Sony A77 – סקירה

9
0

את הסוני A77 קיבלנו לביקורת בראשית חודש דצמבר 2011. לאחר שבועות של התנסות, אלפי תמונות וסרטונים ולא מעט בדיקות אנו מגישים לכם היום את הסקירה המקיפה ביותר שנעשתה עד כה בארץ הבודקת על הניסיון הראשון של סוני להכניס רגל אל השוק המקצועי למחצה עם מצלמה מדור חדש. עד כמה הצליחה החברה תוכלו לקרוא בעמודים הבאים.

הקדמה

ה-A77 (א׊ר הוכרזה באוגוסט 2011 – מפרט מלא) היא הניסיון הראשון של חברת סוני לפתח מצלמה מקצועית למחצה המבוססת על טכנולוגיית המראה החצי שקופה (טכנולוגיה המכונה באנגלית Single Lens Translucent או SLT בקצרה). טכנולוגיית ה-SLT נועדה להחליף את מנגנון המראה הקלאסי – בעוד שבמנגנון הקלאסי האור העובר דרך העדשה, פוגע במראה הנמצאת לפני החיישן ומשם מועבר לעינית (כל עוד לא לחצנו כמובן על כפתור הצילום), במנגנון ה-SLT מחליף את המראה אלמנט אופטי דק במיוחד המעביר כ-70% מן האור ישירות אל החיישן וה-30% הנותרים מועברים למערכת הפוקוס (מבוססת הפאזה) של המצלמה. בדרך זאת אמנם לא נחסכת המראה עצמה (אם כי נחסך המנגנון המכאני המעלה ומוריד אותה בכל צילום) אך נחסכת המנסרה הגדולה, הכבדה והיקרה א׊ר מעבירה את האור לעינית האופטית במצלמות רפלקס קונבנציונאליות. במקום זאת שילבה סוני עינית דיגיטלית (מתקדמת מאד – ניגע בכך בהרחבה בביקורת) א׊ר מקבלת את המידע ישירות מן החיישן.

תרשים המציג את אופן פעולתו של מנגנון מצלמה רפלקסית קלאסי – אף שלא מצוין בתרשים, שימו לב כי גם כאן אחוז מסוים מן האור מועבר למערכת הפוקוס כאשר המראה למטה

תרשים המציג את מעבר האור ב-A77 – שימו לב כי בזמן עבודה עם המצלמה מרבית האור מגיע באופן רציף ישירות אל החיישן ומיעוטו מוחזר באמצעות המראה השקופה למחצה אל מערכת הפוקוס

לטכנולוגיית ה-SLT מספר יתרונות בולטים אותם שמחים להדגיש בסוני:

  • מבנה פשוט יותר עם פחות חלקים מכאניים וחלקים יקרים אחרים – אמין, זול וקל יותר ממצלמה רפלקסית "קלאסית".
  • מהירות צילום גבוהה יותר (עד 12 תמונות בשנייה ב-A77) – הרבה מעבר לכל מצלמה מקבילה המצויה כיום בשוק.
  • היעדר החשכה (blackout time) בעת צילום (אין מראה שעולה ומסתירה את האור לעינית האופטית).
  • פוקוס אוטומטי מבוסס פאזה הפעיל בכל עת (כולל בעת צילום וידאו).

וגם חסרונות אותם ניתן לקרוא מבין השורות:

  • עינית דיגיטלית (ראה התייחסות מורחבת בהמשך).
  • כמות אור מופחתת ב-30% הנופלת על החיישן בזמן הצילום (מובילה לרגישות טובה פחות – גם בכך ניגע).

המראה השקופה למחצה ב-A77 מורמת למעלה (צילום: עידו גנוט)

סרטון קצר המדגים כיצד ניתן להרים את המראה השקופה למחצה ולחשוף את החיישן לצורך ניקוי

[vimeo]http://vimeo.com/37690748[/vimeo]

לאחר שהבנו כיצד שונה הטכנולוגיה הבסיסית של ה-A77 מזו של מצלמות רפלקסיות קלאסיות, כמה מילים על מיצוב הדגם בליין המצלמות הנוכחי של סוני וכן מילה על מקבילותיה אצל יצרניות אחרות.

ה-A77 היא נכון לזמן כתיבת שורות אלו הדגם העדכני המתקדם ביותר של חברת סוני (כנראה לפחות עד שנראה את סדרת המצלמות המקצועיות של החברה המתוכננת להמשך שנת 2012). בסדרת מצלמות האלפא של סוני ה-A77 ממוצבת מעל דגמי ה-A35 וה-A65 (עם האחרונה היא חולקת את החיישן וחלק לא מבוטל מן התכונות). מנגד סוני מקדמת את ליין המצלמות חסרות המראה הכוללות את ה-NEX-C3 וה-NEX 5N והאחות הבכירה בחבורה ה-NEX-7 אשר גם לה חיישן המקביל לזה המצוי ב-A77 אך בשל היעדר מערכת ה-SLT בדגמי ה-NEX חסרי המראה כל כמות האור מגיעה בהם אל החיישן ומאפשרת לכאורה תוצאות משופרות (מצד שני ליין ה-NEX כולל וויתור על מערכת פוקוס מבוססת פאזה מובנית, אם כי סוני מאפשרת להוסיף אותה באמצעות מתאם מיוחד המאפשר לה גם חיבור עדשות אשר נועדו עבור ליין האלפא).

ה-A77 ביד (צילום: עידו גנוט)

לפני שנפנה לביקורת עצמה כאמור מילה על מיצוב המצלמה ביחס לתחרות. עבור סוני, ה-A77 היא כיום המצלמה המתקדמת ביותר בעלת חיישן APS-C. ככזו היא מקבילה באופן טבעי ל-7D (או לכל הפחות ל-60D) של קנון ול-D300S (או לכל הפחות ל-D7000) אצל ניקון. אלא שההקבלה הזאת מעט מורכבת משום שה-A77 מתקדמת בלפחות דור אחד ממרבית המצלמות הללו (למעשה רובן צפויות להיות מוחלפות השנה בדגמים חדשים). קפיצת הדור בשילוב עם כמה מן היכולות המתקדמות אותם מציעה טכנולוגיית ה-SLT בהחלט מקנים ל-A77 יתרונות מסוימים ביחס לתחרות (על הנייר). כיצד עומדים יתרונות אלו במבחן המציאות והאם יש בצידם גם חסרונות הוא בדיוק מטרתה של הסקירה שלפניכם.

ביצועים

מהירות ההדלקה של ה-A77 מן הלחיצה על הכפתור ועד לפעולה מלאה עומדת על כ-2 שניות לערך (עם גרסת הקושחה 1.04 – עוד על כך בהמשך). חשוב לזכור כי בשונה ממצלמות רפלקס רגילות לא ניתן להביט דרך העינית כאשר המצלמה כבויה (כאן הרי מדובר במסך ולא במערכת אופטית) ולכן ניתן להתחיל לתכנן את הפריים רק מרגע שהמצלמה דלוקה לגמרי. כיבוי המצלמה הוא כמעט מיידי וגם החזרה ממצב standby היא מהירה.

מהירות צילום הרצף של ה-A77 מרשימה מאד והיא עוקפת בקלות את כל מתחרותיה עם לא פחות מ-12 תמונות ברצף. אנחנו גילינו כי סוני מאפשרת למעשה שני מצבי צילום ר׌ף – מצב High המאפשר עד 12 תמונות בשנייה, ומצב Low המאפשר כ-8 תמונות בשנייה. אלא שלמרות המהירות, לא הכל מושלם בכל הנוגע לצילום הרצף – במצב High מצאנו כי כמעט בלתי אפשרי היה לצלם תמונה בודדת – כפתור הצילום היה פשוט רגיש מידי ואפילו לחיצה קלה הניבה במקרים רבים שתי תמונות כמעט זהות (אפ׊ר כמובן לרדת למצב Low ולהימנע מכך אך אז מאבדים את היכולת לעבור לצילום ר׌ף במהירות המלאה כשיש בכך צורך). בעיה נוספת היא עומק החוצץ (buffer) הקטן אותו בחרה סוני לשלב במצלמה (א׊ר נוגד לדעתנו לחלוטין את ההיגיון במצלמה כה מהירה). למעשה מן הבדיקה אותה ערכנו, ה-A77 אפשרה לצלם רק כ-13 תמונות ברצף מהיר בטרם ניתקל בהאטה משמעותית בשל מגבלות פינוי החוצץ (כאן מומלץ להשתמש בכרטיס זיכרון מהיר ככל האפשר אך גם עם הכרטיס המהיר בשוק קצב הפינוי עדיין היה איטי למדי – פרטים נוספים על נושא זה ניתן לקרוא בהשוואת כרטיסי הזיכרון הגדולה שלנו א׊ר בוצעה באמצעות ה-A77).

ביצועים של כרטיסי זיכרון שונים עם ה-A77 (מתוך השוואת כרטיסי הזיכרון הגדולה)

לפני שניגע בנושא הרגישות הדגמה קצרה של מהות הרזולוציה הגבוהה אותה מספק חיישן ה-CMOS בן 24 המגה פיקסל המצוי בלב ה-A77.

בתמונה הבאה ניתן לראות צילום (מוקטן) של ה-D5000 של ניקון (צילום: עידו גנוט):

וכעת ניתן לראות את רמת הפירוט של ה-A77 בהגדלה של 100% (לחצו להגדלה):

דוגמא נוספת – הפעם עם חתול (צילום: עידו גנוט)

שימו לב לרמת הפירוט בפרווה ובעיניים בהגדלה של 100% (לחצו להגדלה):

כעת נעבור לבחון את נושא רגישות החיישן. אנו ערכנו מספר מבחנים אשר את תוצאותיהם אנו מציגים בפניכם בהשוואות הבאות. כל התמונות אשר צולמו עם הA77 נעשו באמצעות עדשת הקיט 18-55 מ"מ ולא עברו שום עיבוד פרט לחיתוך מתוך התמונה המלאה הבאה בהגדלה של 100%:

בבדיקה הראשונה השוונו בין רגישות הבסיס של ה-A77 (משמאל) לבין רגישויות גבוהות יותר העולות בהדרגה (לחצו להגדלה):

כפי שניתן לראות החל מ-1600 ISO הרעש מתחיל להפוך לדומיננטי ומעל ל-ISO 3200 התמונה כבר לא שמישה למעט להצגה מוקטנת באינטרנט.

כעת נבחן כיצד עומדת רגישות  החיישן מול חיישן מן הדור הקודם (גם הוא של סוני) במצלמת ה-D5000 בעלת רזולוציה של 12 מגה פיקסל (שימו לב חיתוך התמונה אינה זהה בשל הבדלי הרזולוציה – הקרופ בשני המקרים הוא בגודל זהה וב-100%). הצילום עם ה-D5000 בוצע עם עדשת 18-105 מ"מ באורך מוקד זהה לזה בו צולמה התמונה עם ה-A77 (קרי 24 מ"מ).

כמו במקרה הקודם הצבנו תמונה לצד תמונה עד למקסימום הרגישות של ה-D5000 (לחצו להגדלה):

למרות מה שניתן לחשוב אולי במבט ראשון, לא קל להבחין בהבדלים בשל הבדלי הרזולוציה הניכרים ובכל זאת נראה על פניו כי ל-D5000 יתרון אובייקטיבי מסוים הניכר החל מ-ISO 800 ובמיוחד ב-ISO 1600 ומעלה.

הבדיקה האחרונה אותה ערכנו הייתה השוואה בין ה-RAW ל-JPEG של ה-A77 – בחרנו להשוות את התוצאה ב-ISO 1600 בכדי לבחון עד כמה אלגוריתם ניקוי הרעשים במצלמה פוגע בפרטים.

את התוצאה תוכלו לראות בעצמכם (לחצו לצפייה בגודל מלא):

חדי העין יוכלו לנסות ולהבחין עד כמה פוגע מנגנון ניקוי הרעשים בפרטים לאחר המרת ה-JPEG במצלמה – כך או כך אין ץפק שברמת רגישות כה גבוהה יש הרבה רע׊ בו יש צורך לטפל.

סוללה

בניגוד מוחלט ללא מעט מבקרים אחרים ברשת א׊ר טענו לזמן סוללה ק׌ר באופן קיצוני (עם פחות מ-200 תמונות לטעינה), אנחנו מצאנו את הסוללה מספיקה לכמעט יום שלם של צילום אינטנסיבי (תוך שימוש גם בעינית וגם במסך). על פי הגדרותיה של סוני למצלמה CIPA של כ-470 תמונות בין הטענות – גם אם נתון זה אולי גבוהה יותר ממה שאנו מכירים מהתנסותנו, הוא לא נראה מופרך לחלוטין (והוא תלוי כמובן בהרבה משתנים כגון סוג העדשה, האם ה-GPS מופעל, האם נעשה שימוש במבזק, כמה שימוש נעשה בעינית או במסך, האם צולם וידאו ועוד).

ה-A77 ולצידה הסוללה רבת העוצמה בה היא עושה שימוש (צילום: עידו גנוט)

בכל מקרה מי שמתכנן לצלם הרבה עם ה-A77 ומוכן לשלם עוד כמה שקלים, לשאת עוד כמה גרמים ולהגדיל בעוד כמה סנטימטרים את המצלמה – יכול לשקול לרכוש את ה-VG-C77AM – הגריפ המקורי של סוני א׊ר יאפשר לכם גם צילום אנכי נוח יותר וגם מקום לסוללה נוספת (המחיר בחו"ל הוא אגב סביב 300 דולרים).

A77 – ניתן להוסיף גם גריפ

מבנה וארגונומיה

ה-A77 היא מצלמה מקצועית למחצה בעלת גוף גדול יחסית. היא רחבה משמעותית מה-D7000 של ניקון ועמוקה יותר אם כי מעט נמוכה ממנה בקצה הגובה. מצד שני העדר המראה בהחלט מצמצם במשקל והיא קלה בכ-6% מה-D7000. אלא שההשוואה המתבקשת יותר היא דווקא מול ה-D300S של ניקון וכאן מתגלה הסוני כקטנה באופן משמעותי (מלבד בהיבט העומק) וגם קלה בלמעלה מ-200 גרם. גם מול הקנון 7D מתגלה הסוני כקטנה באופן משמעותי וקלה יותר (אם כי כאן רק בכ-130 גרם).

A77 – קלה ונוחה ביד (צילום: עידו גנוט)

ה-A77 מרגישה מצוין ביד. כשרק קיבלנו אותה ובטרם חיברנו את העדשה התפלאנו מאד מהיחס בין גודלה (מדובר במצלמה עבה יחסית) למשקל הנמוך. אלא שעם עדשה ובוודאי עם עדשה בעלת משקל משמעותי יותר מעדשת הקיט בה אנו השתמשנו, ה-A77 תרגיש מאוזנת היטב (אנו לא בדקנו את הגריפ איתו הושקה המצלמה אבל הוא אמור להגדיל אותה באופן ניכר למדי – לטוב ולרע).

למרות שאיכות הבנייה הכללית של ה-A77 הייתה מצוינת כפתור הצילום במצלמה אותה קיבלנו היה רגיש מידי. חצי לחיצה הפכה לעיתים ללחיצה שלמה. אם לומר את האמת אנו לא יודעים כיצד להתייחס לבעיה זו והאם מדובר בבעיה ייחודית למצלמת המבחן אותה קיבלנו או בבעיה כללית (אנו לא נתקלנו באף התייחסות דומה מבעלי מצלמות A77 אחרות ברשת).

A77 – האם כפתור הצילום רך מידי? (צילום: עידו גנוט)

בעת שהותנו באילת בחודש דצמבר 2011 ערכנו עבורכם סקירה קצרה המציגה את המצלמה

[vimeo]http://vimeo.com/37730583[/vimeo]

ל-A77 מסך נתונים עילי, חוגה קדמית ואחורית (בדומה למקובל בניקון) ג'וייסטיק בולט נוח למדי ומגוון רחב של כפתורי שליטה אשר כולם כמעט ניתנים לכיוון והתאמה אישית (פיצ'ר בהחלט ייחודי לסוני).

מערכת הפוקוס

בניגוד לסקירות קודמות לא ערכנו בדיקת מהירות ודיוק פוקוס טכנית אובייקטיבית (בין השאר משום שקיבלנו את המצלמה עם עדשת הקיט הבסיסית אשר מהירות הפוקוס שלה לא עושה צדק עם המצלמה).

למרות שדילגנו על הבדיקה הפורמאלית אנו יכולים להעיד כי במשך השבועות בהם צילמנו באופן קבוע עם ה-A77 הפוקוס פעל במהירות גבוהה למדי ולרוב בצורה מדויקת. יחד עם זאת בהחלט הבחנו שבתנאי תאורה קיצוניים המצלמה התקשתה לפקס. במסיבה שהתקיימה במלון הנסיכה במסגרת קונגרס הצילום ה-1 באילת בראשית דצמבר, ערכנו מספר צילומי ניסיון בתנאי צילום מאתגרים – ה-A77 התקשתה לפקס בעוד שה-40D של קנון עם עדשת 24-70 מ"מ צמצם f/2.8 (גם היא של קנון) מיקדה ללא שום קושי (קשה לקבוע מה בדיוק הבעיה אך אנו נוטים להאמין כי עדשת הקיט בה השתמשנו נושאת לפחות בחלק מן האחריות לקושי במיקוד).

ל-A77 ארבעה מצבי פוקוס שונים:

  • Wideבמצב זה המצלמה בוחרת אובייקט פוקוס עצמאית.
  • Zoneבמצב זה המשתמש בוחר אחד משלושה אזורים (ימין/מרכז/שמאל) והמצלמה בוחרת את הנקודה הרלוונטית.
  • Spotמצב בו נבחרת הנקודה המרכזית.
  • Localמצב בו כל אחת מ-19 נקודות הפוקוס נגישות למשתמש.

אנו עשינו בעיקר שימוש במצב Local תוך שימוש בעינית אך גם במסך. בנקודה זו ראוי להזכיר כי למצלמות סוני בעלות טכנולוגיית המראה השקופה למחצה יכולת להשתמש בפוקוס מבוסס פאזה (הנחשב כידוע מהיר מאד) גם במצב "Live View" (ובוידאו) – עניין ייחודי למדי א׊ר לא קיים במצלמות אחרות. למשתמשי ניקון עשויה להיות חסרה האפשרות למקד במצב Live View על כל נקודה במסך (אך זאת היא תכונה ייחודית לניקון ככל הידוע לנו).

תצוגה, עינית ומבזק

ל-A77 מסך מפרקי מתקדם במיוחד. למעשה, סוני הציגה ב-A77 מסך שאין לו אח ורע בשום מצלמה עד כה. באופן רגיל ניתן להוריד את המסך ולהעלותו חזרה בכדי לסגור אותו ולמנוע שריטה או פגיעה או בכדי לצלם מזווית נמוכה (תוך התבוננות במסך מזווית של 90 מעלות). אלא שהמסך ב-A77 לא כולל ציר מרכזי אחד, אלא שניים (למעשה שלושה אם סופרים את הציר המספק תנועה ימינה ושמאלה). כל אלו מאפשרים יחד חופש תנועה גדול יותר מכל מסך מפרקי בכל מצלמה אחרת. מה מאפ׊ר הציר המרכזי הכפול? לא מעט – ניתן להציב את המסך מעל המצלמה בכדי לבצע צילום עצמי (עם השהיה או בלעדיה), ניתן לבצע פעולה דומה גם מתחת למצלמה (אם כי הדבר פחות נוח) ואף ניתן לצלם מהצד (על ידי שליפת המסך וסיבובו). בגדול מדובר בשילוב של יכולותיהם של מצלמות עם מסכים בעלי מפרק מלא (כמו ה-60D של קנון למשל) ומצלמות בעלות מסכים עם מפרק חלקי (כמו ה-D5000 הוותיקה של ניקון לדוגמא). חשוב רק לזכור כי המפרק הכפול עשוי להיות רגיש יותר לפגיעה ממפרק יחיד אך מן ההתנסות שלנו איכות הבנייה של המפרק טובה למדי.

A77 – מסך ברזולוציה גבוהה בעל שלושה צירים (צילום: עידו גנוט)

איכות המסך עצמו גבוהה והוא מאפשר צפייה גם באור שמש, אם כי אל תצפו לצפייה באור שמש ישיר (אף מסך מצלמה אותו בדקנו עד כה, כולל מצלמות עם מסכי OLED, לא מסוגל לעשות זאת באופן ראוי). סוני לא קימצה ברזולוציה ושילבה ב-A77 מסך בטכנולוגיית TruBlack (בעל שחורים עמוקים) הכולל 921 אלף נקודות (בפועל קצת יותר מ-300 אלף פיקסלים). זוויות הצפייה של המסך מעולות והצבעים מדויקים למדי.

התצוגה כפי שהיא נראית בעינית (צילום: עידו גנוט)

מהסיבות שהזכרנו בפתיחת הביקורת, ראוי להקדיש לעינית של ה-A77 תשומת לב מיוחדת. כאמור טכנולוגיית המראה החצי שקופה מחייבת את סוני לעשות שימוש בעינית דיגיטלית ולשם כך פיתחה החברה את העינית הדיגיטלית המתקדמת ביותר עד כה אשר שולבה אי פעם במצלמה הנמכרת לצרכן. העינית כוללת מסך OLED זעיר בעלת רזולוציה חסרת תקדים (XGA או 1024 על 768 פיקסלים. סוני אוהבת להתהדר בכ-2.4 מליון נקודות) ומציגה שורה של יתרונות אך גם לא מעט חסרונות. בשל חשיבותה של העינית ערכנו שתי רשימות (לא ממצות):

יתרונות

  • כיסוי של 100% (בניגוד לחלק מן העיניות האופטיות במצלמות בעלות חיישן APS-C).
  • יכולת הצגת תמונה לאחר שצולמה (קיים בכל עינית דיגיטלית אך לא בעינית אופטית).
  • יכולת הצגת נתונים מתקדמים כגון היסטוגרמה, פלס ועוד, בזמן אמת (לא קיים בחלקו בעיניות אופטיות).

חסרונות

  • רע׊ מורגש בתאורה נמוכה (כמו בכל עינית דיגיטלית קיימת. לא קיים בעינית אופטית).
  • מריחה בעת תנועה מהירה של המצלמה (ב-A77 פחות מורגש מעיניות דיגיטליות אחרות. לא קיים בעינית אופטית).
  • "זמן הסתגלות" לאור במעבר מאזור מואר לאזור בעל תאורה נמוכה ולהפך (קיים בכל עינית דיגיטלית. לא קיים בעינית אופטית).

אפ׊ר למנות עוד שורה של יתרונות וחסרונות אך בגדול נאמר כי לאחר כמה שבועות של שימוש אינטנסיבי מדובר ללא ץפק בעינית הדיגיטלית הטובה ביותר בה נתקלנו (והדבר כולל את העיניות של מצלמות פנסוניק, סמסונג והליין הישן יותר של סוני). טכנולוגיית ה-OLED של סוני היא ללא ץפק קפיצת מדרגה הן במהירות התגובה, בצבעים, בקונטרסט ולמעשה כמעט בכל היבט. אלא שההשוואה א׊ר תעניין את מרבית הרוכשים הפוטנציאליים של ה-A77 איננה מול עיניות דיגיטליות, אלא מול עיניות אופטיות כמו אלו המצויות בדגמים המקבילים של קנון וניקון. כאן התשובה מורכבת יותר. מצד אחד, כפי שהזכרנו למעלה, יש לעינית דיגיטלית יתרונות כמו כיסוי של 100%, יכולת הצגת תמונה לאחר הצילום (אנו מצאנו זאת שימושי למדי באור ׊מ׊ חזק – דבר ׊אף מצלמה רפלקסית קיימת איננה מסוגלת להתמודד עימו כראוי) וכן יכולת הצגת מידע מתקדם (היסטוגרמה חיה, פלס, תפריטים ולמעשה כל מידע אותו ניתן להציג על המסך הראשי).

תצוגה זהה על המסך ובעינית (צילום: עידו גנוט)

מצד שני, ביחס לעינית אופטית יש גם לא מעט חסרונות כמו רעש לא מבוטל בתאורה נמוכה, זמן תגובה בעת הזזת המצלמה ומעברים בין תאורה לאזור דל באור ולהפך. מעבר לכך דיוק הצבע (למרות שנחשב מעולה ביחס לעיניות דיגיטליות אחרות) עדיין איננו זהה לדיוק המושלם של עינית אופטית.

נקודה נוספת אשר קשורה לעינית אך באופן מעט שונה, נוגעת למעבר מן המסך לעינית (לעינית חיישן המזהה התקרבות של העין ומעביר את התצוגה מן המסך אל העינית). בגרסאות הקושחה הראשונות היה זמן המעבר בין המסך לעינית בעיה של ממש. סוני שיפרה זאת בשתי גרסאות הקושחה האחרונות (1.03 ו-1.04) אך הבעיה עדיין מורגשת במידת מה (בעיקר כאשר יש צורך לצלם אובייקט במהירות). סוני שילבה כפתור המאפשר החלפה ידנית בין העינית למסך והוא יכול לסייע במעבר, אך אנו עדיין מרגישים שסוני יכולה לשפר את המעבר בגרסאות קושחה עתידיות.

בסופו של יום סוני עשתה ללא ספק פריצת דרך טכנולוגית עם עינית ה-OLED המתקדמת של ה-A77 והיא גוברת על כל עינית דיגיטלית קיימת אותה בדקנו. מצד שני לדעתנו היא עדיין נופלת ממרבית העיניות האופטיות (ובוודאי מאלו של מצלמות רפלקס מקבילות ברמתה). האם הדבר פוסל אותה ביחס למתחרות? אנו חושבים שמדובר בהחלטה אישית וצלמים מסוימים רגישים יותר מאחרים למגבלות של עינית דיגיטלית בעוד שיהיו כאלו אשר ימצאו דווקא את היתרונות שזו מקנה כמשמעותיים יותר.

לפני שנעבור לדון במצבי הצילום ובחלק מן התכונות המתקדמות של ה-A77 רצינו להוסיף מילה בנוגע למבזק המובנה ב-A77. הפלאש המובנה ב-A77 חזק יותר מזה המצוי למשל ב-A55 (עם guide number של 12 מטר ב-ISO 100) ויכולת לשמש גם כ-wireless trigger עבור מבזקים אחרים של חברת סוני. אנו מצאנו את הפלש יעיל למדי ביחס למבזקים מובנים במצלמות אחרות וה-A77 הצליחה לנפק תמונות בעלות צבעוניות ובהירות סבירות מאד בסיוע המבזק וניכר כי סוני עשתה את שיעורי הבית בתחום.

A77 – פלאש "גבוה" (צילום: עידו גנוט)

מצבי צילום תכונות ויכולות מתקדמות

חברת סוני כללה ב-A77 מגוון רחב של מצבי צילום מתקדמים ואפקטים – בין השאר ניתן למצוא את האפקטים הבאים (המופיעים בין תפריטי המצלמה):

  • Toy camera – מצב מצלמת צעצוע עם צבעים "מוטרפים" (מצבים: cool/warm/green/magenta/normal).
  • Pop color
  • Pasteurization – מצבים:B&W/ color
  • Retro Photo
  • Soft High-Key
  • Partial Color – מצבים: Red/Green/Blue/Yellow
  • High Contrast Mono
  • Soft Focus lowמצב פוקוס "רך" – מספק אפקט רטרו.
  • HDR Painting מצבים: Low/Mid/High (מורכב מרצף מהיר בן 3 תמונות).
  • Rich Tone Mono צילום מונוכרומאטי בעל גוונים מודגשים (מורכב מרצף מהיר בן 3 תמונות).
  • Miniature   אפקט מיניאטורה (מצבים: Top/Middle (H)/Bottom/Right/Middle (V)/Left/Auto).

בגלריה הבאה תוכלו למצוא דוגמאות לכל אחד מן האפקטים לפי סדר מספרי התמונות – דוגמאות נוספות תוכלו למצוא בגלריה בסוף הכתבה (צילום: עידו גנוט)

[mega_gallery]

החוגה "ההפוכה" של ה-A77 (צילום: עידו גנוט)

מלבד מצבי האפקטים כוללת המצלמה מספר תכונות מתקדמות המנצלות היבטים שונים של מערכת הפוקוס המתקדמת שלה:

  • Object tracking מצב זה המופעל במצב ברירת המחדל על ידי לחיצה פנימה על הגו'ייסטיק (לא נוח במיוחד לדעתנו) עוקב אחר האובייקט אותו מסמן המשתמש גם כאשר המצלמה זזה. כאשר האובייקט עצמו זז רמת הדיוק של האלגוריתם יורדת באופן משמעותי ולא הצלחנו להשתמש בפונקציה בכדי לעקוב ביעילות אחרי עצמים הנעים במהירות (כמו מכוניות, שלא לדבר על ילדים או בעלי חיים).

סרטון מהרשת המדגים את פעולת ה-Object tracking ב- A77 (במקרה זה על עצם סטטי)

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=WdO0aZiY8i8[/youtube]
  • Face Detectionה-A77 מסוגלת על פי סוני לזהות עד 8 פרצופים במקביל. אנו הצלחנו לזהות מקסימום שלושה אך בגדול הזיהוי פעל מצוין (גם בעינית – כזכור ל-A77 פוקוס מבוסס פאזה הפועל בכל מצב). הופתענו למשל לגלות כי המצלמה מזהה תינוק כאובייקט שונה מאדם מבוגר (אלגוריתמים דומים מצויים במצלמות קומפקטיות אבל מפתיע למצוא אותם מחלחלים גם למצלמות חצי מקצועיות). המצלמה מאפשרת אפילו לזהות ולשמור בזיכרון המצלמה אנשים ספציפיים א׊ר יזכו לקדימות במערכת הפוקוס של המצלמה.
  • Smile Shutterפונקציה נוספת הלקוחה מתוך עולמן של המצלמות הקומפקטיות. המצלמה מאפשרת זיהוי חיוך (סוני אפילו מספקת בחירה בין 3 רמות חיוך שונות). כאשר מפעילים את הפונקציה המצלמה מתחילה לחפש חיוכים ומצלמת אוטומטית כל אדם מחייך בפריים באופן רציף וללא הפסק. הפונקציה בהחלט פועלת אך לנו נראה שסוני לא חשבה לעומק על השימוש בפונקציה א׊ר איננה ברת שליטה במיוחד וגם איננה פועלת במשולב עם הטיימר המובנה לצורך צילום עצמי (פונקציה מתבקשת למדי). אפ׊ר לקוות כי בשדרוגי קושחה עתידיים הדבר ישופר.

אם לא די בכל אלו ל-A77 עוד מספר שפנים בשרוול, ביניהם:

  • GPSל-A77 מודול GPS מובנה (היא המצלמה "הרפלקסית" השנייה אחרי ה-A55 לשלב תכונה זו). אנו מצאנו את ה-GPS יעיל ומדויק. החל מן הרגע בו הפעלנו אותו נוסף מידע לכל תמונה אותה צילמנו (בקובץ ה-EXIF) א׊ר מורה על מיקום הצילום. אנו עשינו שימוש בתוכנת ה-FastStone Image Viewer הנפלאה (והחינמית, אותה כזכור סיקרנו בעבר) בכדי לצפות בתמונות, ובכל תמונה בה הופיע קורדינטת GPS לחצנו על כפתור כחול זעיר בתוכנת ה-Fastone ונעץ קטן הוצג בתוכנת ה-Google Earth שלנו במקום בו צולמה התמונה – מה עוד אפ׊ר לבקש? (אולי רק שמעתה נראה GPS בכל מצלמה…).

צילום מסך של תוכנת ה-FastStone Image עם תמונה ונתוני GPS (מימין למטה) ותוכנת ה-Google Earth עם נתוני המיקום (לחצו להגדלה)

  • צילום פנוראמה מובנה – אנו נתקלנו ביכולת זו עוד בביקורת שערכנו על מצלמת ה-NEX 5 של סוני לפני כשנתיים. כמו אז גם עכשיו אנו בהחלט מוצאים שעבור שימוש "מזדמן" בהחלט מדובר בפונקציה שימושית א׊ר הינה יותר מסתם גימיק. חשוב כמובן להבין מהן המגבלות של הפונקציה. במצב צילום פנוראמה המשתמש מזיז את המצלמה משמאל לימין (יש לשמור על קצב קבוע – הזזה מהירה או איטית מידי תגרור הודעה כי הצילום נכשל) והמצלמה מצלמת ר׌ף תמונות מהיר א׊ר מאוחר יותר "נתפר" על ידי המצלמה לתמונה רוחבית ארוכה. מכיוון שהתמונות מודבקות זו לזו אובייקטים הנמצאים בתנועה ומופיעים בשתי תמונות המחוברות על ידי המצלמה עשויים להופיע מעוותים בתמונה הסופית (ניתן לראות זאת בקלות באחת הדוגמאות המופיעות מטה). לכן מומלץ לצלם רק עצמים סטטיים בדרך זו. חסרון נוסף א׊ר היה קיים עוד ב-NEX-5 ואנו דיווחנו עליו לסוני עוד בתערוכת פוטוקינה 2010 במסגרת הראיון אותו קיימנו עם החברה – נוגעים לאופי צילום הפנוראמה המוגבל מבחינת הגובה (הרזולוציה המקסימאלית של הפנוראמה עומדת על 1856 פיקסלים לגובה וזאת ניגוד לרזולוציית הצילום המלאה של החיישן ב-24 מגה פיקסל העומדת על 4000 פיקסלים – דבר הבא לידי ביטוי בתמונה "נמוכה"). למי שמעוניין בפנוראמה מקצועית אנו נמשיך להמליץ לצלם באמצעות חצובה בשיטה הקלאסית ולחבר את התמונות בעצמו, השאר יוכלו בהחלט להשתעשע עם מוד הפנוראמה של ה-A77 כל עוד ימנעו מצילום עצמים בתנועה (ומעברים חדים במיוחד בתנאי התאורה).

צילומי פנוראמה – בגודל המקורי (התמונה כווצה בנפח לכדי 30% באמצעות פוטושופ ותיתכן פגיעה מסויימת בפרטים)

בתמונה הבאה ניתן לראות (מימין) מה קורה כאשר דמות נעה בפריים בעת צילום פנוראמה

בדוגמא הבאה ניתן לראות את הקושי של ה-A77 להתמודד עם תאורה משתנה לרוחב הפריים בצילום פנוראמה

  • מייצב תמונה מובנה – בדומה לשאר ליין מצלמות האלפא של סוני (ובשונה מליין ה-NEX) מצוידת ה-A77 במערכת ייצוב תמונה מבוססת חיישן (סוני מכנה אותה SteadyShot). היתרון הגדול של המערכת הוא העובדה שהיא מובנית בגוף המצלמה ולפיכך תומכת בכל עדשה שתחובר אליה (בקנון/ניקון/פנסוניק ויצרניות נוספות הייצוב תלוי בעדשה הספציפית בה משתמש הצלם). מערכת הייצוב פעלה כראוי בצילום סטילס אם כי בוידאו בהחלט היינו שמחים לרמת ייצוב המקבילה לזו הקיימת בחלק ממצלמות הוידאו המקצועיות של החברה.

ל-A77 עוד שורה שלמה של תכונות אותן לא בדקנו לעומק מפאת קוצר הזמן, ביניהן צילום תלת מימד (מבוסס על חיבור תמונות מנקודות מבט שונות מעט – דורש מסך תומך תלת מימד להצגה) ותיקון פגמים מובנה מותאם לעדשה (המצלמה מזהה איזו עדשה מותקנת עליה ומתקנת בעיות כגון אברציות צבע וכו').

צילום וידאו

נתחיל מכמה נתונים יבשים בכל הקשור ליכולות הוידאו במצלמה. ה-A77 מצלמת וידאו ברזולוציה גבוהה מלאה או 1920 על 1080 פיקסלים (מוכר גם כ-1080p) בקצב מקסימאלי של עד 60 פריימים לשנייה (60p או מבחינת קצב העברת נתונים – 28 מגה ביט לשנייה). המצלמה מאפשרת שליטה ידנית מלאה בוידאו (שליטה במהירות התריס ובצמצם) אך הדבר מתאפשר מסיבה לא ברורה רק כאשר החוגה נמצאת במצב צילום וידאו בו מצב הפוקוס האוטומטי אינו פעיל (אין לנו מושג מדוע קיימת מגבלה זו). אם אתם מעוניינים בכל זאת בפוקוס אוטומטי בוידאו תוכלו להשתמש באחד ממצבי החוגה הרגילים (PASM) ולחיצה על כפתור הוידאו בחלקה האחורי של המצלמה תגרום לה להתחיל לצלם כאשר הפוקוס האוטומטי פועל. המגבלה העיקרית קשורה במקרה זה לעדשות – הפוקוס האוטומטי מתקשה לעבוד באופן תקין עם צמצמים קטנים (אנו עשינו שימוש בעדשת הקיט הבסיסית 18-55 מ"מ א׊ר לה בקצה הפוקוס צמצם f/5.6 והדבר יצר לא מעט בעיות – אנו ניגע בכך מייד).

המצלמה עושה שימוש בפורמט הוידאו AVCHD 2.0 החדש ונפח הקבצים אותו אנו קיבלנו עמד על כ-100 מגה לדקת וידאו לערך. על הנייר הנתונים של ה-A77 מרשימים – 60 פריימים לשנייה ב-1080p אפילו מצלמת ה-C300 החדשה של קנון עם תג מחיר של כ-20 אלף דולר איננה מסוגלת לספק (היא גם איננה מסוגלת לאפשר פוקוס אוטומטי בוידאו אבל זה כבר סיפור אחר). איכות התמונה בוידאו טובה עד טובה מאד אך יש שורה של מגבלות ובעיות בהן אנו נתקלנו א׊ר מעיבות במידת מה על מי שהייתה יכולה להיות מצלמה אידיאלית עבור חובבי הוידאו "הרפלקסי".

אגם – סרטון לדוגמא עם ה-A77 צולם עם פוקוס אוטומטי

[vimeo]http://vimeo.com/37689457[/vimeo]

נתחיל ממה שעבורנו היה כפי הנראה הבעיה הראשית – העדשה. אנו קיבלנו כאמור את המצלמה מן היבואן הרשמי עם עדשת ה-18-55 מ"מ. לאחר שצילמנו עימה לא מעט סרטונים אנו יכולים לקבוע ללא צל של ץפק כי העדשה פשוט איננה מתאימה לצילום וידאו. מעבר לצמצם הקטן א׊ר גורם ללא מעט בעיות למערכת הפוקוס בתאורה נמוכה (ואפילו בתאורת בין ערביים) מדובר בעדשה רועשת (שימו לב לרעש החד בסרטון אותו צילמנו ומובא כאן בו מככב החתול).

הבדיקה הנוכחית  נוגעת כפי שהזכרנו עוד קודם למצלמה ולא לעדשה, אך מכיוון ולא עמדה לרשותנו עדשה נוספת במהלך הבדיקה קשה להפריד בתוצאות אותן קיבלנו בין מגבלותיה של העדשה הספציפית לאלו של המצלמה עצמה. עם זאת ישנן מגבלות שאין עליהן עוררים בכל הנוגע לשימוש בוידאו במצלמה. כך למשל לא תוכלו להעלות את הרגישות מעל ל-ISO 1600 (לא רצוי בדרך כלל בכל מקרה, אך עדיין מדובר על מגבלה לא ברורה). בכל הנוגע לפוקוס האוטומטי – התוצאות היו בלתי משביעות רצון בעליל. גם כאן אנו לא יכולים לקבוע האם מדובר בבעיה של העדשה או המצלמה אך אנו נתקלנו בבעיות קשות בשימוש בפוקוס אוטומטי כמעט בכל מצלמת רפלקס ובשורה התחתונה אנחנו נוטים להמליץ להשתמש בפוקוס ידני אם אתם מעוניינים לקבל תוצאות עקביות (אם כי הדבר כמובן מצריך תרגול לקבלת תוצאות טובות).

חתול – סרטון הדגמה נוסף שימו לב לרעש הפוקוס של העדשה

[vimeo]http://vimeo.com/37685625[/vimeo]

אודיו – בכל הנוגע להקלטת סאונד כוללת ה-A77 מיקרופון סטריאו מובנה בחלקה העליון (רגישותו לא גבוהה במיוחד ובסרטון בו הקלטנו ראיון בסביבה עם רע׊ רקע בינוני ממרחק של כשני מטרים לא היה ניתן לקלוט בבירור את דברי המצולם). ל-A77 חיבור 3.5 מ"מ למיקרופון חיצוני אך היא נעדרת יציאה לאוזניות לניתור סאונד (א׊ר קיימות כיום רק בדגמים בודדים ביותר של מצלמות סטילס כמו בניקון D4/D800). בנוסף אין שום שליטה ב-Levels של הסאונד (דבר א׊ר נכנס גם הוא בדגמים המקצועיים החדשים של ניקון וניתן לביצוע גם במצלמות קנון באמצעות קושחת ה-Magic Lantern ובאופן מובנה גם בדגם ה-1D X).

אלביס – סרטון הדגמה – המצלמה עמדה קרוב מאד למגבר

[vimeo]http://vimeo.com/37687375[/vimeo]

סיכום

אף פעם לא פשוט לסכם ביקורת בת יותר מ-10 עמודים בשורות בודדות ואנו מוצאים כי את הסקירה הנוכחית קשה לנו במיוחד לסכם באופן חד משמעי. ל-A77 יש נתוני פתיחה מרשימים מאד על הנייר – סוני הצליחה לשלב בגוף קל משקל ולא גדול במיוחד כמעט כל טכנולוגיה הזמינה כיום בשוק הצילום כולל שורה של טכנולוגיות הייחודיות לה בלבד (מחיישן ה-APS-C  רב הפיקסלים, דרך המראה השקופה למחצה המאפשרת פוקוס מבוסס פאזה רציף וכלה במהירות צילום חסרת תקדים ותוספות שימושיות דוגמת GPS, מערכת מעקב אחר עצמים, יכולות צילום פנוראמה ועוד). אלא שכל הטכנולוגיה הזו מגיעה במחיר אותו אנו יכולים לתאר רק כמידה מסוימת של חוסר ליטוש מספיק – חלקו עשוי לבוא על פתרונו בעדכוני קושחה עתידיים (כבר עתה נפתרו/שופרו כמה בעיות) אך חלקו כנראה ייאלץ להמתין אולי לדור המצלמות הבא של סוני.

אם נשים לרגע בצד את שאלת ההיגיון העומד מאחורי הבחירה של סוני בחיישן בעל רזולוציה כה גבוהה במצלמת APS-C (לפחות ברמת הטכנולוגיה הנוכחית), אנו חייבים להודות שלאחר מספר שבועות בהם התרגלנו לעבוד עם רמת הפירוט המתקבלת מתמונות בנות 24 מגה פיקסל, אנו מתקשים מאד לחזור אחורנית. אפילו עם עדשת הקיט איתה קיבלנו את המצלמה (עדשת ה-18-55 מ"מ א׊ר עושה לדעתנו עוול למצלמה), רמת הפירוט הייתה חסרת תקדים. אם כבר הזכרנו את עדשת הקיט, דבר אחד נוכל לומר בוודאות – אנו לא ממליצים על רכישתה של ה-A77 עם עדשת הקיט הבסיסית של סוני. אם בחרתם להשקיע במצלמה מקצועית למחצה שמחירה למעלה מ-1000 דולר עשו לעצמכם טובה והשקיעו באופטיקה איכותית. לא לחינם השיקה סוני את המצלמה עם עדשת ה-DT 16-50mm f/2.8 SSM ואנו היינו שוקלים בחיוב רכישה שלה או של כל עדשה איכותית אחרת של סוני/זייס (או אפילו עדשת צד שלישי) ובפרט שאיכות האופטיקה לא תגביל את מה שתקבלו מן המצלמה.

A77 – מה גזר הדין? (צילום: עידו גנוט)

מלבד רמת הפירוט יש לא מעט מה לאהוב ב-A77 – איכות הבנייה טובה (פרט לרגישות המוגזמת והלא ברורה של כפתור הצילום במצלמת הביקורת שלנו), המצלמה מרגישה טוב מאד ביד, המסך המפרקי בעל שלושת הצירים מצוין, התפריטים נוחים בדרך כלל לשליטה וכך גם ג'ויסטיק הניווט החדש. אפילו עם עדשת הקיט הבסיסית מערכת הפוקוס פעלה בתנאי תאורה טובים מהר ובאופן מדויק למדי, איכות הוידאו הייתה טובה ואף למעלה מכך (אם כי גם כאן העדשה הגבילה אותנו כנראה מאד), ה-GPS פעל מצוין והוא תוספת חביבה לכל מי שמטייל הרבה ואוהב למפות את הנקודות בהן ביקר, והעינית אף שאיננה ברמה של עיניות אופטיות במצלמות מקבילות, מספקת בכל זאת כמה יתרונות חשובים (כגון היכולת לצפות בתמונה גם באור יום מלא ולהציג נתונים, תפריטים וכל מידע אחר בעינית) ואיכותה בסה"כ טובה מזו של כל עינית דיגיטלית אחרת אותה פגשנו.

אין טוב בלי רע ול-A77 גם צדדים חזקים פחות. הבחירה בחיישן מרובה פיקסלים גוררת עימה פגיעה מסוימת ברגישות התמונה ובשילוב עם המחיר אותו משלמת סוני על השימוש בטכנולוגיית המראה השקופה למחצה (30% פחות אור המגיע לחיישן ומופנה במקום זאת למערכת הפוקוס), אנו מקבלים רגישות פחותה באופן מורגש מן ה-D7000 (ואפילו מן ה-D5000 הוותיקה כפי שהוכח בבדיקות אותן ערכנו) וכן מן המצלמות המקבילות של קנון (ה-7D/60D).

עוד חסרונות בולטים ימצאו אלו המורגלים בעיניות אופטיות איכותיות – על כל יתרונותיה של טכנולוגיית ה-OLED המשולבת בעינית הדיגיטלית של ה-A77, היא עדיין איננה תחליף מלא למה שניתן לראות בעין דרך אופטיקה איכותית. גם המעבר בין המסך לעינית איטי מידי ומציק כאשר יש צורך בצילום מהיר. למרות מהירות הצילום המדהימה (12 תמונות בשנייה) סוני החליטה לשלב חוצץ (Buffer) קטן מידי וככל הנראה גם המעבד פשוט אינו מסוגל להתמודד כיאות עם כמות המידע האדירה המוטלת עליו ובפועל אנו זוכים ליכולת צילום ר׌ף שלא עולה על כ-14 תמונות לכל היותר בטרם המצלמה מאיטה באופן קיצוני (גם עם כרטיסי הצילום המהירים ביותר). עוד בעיה מציקה בה נתקלנו קשורה לרגישותו הגבוהה של כפתור הצילום – במקרים רבים בעת צילום ר׌ף מהיר גם הלחיצה הקלה ביותר גררה צילום שתי תמונות (במקום לבצע פעולת מיקוד ולא לצלם). מכיוון שלא הייתה זמינה לנו מצלמת A77 נוספת אין לנו דרך לדעת האם מדובר ברגישות ייתר של מצלמת הבדיקה או בבעיה כללית יותר.

A77 – בחרו עדשה הראויה למצלמה (צילום: עידו גנוט)

גם ברמת התוכנה מצאנו לא מעט נקודות הטעונות שיפור. פיצ'רים בעלי פוטנציאל שימושיות דוגמת ה-Object tracking פשוט אינם מתפקדים כפי שניתן לצפות מהם וכך גם תכונות חביבות אחרות כגון Smile Shutter. גם מהירות העבודה הכללית של המצלמה מרגישה לעיתים כאילו היא טעונה מעט שיפור (ספק קושחה שלא עברה אופטימיזציה, ספק מעבד שאינו עומד בעומס). כל אחד מאלו בפני עצמו אולי אינו מהווה "Deal Breaker" עבור חלק ניכר מקהל היעד של המצלמה אבל השילוב של כולם יחד הוא משהו ששווה לקחת בחשבון בטרם שוקלים לרכוש את ה-A77.

אם אחרי כל זאת עלינו לסכם את הביקורת בפסקה אחת, נאמר כך: ה-A77 היא לא המצלמה הבולטת ביותר בקטגוריה שלה וזאת למרות שמתחרותיה הישירות לכאורה – ה-D300S של ניקון וה-7D של קנון צפויות להיות מוחלפות בהמשך השנה וכבר אינן עדכניות כפי שהיו ב-2009. אפילו אם נרד אל רמת מצלמות הביניים (ה-D7000 של ניקון וה-60D של קנון א׊ר גם הן ישנות מה-A77) צפויה לסוני התמודדות לא פשוטה כמעט בכל היבט. יחד עם זאת למי שמעוניין להיות תמיד בחוד החנית הטכנולוגי ה-A77 מציעה עולם שלם של אפשרויות א׊ר לא קיימות כיום באף מצלמה אחרת.

יתרונות

  • חיישן בעל רזולוציה גבוהה במיוחד – 24 מגה פיקסל (מאפ׊ר רמת פירוט חסרת תקדים במצלמות APS-C).
  • מסך מפרקי מתקדם, איכותי ויעיל.
  • העינית הדיגיטלית המתקדמת והאיכותית מסוגה עד כה (מאפשרת הצגת מידע רב וכן צפייה בתמונות המצולמות גם בשמש ישירה).
  • איכות בנייה טובה.
  • מהירות צילום גבוהה מאד (עד 12 תמונות בשנייה).
  • מייצב תמונה במצלמה (יעיל אולי פחות ממייצב בעדשה אך פועל עם כל עדשה).
  • GPS – פועל מצוין ומדויק למדי (לטעמנו תוספת א׊ר אמורה להופיע בכל מצלמת רפלקס כיום).
  • ניצול יעיל של אפקטים מתקדמים (חלקם שימושיים למדי כגון Rich Tone Mono).

חסרונות

  • רגישות פחותה ביחס לדגמים מקבילים של חברות מקבילות.
  • העינית הדיגיטלית עדיין סובלת מחסרונות יסוד ביחס לעיניות אופטיות (דיוק צבע, זמן תגובה, מעבר בין בהירות גבוהה לנמוכה ולהפך ועוד).
  • מעבר איטי יחסית בין המסך לעינית ולהפך (גם אחרי עדכון הקושחה 1.04).
  • כפתור צילום רגיש מידי (לפחות במצלמת המבחן שלנו).
  • מגבלת חוצץ (Buffer) קטן מידי לא מאפשרת לנצל את מהירות הצילום הגבוהה מעבר ל-14 תמונות ברצף (לערך) לפני האטה משמעותית.

אנו רוצים להודות ליבואן הרשמי של חברת סוני – ישפאר, על השאלת המצלמה לצורך הבדיקה.

גלריה

במהלך השבועות אותם בילינו עם ה-A77  הספקנו לצלם אלפי תמונות. מתוך המאגר הנ"ל בחרנו למעלה משלושים להציג בגלריה. התמונות מוצגות כאן לאחר הקטנה וכיווץ (מזערי) וללא עיבוד כלשהו. בין התמונות ניתן למצוא גם כמה אשר צולמו בחלק ממצבי ה-Effects של המצלמה (צלמים: עידו גנוט, אופיר אילוז ומירב יצחקי).

[mega_gallery]

טען עוד כתבות קשורות
  • LaCie Rugged SSD NVME בביקורת

    אנו גאים להיות האתר הראשון בעולם לפרסם ביקורת על הדור החדש של הכוננים העמידים של חברת LaCi…
  • עדשת AF 45mm F1.8 FE של חברת סאמיאנג – ביקורת

    אחרי שבשבוע שעבר פרסמנו כאן את הביקורת שלנו על עדשת הסיגמא 45 מ"מ f/2.8 שהושקה מוקדם …
  • עדשת סיגמא 45mm F2.8 DG DN – ביקורת

    מוקדם יותר השנה השיקה חברת סיגמא עדשה חדשה, קומפקטית, וייחודית מבחינת מבנה ותפעול עבור מצל…
טען עוד ב ×‘יקורות\סקירות

9 תגובות

  1. משה

    04/03/2012 ב 7:09 PM

    יישר כוח גדול על אחלה סקירה,ממש היה מהנה לקרוא.
    אף על פי שלא חשבתי ברצינות על ריפלקס של סוני,סוני הכי מעולה
    בקומפקטיות אין עליה.

    השב

  2. שקד

    05/03/2012 ב 3:25 PM

    מצלמה מעולה וביקורת מעולה תמשיכו ככה

    השב

  3. ZeevK

    06/03/2012 ב 7:36 PM

    יופי של ביקורת, עבודה מקצועית ומושקעת.

    חבל ׊-"ישפאר" היבואנים של סוני לא השכילו לתת לכם עדשה שעושה צדק עם A77. לבדוק מצלמה עם חיישן APS-C בעל רזולוציה הכי גבוהה היום בשוק עם עדשת קיט ב-80$…

    השב

  4. עידו גנוט

    06/03/2012 ב 9:27 PM

    הי זאב,
    טוב לשמוע ממך ומסכים עם כל מילה – נקווה שבפעם הבאה זה כבר לא יקרה.

    השב

  5. גיורא

    10/03/2012 ב 12:43 PM

    אחלה כתבה, פעם ראשונה האמת שאני קורא ביקורת על מצלמה מהתחלה עד הסוף, אולי מסיבות נוסטלגיות – כשמינולטה נקנתה ע"י סוני ואני נשארתי עם הר של ציוד ושאלת ה"לשדרג או להחליף וזהו"…
    לשמחתי עברתי לניקון, מתוך אמונה באופטיקה ובמכניקה יסודית שפעלולי תוכנה עוטפים אותם באלגנטיות ולא להפך, ובינתיים אני שמח בחלקי… אגב, אתמול קיבלתי ץט של כמאה תמונות מחתונה משפחתית בארה"ב – מאד איכותיות אבל זיעזעו אותי כי זה נראה היה כאילו צולמו ע"י רופא שיניים! כל הפוקוס היה בשיניים, לא חשוב מה מצבן (אחסוך ממך את הפרטים)ממ׊ מוזר. עכשיו אני מבין שזה בטח היה איזה צלם גאון עם Smile Shutter… הנה למדתי משהו! תודה על ההשקעה עידו.

    השב

  6. אנטון

    25/09/2012 ב 11:47 AM

    מדוע לרכוש מצלמה כמו סוני, כאשר יש בשוק את ניקון וקאנון?

    השב

    • עידו גנוט

      25/09/2012 ב 12:19 PM

      מבלי להתייחס לדגם כזה או אחר – ישראל מדינה מאד מקובעת. קנון וניקון שולטות בשוק הישראלי יותר מבמרבית המדינות בעולם. לסוני בעולם בין 10-15 אחוז משוק הצילום (משתנה ממדינה למדינה), בישראל מכל מיני סיבות האחוז של מצלמות בעלות עדשות מתחלפות שאינן קנון או ניקון הוא מזערי. כדאי מאד לפתוח את הראש לדברים נוספים גם אם בוחרים בסוף באחת הגדולות.

      השב

  7. שמואל

    23/02/2013 ב 6:19 PM

    תודה על סקירה מקיפה ומעניינת יש לי את ה-77 אחרי ה-55 אני לא מחליף את סוני.
    אשמח אם תשלימו את הסקירה עם העדשה המקורית 16-50.
    תודה

    השב

  8. עידו גנוט

    23/02/2013 ב 8:46 PM

    תודה. לצערנו הרב מאד לישפאר – היבואן – היה עד כה קושי רב באספקת עדשות איכותיות עם המצלמות שאנו מקבלים מהם לבדיקה. זה נכון גם לליין ה-NEX. כמו שזה נראה כרגע – זה גם לא ישתנה בעתיד.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *