרת המראה ומייקרות באופן משמעותי את עלות הרכישה.

מצד שני כאמור ניצבים משתמשים קיימים של מצלמות רפלקסיות אשר גם עבורם מציעות המצלמות חסרות המראה יתרונות מסוימים, אך גם חסרונות:

מצלמות חסרות מראה מול מצלמות רפלקס – יתרונות

  • גודל ומשקל – אין ספק שעבור משתמשים של מצלמות רפלקס היתרון הבולט ביותר שיש למצלמות חסרות מראה להציע הוא הגודל הקטן והמשקל המופחת. הדבר נכון למצלמה עצמה ולא פחות חשוב מכך – לעדשות, כך שהמערכת הכוללת המתקבלת קטנה וקלה באופן משמעותי.
  • מחיר – אף שמחירן של חלק מן המצלמות חסרות המראה אינו זול בהכרח באופן משמעותי ביחס למצלמות כניסה רפלקסיות, מחיריהן של העדשות זולים בדרך כלל בעשרות אחוזים. בנוסף כפי שכתבנו קודם – ניתן לרכוש מצלמות חסרות מראה מדורות קודמים בהנחה משמעותית אשר עשויה להפוך אותן לאטרקטיביות יותר מכל מצלמה רפלקסית.

יתרון הגודל והמשקל – מימין מצלמה חסרת מראה של פנסוניק (GH3) ולידה מצלמת רפלקס מקצועית של קנון (5D MKII) – העדשות מקבילות (צילום: אופיר אילוז)

Canon 5D vs GH3

מצלמות חסרות מראה מול מצלמות רפלקס – חסרונות

  • היעד עינית אופטית – כפי שראינו מוקדם יותר, מנגנון הפעולה של מצלמות חסרות מראה גורר שימוש בתצוגה דיגיטלית בלבד – אם באמצעות מסך או בעינית (יוצאת מן הכלל היא חברת פוג’יפילם אשר פיתחה פיתרון ייחודי המשלב עינית אופטית ודיגיטלית. חברות אחרות מציעות עיניות אופטיות חיצוניות המותאמות לעדשה ספציפית, אלא שכל הפתרונות הללו הינם יקרים או מוגבלים ואינם רלוונטיים למרבית המצלמות חסרות המראה בשוק). מי שהתנסה ביתרונותיה של עינית אופטית איכותית במצלמת רפלקס יתקשה לעיתים קרובות להיפרד ממנה ולעבור לשימוש בלעדי במסך לצורך צילום. לשם כך מציעות חלק מן המצלמות חסרות המראה עיניות דיגיטליות. העיניות הדיגיטליות מאפשרות עבודה גם בתנאי תאורה חזקים ויש להן אפילו כמה יתרונות על עיניות אופטיות (למשל אפשרות הצגת התמונה בעינית לאחר הצילום – דבר שימושי למדי באור שמש ישיר, כמו גם הצגה של מידע רב בעינית דוגמת היסטוגרמה חיה ועוד). מצד שני, בשלב זה גם לעיניות הדיגיטליות הטובות ביותר בשוק יש לא מעט חסרונות ביחס לעיניות אופטיות, כגון: מהירות תגובה, דיוק צבע, טווח דינאמי ועוד. חסרונות אותם ראוי לקחת בחשבון כשבוחרים מצלמה חסרת מראה.
  • שליטה ידנית מוגבלת – כמעט כל המצלמות חסרות המראה המצויות כיום בשוק מוגבלות באפשרויות השליטה שהן מציעות ויותר מכך בנוחות השליטה הידנית שהן מציעות למשתמש. בעוד שמצלמות רפלקס מספקות לרוב חוגות שליטה (לעיתים 2 או 3 בהתאם לדגם) ומגוון רחב יחסית של כפתורים יעודיים, מרבית המצלמות חסרות המראה כוללות חוגה אחת לכל היותר ומספר מצומצם של כפתורים פיזיים המאפשרים גישה מהירה לתכונות שונות. דווקא בתחום זה קיימים הבדלים גדולים בין דגמים של יצרניות שונות (ובין דגמים מתקדמים יותר ופחות של אותן היצרניות) ולמשתמשים אשר נושא זה חשוב להם מומלץ לבדוק, לשאול ולהשוות דגמים שונים בטרם יבחרו מצלמה העונה על דרישותיהם.
  • היעדר מסך נתונים עליון – כל מצלמות הרפלקס המקצועיות למחצה והמקצועיות כוללות כיום מסך נתונים עליון המרכז בצורה נוחה את כל הנתונים המרכזיים הנוגעים לצילום (החל ממצב סוללה וכלה במיקום נקודת הפוקוס, מהירות התריס והצמצם, סוג הפוקוס וכו’). מסך נתונים זה צורך כמות חשמל מזערית (ביחס למסך הראשי) והוא ברור יותר לצפיה גם באור שמש ישיר ולא מעט צלמים עושים בו שימוש רב. נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא קיימת אף מצלמה חסרת מראה הכוללת מסך נתונים עליון (בין השאר משיקולי מקום) ומדובר בחיסרון שיש לקחת בחשבון בעת רכישת מצלמה חסרת מראה.
  • חיי סוללה מוגבלים – מצלמות רפלקסיות הפכו בשנים האחרונות ליעילות מאד בניצול חיי הסוללה. שימוש מבוקר במצלמה וצילום באמצעות העינית עם הפעלה מינימאלית של המסך הראשי יכול לאפשר לחלק גדול מן המצלמות הרפלקסיות בשוק לצלם מאות רבות ולעיתים למעלה מ-1000 תמונות (בהתאם לדגם המצלמה) בין הטענה אחת של הסוללה לשנייה. מצלמות חסרות מראה לעומת זאת מוגבלות יחסית בחיי הסוללה שלהן (בעיקר בשל השימוש הרצוף במסך/עינית דיגיטלית) ומסוגלות לצלם לכל היותר מאות בודדות של תמונות בין הטענה להטענה. הדבר עשוי לחייב רכישה של סוללה או סוללות נוספות או לחילופין הטענה תכופה של הסוללות – דבר שאיננו אפשרי תמיד.

שוק המצלמות חסרות המראה – ינואר 2013

שוק המצלמות חסרות המראה כולל כיום עשרות דגמים של כל יצרניות הצילום הגדולות. לא קל לנווט בין המגוון העצום הזה ולהבין את ההבדלים הדקים (ולעיתים הבלתי מורגשים) בין הדגמים והחברות. בכדי לעשות לכם קצת סדר בראש ערכנו עבורכם רישום ברור של היצע המצלמות חסרות המראה של כל אחת מן היצרניות הגדולות. ראוי לקחת בחשבון כי מצלמות חדשות מוכרזות כל העת, ולמרות שאנו נשתדל לעדכן מדריך זה מפעם לפעם, כדאי לבדוק את המצב בשוק לפני הרכישה. כך או כך, השורות הבאות יספקו לכם נקודות התחלה טובה להבנת השוק.

אולימפוס

חברת אולימפוס הייתה כאמור החברה השנייה להכריז על מצלמות חסרות מראה והיא אחראית (יחד עם פנסוניק) לפיתוח הפורמט הפופולארי המכונה מיקרו 4/3. לחברה ליין מצלמות רפלקס דיגיטליות מקביל (לו חיישן בגודל דומה אך תושבת שונה המכונה 4/3). לאולימפוס כיום שני קווי מוצרים חסרי מראה מרכזיים:

  • PEN – הליין הוותיק יחסית והרחב של אולימפוס הכולל מספר רב של דגמים (המסודרים על פני מספר סדרות). המצלמות בליין ה-PEN הן קטנות, דקות וקלות ואינן כוללות עינית מובנית (אך למרבית הדגמים ניתן לחבר עינית חיצונית). הדגמים מאוחרים יותר כוללים שיפורים בחיישן (המיוצר כיום על ידי סוני לעומת חיישנים מבית פנסוניק בדגמים שיצאו לפני ספטמבר 2012), מערכת פוקוס משופרת ומהירה יחסית, מסכים ברזולוציה גבוהה יותר (וכן מסכי מגע) ועוד.
  • OM-D – סדרת המצלמות חסרות המראה המתקדמות של אולימפוס. מצלמת ה-OM-D E-M5 היא הראשונה (וכרגע היחידה) בסדרה (ראה סקירה), והיא משלבת חיישן חדש של חברת סוני עם עינית דיגיטלית, מערכת פוקוס מתקדמת ושלל כפתורים וחוגות שליטה.

יתרונות

  • חיישן בגודל בינוני מספק איכות תמונה טובה (בולט במיוחד בדגמים החדשים הכוללים חיישנים של חברת סוני).
  • מגוון רחב מאד של עדשות (הן של אולימפוס והן של פנסוניק וכן של יצרניות צד שלישי).
  • מערכת פוקוס מהירה (בעיקר בדגמים החדשים יותר).
  • גודל קטן ומשקל נמוך (בסדרת ה-PEN במיוחד).
  • מייצב תמונה מובנה במצלמה (מספק ייצוב עבור כל עדשה תואמת).

חסרונות

  • איכות התמונה עדיין נמוכה יותר ביחס למצלמות חסרות מראה עם חיישנים גדולים (קנון, סוני, פוג’יפילם וסמסונג).

מצלמת ה-Olympus PEN-Lite E-PL5 (צילום: אופיר אילוז)

Olympus PEN Lite E PL5

פנסוניק

פנסוניק היא היצרנית המובילה של מצלמות חסרות מראה אשר איננה מקדמת במקביל ליין של מצלמות רפלקס. משמעות הדבר היא שהחברה משקיעה את כל משאבי הפיתוח שלה (ואילו אינם מבוטלים כלל), בפיתוח מצלמות חסרות מראה ולא פחות חשוב מכך עדשות על טהרת פורמט המיקרו 4/3 המשותף לה ואולימפוס. לפנסוניק 4 קווי מצלמות חסרות מראה:

  • GH – ליין המצלמות חסרות המראה של פנסוניק המדגישות איכות וידאו גבוהה במיוחד בשילוב עם צילום סטילס. המצלמת בליין זה בעלות מבנה עבה וגדול יותר ממרבית המצלמות חסרות המראה בשוק (מבנה כללי דמוי מצלמות רפלקס, אך עדיין קטנות וקלות יותר).
  • G – ליין המצלמות חסרות המראה “הסטנדרטי” של פנסוניק. המצלמות דומות במבנה החיצוני שלהן למצלמות ליין ה-GH (מבנה דמוי מצלמות רפלקס אך קטן וקל יחסית). ליין זה מיועד על פי פנסוניק בעיקר לצלמי סטילס, למרות שגם יכולות הוידאו של מצלמות אלו נחשבת טובה.
  • GF – ליין המצלמות חסרות המראה הדק והקומפקטי של פנסוניק – אינו כולל עינית מובנית.
  • GX – ליין מוצר הדומה מאד לליין ה-GF (קל ודק) אך נועד להיות מתקדם יותר.

יתרונות

  • חיישן בגודל בינוני מספק איכות תמונה טובה.
  • מגוון רחב מאד של עדשות ייעודיות (הן של פנסוניק, הן של אולימפוס והן של יצרניות צד שלישי).
  • מערכת פוקוס מהירה.
  • גודל קטן ומשקל נמוך (בעיקר בליין ה-GF וה-GX).
  • איכות וידאו טובה במיוחד (בעיקר בליין ה-GH).

חסרונות

  • איכות התמונה עדיין נמוכה ביחס למצלמות חסרות מראה עם חיישנים גדולים (קנון, סוני, פוג’יפילם וסמסונג).

הפנסוניק GH3 – חסרת מראה עם יכולות וידאו מתקדמות (צילום: אופיר אילוז)

Panasonic GH3

סוני

סוני מקדמת במקביל ליין מצלמות רפלקס בעלות טכנולוגיה מיוחדת (אותה מכנה סוני SLT) וליין נרחב ומצליח של מצלמות חסרות מראה תחת המותג NEX. מצלמות ליין ה-NEX כוללות חיישן גדול (APS-C – בדומה למקובל במרבית מצלמות הרפלקס), מבנה קטן ודק במיוחד, עם מערכת פוקוס מהירה, חלק מן הדגמים כוללים עינית מובנית (ולחלק מן האחרים ניתן לחבר עינית חיצונית). מלבד נושא העינית נבדלים הדגמים הנמוכים מן הגבוהים והיקרים יותר במספר כפתורי וחוגות השליטה וכן בתכונות מתקדמות (דוגמת WIFI).

יתרונות

  • חיישנים גדולים עם איכות תמונה מצויינת (סוני היא יצרנית החיישנים המובילה בעולם הצילום ומרבית היצרניות כיום עושות שימוש בחיישניה).
  • מערכת פוקוס מהירה (בתלות בעדשות).
  • חלק מן הדגמים כוללים חיי סוללה ארוכים משמעותית מן הממוצע בקטגוריה.

חסרונות

  • מרבית העדשות גדולות יחסית (בעיקר כשלוקחים בחשבון כי מצלמות ה-NEX עצמן דקות מאד).
  • היצע עדשות ה-NEX של סוני מצומצם יחסית (אך קיימות בשוק לא מעט עדשות צד שלישי וניתן לעשות שימוש בעדשות ליין האלפא של סוני עם מתאם).

מצלמת הסוני NEX-6 – מסך בר הטיה ועינית (צילום: אופיר אילוז)

Sony NEX 6

ניקון

אחת משתי יצרניות הצילום הגדולות נכנסה מאוחר לשוק המצלמות חסרות המראה עם ליין מוצרים שונה מאד משאר היצרניות המכונה “1”. ניקון בחרה ללכת על מצלמות חסרות מראה בעלות חיישן קטן מאד (גודלו של החיישן הוא “1 – קטן משמעותית מזה של כל שאר היצרניות פרט לסדרת הפנטקס Q). בחירה זו מאפשר לניקון ליצור מצלמות ועדשות קטנות מאד. לניקון שני קווים של מצלמות – הראשון מכונה V – ובו מצלמות מתקדמות יותר הכוללות עינית מובנית ו-J – ליין הכולל מצלמות בסיסיות יותר.

יתרונות

  • גודל מצלמה ועדשות קטן מאד.
  • מהירות פוקוס גבוהה מאד.

חסרונות

  • איכות התמונה נמוכה ביחס למצלמות חסרות מראה עם חיישנים גדולים יותר (כמעט כל היצרניות האחרות).
  • מגוון עדשות מצומצם (ניתן לחבר עדשות רפלקס של ניקון עם מתאם אך יש לקחת בחשבון את גודל העדשה וכן שינוי באורך המוקד בשל החיישן הקטן).

מצלמת הניקון J1 (צילום: יוסף גוטליב/MegaPixel)

Nikon J1

קנון

יצרנית הצילום הגדולה ביותר היא גם המצטרפת האחרונה למירוץ המצלמות חסרות המראה. קנון החליטה על כיוון הפוך מניקון והצטרפה לקבוצת היצרניות המתבססות על חיישן גדול (APS-C). המצלמה הראשונה של קנון (ובנתיים היחידה), ה-EOS-M, היא גרסה ממוזערת של מצלמת הרפלקס הבסיסית של החברה (EOS 650D) וחלק גדול מן המערכות בשתי המצלמות דומות מאד או זהות (כולל החיישן, חלק ממערכת הפוקוס ועוד).

יתרונות

  • כוללת חיישן גדול עם איכות תמונה טובה מאד.
  • מסך מגע איכותי ברזולוציה גבוהה מאד.

חסרונות

  • לא כוללת עינית.
  • מהירות פוקוס בינונית.
  • היצע עדשות ייעודי מצומצם (אם כי באמצעות מתאם ניתן לעשות שימוש בכל עדשות קנון ועדשות התואמות לקנון ואלו רבות מאד).

מצלמת ה-EOS-M של קנון (צילום: אופיר אילוז)

EOS M

פוג’יפילם

לאחר הפסקה ארוכה בתחום המצלמות המתקדמות חזרה חברת פוג’יפילם עם הפתעה – סדרת מצלמות ה-X. גולת הכותרת של ליין המצלמות של החברה הוא חיישן גדול (APS-C) בעל טכנולוגיה מתקדמת וייחודית לפוג’י המכונה X-Trans. לחיישן זה רגישות גבוהה במיוחד והוא קרוב בביצועיו לרגישות של מצלמות רפלקס מקצועיות. העיצוב של המצלמות מסדרת ה-X הינו עיצוב רטרו והמצלמות בסדרה כוללות עינית מובנית (לדגם ה-X-PRO1 מערכת ייחודית של עינית היברידית – אופטית ודיגיטלית אשר לא קיימת באף מצלמה חסרת מראה אחרת).

יתרונות

  • חיישן גדול עם איכות התמונה הטובה בקטגוריה (לא רחוקה מזו שתמצאו במצלמות מקצועיות).
  • עינית מובנית (דיגיטלית או היברידית הכוללת גם עינית אופטית – תלוי בדגם).
  • יכולות שליטה ידניות מתקדמות.

חסרונות

  • גדולה יחסית ומסורבלת (ביחס לשאר המצלמות חסרות המראה בשוק).
  • מהירות פוקוס איטית מאד.
  • מגוון עדשות מצומצם יחסית.

ה-X-PRO1 של חברת פוג’יפילם – חיישן גדול ואיכותי במיוחד (צילום: עידו גנוט)

Fujifilm X PRO1

סמסונג

סמסונג היא שחקנית חדשה יחסית בעולם הצילום. לסמסונג, כמו פנסוניק – אין ליין מצלמות רפלקסיות פעיל והיא נכנסה לתחום המצלמות חסרות המראה עם ראש נקי ובלי אינטרסים מנוגדים (אחת הסיבות כנראה לכניסה המאוחרת של קנון וניקון לשוק). ליין המצלמות חסרות המראה של סמסונג מכונה NX והוא כולל מספר סדרות אשר ההבדלים בניהן נוגעים בעיקר לגודל ולקיומה של עינית מובנית ומערכת הפעלה (מצלמות מסדרת הגלקסי NX מופעלות על ידי מערכת ההפעלה אנדרואיד). סמסונג, כמו סוני, פנטקס וקנון עושה שימוש בחיישנים גדולים (APS-C) אותם היא מייצרת בעצמה.

יתרונות

  • חיישן גדול עם איכות תמונה טובה (בעיקר בדגמים החדשים).
  • חלק מן הדגמים משלבים מסכי OLED איכותיים במיוחד (מבית סמסונג).
  • חלק מן העדשות כוללות את טכנולוגיית i-function אשר הופכת את טבעת העדשה לחוגת שליטה מתקדמת.

חסרונות

  • עדשות גדולות יחסית והיצע עדשות מצומצם.

מצלמת ה-NX20 של סמסונג (צילום: אופיר אילוז)

Samsung NX 20

פנטקס 

לחברת פנטקס ליין מצלמות רפלקס וותיק אליו החליטה החברה לצרף שני קווים שונים לגמרי של מצלמות חסרות מראה. הליין הראשון המכונה Q כולל מצלמות זעירות (ממש) עם חיישן אשר אינו שונה בגודלו מחיישן של מצלמה קומפקטית (וגם איכות התמונה אותה הוא מנפיק איננה שונה מהוהתית) וליין שני הכולל נכון לעכשיו רק את מצלמת ה-K-01 בעלת החיישן הגדול (APS-C של חברת סוני). לשתי המצלמות אין עינית ובעוד שלדגמי ה-Q יש מספר מצומצם מאד של עדשות ייעודיות, למצלמת ה-K-01 תמיכה בכל עדשות הרפלקס של פנטקס אשר חלקן קומפקטיות למדי.

יתרונות

  • חיישן גדול עם איכות תמונה טובה מאד (בדגם ה-K-01).
  • היצע עדשות גדול מאד (בדגם ה-K-01).
  • חיי סוללה טובים מהממוצע בקטגוריה (בדגם ה-K-01).
  • מייצב תמונה מובנה במצלמה (מספק ייצוב עבור כל עדשה תואמת – הן ב-K-01 והן בליין ה-Q).

חסרונות

  • גדולה יחסית ומגושמת מאד לאחיזה (דגם ה-K-01).
  • חלק מהעדשות גדולות יחסית (דגם ה-K-01).
  • איכות תמונה כשל מצלמה קומפקטית (ליין ה-Q).
  • היצע עדשות מצומצם מאד (ליין ה-Q).

מצלמת ה-K-01 של פנטקס (צילום: אופיר אילוז)

Pentax K 01

טבלה המרכזת את כל המצלמות חסרות המראה – לחצו להגדלה (עדכון: מאי 2013)

Mirrless camera January 2013 3

סיכום והמלצות

המדריך הנוכחי ניסה לספק תמונה כוללת ככל האפשר בנקודת הזמן הנוכחית על שוק המצלמות חסרות המראה וכן לתת רקע להתפתחות נישה חדשה יחסית זאת בעולם הצילום.

מטרתנו במדריך היא להביא בפניכם כלים באמצעותם תוכלו להחליט האם מצלמה חסרת מראה היא המצלמה המתאימה לצרכים שלכם ואם כן, להביא בפניכם מידע מקיף שיאפשר לכם לבחור מבין המגוון הגדל והולך של חברות ודגמים.

בבואכם לבחור מצלמה חדשה אנו ממליצים על השלבים הבאים:

  1. אם המצלמה הקודמת שלכם הייתה מצלמה קומפקטית או מצלמה סלולארית – קיראו במאמר את הסעיפים העוסקים ביתרונות ובחסרונות של מצלמות חסרות מראה אל מול מצלמות קומפקטיות והחליטו האם מצלמה חסרת מראה מתאימה לכם.
  2. אם המצלמה הקודמת שלכם היא מצלמת רפלקס, קראו את החלק העוסק ביתרונות ובחסרונת של מצלמות חסרות מראה אל מול מצלמות רפלקס ושאלו את עצמכם האם היתרונות ברכישת מצלמה חסרת מראה עולים מבחינתכם על החסרונות.
  3. אם החלטתם כי מצלמה חסרת מראה היא מה שאתם זקוקים לו – נסו לשאול את עצמכם מה מן התכונות הבאות ממוקמת אצלכם גבוה יותר ברשימה: מחיר, גודל, משקל, איכות תמונה, עינית, היצע עדשות, חיי סוללה, תכונות נוספות (מסך מגע, WIFI, חוגות וכפתורי שליטה רבים ועוד). עיינו בטבלה המציגה את המצלמות חסרות המראה הקיימות בשוק ובחרו את הדגם העונה על דרישותכם.

בכדי להקל עליכם הינה כמה טיפים חשובים בבואכם לרכוש מצלמה חסרת מראה:

  • חיישן גדול יותר יספק כמעט תמיד איכות תמונה גבוהה יותר (חשוב במיוחד בצילום בתנאי תאורה נמוכים).
  • מצד שני, חיישן גדול יותר מחייב שימוש בעדשות גדולות יותר וגורר הגדלה של מערכת הצילום, קרי – המצלמה+העדשה (למרות זאת כדאי לציין כי חברות כמו סוני ופנסוניק פיתחו עדשות עם זום חשמלי אשר מקטין את גודלן משמעותית – אך ההיצע של עדשות אלו מצומצם ויש להן מגבלות אחרות).
  • עינית יכולה לסייע לכם מאד לצלם בתנאי שמש ישירה וגם לאפשר לכם לראות את התמונה לאחר הצילום (בישראל שמש חזקה וגם המסכים הטובים ביותר נוטים להחזרי אור בתנאים אלו).
  • אל תתפתו לחדש ביותר – דור חדש של מצלמות חסרות מראה מוכרז בכל שנה לערך (בהתאם לדגם הספציפי וליצרנית). לעיתים ההבדלים בין דור מצלמות אחד לשני קטנים מאד – רכישה של מצלמה מדור קודם (לעיתים אפילו 2 דורות אחורה) עשויה לחסוך כסף רב ולציע תמורה טובה בהרבה לכסף בטווח הארוך (כך גם תוכלו לחסוך כסף לעדשה טובה יותר או לרכוש דגם מצלמה חדש בהמשך כשזה יהפוך “למיושן”).
  • קחו את חיי הסוללה ברצינות – מצלמות חסרות מראה עם מסכים גדולים ברזולוציה גבוהה הפועלים ברציפות, נוטות “לשתות” סוללות ולא בטוח שתסיימו את יום הצילום עם מצלמה פועלת. שיקלו ברצינות רכישת סוללה נוספת.
  • העדשה חשובה לא פחות מן המצלמה – עשו מאמץ לרכוש עדשה איכותית (רמז: עדשת הקיט איתה בדרך כלל תגיע המצלמה היא לרוב מוגבלת מאד באורך המוקד ובצמצם). אם אין לכם תקציב לרכוש עדשה איכותית עם המצלמה – שדרגו בהמשך – תהיה לכך השפעה גדולה על תוצאות הצילום שלכם (לעיתים קרובות הרבה מעבר לרכישת מצלמה חדשה יותר).
  • אם אתם רוצים להתפתח בתחום הצילומי, מומלץ מאד לבחור מצלמה מחברה לה היצע עדשות גדול יחסית (או עדשות של היצרנית עצמה עבור המצלמה או עדשות התואמות לה באמצעות מתאם ייעודי התומך בכל התכונות המרכזיות כגון פוקוס אוטומטי, מייצב וכו’).
  • לסיום, כמו עם כל מצלמה – אנו ממליצים לגשת לחנות (או אם במקרה יש את המצלמה שבחרתם לחבר) ולנסות להחזיק אותה ביד לפני הרכישה – אתם עשויים להיות מופתעים מהגודל, המשקל או הארגונומיה.

אם אתם עדיין מתלבטים, אנו ממליצים כי תעזרו במערכת המפרטים המקיפה שלנו הכוללת את כל המצלמות חסרות המראה וכל העדשות של היצרניות הגדולות. אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים להפנות אותן לפורום מצלמות חסרות מראה שלנו ונשמח לסייע.

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מאמרים

17 תגובות

  1. Avatar

    רוני

    05/02/2013 ב 7:01 AM

    תודה על הכתבה המעולה, אך השמטת פרט אחד חשוב בהשוואה והוא קיום מייצב תמונה בגוף המצלמה הקיים רק במקצת מהדגמים, בעוד שבדגמים האחרים נדרש לרכוש עדשות יקרות יותר הכוללות מייצב בעדשה.

    השב

  2. Avatar

    tttt

    05/02/2013 ב 7:14 AM

    slr זה מצלמה עם עדשה אחת – לא מראה אחת. בער היו גם מצלמות עם שתי עדשות:
    https://www.google.co.il/search?q=tlr+camera&hl=iw&tbo=u&tbm=isch&source=univ&sa=X&ei=-ZQQUdrkOc600QWT3YDYCg&ved=0CDwQsAQ&biw=1273&bih=649

    השב

  3. Avatar

    David

    05/02/2013 ב 12:24 PM

    כתבה ממש מקיפה. יישר כוח.

    לא מובן לי למה היצרניות לא שמרו על תאימות לאחור עם ליין העדשות שכבר קיים למצלמות ה – DSLR (בהנחה שהחיישן באותו גודל)?
    למשל, אם יש בבעלותי מצלמת DSLR של סוני ועדשות יקרות, למה אני לא יכול לקנות מצלמת NEX ולהשתמש בעדשות שכבר בבעלותי (ללא שימוש במתאם)?

    השב

  4. Avatar

    עידו גנוט

    05/02/2013 ב 1:16 PM

    תודה לכולם על ההערות.
    1. רוני – העדשות עם המייצב לא בהכרח יקרות יותר אבל אולי ראוי להוסיף התייחסות למייצב (נחשוב איך לשלב זאת במאמר).
    2. ttt – גם מראה אחת וגם עדשה אחת – אבל נכון המונח SLR בא לציין Single Lens Reflex). בגדול אבל הכוונה שלנו הוא למנגנון הפעולה של המצלמה השונה ממנגנונים אחרים שהיו מקובלים באותה תקופה (ריינגפיינדר וכו’). לא רואה טעם להיכנס ליותר מידי היסטוריה במאמר כזה.
    3. דוד – נושא העדשות הוא בעייתי – צריך להבין שהמרחק בין החיישן לעדשה במצלמות חסרות מראה שונה מבמצלמות רפלקס – מסיבה זאת יש להרחיק את העדשה מן הגוף כך שזו תפעל כראוי – לכן לא ניתן פשוט לשים עדשה קיימת מליין הרפלקס על מצלמה חסרת מראה (פרט למשל ל-K-01 של פנטקס שתוכננה באופן כזה ולכן היא גם מגושמת מאד).

    השב

  5. Avatar

    יובל

    05/02/2013 ב 4:18 PM

    מה עם היתרון הגדול ביותר של הEOS-M ?
    אם אני מצלם במצלמה מאוד גדולה וכבדה של קנון (במקרה שלי זה באמת נכון, 5D II עם גריפ ו24-70)
    ומחפש מצלמה לטיולים וכ”ו – אני יכול להשתמש בעדשות שיש לי עכשיו ! אז להשתמש ב24-70 לא יהיה כ”כ חכם כי אני לא ארוויח את יתרון המשקל (עדשה מאוד גדולה וכבדה) – אבל אם יש לי 50 מ”מ 1.4 מעולה ? או אולי איזו עדשת מאקרו (אין כמעט בכלל לmirrorless) ? יחסוך לי המון כסף ובסופו של דבר גם יבצע את ההחלטה בשבילי – בשילוב עם ויתור יחסית קטן על גודל החיישן אני אקבל מצלמה זולה כי כבר יש לי עדשות , וקלה כי היא לא שוקלת 3-4 קילו 🙂

    השב

  6. Avatar

    עידו גנוט

    05/02/2013 ב 6:03 PM

    בהחלט. היצע עדשות קיים הוא שיקול חשוב מאד למי שכבר יש מצלמת רפלקס ושוקל לקנות מצלמה חסרת מראה (כתחליף/תוספת). צריך לבדוק כמובן עבור כל חברה מה המשמעות של התמיכה – האם צריך מתאם או לא, מה המתאם מעביר ומה המגבלות שלו וכו’. זה כמובן רלוונטי לחלק די קטן מהרוכשים – רוב מי שקונה היום מצלמה חסרת מראה משדרג מקומפקטית (או מסלולארי).

    השב

  7. Avatar

    יוסי

    05/02/2013 ב 8:22 PM

    כתבה טובה ומקיפה.
    תודה.

    השב

  8. Avatar

    עידו גנוט

    06/02/2013 ב 2:40 PM

    עדכון: הוספנו התייחסות לנושא המייצב. בעיקרון ראוי להוסיף התייחסות למי שיש מייצב מובנה במצלמה (לכל השאר יש מייצב בעדשות – בחלק כן ובחלק לא כמובן) – הדבר תופס בעצם לשתי חברות בלבד כיום – אולימפוס ופנטקס.

    השב

  9. Avatar

    דבורה ברנע

    06/02/2013 ב 9:23 PM

    כרגיל, ביקורת יסודית ומקיפה- תענוג אמיתי
    הסבר מקצועי, בשפה עממית לכל דורש

    השב

  10. Avatar

    דן אטלס

    11/02/2013 ב 4:59 PM

    יש לי NEX-5/18-200 ו-HX-100 זום אופטי X30 של סוני. לשניהם יש לי מכפיל 1.7 עם תוצאות סבירות. באור יום אין הבדל תהומי, אך בלילה יש הבדל של יום ולילה…

    השב

  11. Avatar

    עידו גנוט

    11/02/2013 ב 5:24 PM

    זה לא מפתיע. חשוב להבין שכשאומרים לילה זה יכול להטעות אנשים. למצלמות עם חיישנים קטנים יש בעיה לצלם בכל מצב בו תנאי התאורה קשים וזה נכון לצילום בתוך בית או לשעת בין ערביים או אפילו למצב של צל משמעותי. שלא לדבר כמובן על העובדה שחיישנים גדולים מאפשרים עם עדשה מתאימה לספק הפרדה יפה מהרקע מה שחיישנים קטנים לא ממש מכולים לעשות.

    השב

  12. Avatar

    שרון

    21/03/2013 ב 3:41 PM

    אחלה כתבה. יעילה מאוד מתחילים שלא יודעים להבדיל בין המערכות.
    כיף לקרוא!

    השב

  13. Avatar

    ניר

    27/10/2013 ב 2:51 PM

    כתבה מצוינת

    השב

  14. Avatar

    צלם חובב

    31/03/2014 ב 10:58 AM

    תודה ממצה מקיף מהנה מרתק ויעיל
    תודה רבה!

    השב

  15. Avatar

    רון

    08/05/2017 ב 12:53 AM

    מדהים! מאמר בנוי לתלפיות. ישר כוח על ההשקעה, ותודה רבה

    השב

  16. Avatar

    יעקב ארז

    12/12/2019 ב 8:54 AM

    האתר ממש לא מעודכן !!
    שוק מצלמות ה Mirorless התעורר בגדול מצד שני השחקניות הגדולות, ניקון וקנון, וזה רצוי להתייחסות רצינית באתר שלכם.
    לפני פוטוקינה הקרב ובא ב 2020 ולפני המשחקים האולימפיים בטוקיו יצאו הכרזות מאד משמעותיות מצד קנון.

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      12/12/2019 ב 8:30 PM

      אתה שם לב שאתה מגיב לכתבה מלפני חצי עשור כן?

      השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *