ראשי חדשות הכרזות מוצרים הוכרזה: ZEISS Otus 1.4/55 – רמה חדשה של חדות

הוכרזה: ZEISS Otus 1.4/55 – רמה חדשה של חדות

8
0

מוקדם יותר היום הכריזה חברת זייס (צייס) על עדשת ה-Otus 1.4/55 – עדשה מהירה מתכנון חדשני לחלוטין אשר אמורה לספק חדות גבוהה במיוחד בצמצם פתוח עבור מצלמות דיגיטליות בעלות רזולוציה גבוהה במיוחד.

את עדשת ה-55 מ”מ החדשה פגשנו בשנה שעברה בתערוכת פוטוקינה. אז היה מדובר באב-טיפוס בלבד. העיצוב החדשני (השונה כל כך מזה אשר נהוג בחברת זייס מזה שנים) תפס את עיננו מן השנייה הראשונה. במיוחד הפתיע אותנו לראות שמדובר בעדשה כה גדולה ומסיבית – לא טיפוסי בדרך כלל לעדשות 50 מ”מ אשר להן באופן היסטורי תכנון אופטי פשוט יחסית ולרוב גם אינן גדולות או כבדות במיוחד.

כאשר שאלנו את נציג החברה בראיון לפשר העדשה הוא הסביר לנו כי מדובר בתכנון אופטי חדש לגמרי. בזייס נוהגים לתת לעדשות שמות על שם התיכנונים האופטיים של העדשה – תיכנונים הקיימים מזה עשרות רבות של שנים דוגמת Planar, Sonnar, Distagon – במקרה זה מדובר בשם חדש לגמרי לתכנון חדש של זייס – Otus (על שם דורס לילה בעל ראיה טובה במיוחד). בזייס מבהירים כי מדובר בעדשה ראשונה מתוך סדרה חדשה לגמרי של עדשות באורכי מוקד שונים הצפויה בשנים הקרובות.

עיצוב חללי לסדרת ה-Otus

Otus 1.455 background

אבל מה עומד בפועל מאחורי השם החדש והסדרה החדשה – בזייס מסבירים כי מדובר בפעם הראשונה בו הצליחו לעדשות שימוש בתכנון אופטי מסוג Distagon המקובל בעיקר בעדשות רחבות עבור עדשת נורמל (55 מ”מ במקרה זה). המטרה של זייס הייתה לספק חדות גבוהה מאד על פני כל הפריים (בין השאר הודות לאלמנט קדמי גדול במיוחד – לעדשה פילטר 77 מ”מ – לאב הטיפוס אגב היה פילטר 82 מ”מ גדול עוד יותר אך נראה שהחברה ריסנה מעט את המהנדסים בנקודה זו) עם מינימום של עיוותים אופטיים מכל הסוגים (תכנונים אופטיים תמיד מהווים פשרה מסויימת בין תכונות שונות וככל שנוטים לשפר תכונה מסויימת כך תכונות אחרות נפגעות). בזייס מסבירים גם כי היתרון העיקרון של העדשה יגיע בצילומי לילה עם מקורות אור שונים.

קצת פרטים על העדשה עצמה – כמו כל עדשות זייס (שאינן עבור סוני/מצלמות חסרות מראה) גם העדשה הנוכחית היא ידנית בלבד עבור מצלמות קנון או ניקון. היא מכסה חיישן Full Frame ולה מבנה אופטי בעל 12 אלמנטים ו-10 קבוצות. מרחק הפוקוס המינימאלי שלה עומד על 50 ס”מ ומשקלה עומד על סביב 1 ק”ג. לעדשה מבנה מתכת חדש לגמרי (עם טבעת עם ציפוי גומי חלק כמותו לא ראינו עדיין בעדשות של אף חברה) וגם הצד המכאני זכה לעבודה משמעותית לדברי החברה.

כעדשת על מקצועית ה-ZEISS Otus 1.4/55 נושאת עימה תג מחיר גבוה – 4000 דולר כפי שנמסר לנו הבוקר מפי חברת ABS – יבואנית Zeiss לישראל.

בהזדמנות חגיגית זאת בחרנו גם לשנות באופן רשמי את שמה של חברת קרל זייס ל”זייס” בלבד בעמוד המפרטים שלנו (מהלך אותו ביצעה החברה ממש לא מזמן) ואתם מוזמנים לסקור את כל עדשות החברה בעמוד המפרטים המוקדש לה.

ללא ה-Hood – אלמנט קדמי גדול במיוחד

Otus 1.455

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב הכרזות מוצרים

8 תגובות

  1. Avatar

    אדי

    07/10/2013 ב 6:28 PM

    ציפוי גומי חלק לידית הפוקוס היה נהוג בעדשות Vivitar בשנות השמונים, ובעדשות טלה, גם Hood מובנה בעדשה, כזה שנשלף קדימה או מוחזר למקומו, אך בכל מקרה הוא חלק מגוף העדשה ואין אפשרות לפרק אותו.

    העדשה הזו הולכת להיות שוס היסטרי, אם מחירה יהיה מתחת לאלפיים דולר, כי היא הספיקה לצבור בשנה האחרונה מין הילה של Relic נחשק, ויש אינספור שאלות בפורומים שונים מתי ובכמה היא תהיה להשגה.

    אין ספק שההסבר וההדגמות של דר. יוברט נאסה ביוטיוב תרמו לא-מעט להיסטריה:
    https://www.youtube.com/watch?v=8mEj6CqZWMk

    השב

  2. Avatar

    אכילס

    07/10/2013 ב 7:41 PM

    המגן שמש דווקא כן נשלף. כתוב במפרט הטכני שמשקל העדשה ללא המגן שמש הנו 970 גר’ בעוד שעם המגן המשקל הנו 1040 גר’.

    אפשר להשוות את העדשה הזו ללייקה סומיקרון החדשה שעולה $7,350. היתרון של הלייקה הוא במשקלה ומימדיה בעוד שאצל הזייס הוא היתרון מצוי בצמצם וכמובן גם במחירה.

    ואכן האדון ארווין פוט, האורים ותומים של לייקה, היה אחד מבני המזל לבחון את שתי העדשות הנ”ל ולקבוע מסקנות. ראה: https://www.imx.nl/photo/leica/apo-summicron-m-250-mm-asph.html

    השב

  3. Avatar

    עידו גנוט

    07/10/2013 ב 8:34 PM

    מחירה של העדשה כפי שכתבנו 4000 דולר – לא קל לעיכול עבור חלק ניכר מן הצלמים אבל אני מניח שיהיו צלמים מקצועיים שיוכלו להצדיק רכישה שלה.

    רואים בתמונות שה-HOOD נשלף לא ברור למה יש בכלל דיון על כך.

    השב

  4. Avatar

    אדי

    07/10/2013 ב 8:49 PM

    אכילס,
    שים לב לשפיץ באיזור ה 10 מ”מ ממרכז הבבואה, כפי שהוא משתקף ב MTF הסגיטאלי של עדשת הדיסטגון : זה אומר שמרכז הבבואה “רך” יותר מהשוליים באמצע שבו הקונטרסט גובר, ומשם הלאה, הוא שוב “מתרכך” לכיוון השוליים.

    האפקט אמנם חלש ב 10 קוים למ”מ, אבל הוא מתגבר באיזור ה 20, והוא בעוצמה מירבית של 30 אחוז טרנסמיסיה (מ 80 אחוז במרכז עד 50 אחוז בשוליים שזה הרבה). היות ורוב העדשות נבחנות בממוצע של 30 קוים למ”מ, אי אפשר להתעלם מנקודת התורפה הזו.

    כמובן לא צריך להיכנס לסרטים בעניין הזה, אנחנו מדברים על העילית שבעילית, ובהשוואה לרוב העדשות המסחריות כיום, הנתון הזה הוא די זניח.

    השב

  5. Avatar

    אדי

    07/10/2013 ב 8:53 PM

    לא אמרתי שהמגן של האוטוס לא נשלף, פשוט ציינתי ששני הפיצ’רים, הידית מגומי חלק, והמגן הנשלף, כבר הופיעו בשנות השמונים.

    השב

  6. Avatar

    עידו גנוט

    07/10/2013 ב 9:38 PM

    אולי לא התנסחתי נכון – המגן שמש לא “נשלף” הוא מתנתק – כמו בכל עדשה כמעט.

    לגבי הגומי – אתה מכיר הרבה יותר עדשות היסטוריות ממני – לי זה חדש העיצוב הזה (ב-20 שנה האחרונות לדעתי לא יוצרו עדשות כאלו) – צריך לנסות ולראות כמה זה נוח בפועל.

    השב

  7. Avatar

    אדי

    07/10/2013 ב 10:09 PM

    יש לי עדשה של קוסינה עם ידית מגומי חלק. בהתחלה זה נוח אבל תוך שנה שנתיים הגומי מתחיל לאבד את החיספוס שלו והופך להיות יותר חלק.

    הפיתרון שלי היה למרוח על הגומי ואקס מיקרו-קריסטלין (מין סוג מתייבש של פוליאתילן) כדי להחזיר את כושר ההיצמדות של הגומי.

    מגן שמש נשלף משנות השמונים הוא חלק בלתי נפרד מהגוף העדשה ואין אפשרות לפרק אותו בלי לפרק את העדשה. שי לט שתי פוזיציות קדמית, להגנה משמש ישירה, ואחורית, כדי להרכיב או להסיר פילטרים מחזית העדשה.

    השב

  8. Avatar

    אכילס

    07/10/2013 ב 10:45 PM

    ישנם ניואנסים במדידה של גרף MTF כאשר לוקחים בחשבון סטיית פוקוס קלה ו/או field curvature. ברגע שהנך מודע לכך אפשר למקם את אזור הפוקוס בנקודה האופטימלית (שלא בהכרח על נושא הפוקוס עצמו – במקרה של גרף סגיטאלי ) ולקבל תוצאות חדות בעיגול הפוקוס העיקרי.

    במקרה דנן עם הגרף של הזייס נוכל לפתור את הבעיה במידה ונמקם את הפוקוס ‘טיפה’ לפני נושא הפוקוס העיקרי ולהשיג תוצאות חדות לכל אורך האזור שבפוקוס.

    במילים אחרות, הגרף אמנם מצביע על קושי מסוים אבל מעשית, הוא בהחלט ניתן לפתרון.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *