מהי הדפסה ארכיונית?

כמעט כל צלם המוכר תמונות נתקל פה ושם במושגים “הדפסה ארכיונית” או “נייר ארכיוני”. במקומות מסוימים מוסיפים להדפס “תעודת מקוריות” ובה נכתב בין השאר המונח: “הדפס ארכיוני”.

הדרישה אצל אספנים, מוזיאונים וגלריות כיום היא להדפסים “ארכיוניים”. במהלך השנים חקרתי את נושא ה”ארכיוניות” של ההדפסים ובטור הנוכחי אפרט בקצרה על מושג ערטילאי זה.

למה קשה להגדיר הדפס ארכיוני? למעשה המושג “ארכיוני” כלל אינו קשור לצילום עצמו, אלא למצב האחסון של האובייקט (או התמונה). במובן זה כל הדפס אותו נאחסן בארכיון ייקרא הדפס “ארכיוני”.

כמעט כל הדפס אפילו עמוד של עיתון ישמור על הצבעים לתקופה ארוכה באחסון נכון. כל ההגדרות אותן תוכלו למצוא באתרי האינטרנט של החברות השונות המבטיחות אי דהיית צבעים לעד 150 שנה ויותר אינן מתייחסות להדפסה מוצגת אלא לאורך חייו של הדיו על נייר מסוים הנשמר בתנאי מעבדה מבוקרים.

לדוגמא: גם אם תדפיסו תמונה על מדפסת HP Z3200 שהדיו שלה אמור (לטענת היצרן) להחזיק מעל 200 שנה, הבדיקות אותן מבצע היצרן נעשות תמיד לגבי נייר מסוים המאוחסן באלבום ארכיוני מיוחד השומר על טמפרטורה, לחות וכו’. כל שינוי שתעשו בצורת האחסון (או התצוגה) הנ”ל צפוי לשנות בצורה מהותית את אורך החיים שלה.

דוגמא לתעודת מקוריות תמונה

חברות חיצוניות המבצעות בדיקות עמידות להדפסים כמו לדוגמא Wilhelm Imaging Research מתייחסות בבדיקות המקיפות שלהן לכל קשת הפרמטרים של ההדפסה ובניהם: סוג המדפסת, סוג הנייר, פרופיל הצבע בו הודפסה התמונה, סט הדיו בו נעשה שימוש וכמובן תנאי האחסנה (או התצוגה) הכוללים טמפרטורה, לחות, תאורה ועוד. הבדיקות עצמן מבוצעות על ידי הדפסה של מספר טבלאות צבע ומדידה לאחר מספר תקופות (זאת אגב אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב בין יציאת מדפסת או נייר חדש לשוק ועד שמגיעות תוצאות המעבדה).

תוצאותיהן של המדידות מספקות נתונים לגבי אריכות ימים עבור שילוב הפרמטרים השונים תוך התמקדות במספר סוגים קבועים של תנאי שימור תמונה: ממוסגרת, ממוסגרת תחת זכוכית UV, ארוזה באלבום שימור, ושמורה במעטפה. חשוב לציין כי אף אחד מן המבדקים הנערכים לעמידות  של הניירות אינו מתייחס לנזקים פיזיים אלא להיבטים הכימיים  של הדיו והנייר (מכות, שריטות, רטיבות ועוד אינם ניתנים למדידה מספרית).

אז איך נדע מהו הדפס ארכיוני אמיתי? אין כיום הסכמה על הגדרה מקובלת בתחום אך אפשר לבחור להקביל בין “ארכיוניות” למשך ממוצע של חיי אדם (בין 75-100 שנה לערך). חשוב כי הצלם ידע לספק לרוכש הפוטנציאלי הסבר בסיסי לגבי המונח ארכיונית ולתת הערכה מקורבת למשך לאורך חיי התמונה בתנאים שונים בהתבסס על הפרמטרים בה הודפסה (סוג המדפסת, נייר, אופן השימור/אחסון וכו’), מידע אותו ניתן למצוא כאמור באתר של Wilhelm Imaging Research.

הנחיות לצלם המעוניין למכור את תמונותיו:

צרפו לתמונותיכם “תעודת מקוריות”. תעודה זו הופכת אט אט לדרישה בסיסית של אספנים, גלריות ומוזיאונים. בתעודה ציינו את הפרטים הבאים:

• סוג מדפסת בה הודפסה התמונה (שם החברה ודגם מדפסת).
• סוג נייר (שם חברה ודגם נייר).
• טכנולוגיית דיו (לדוגמא: Epson Ultrachrome HDR K3).
• המצע עליו יושבת התמונה (קאפה, פספרטו ודבקים בהם נעשה שימוש אם נעשה).

הנחיות עבור גלריות ואספנים:

אם פרטי ההדפסה אשר צוינו לעיל אינם מסופקים עם היצירה בקשו לקבלם על מנת שתוכלו לדעת  כי היצירה אותה רכשתם או שנמצאת ברשותכם תישמר בצורה אופטימאלית בהתאם לתנאי התצוגה/אחסון. הדבר אינו מורכב (טלפון אחד למדפיס או ללשכת ההדפסה של הצלם)  וזאת על מנת לשמר את ההשקעה שלכם לתקופה הארוכה  ביותר האפשרית.

הכותב: דרור גרנביץ, מנהל לשכת ההדפסה “הכל במסגרת“.

דרור גרנביץ

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?