Tamron 16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD – ביקורת משתמש

מוקדם יותר השנה זכינו לקבל לביקורת את אחת מן העדשות החדשות ביותר של חברת טמרון ובעלת הזום ארוך ביותר הקיים כיום בשוק למצלמות רפלקס, ויצאנו לבדוק האם הפלא הטכנולוגי הזה מצליח לספק לא רק זום ארוך, אלא גם איכות תמונה טובה.

עדשת ה-Tamron 16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD הוכרזה מוקדם יותר השנה והיא העדשה בעלת הזום הארוך ביותר בשוק מבין כל העדשות המיועדות למצלמות רפלקס. היא מותאמת עבור מצלמות קנון וניקון (אנו בדקנו את הגרסה המיועדת למצלמות ניקון) וקיימת גם גרסא עבור תושבת סוני (אלפא). העדשה מתאימה לעבודה עם מצלמות קרופ (היא איננה מכסה חיישני Full Frame) ונועדה לשמש כעדשה לצילום כללי (מה שמכונה בלעז עדשת all around).

הטמרון 16-300 מ”מ – הזום הארוך ביותר בשוק עבור מצלמות רפלקס

ניתן למצוא את המפרט המלא של ה-Tamron 16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD במערכת המפרטים של האתר.

איכות בנייה

ה-16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD היא עדשת הטמרון הראשונה שאנו בוחנים כאן באתר ושמחנו לגלות כי איכות הבנייה של העדשה, למרות שאיננה נחשבת עדשה מקצועית, טובה בהחלט. המבנה הכללי מרגיש חזק ועמיד למדי, לא הרגשנו חופש באף אחד מן החלקים, גם לא בעת פתיחת העדשה שמתארכת מאד (בעיה שנפוצה בעדשות זולות – כולל כאלו של היצרניות הגדולות).

איכות בנייה מצויינת – טמרון 16-300 מ”מ

טבעת הזום של העדשה עבה למדי, בעלת התנגדות טובה וכוללת גם כפתור נעילה במצב 16 מ”מ, בכדי למנוע פתיחה מקרית בתיק. ראוי לציין כי בניגוד לעדשת ה-18-300 מ”מ של ניקון, לעדשת הטמרון לא הייתה כל נטייה להיפתח באופן לא מכוון כאשר היא הפוכה (מה שמכונה lens creep בעגה המקצועית) – עדות נוספת לאיכות הבנייה הטובה (אם כי הדבר עשוי להשתנות ככל שנעשה יותר שימוש בעדשה – סיבה נוספת לצורך בכפתור הנעילה).

טבעת הפוקוס צרה הרבה יותר ובעלת התנגדות נמוכה יותר אך עדיין מרגישה טוב ואיננה כוללת חופש מכאני כלשהו (כפי שקיים בעדשת ה-18-105 מ”מ של ניקון לדוגמא). לעדשה חלון פוקוס וכן זוג כפתורים – האחד למעבר בין פוקוס ידני לאוטומטי והשני להפעלת המייצב וכיבויו. לעדשה תושבת מתכת (בניגוד לתושבת פלסטיק כפי שקיימת בחלק מן העדשות הזולות בשוק).

תושבת מתכת – טמרון

פוקוס, מייצב ויכולות מאקרו

כפי שאפשר לצפות מעדשת All-around מהירות פוקוס היא לא בדיוק הצד החזק של העדשה. היא לא הרגישה לנו איטית במיוחד (לא בהשוואה לניקון 18-300 מ”מ f/5.6 אותה ניסינו בעבר לדוגמא), אבל ביחס לעדשות מקצועיות ואפילו חצי מקצועיות דוגמת הניקון 70-200 מ”מ f/4 ישנו הבדל משמעותי ביותר (אם כי כמובן מדובר בהשוואה לא הוגנת בעליל, אחרי הכל הניקון עולה כפול והיא בעלת זום קצר בהרבה). בסופו של יום הפוקוס סביר בהחלט לצילום יום יומי רגיל – אם אתם מחפשים עדשה לצילומים מאתגרים – ציפורים במעופן, ספורט וכו’ – יש בשוק פתרונות עדיפים (וגם יקרים משמעותית).

בכל הנוגע ליכולות המאקרו של העדשה אנו חייבים לציין שהופתענו לטובה. חשוב להבהיר שלא מדובר בעדשת מאקרו ייעודית ויכולת ההגדלה שלה איננה זהה לעדשות שכאלו, ובכל זאת עבור מי שמעוניין ביכולת לצלם מפעם לפעם אובייקטים קטנים יחסית, יש כאן יתרון משמעותי. באופן רשמי עומד יחס ההגדלה של העדשה על 1:2.9 לערך (לשם השוואה, יחס ההגדלה של עדשות מאקרו ייעודיות עומד על 1:1 – ראו הסבר בכתבה המקיפה שלנו בנושא סופר מאקרו), בפועל הצלחנו לצלם עצמים המרוחקים מהחלק הקדמי של העדשה כ-9 ס”מ וגודל הפריים שקיבלנו עמד על 6 ס”מ (כלומר אם תצלמו אובייקט שגודלו 6 ס”מ בלבד – הוא יתפוס את כל רוחב הפריים). לשם השוואה ביצענו ניסוי דומה גם עם עדשת המאקרו הייעודית שלנו (הניקון 105 מ”מ f/2.8) והצלחנו לצלם בהגדלה מקסימאלית ממרחק של 13 ס”מ מהחלק הקדמי של העדשה ורוחב הפריים שלנו היה 2.1 ס”מ (כמעט פי 3 מן הטמרון – ממש בהתאם להגדרות היצרן).

יכולת הגדלה טובה

המייצב בטמרון 16-300 מ”מ התגלה כאפקטיבי למדי (הוא לא עומד אולי בתחרות מול הדור החדש של המייצבים בעדשות המתקדמות של ניקון אבל הוא עושה את העבודה ומספק להערכתנו פחות או יותר כ-3 סטופים של ייצוב). הנקודה היחידה שמעט הפריעה לנו קשורה להתנהגות המייצב. מפעם לפעם ובדרך כלל כשהוא בדיוק נכנס לפעולה הרגשנו מעין “קפיצה” בתמונה הנראית בעינית – אפקט זה מוכר גם למשתמשים בחלק מן העדשות האחרות מן הדור החדש של טמרון, ולפי מה שאנו קוראים ברשת אנו לא היחידים שנתקלנו בו (טמרון טוענת כפי הנראה שמדובר באופן בו פועל מנגנות ה-VC שלה לייצוב התמונה). אנו בכל אופן מעדיפים את מנגנון ייצוב התמונה של ניקון, קנון וסיגמא.

ביצועים

אנו מגיעים כעת לחלק המרכזי של הביקורת. לפני שניגש לבחון מספר תמונות שצילמנו, חשוב לדעתנו להגיע לסוג כזה של השוואה עם צפיות נכונות. עדשת All-around המספקות זום גדול החל מזווית רחבה (במקרה זה כמעט רחבה מאד) ועד טלה, ולעיתים טלה ארוך כמו במקרה זה מתבססות על סוג של פשרה. בכדי לאפשר להן להיות בעלות גודל סביר ומשקל מתקבל על הדעת ובעיקר מחיר שקהל היעד הפוטנציאלי שלהן יוכל להרשות לעצמו, האיכות האופטית שלהם חייבת לסבול במידה כזו או אחרת. אין זה ייחודי לטמרון 16-300 מ”מ וראינו זאת בכל העדשות מן הקטגוריה הנ”ל (מי יותר ומי פחות). כמובן שככל שהעדשה שאפתנית יותר – והטמרון 16-300 מ”מ היא השאפתנית מכולן עד כה (בוודאי כשמדובר באורך המוקד המתחיל מזווית רחבה במיוחד), כך התכנון האופטי שלה מורכב יותר והפגיעה הפוטנציאלית באיכות התמונה עשויה להיות גבוהה יותר.

הטמרון 16-300 מ”מ (משמאל) – קטנה כמעט כמו ה-18-105 מ”מ של ניקון

אבל תראו מה קורה כשהן נפתחות

אחרי הבהרה זאת אנו חוזרים לשאלה – כיצד ה-16-300 מ”מ של טמרון מתפקדת בפועל מבחינת איכות התמונה?

ההשוואה המרכזית שביצענו בכדי לבחון את הנושא הייתה מול העדשה הקרובה ביותר שעמדה לרשותנו (לפחות בכל הנוגע לאורך המוקד המקסימאלי), הניקון AF-S VR Zoom-Nikkor 70-300mm f/4.5-5.6G IF-ED. בדקנו את שתי העדשות מול מספר מטרות מרוחקות יחסית ב-300 מ”מ בצמצם פתוח (ובהמשך גם בצמצם סגור יותר) – את התוצאות אתם יכולים לראות בעצמכם:

הניקון מימין והטמרון משמאל בצמצם f/8 ב-300 מ”מ על חצובה שימו לב להבדל הברור בחדות במספרים על העמוד (לחצו להגדלה)

הניקון משמאל והטמרון מימין בצמצם f/7.1 ב-300 מ”מ על חצובה שימו לב להבדל הברור בחדות במספר הרכב (לחצו להגדלה)

אותה תמונה – הפעם סגרנו את הטמרון ל-f/9 – ניכר שיפור משמעותי למדי בחדות (ליחצו להגדלה)

תמונה למרחק ארוך – הניקון מימין והטמרון משמאל בצמצם פתוח (בניקון לא מקסימאלי) – שימו לב להבדל ברמת הפירוט בגדר (ליחצו להגדלה)

ניתן לדעתנו לראות בבירור כי הצמצם פתוח הטמרון איננה משתווה לניקון בקצה טווח הטלה, מצד שני כאשר סוגרים צמצם ל-f/9 (ואפילו מעט יותר מכך לפי הבדיקות שלנו) הטמרון בהחלט משתפרת – אם תנאי התאורה מאפשרים זאת אנו ממליצים בחום לסגור צמצם.

בנוסף לבדיקה הנ”ל ערכנו עוד מספר בדיקות נוספות – בין השאר בדקנו עד כמה ניתן לראות האפלת פינות בצידי התמונה – רמז לא מאד בולט (צולם ב-16 מ”מ בצמצם פתוח – f/3.5):

בניגוד להאפלה עיוות החבית של העדשה בצד הרחב בהחלט מורגש כפי שניתן לראות בתמונה הבאה (הקווים האדומים נועדו לסייע להבחין בעקמומיות הנוצרת כתוצאה מעיוות העדשה – הקיר עצמו מיותר לציין ישר):

עיוות החבית איננו ייחודי לעדשה מן הסוג הזה, מה שהרבה יותר מורגש הוא העיוות הכרומטי של העדשה בו נתקלנו לא מעט – הינה דוגמא קיצונית אחת (בהגדלה של 100%, מתוך הביקורת הצפויה שלנו באתר הבת LensVid שתתפרסם בקרוב):

ניתן בהחלט לטפל בעיוות כרומטי, אך חשוב להבין שלמרות שהוא ניתן להעלמה בצורה טובה למדי באמצעות תוכנות עריכה דוגמת פוטושופ – מה שלא ניתן לתיקון הוא הפגיעה בחדות עליה הוא מצביע.

בסופו של דבר ועל אף העובדה הלא מפתיעה שהניקון 70-300 מ”מ מציגה איכות תמונה עדיפה ב-300 מ”מ (במיוחד בצמצם פתוח), אנו לא חושבים שאיכות התמונה של הטמרון גרועה – להפך, במובנים רבים היא דווקא מפתיעה לטובה (אם כי בוודאי לא חפה מבעיות כפי שראינו), ואנו מאמינים כי ניתן לראות זאת בין השאר בגלריה שבסוף הכתבה, אך גם בדוגמא הבאה:

ובהגדלה של 100%:

סיכום

ה-16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD היא הישג טכנולוגי מרשים. היא העדשה בעלת הזום הארוך בשוק עבור מצלמות רפלקס ולא זו בלבד שהיא מגיעה עד 300 מ”מ, היא מתחילה מזווית רחבה במיוחד – 16 מ”מ. מעבר לאורך המוקד איכות הבנייה של העדשה מצוינת והיא עצמה קלה וקטנה באופן מפתיע (קצרה באופן משמעותי מעדשת ה-70-300 מ”מ של ניקון כששתיהן סגורות).

אולטרה זום רחבה וקומפקטית במיוחד – 16-300 מ”מ מבית טמרון

הוורסטיליות של ה-16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD איננה באה ללא מחיר מסוים. אף שאיכות התמונה של העדשה איננה רעה כלל כאשר אנו לוקחים בחשבון את האתגר המרשים שביצירת עדשה בעל טווח אופטי כה גדול, היא עדיין נופלת מזו של עדשות זום טלפוטו זולות יחסית דוגמת הניקון 70-300 מ”מ (לא מפתיע, ובכל זאת אם אתם מעוניינים בעיקר בעדשה בשל אורך המוקד הארוך שלה – ישנן אופציות עדיפות בשוק).

עוד דבר שראוי לקחת בחשבון הוא הצמצם. בניגוד לניקון AF-S Nikkor 18-300mm F3.5-5.6G ED VR, הטמרון מגיעה ל-300 מ”מ עם צמצם f/6.3 ולא f/5.6. לכאורה לא נראה שמדובר בהבדל גדול – שליש סטופ בלבד – ובכל זאת כדאי לזכור שגם f/5.6 ב-300 מ”מ איננו צמצם אידיאלי במיוחד, לא כל שכן f/6.3 – בייחוד בתנאי תאורה שאינם אור יום מלא. עוד כדאי להזכיר כי בכדי לקבל איכות תמונה מקסימאלית מומלץ לסגור את הצמצם של הטמרון עוד לא מעט, אפילו עד f/9-f/11 – דבר הדורש כמות רבה למדי של אור – שימוש בעדשה באורך המוקד המקסימאלי שלה בשעות אחר הצהריים או לפנות ערב עשוי להיות מעט בעייתי.

מצד שני מי שמחפש את הגמישות הגבוהה ביותר מעדשה יחידה יתקשה למצוא מוצר מתאים יותר מה-16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD של טמרון. הזווית הרחבה היא בעיננו היתרון המשמעותי ביותר של העדשה על פני מרבית מתחרותיה, ולטעמנו מדובר ביתרון גדול אשר עבור קהל היעד מחפה על הפגיעה המסוימת באיכות התמונה. גם מחירה של העדשה נגיש למדי ונמוך משמעותית ביחס למתחרות הישירות מבית ניקון (כ-630 דולר בארה”ב נכון לזמן כתיבת שורות אלו ומחיר דומה גם בארץ בתוספת מע”מ), דבר אשר הופך אותה לאופציה אטרקטיבית עבור מחפשי הזום הגדול במיוחד.

יתרונות

• עדשת הזום הארוכה ביותר למצלמות רפלקס (כמעט 19x זום עם זווית רחבה במיוחד – 16 מ”מ).
• איכות בנייה גבוהה.
• קטנה, קלה וקומפקטית.
• יכולות מאקרו גבוהות יחסית (לא תחליף לעדשת מאקרו ייעודית, אך בהחלט יכולת גבוהה לעדשה מסוגה).

חסרונות

• איכות תמונה בינונית בצמצם פתוח עם כמות גדולה יחסית של עיוות צבע (יש שיפור ניכר עם סגירת צמצם ל-f/9-f/11).
• בעדשה שלנו הורגשה קפיצה קלה של התמונה בעינית בעת מיקוד כאשר מערכת הייצוב נכנסה לפעולה (ככל הנראה תופעה מוכרת בחלק מעדשות טמרון החדשות).
• מהירות פוקוס בינונית (אך ממוצעת למדי לקטגוריה).
• צמצם מוגבל יחסית (f/6.3 החל מ-200 מ”מ – פחות מותאם לצילום בתנאי תאורה נמוכים).

גלריה

כל התמונות הבאות צולמו עם עדשת ה-16-300mm F/3.5-6.3 Di II VC PZD של טמרון ומצלמת ה-D7100  ולא עברו עיבוד כלשהו פרט להקטנה – לחצו להגדלה (צילומים: עידו גנוט).

אנו רוצים להודות לחברת Twenco יבואנית טמרון לישראל על השאלת העדשה לביקורת.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?