ראשי חדשות פיתוח חדש: הדפסה ב-100,000 dpi

פיתוח חדש: הדפסה ב-100,000 dpi

3
0

חוקרים מסינגפור הציגו לאחרונה פיתוח פורץ דרך בתחום ההדפסה אשר יאפשר להגיע אל הגבול העליון של רזולוציית הדפסה – 100 אלף נקודות לאינצ’ – פי 10 מן המדפסות המתקדמות ביותר הקיימות כיום בשימוש.

חוקרים ממכון A*STAR בסינגפור הצליח לפתח מערכת הדפסה המסוגלת לייצר תמונות צבעוניות ברזולוציה חסרת תקדים של 100,000 נקודות לאינצ’ (או dpi). לא פחות מפתיעה היא העובדה שההישג בוצע ללא דיו כלשהו. במקום זאת השתמשו החוקרים בטכניקות ננוטכנולוגיות מתקדמות בכדי ליצור את התמונה הצבעונית באמצעות דסקיות כסף/זהב זעירות ביותר (הדבר נעשה בין הייתר באמצעות ליתוגרפיה – טכניקה בה משתמשים כיום בעיקר לייצור מעבדים בתעשיית האלקטרוניקה).

הדגמה – משמאל גרסת ש/ל לפני הוספת דיסקיות המתכת הננומטריות – במרכז – התמונה הצבעונית לאחר ההוספה – קנה מידה בתמונה – 10 מיקרון – מימין למטה הדיסקיות בהגדלה – קנה מידה – 1 מיקרון (קרדיט: A*STAR/Karthik Kumar)Super high resolution printing

ההשראה לפיתוח הטכנולוגיה הגיעה לחוקרים מטכניקות הקשורות לייצור ויטראז’ים שם מעורבבים פיסות מתכת זעירות בייצור הזכוכית. יצרני הויטראז’ים גילו כי פיסות המתכת הזעירות מפזרות את האור באופן המקנה לזכוכית את צבעה. באמצעות טכניקות ננוטכנולוגיות מודרניות הצליחו החוקרים ליצור משטח המחזיר אור בדיוק באורך הגל הרלוונטי לצבע אותו רצו החוקרים ליצור. הרזולוציה של ההדפסה תלויה במרחק בין נקודות הצבע הבסיסיות (הפיקסלים). השימוש בטכניקות הליתוגרפיות המתקדמות  איפשר לחוקרים להגיע אל הגבול התיאורטי האפשרי להדפסה – 100,00 dpi (מעבר לגבול זה מתרחשות תופעות אופטיות של עקיפה).

בין השימושים המפתיעים של הטכנולוגיה לא תמצאו דווקא הדפסה של תמונות – לא בשלב זה לפחות – אלא דווקא טכניקות חדשות למניעת זיופים על שטרות כסף (אחרי הכל הוספה של חותמת מים או סימן זעיר ביותר ברזולוציה גבוהה מאד על שטר כסף יכולה להיות מורכבת מאד לזיוף) וכן שיטות לאחסון מידע אופטי (אם תרצו דור חדש של DVD או בלו-רי בעלי קיבולת גבוהה במיוחד). בנוסף – ואולי מעניין יותר בהקשר הצילומי – הדבר יאפשר בעתיד פיתוח מסכי מחשב ברזולוציה גבוהה במיוחד (החוקרים לא פירטו כיצד ניתן יהיה לשנות את התמונה “המודפסת” באופן דינאמי).

מידע נוסף ניתן למצוא בידיעה המקורית של מכון A*STAR וכן במאמר אותו פרסמו החוקרים במגזין Nature Nanotechnology.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
  • Heather & Ackroyd: פורטרטים מדשא

    הסיפור אותו אנו מביאים בפניכם הוא לא פחות ממדהים. זוג האומנים הבריטיים הסביבתיים Heather A…
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב חדשות

3 תגובות

  1. Avatar

    יואב

    14/08/2012 ב 10:48 AM

    האם לא מגבלת הרזולוציה של העיין היא החשובה.
    רזולוציה מרשימה זו אינה מעידה על איכות גוונים צבע וכו.
    אז מה יתרונה המעשית?

    השב

  2. Avatar

    עידו גנוט

    14/08/2012 ב 3:14 PM

    א. מן הסתם כן.
    ב. נכון.
    ג. כאמור זה נועד להראות מן ניתן להשיג בגבול הטכנולוגיה ולמעשה בגבול התיאורטי. היישומים האפשריים כתובים בידיעה (והם פועל יוצא של יתרונות השיטה – קרי רזולוציה גבוהה פי 10 ויותר מכל מה שנמצא כיום).

    השב

  3. Avatar

    אדי

    19/08/2012 ב 2:01 AM

    ייתרון מעשי הוא בהדפסות של צילומי-אויר, צילומי לויין, וכל סוג אחר של צילום בו רזולוציה נמוכה מדי נחשבת לחיסרון, כלומר בכל הדפסה של קובץ כבד אשר לא יצריך הדפסה של גליונות ענק.

    הדבר נכון גם לגבי הדפסות של מיקרו-אלקטרוניקה, שבעבר הצריכו (ברמת אבחנה שימושית) הדפסה על פלוטרים ברוחב של 2 מטר ומעלה.

    כעת, ניתן יהיה להדפיס קבצים כאלה על גליונות A4 או A3, ולהסתייע בזכוכית מגדלת (לופה) הכוללת תאורה צמודה – פרקטי, נייד, שימושי

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *