ראשי חדשות ראשוני: האסלבלד מודיעה על פיתוח מצלמת פורמט בינוני עם חיישן CMOS

ראשוני: האסלבלד מודיעה על פיתוח מצלמת פורמט בינוני עם חיישן CMOS

15
0

אנו שמחים להיות הראשונים לדווח כי חברת האסלבלד (Hasselblad) משבדיה חשפה היום כי היא עובדת על גרסה חדשה למצלמת הפורמט הבינוני שלה מסדרת ה-HD5 שתהיה לראשונה בעולם בעלת חיישן CMOS – הדבר יאפשר מגוון יכולות משופרות שלא נראו עד עתה במצלמות פורמט בינוני.

זה היה צפוי, ויחד עם זאת מעניין וחדשני – מצלמת הפורמט הבינוני הראשונה בעלת חיישן CMOS תהיה ה-H5D-50c מבית האסלבלד. בשלב זה Hasselblad מקמצת מאד בפרטים אודות הפיתוח החדש אשר צפוי להיות מוכרז באופן מלא רק במרץ 2014. יחד עם זאת כמה פרטים ניתן לדלות בכל זאת מן ההכרזה שקיבלנו לידינו.

בין השאר אפשר לצפות למהירות צילום גבוהה יותר, מהירות תריס ארוכה יותר ורגישות משופרת באופן משמעותי (מצלמות פורמט בינוני מוגבלות לרוב לרגישויות נמוכות בהרבה ממצלמות רפלקס מודרניות – לרוב סביב ISO 800-1600). בנוסף נראה שיפור ביכולות ה-Live-View אשר כיום הינן מוגבלות מאד (שחור לבן איטי יחסית).

אנו עסקנו לא מעט בשאלה מתי יגיעו חיישני CMOS לעולם הפורמט הבינוני אשר נשלט מאז ראשית ימיו על ידי חיישן CCD – להם מגבלות שונות בין השאר בצילום רצף וביכולות Live-View ווידאו וכמובן בנושא הרגישות . במהלך תערוכת פוטוקינה 2012 שאלנו את נציג חברת ליף שאלה ברוח דומה וכך גם את את חברת לייקה וכמובן את חברת Hasselblad עצמה. כל החברות הודו בפנינו אז כי נושא ה-CMOS הוא בהחלט התפתחות אפשרית בתחום הפורמט הבינוני אך אף חברה לא הייתה מוכנה להתחייב על תאריך בו נראה לראשונה מוצרים המבוססים על חיישני CMOS – כעת נראה שהמועד הגיע.

סדרת ה-HD5 – בקרוב עם חיישני CMOS

H5D-60-2

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב חדשות

15 תגובות

  1. יובל

    21/01/2014 ב 5:09 PM

    שאלת תם – סדרת הS החדשה של לייקה לא משתמשת גם בחיישני CMOS?

    השב

  2. עידו גנוט

    21/01/2014 ב 6:28 PM

    לא. CCD.

    השב

  3. אכילס

    21/01/2014 ב 6:35 PM

    חבל…
    אמנם החיישן החדש יאפשר יותר גמישות ויכולות כי הוא דורש הרבה פחות כוח עיבוד.
    אולם החיישן הקודם מדוייק יותר למרות מגבלותיו
    (ע״ע לייקה M9 בהשוואה ללייקה M).

    השב

  4. אדי

    21/01/2014 ב 6:35 PM

    כדאי לזכור גם, שחיישני הצילום הכי חדישים לטלסקופים באסטרונומיה, ואלה חיישני צילום רגישים במיוחד לאור חלש עם נתוני רעש סופר-נמוכים uעם מחיר ממוצע של 18 אלף דולר לחיישן של 16 מגה פיקסל (בסביבות אלף דולר למגה-פיקסל) – הם כולם חיישני CCD מקוררים בגאז-נוזלי או עם משטחי Peltier

    השב

  5. עידו גנוט

    21/01/2014 ב 7:24 PM

    כל עוד אין פרטים מדוייקים על החיישן והוא לא נבדק על ידי אף אחד כל הדיון הזה באויר.

    השב

  6. אכילס

    21/01/2014 ב 7:50 PM

    למה באוויר?
    התהליך הוא די ברור והתרחש אצל כל החברות שעברו מחיישני CCD ל CMOs.

    העיקרון הוא בתהליך החישוב והעיבוד שמבצע המחשב. חיישן CMOS דורש הרבה פחות יכולות עיבוד, מה שמאפשר למפתחים להפנות יותר משאבים לשיפור ופיתוח פיצ׳רים אחרים דוגמת, וידאו, רגישות משופרת, יותר פיסקלים, הגדלת טווח של מהירות תריס וגם live view. אולם החישוב הוא פחות מדוייק, אואם לתאר זאת על דרך הדימוי, ״לעגל בפינות״.

    לדעתי מי שמצלם בהסלבלד פחות נדרש לפיצרים הללו. וידאו וטווח רגישות גבוה יותר הם אולי פיצרים שמתקבלים בברכה אצל חובבים, אבל צלם מקצועי שנעזר בגופי תאורה חיצוניים לא זקוק להם כלל וכלל.

    אותו הדבר, כפי שאדי ציין, חיישני הצילום הרגישים ביותר (טלסקופים) עדיין משתמשים ב CCD, עובדה המדברת בעד עצמה.

    השב

  7. אדי

    21/01/2014 ב 8:09 PM

    אכילס, על מה ולמה CMOS דורש פחות משאבי עיבוד ? כל פיקסל בודד מכל סוג של חיישן נותן למעבד פלט של מילה בינארית אחת מכל צבע יסוד.

    ההבדל הפוטואלקטרי בין CMOS לבין CCD הוא רק זה ש CMOS דורש פחות זרם או מתח להגברת האות שמתקבל, כלומר CMOS הוא צרכן יותר יעיל של הזנה חשמלית של כוח הפעלה – הוא צורך פחות חשמל.

    השב

  8. עידו גנוט

    21/01/2014 ב 8:44 PM

    זה נכון שעד היום צלמי MF השתמשו כמעט תמיד בתאורה – אבל לטעמי זה לא פחות אילוץ של הרגישות הגרועה של המצלמות מאשר שיטת עבודה (עם השנים זה מן הסתם השתרש והם התרגלו) אבל בתכלס אין סיבה שלא תהיה לך מצלמה בסגנון D800 עם חיישן של MF – אתה תוכל לצלם איתה בכל סיטואציה בפנים או בחוץ, יהיה לך LV נורמאלי ואולי גם וידאו אם ממש תצטרך. MF הגיע עד עתה עם הרבה מאד חסרונות (מלבד המחיר הגבוה) שהפכו אותו ללא רלוונטי להרבה מאד צלמים. אם הבעיות האלו יעלמו וניתן יהיה להוריד במידה מסוימת גם מהמחיר (שכבר אגב ירד בשנים האחרונות) יכול להיות שה-MF יתרחב לקהלים (מעט) יותר רחבים.

    ועם קשר – גם בקנון וניקון מאד מתעניינים בתחום בתקופה האחרונה וכבר דיברנו על זה כאן יותר מפעם אחת – נראה מה יהיה בפוטוקינה.

    השב

  9. אדי

    21/01/2014 ב 10:20 PM

    נראה לי שהשורה העסקית התחתונה מכל הסאגה הזאת היא "רזולוציה גבוהה עם רעש נמוך", ולא פורמט חיישנים קטן או גדול, וככל שיגיעו לעשרות מגה-פיקסל ברמת רעש נמוכה, על חיישן קטן ככל שייתאפשר, כך יהיה למערכת כזו ייתרון-יחסי אופטי מבחינת טווח ומהירות העדשות, יחד עם ייתרון-יחסי מבחינת גודל ומשקל הציוד וכדומה (לא בהכרח זול יותר).

    המפתח לזינוק כזה הוא בפירוש מציאת החיישן הקטן ביותר שיכול להגיע לרזולוציה גבוהה עם רעש נמוך.

    השב

  10. אדי

    21/01/2014 ב 11:45 PM

    ובהמשך לטיעון הזה, ייתכן מאד, שכיום, בטכנולוגיה הנוכחית, החיישן הקטן ביותר האפשרי כדי לשלב רזולוציה של עשרות מגה-פיקסל עם רעש נמוך הוא FF (או FX) – כמו שהניקון D800 בהחלט מדגימה שאפשרי.

    מהשוואות קודמות שכבר נעשו בין הסלבלד לניקון ניכר שצריך אקרובטיקה של ממש כדי להבחין בהבדלי איכות ביניהם, ולעומת זאת הייתרונות היחסיים של הניקון מול ההאסלבלד מבחינת טווח ומהירות עדשות, וגודל ומשקל של הציוד – לא מותירים הרבה מקום לויכוח

    השב

  11. אכילס

    22/01/2014 ב 12:07 AM

    אדי, לא הפיסקלים של החיישן הם העיקר אלו כיצד המעבד קורא את האינפורמציה מהחיישן ומתרגם אותה לאלגוריתם.
    בחיישן CCD החישוב לרוב על בסיס integer כלומר 98.9999999 + 1.11111111 = 10.0000000
    בחיישן CMOS החישוב בשפה של מחשב היא הרבה יותר פשוטה ונראית כך: 5+8+7+… = 10000000
    (למחשב הרבה יותר קל לחבר מיליוני מספרים בודדים ללא שבר עשרוני מאשר חיבור של שני מספרים עם תשע יחדות של שבר עשרוני (000000000.) – מה שדורש הרבה יותר כוח חישוב.

    הפתרון של דור מעבדי CMOS הנוכחי הוא בהחלט יותר אלגנטי לרוב השימושים אולם המציאות מוכיחה שהיכן שצריך דיוק אזי, זה דומה ״לעיגול של הפינות״. מכאן שבמקרים בהן הדיוק של צבע מאד חשוב מומלץ תמיד להשתמש ב CCD.

    השב

  12. שחר

    22/01/2014 ב 10:57 AM

    ההבדלים בין CCD ל CMOS ממש שונים ממה שאתם מדברים כאן.
    ה CCD שקט יותר מבחינת רעש מרחבי.
    ה CMOS-ים של היום שקטין יותר מבחינת רעש זמני.
    בעיבוד לא מסובך במיוחד מורידים את הרעש המרחבי של ה CMOS וכך ניתן לקבל ביצועים טובים משל ה CCD.
    כמובן תמיד יש תחרות ויוצאים גם CCD שקטים זמנית.

    בנוסף יש הרבה הבדלים נוספים ביניהם: קרופ פקטור (שנפתר בסנסורים קטנים על ידי הארה אחורית), תחום דינאמי (בגלל מבנה קבל שונה), קרוס טוקין (בגלל מבנה פיקסל שונה) וגם מהירות (בגלל מבנה קריאה שונה).

    ממה שאני מבין, ההבדל בעיבוד כנראה הוא הפריט הפחות רלוונטי אלא אם הבהעיה היא שבגלל שיתת היצור השונה ביניהם ב CMOS ה ROIC (מעבד האות) יכול לשבת על אותו סיליקון של הגלאי וככה להיות מחובר "בתוך הציפ" במקום בחוטים המאיתים את קצב התקשורת.

    השב

  13. אדי

    22/01/2014 ב 7:43 PM

    אכילס,

    עיבוד בינארי של שבר עשרוני הוא בדיוק באותה מהירות ובאותם אמצעי ALU כמו עיבוד של אינטגר באותו אורך מילה, למעט מיקום הנקודה הצפה, כלומר, ה ALU מתייחס לשבר בדיוק כמו לאינטגר עם מספר זהה של ספרות, תוך השלמת החישוב לגבי מיקום הנקודה הצפה

    שחר,

    "רעש מרחבי" או "רעש זמני" – רעש הוא פונקציה של הגבר האות (Gain) ולא של המרה פוטואלקטרית על משטח התא. לא החיישן מייצר את הרעש אלא ההגבר. מדובר על היחס בין עוצמת פלט החיישן, לבין עוצמת ההגבר הנדרשת כדי להביא את עוצמת האות לתחום הנומינלי לעיבוד

    "קרופ-פקטור", "תחום דינמי" (ריצפת ותיקרת ההגבר), "קרוס טוקינג" (זליגת זרם בהשראה בין מוליכים) – מה זה שייך להבדל בין CCD ל CMOS – למה סתם לזרוק מונחים לדיון בלי שום קשר רלוונטי ?

    האפשרות להוסיף מעבד על החיישן ב"און-צ'יפ" הוא לא מיוחדת ל CCD, אלא כדי למנוע הגדלת הקיבול במוליכים – זה נכון ל CCD ול CMOS באותה מידה

    ובכלל, מהירות תעבורה של אותות אלקטרוניים דרך מוליך היא קרובה למהירות האור. אין שום הבדל מעשי במהירות התעבורה של אותות בין כמה מיקרומטר לבין כמה מטר

    השב

  14. דני רבינר

    23/01/2014 ב 9:32 PM

    שחר, מה זה "קרופ פקטור (שנפתר בסנסורים קטנים על ידי הארה אחורית)"

    איך בדיוק פותרים קרופ-פקטור בעזרת תאורה אחורית?

    השטויות שאפשר לקרוא כאן לפעמים מגיעה לשיאים שקשה להאמין

    השב

  15. אדי

    24/01/2014 ב 3:45 AM

    דני רבינר,

    כבר התייחסתי לזה

    אין צורך להתנפל על הכותב

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *