ראשי זווית אישית סיפורי ניו יורק

סיפורי ניו יורק

15
0

קרוב לאפס מעלות מכרבלות אותי בשלוש שכבות, מגפיים, כובע חם עם מגיני אוזניים וכמובן כפפות – מה שלא עוזר לשלוף את המצלמה מהתיק שטלי השאילה לי. סנטראל פארק בניו-יורק הוא יעד מועדף מבחינתי, בכל מזג אוויר, והכרכרות הצבעוניות שחונות בשוליו הן נקודה מצויינת להתארגנות ולצילומים ראשונים בעיר המדהימה הזו. תוך כדי הליכה אני בודק תאורה ומכוון את העניינים כשלפתע אני שומע צפצוף משונה שמורכב בעיקר מהפסקות… אחרי כמה צעדים אני גם קולט מישהו שעומד ליד גדר האבן ושורק, ידו (כלומר כפפתו) מושטת לעבר עצי הפארק, ומידי פעם הוא משגר קריאת הזמנה אישית לידידתו האלמונית: סוזי… סוזי… סוזי…

לפני שאני מבין מה בדיוק קורה כאן, מגיחה אותה סוזי בקפיצה מטורפת מכיוון אחד הענפים; עוד לא מספיק לקלוט אפילו שזו סנאית והיא כבר חטפה משהו מהכפפה ונעלמה כאילו לא היתה, מתקשה להאמין כשאני מגלה שהמצלמה דווקא כן הספיקה לקלוט את העניין הקצת-מוזר הזה…

MP NY01 6951

אני מתקרב לאיש בכחול שעומד שם ומסתכל עלי, איננו מבין את פליאתי, אבל דבר ראשון שואל אותי באנגלית כבדה דווקא מאיפה אני.

"מישראל" אני עונה, "ומאיפה אתה?" אבל הוא שותק. אני שואל שוב אבל הוא מתעלם, מושך כמה שברי אגוזים מכיסו  וחוזר לשרוק ולקרוא לסוזי…

אני כמובן לא מוותר, מבין שהוא מעדיף לשמור על ה"אמריקאיות" שלו, לכן אני משנה טקטיקה ושואל "איך קוראים לך ידידי?" וכאן דוקא באה תשובה, אפילו די צפויה: "שמי ג'ון" הוא אומר.

"כן בטח" אני מעז ומתחצף (האיש די גדול יש לאמר, עגלון של אחת הכרכרות…) "אתה ג'ון כמו שאני סוזי… איך קוראים לך במשפחה?" אני שואל והנה דווקא מהשאלה הזו עולה חיוך גדול על פניו של האיש הכחול "יאן, שמי הוא יאן, ואני בכלל מפולין" הוא פולט ועדין לא יודע מה מצפה לו.

"אה יאק שפאן מה?" ("ומה שלום אדוני?") אני שואל, בפולנית צולעת שקלטתי מהורי לפני עשרות שנים והאיש הכחול-גדול כמעט שנחנק. "פאן נאפראבדה מובי פופולסקו?" (אדוני באמת מדבר פולנית?") הוא שואל, ואנחנו ממשיכים בשיחתנו המוזרה עוד דקה-שתיים עד שהחברה שלו סוזי מגיחה שוב אבל הפעם כאילו שאיננה ממהרת לשום מקום…

אולי הפולנית שלי הרגיעה אותה? לא הגיוני אבל עובדה שעכשיו יש לה פתאום זמן לברור יותר בקפדנות איזה שבר אגוז לקחת מהכפפה, אחר כך להתיישב כמעט בנחת על ענף סמוך בכדי לאכול ולהצטלם…

MP NY02 6968

MP NY03 6978

MP NY04 6976

אני מצלם עוד כמה תמונות של סוסים וכרכרות, אחר כך מוחק את כולן וממשיך לי אל תוך הפארק. עצים קטנים כגדולים נראים מאד גבוהים ומאיימים בעירום המופלא שכפה עליהם הכפור, יום סגריר בניו-יורק והשמש מציצה מידי פעם מתוך העננים עבי הכרס בהטילה צללים ארוכים על סימני הדשא הקפוא. ציפורים צרחניות רבות על כל בדל מזון והמוני סנאים (אולי סנאיות? לך תדע…) מתרוצצים בין עלי השלכת היבשים בחפשם משהו לנשנש..

MP NY05 7025

MP NY06 7372

MP NY07 7378

MP NY09 7144

אחת הארצות שאני הכי אוהב בעולם היא אירלנד והחג הכי חשוב לאירים, הכי צבעוני ובטח הכי שיכור בעולם הוא יום סנט פטריק הקדוש (St. Patrick’s Day) שמועדו הרשמי הוא ה-17 במרץ, אבל באירלנד חוגגים אותו גם קצת לפני וגם קצת אחרי…

פטריק הנ"ל הוא הקדוש המגן של אירלנד והחגיגות בצורתן הנוכחית החלו שם רק בסוף המאה ה-19, אבל כיוון שאירים רבים היגרו לארה"ב אז דווקא בניו-יורק חוגגים את העניין כבר מ-1756 (!) ובגדול; יום לפני התאריך הרשמי, נערכת בשדרה החמישית תהלוכה ע-נ-ק-י-ת לכבוד סנט פטריק הנ"ל, בה צועדים קרוב ל-200,000 איש שחלקם הלא-מבוטל יהיו עוד מעט שיכורים. אפילו וידיאו לא באמת יכול לתאר כהלכה את האירוע הזה שנמשך (ונמשך ונמשך) כמה שעות טובות, לכן דרך היחידה להנות ממנו היא "פשוט" להגיע לניו-יורק, להצטייד בכמה פחיות Guinness ולהתחיל לצעוד עם ההמונים…

אבל בינתיים, רק בשביל הטעימה, הנה כמה תמונות לא-מייצגות מהמצעד שנערך בשבת לפני כשבוע.

MP NY10 7864

MP NY11 7868

MP NY12 7867

MP NY13 7878

MP NY14 7852

MP NY15 7905

MP NY16 7907

ואם אתם עוד על הרגליים, לפני שמתחיל פתאום לרדת שלג שאפילו בניו-יורק לא תוכנן מראש, קחו לכם איזו בננה לדרך (שונא אותן! אבל טלי שכנעה אותי… וגם הקור…) ועופו לרכבת התחתית בדרך הביתה או לאיזו מסעדה קטנה שמגישה מרק חם.

MP NY17 7847

ואם "על הדרך" בא לכם קצת "קולטורה" עם חיוך – אולי חיוך קצת מריר כשמתבוננים לעומק – בידקו במפה איך לעבור בתחנה הלא-גדולה של רחוב 14 פינת השדרה השמינית (קווים A,C,E,L) ותנו לעיניים ולמצלמה לגלות את פסלוני הברונזה הקטנים של Tom Otterness שחלקם תקועים בדרך ורובם נסתרים במקומות קצת מוזרים ונגלים רק לסקרנים באמת. הנושא המשותף והמטריד של הפסלונים הוא: “Life Underground”.

MP NY18 7224

MP NY19 7228

MP NY20 7217

MP NY21 7244

ביום המחרת, כשישבנו במסעדת Favela ("שכונת עוני") הברזילאית בברוקלין, קיפץ לעברנו בעליזות מלצר צעיר ומקסים עמוס בכתובות קעקע שעיניו כחולות כשמיים וגם חולצתו כחולה.

"איך קוראים לבחור?" הוא כרע ליד עגלת התינוק ושאל תוך שהוא שולף צפצפת-ציפור קטנה מכיסו ומשעשע את הזעטוט בשריקותיה. "תום" ענתה לו טלי, "ואיך קוראים לך?"

"אני טומק" הוא עונה ומיד מוסיף "זהו שם פולני"… ואז שנינו קופצים ביחד ופולטים "מה-ה-ה??…" ענק שמיד ממשיך לאותם משפטים בודדים שאני יודע בפולנית, משם לחיבוקים ולנשיקות, מכאן למרגריטה על חשבון הבית וכמובן לעוד ועוד צילומים ועוד מרגריטה ועוד כמה הרפתקאות קטנות ומטריפות אבל… האיש הכחול הזה הוא כבר מסיפור אחר.

גיורא פנחסי: יוזם ומצלם פרויקטים חברתיים בהתנדבות. האלבומים של גיורא בפליקר. לכל הטורים של גיורא באתר.

  • GP 05 0642 main

    קופסה של זכרונות

    כשהוצאתי את ה-Certo Dollina* העתיקה מתוך תיק העור המתפורר שלה, הזכרתי לעצמי שזו מצלמת פילם…
  • Main giora horse

    סוסים ונפלאות

    כשיצאתי מהרכב קצת לפני 06:00 בבוקר והתקדמתי בכיוון האורווה, מגרש החנייה היה עדין שומם, המש…
  • Main Giora krovim

    קרוב-קרוב ומבפנים….

    חובבי צילום אמורים לראות דברים "מחוץ לקופסה" אבל משום מה מעדיפים לתייג תמונות, ק…
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

15 תגובות

  1. יוסי לוק

    22/03/2013 ב 5:10 PM

    בכל פעם מתפעם מחדש, מדהים, כוחה של תמונה…
    תודה גיורא, פשוט מקסים !!!

    השב

  2. רותי

    22/03/2013 ב 6:41 PM

    כתבה נחמדה ומשעשעת. אהבתי מאד את הסנאים כי אף פעם לא ראיתי אינטראקציה בינם לבין בני אדם.
    חוץ מזה לא ידעתי שניו יורק נכבשה ע"י הפולנים, שאחרת, מה ההסתברות לפגוש שני פולנים באותו היום..

    השב

  3. חיים

    22/03/2013 ב 6:53 PM

    נפלא.
    גם התמונות וגם הסיפורים….
    שיהיה לכם חג שמח
    שלי וחיים

    השב

  4. VIVAEL

    22/03/2013 ב 8:59 PM

    סיפור יפה_צילומים ככה_

    השב

  5. זהבית

    22/03/2013 ב 9:57 PM

    הצבעים, הצבעים, הצבעים תרתי משמע בתמונות ובסיפורים.

    השב

  6. גלית (פנחסי) פישר

    23/03/2013 ב 10:45 AM

    מדהים!!! ניו-יורק מזווית ראייה אחרת, שונה.
    השיח עם האובייקט, ההתבוננות מעבר ללחיצה על הכפתור,משחק הצבע של כל תמונה ותמונה… מבחינתי – מודל לחיקוי.
    אהבתי במיוחד את תמונות הסנאי/ת – ההבעה, הצבע, התנועתיות.
    ולגבי הפולנית… מזל שלא הקשבתי להורים ולמדתי כמה משפטים.. אני רואה שאין לדעת מתי נשתמש בהם:)
    חג שמח!!!

    השב

  7. טלי וסיני

    23/03/2013 ב 11:05 AM

    יקירנו (כי גם סיני מצטרף הפעם),
    לא ידענו שאתה כותב כמו שאתה מצלם – יפה כל כך, רגיש כל כך, מדויק כל כך. סוזי ופסלוני הברונזה כבשו את ליבנו. תודה!

    השב

  8. דני

    23/03/2013 ב 1:27 PM

    סיפור חביב, הצילומים ברמה מאוד בסיסית.

    השב

  9. סיני

    23/03/2013 ב 3:19 PM

    מקסים! חכם, יפיפה, מרתק ומעצים את הפרטים הקטנים לכדי תמונה מופלאה, כהרגלך. תודה, גיורא!

    השב

  10. Avi Shaul

    23/03/2013 ב 6:44 PM

    מהמם!!!, ניו יורק דרך חלון המצלמה והמקלדת. מקסים ויפה!

    השב

  11. דוד צוקר

    23/03/2013 ב 7:40 PM

    תודה על הצילומים הנהדרים, התמונות של הסנאים מדהימות !!!! וגם השאר מקסימות.
    אפילו התיאורים המילוליים מעניינים .
    אני מבין שלפני ביקור בניו יורק עלי לתרגל פולנית….

    השב

  12. גיורא

    24/03/2013 ב 12:22 AM

    תודה גדולה לכל המגיבים!
    Vivael ודני – מזמין אתכם לצאת מהמחבוא ולתת קישור לצילומים שלכם כדי שאוכל ללמוד איך לצלם טוב יותר.
    שבוע טוב וחג שמח!

    השב

  13. gal

    25/03/2013 ב 12:42 AM

    Giora, lovely story

    But people have the right to their own opinion even if they are not the best photographers in the world…:-)

    http://www.flickr.com/photos/galbernstein/

    השב

  14. פ.נ.

    04/04/2013 ב 10:53 PM

    התמונות מ ד י מ ו ת ! ! שווה לבקר שם בשביל תמונות יפות.

    השב

  15. ליזי שאנן

    05/04/2013 ב 7:42 AM

    גיורא,

    מסתבר שאתה גם קצת מטייל בעולם בין התנדבות להתנדבות … 🙂
    כמו תמיד, כיף לקרוא וכיף להתבונן בצילומים.

    אהבתי את סיפוריך על האחווה הפולנית שגילית בניו-יורק.
    וכן את צילומי הפיסלונים. זה נראה כמו משהו ששוה לחפש במיוחד כשמגיעים לניו-יורק

    ליזי

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *