ראשי מגזין מצלמות בברצלונה – קנון וניקון ראש בראש

מצלמות בברצלונה – קנון וניקון ראש בראש

4
0

בראשית החודש יצא לי לבלות כשבוע בברצלונה שבספרד בביקור פרטי. מלבד מושאי הצילום המקובלים בסוג זה של טיולים (נופים, מבנים, אנשים ובעלי חיים) פיתחתי תחביב מעט ביזארי – צילום מצלמות.

ברצלונה היא אחת הערים המתויירות בעולם ואפילו בתקופה זו של השנה הקודמת לשיא עונת התיירות, כמות המבקרים בה גדולה מאד. ברצלונה מקבצת מבקרים מכל רחבי העולם עם דגש מיוחד על תיירות פנים אירופאית. רחובה הראשי של העיר – La Rambla (והרחובות הסמוכים לו) מוצף בעשרות אלפי מבקרים בכל שעות היממה רבים מהם לא רק עוסקים בקניות אלא גם בצילום ותיעוד כל פינה אפשרית ברחבי העיר.

שפע המצלמות, ובעיקר כמות המצלמות הרפלקסיות אשר הפכו נפוצות מאי פעם הובילו אותי עד מהרה לפתח את התחביב החדש – צילום מצלמות רפלקסיות (במקרים רבים בלא ידיעת בעליהן) בכל פעם שאלו נקרו בדרכי. בשעות מסוימות ובאזורים מסוימים מצאתי את עצמי מצלם שתיים ולעיתים אף שלוש מצלמות בדקה במשך שעה ארוכה. חשוב להבין כי לא מדובר כאן בסוג כלשהו של צילום – במקרה הטוב לאובססיה המוזרה ניתן להתייחס במונחי תיעוד (ובמקרה הרע פשוט כסטטיסטיקה מצולמת).

המטרה המוצהרת של התחביב החדש הייתה פתיחת סדרה חדשה בבלוג שתתעד מפעם לפעם צלמים (ובעיקר מצלמות) באתרים שונים ברחבי העולם. בברצלונה לאחר שבוע שלם ולמעלה מ-200 מצלמות באמתחתי, רובן מטושטשות מכדי לבצע זיהוי וודאי מעבר ליצרנית (אם כי קשה להאשים אותי עם שנייה ולעיתים פחות לבצע צילום בטרם הצלם וציודו יצאו משדה הראייה), הגעתי למסקנה שלתחביב החדש יש גם סוג של ריגוש בלשי. האם הספקתי לצלם? האם המצלמה לא הוסתרה ברגע האחרון על ידי עובר אורח, האם ניתן לזהות את סוג המצלמה? האם ניתן לזהות את הכיתוב על העדשה? ולבסוף האם הצלחתי להסוות את הצילום כך שלא אזכה למבטים עויינים, קללות עסיסיות ואיומים באלימות פיזית (לך תסביר לשבדי גדול גוף שהסיבה היחידה שאתה מצלם את אשתו היא המצלמה הרפלקסית שהיא מחזיקה…).

לאחר כל ההסברים הארוכים הללו אתם וודאי שואלים את עצמכם מה העליתי בחכתי. ובכן לפחות לפי המדגם הלא מייצג שלי, בברצלונה 2010 שולטת ללא עוררין חברת קנון. מרבית המצלמות הרפלקסיות בהן נתקלנו שייכות לחברה ובאופן לא מפתיע אולי, רובן היו מדגמי הכניסה ועשו שימוש בעדשות קיט (לרוב 18-55 מ"מ). בנוסף נצפו כמובן גם דגמים מתקדמים יותר (7D ו-5D) אך היו אלו מקרים בודדים בלבד. ניקון הייתה החברה השנייה הנפוצה ביותר בברצלונה כשהיא מובילה עם דגם ה-D90 אשר היה ככל הנראה הדגם הבודד הנפוץ ביותר בברצלונה. שאר החברות נמצאו בעיר במספרים קטנים בהרבה. סוני ובעקבותיה אולימפוס צולמו מספר פעמים ומלבד G1\GH1 אדומה אחת לא היה לחברת פנסוניק ייצוג הולם. ההפתעה השלילית של הטיול הייתה ללא ספק חברת פנטקס אשר שתי מצלמות בלבד שלה נקרו בדרכי (אחת הייתה ככול הנראה K7).

אם נעזוב לרגע את היצרניות הגדולות ונעבור למעט אקזוטיקה, המצלמה המעניינת ביותר בה נתקלתי הייתה ללא ספק MAMIYA C33 אנלוגית במצב נפלא משנת 1967 (הצלם היה חביב מספיק בשביל לחלוק עימי מעט פרטים ולאפשר לי מספר צילומי תקריב). פרט לממיה זוהו וצולמו עוד מספר מצלמות אנלוגיות מה שמוכיח כנראה שמוקדם עדיין להספיד לחלוטין את הפילם.

מעבר לממצאים היבשים ישנו פרט דמוגרפי אותו מצאתי מעניין במיוחד. הדומיננטיות הגבוהה של קנון באה לידי ביטוי בעיקר אצל צלמים בעלי חזות אירופאית (צרפתים, ספרדים, גרמנים וכו'). דווקא צלמים בריטים בהם נתקלתי (אחד מהם נאות לספר לי היכן ניתן למצוא WIFI שמיש – משימה לא פשוטה בעליל בברצלונה) העדיפו כך נראה את חברת ניקון (אם כי ההכללה אינה גורפת). החתך הדמוגרפי היחיד בו ההתנסות בברצלונה לימדה אותי על מגמה ברורה קשור בבעלי מצלמות בעלי חזות אסיתית (יפנים, סינים, קוראנים וכו'). מבין עשרות התיירים מהמזרח אשר הסתובבו בברצלונה עם מצלמות רפלקסיות, אחת בלבד נשאה מצלמה של חברת קנון. כל השאר נשאו דגמים כאלו ואחרים של ניקון (חלקם נשאו מצלמות ועדשות מהסדרות היקרות יותר של החברה).

מה ניתן ללמוד אם כן מהסטטיסטיקה הלא ממצא שלפנינו? פרט לעובדה הידועה בדבר הגידול שחל לאחרונה במכירת מצלמות רפלקסיות, העניין המרכזי קשור ככל הנראה בשיווק. בעוד שבאירופה לחברת קנון הצלחה שיווקית גדולה יחסית, באנגליה ובאסיה (ובעיקר ביפן) השיווק של חברת ניקון קוצר כנראה הצלחות ונתח שוק.

לסיום, אני נדבקתי בחיידק צילום המצלמות, לא מדובר בתחביב המתאים לכל אחד, אבל אם הריגוש שבצילום מצלמה נדירה "בטבע" מדבר אליכם זכרו זאת בפעם הבאה שאתם נוסעים לטיול לאתר תיירותי גדול וספרו לנו מה העלתם בחכתכם.

כמה דוגמאות (לא ממצות) של מצלמות מברצלונה (שמות התמונות ממוספרים בכדי להקל על הזיהוי וההתייחסות):

[mega_gallery]

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מגזין

4 תגובות

  1. adirhan

    01/10/2010 ב 10:36 PM

    שמע, זה ממש מדבק… לא ברור לי למה, אבל מצאתי את עצמי מחייך מול התמונות שצילמת. יש בזה משהו ממכר…

    אהבתי.

    השב

  2. עידו גנוט

    02/10/2010 ב 10:53 AM

    🙂 תודה רבה – זאת חוויה מאד נחמדה – כמובן רצוי שהיא לא תגרום לך לבזבז את כל הטיול בחיפוש מצלמות אבל אם אתה בעיר גדולה וזוגתך החליטה לבלות את הבוקר בקניות ואתה קצת משועמם זאת דרך לא רעה להעביר את הזמן.

    השב

  3. רוס

    12/02/2011 ב 3:34 PM

    יצא סט תמונות מעניין,
    התמונה שמאוד סיקרמה אותי הייתה תמונה מס:7 ראיתי שמודבר בקנון אך לא זיהיתי את המצלמה והעדשה נראתה מוזרה מאוד, יש למישהוא מושג במה מדובר?

    השב

  4. עידו גנוט

    12/02/2011 ב 4:33 PM

    מדובר על קנון אנלוגית ישנה EOS 500. העדשה היא TAMRON ישנה – אני לא סגור על הטווח המדוייק אבל הוא מסתיים ב-80 מ"מ.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *