ראשי מגזין ניקון D800 מול הסלבלד – קרב במשקל כבד

ניקון D800 מול הסלבלד – קרב במשקל כבד

8
0

אחד על אחד – ניקון D800 החדשה מול ה-Hasselblad H4D-40. את המבחן הזה יזמה חנות צילום קנדית מפורסמת אשר בחרה בשני צלמי פרסום וותיקים העובדים באופן קבוע עם מצלמות פורמט בינוני של הסלבלד וסיפקה להם D800 ליום צילום ועבודה על הסט – התוצאות בהחלט מפתיעות.

עם הכרזתה של הניקון D800 עם חיישן 36 מגה פיקסל טענו רבים (ובמידה מסויימת אולי גם ניקון עצמה) כי מדובר במצלמה המהווה תחרות למצלמות הפורמט הבינוני "הבסיסיות" (עד כ-40 מגה פיקסל). אלא שמצלמה היא כידוע הרבה יותר מסך כל הפיקסלים שלה וישנם שיקולים רבים בעבודתם של צלמים מקצועיים עם ציוד. חלק מהם אובייקטיביים לחלוטין, חלק נוטים לנבוע מהעדפה אישית וחלק משיקולים אחרים למדי כפי שנראה מייד.

"The Camera Store" היא חנות צילום קנדית וותיקה ומוכרת אשר פרויקטים שלה כיכבו כאן באתר לא אחת (מספיק אם נזכיר את "מלחמות הצלמים" הקומי אותו פרסמנו כאן בשנה שעברה) והיא אגב הייתה גם החנות הנבחרת שלנו לבדיקת התמחור בקנדה ב"מדד הביג מק למצלמות" אותו פרסמנו בחודש שעבר.

נציג החנות הצטרף ליום צילום של זוג הצלמים Dale Roth ו-Michele Ramberg ובחן יחד איתם תמונות אשר צולמו על הסט עם שתי המצלמות.

הסרטון המלא – D800 והסלבלד – מי עדיפה לצלם הסטודיו המקצועי?

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=9UBTE4xpvpk[/youtube]

אם צלחתם את ההפקה כולה – מה השורה התחתונה? הינה כמה נקודות שהועלו על ידי זוג הצלמים מעבודה עם ה-D800 ובחינה של התמונות שלה לעומת אלו של ההסלבד:

  • בשלב זה ה-D800 איננה מתפקדת בעבודה רציפה כשהיא מחוברת למחשב (Tethered) – צורת העבודה המקובלת של חלק גדול מצלמי הסטודיו המקצועיים העובדים בתחום הפרסום.
  • ההבדל ברזולוציה לטובת ההסלבלד די שולי (40 מגה פיקסל לעומת 36 לא מאד מורגש כצפוי).
  • גווי עור – להסלבד יש יתרון ברור למדי בתחום גווני העור על פני הניקון.
  • רגישות: אין ממש תחרות – לחיישן הסוני של ניקון יתרון עצום על פני כל מצלמות הפורמט הבינוני (400 ISO בהסלבלד מקביל פחות או יותר ל-3200 ISO בניקון על פי הבדיקה).
  • טווח דינאמי: ניקון לא ממש יכולה להתחרות בתחום ה-highlights אבל בכהים התחרות קרובה מאד אם יתרון אפשרי קל לניקון.
  • עומק שדה: למרות החיישן הגדול יותר של ההסלבלד, לניקון היצע עדשות מהירות יותר המספקות עומק שדה דומה מאד.
  • ולסיום, מסקנה מתחייבת מהסרטון: הפעלת ציוד סאונד על סט היא עסק מסוכן (ראה דקה 7:30+ בסרטון).

אגב מעניין לשים לב שלנושא אחד החשוב ללא מעט צלמי פרסום (ואופנה) לא הוקדש מקום בסרטון – Moire. אנו ניגע בנושא זה בהקשר ל-D800 בידיעה נפרדת בתקופה הקרובה.

בגדול לא נראה שצלמי פרסום מקצועיים כמו רות ורומברג יעברו בקרוב לצלם באופן בלעדי עם ניקון. שגרת העבודה (ה-workflow) פשוט תלויה יותר מידי במה שהפורמט הבינוני מאפשר כבר זמן רב. בנוסף לקראת סיום הסרטון הסביר רמברג באופן גלוי ובפתיחות שלא רבים היו מספקים, כי צלמים מקצועיים כמותם פשוט לא יכולים להגיע ולעבוד על סט עם ציוד של ניקון או קנון הזהה לזה של צלמים "מקצועיים פחות" (או סתם עובדים מצוות ההפקה) – בתחום הפרסום גם הנראות משחקת כנראה תפקיד.

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מגזין

8 תגובות

  1. methalla

    22/04/2012 ב 4:17 PM

    כנראה לתחום הספיציפי זה עניין של סטטוס ויוקרה מצדם של ההסלים…
    למרות שאני לא ניקוניסט, אך צריך שיפוט בנוי על עלות ותועלת.

    השב

  2. טל ניניו

    22/04/2012 ב 4:56 PM

    התעלמו יפה מהאברציות של הניקון…
    ובכל זאת, במחיר הזה, הפגנת יכולת מרשימה של הדי 800.

    השב

  3. עידו גנוט

    22/04/2012 ב 5:05 PM

    טל – אתה מדבר על אברציות הקשורות לחיישן או לעדשות (מה שאני בדרך כלל מכיר ומן הסתם משתנה מעדשה לעדשה – והרי לניקון לא מעט עדשות מאד איכותיות).

    השב

  4. Giora

    22/04/2012 ב 6:33 PM

    שיכנעו אותי! מוותר על קנית הסלבלד…

    השב

  5. kalanit

    23/04/2012 ב 7:03 PM

    מה שראיתי והבנתי בצוראה מסויימת הD800 יותר טובה ובצורה מסויימת H40 יותר טובה אבל בסוף בשיחה הבנתי שרק בגלל היוקרה של האסנבלייט ומחירה שעולה פי 8 הם בחרו בה הם לא משלמים מכיסם והמינוס הגדול ביותר שגם העדשות שלה מאד יקרות ואתה לא מקבל את כולם המבחר מאד קטן

    השב

  6. גיל

    29/04/2012 ב 1:38 PM

    הזלבלד זה בעיקר אמצעי-שיווק של עדשות זייס, ורק לאחר מכן מצלמת אולפן שוודית. לא אתפלא אם יש בין שתי החברות אחזקה-הדדית של מניות – או אפילו יותר מכך.

    ניקון לעומתם, הם חברה שמתאמצת כבר 50 שנה ותמיד על גבול הסיכון הכלכלי, לפתח טכנולוגיות ומוצרים שיבדילו אותם צעד אחד קדימה מהמתחרים.

    אם הזלבלד זה ילד מפונק שקיבל ירושה מהסבתא וגם כל החברים שלו כמוהו, הרי שניקון הוא ילד-רחוב יתום, שנאלץ לפלס לעצמו פרנסה בקטטות ובעיסקאות אפלות בסימטאות חשוכות

    השב

  7. יואב

    31/05/2012 ב 9:15 AM

    גם בעבר לאחוז גדול של הצילומים הטכנים הספיק פורמט קטן.אך כאז גם היום, פורמט גדול מתבטא גם ברזולוציה גם בעומק גוונים וגם ב"לוק"בגלל עומק השדה וכו.
    בגלל שיטות העבודה החדשות רוב העבודות בארץ לא יכסו את ההוצאה.זיכרו שבעבר כל צלם פרסום החזיק סט למצלמה בינונית ולטכנית, העלויות היו גבוהות.
    אך מי שואל נהג מונית מדוע יש לו מרצדס?

    השב

  8. יורם פ.

    07/01/2013 ב 8:07 PM

    עצם ההשוואה/"תחרות" כשלעצמה בין שני הפורמטים מהווה בהחלט כבוד גדול לניקון בפורמנט ה"קטן". אלא, שלא מדברים כאן על שני הפרמטרים מהחשובים ביותר בהשוואות: כושר ההפרדה המדיד ותחושת החדות הסובייקטיבית. ב- 09:03 נראה די ברור בהשוואה שיש להסלבלד ייתרון מסוים אולי אף משמעותי. בכלל הדיון מוסט קצת לכיוון הטווח הדינמי וטווח הגוונים שיש לו אכן חשיבות רבה, אך בימנו די ניתן להתגבר עליו בעיבוד תמונה ב- RAW.
    ב- 11:04 נציג הניקון אומר שהתוצאות "מאוד דומות" אבל טועה ומטעה. יש הבדלים אפילו די משמעותיים – ההסלבלד נראה הרבה יותר חד וברור וטווח הגוונים בו יותר עשיר – ההבהקים פחות שרופים והצללים יותר כהים. אבל בינינו: כל ההשוואה הזו היא בלאו הכי מה שנקרא: "צרות של עשירים": שתי המצלמות ממש מצוינות! ויוציאו תוצאות מדהימות למרבית סוגי עבודות הצילום.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *