ראשי הפורטרט – ראיון עם ראובן קפוצ’ינסקי

הפורטרט – ראיון עם ראובן קפוצ’ינסקי

18
0

ראשית הדרך

 

איך התחלת לצלם? ב-1968 בגיל 13 בא דודי לביקור מולדת מארה”ב והביא לי מתנה מצלמת פילם 6/6 עם תריס 1/60 אשר צילמה על פילם 12 תמונות. נסעתי עם הורי למקורות הירקון וצילמתי 12 תמונות, פיתחתי ולתדהמתי יצאו 12 תמונות טובות ומשם התחיל הרומן.

ואחרי זה? בתיכון היה לי בן כיתה בשם יורם בר סלע. היו לו בבית קערות מלאות בחומרים כימיים לפיתוח תמונות עם בקבוקים חומים בהם מפתחים. שנים אחר כך הבנתי שאתה חייב להכין כל יום מפתח חדש ולזרוק את הישן  – אבל בר סלע היה שומר אותם עד שהם היו כמעט שחורים, אין לי מושג איך קיבלנו בכלל תמונות, אבל קיבלנו משהו. והתגלית של תמונה על נייר שהיא לא קיימת ופתאום היא מתחילה לצוף הייתה הקסם הכי גדול שראיתי.

 

reuven self portrait

מה קרה ליורם בר סלע? הוא שהראה לי קסמים דווקא הפך לקוסם ולא צלם. היום הוא גם פרסומאי ואיש גרפיקה ועיצוב תעשייתי, איש אשכולות.

למה צילום? עבורי המצלמה היא המשך של הראיה האנושית ואיך שההוויה שלך מתקיימת מול העולם. אם אתה אדם שמתבונן כל הזמן טבעי שהמצלמה היא ה-extension של הראיה שלך.

האם צילום הוא קצת פסיכולוגיה? לא קצת הוא הרבה פסיכולוגיה.

מה הייתה המצלמה הראשונה שלך? Imperial. המצלמה השנייה הייתה קייב 4. קניתי אותה אצל מוטקה – חבר של אבא מהפלמ”ח. בדיעבד התברר שהוא גם דפק אותי כי המד אור לא ממש עבד והייתי צריך ללמוד לנחש לבד את החשיפות. הייתה לי טבלה בה היה רשום: שמש חזקה, אור מוצל, בתוך הבית, מחוץ לבית, ואני בלי מד אור ובלי מערכת דיגיטלית הייתי קולע בול בחצי סטופ.

 

 

אז אולי הוא עשה לך טובה? בדיעבד כן. “ממרומי גילי” אני יכול לומר לך שכמעט כל מי ש”דפק” אותי בחיים עשה לי בסופו של דבר טובה. בתיכון הייתי בא איתה ומצלם את התלמידים והמורים. היה לי מורה לספרות  בשם בן עמי פיינגולד, מבקר ידוע, איש מפורסם. הוא ניגש אלי יום אחד אחרי שצילמתי אותו במין התנשאות של מורה ושאל: “האם זה סוג המצלמות שהקווקזים בדרום רוסיה מצלמים שם את הבהמות שלהם” עניתי לו ללא היסוס “מר פיינגולד אני לא קווקזי, אבל אם מישהו כאן מרגיש כמו קווקזי ואם מישהו שאני מצלם מרגיש כמו בהמה זאת בעיה שלו”… חוצפן קטן הייתי.

מתי ידעת שזה מה שאתה רוצה לעשות? אני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות…

 

תקופת הלימודים

 

Farmer sicily

מה קרה איתך אחרי השירות הצבאי בנח”ל? רציתי ללמוד רפואה. הייתי צריך קצת לשפר את הבגרות ואז החלטתי ללכת ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. גרתי במעונות היה לי שם אפילו חדר חושך. אחרי שנה ניסיתי להתקבל לרפואה והייתי ברזרבה, אם היה נופל תלמיד אחד מהרשימה הייתי מתקבל לרפואה.

ואז לא היינו מדברים איתך? הייתם מדברים איתי אולי על רפואה, אני לא יודע. ואני זוכר שהייתי בדרך לאיזה מבחן ותפסתי את עצמי וחשבתי מה אני משוגע? אני רוצה להיות צלם, רוצה שהתחביב שלי יהפוך למקצוע! ונרשמתי למכללת הדסה והתחלתי ללמוד שם.

שאלתי אותך מתי ידעת שרצית להיות צלם, אולי זה הרגע? יכול להיות…כן. אבל מאד רציתי ללמוד רפואה.

רפואה? ולא הייתה לך בעיה עם לפתוח למישהו את הקרביים, כל ההתעסקות הזאת, אבל אולי בצילום זה דומה, בטח בצילום שלך? כן. כן. זה אולי לא רפואה בדיוק אבל סוג של כירורגיה.

נחזור להדסה? כן. רציתי ללמוד את הפרקטיקה אז הלכתי להדסה. הגעתי עם יותר ידע מאחרים. היה לי שם מורה – רוני דוד. לא בדיוק מורה, הוא היה עוזר הוראה. הוא ניסה ללמד אותנו להדפיס בשחור לבן. הוא היה מאד נונקונפורמיסט בשיטת ההדפסה שלו. לנייר היו דרגות בהירות מ-1-5, כמו היום בפוטושופ שיש קונטרסט. ניירות הצילום חולקו ל-5 דרגות שונות של קונטרסט ושיחקת בניהם. מפתח מדולל יותר מפתח פחות מדולל, פיתוח שלוש דקות במקום שתי דקות ואם עברת לארבע דקות היית מקבל “פוג” בתמונה. רוני דוד היה עושה כל מיני דברים משוגעים כמו לתת לנייר מכת “פוג”, כמו אור לבן. הוא היה יוצא מהחדר חושך לשנייה נותן לו מכת אור בחוץ. זה היה זה שורף אותו קצת והוריד את הקונטרסט.

 

 

Sicily 1
סיציליה – השור

ומה אז? יום אחד רוני דוד בא אלי ואמר לי בוא נדפיס, אני אראה לך איך עושים את זה. ואז הוא מדפיס – לא טוב. מדפיס שוב, לא טוב. כל החברה בכיתה הבינו מהר מאד שאם נשארים עם רוני לא נשארים לך ניירות. לנו הייתה הקצבה של 500 ניירות לשנה ואם נגמר לך לא היה יותר ולכן כולם עזבו אותו. אמרתי לו קח ‘תניירות’ שלי תעשה מה שאתה רוצה. אבל אם בסוף השנה אני לא יודע איך להדפיס אתה תקנה לי את כל הניירות בחזרה.

וזה קרה? בסוף השנה אני כבר עזרתי לכל תלמידי הכיתה בעצמי.

ובשנה שנייה? החלטתי שאני רוצה לקבל הכשרה מקיפה יותר ושאני רוצה לנסוע ללונדון. נסעתי לשם והתקבלתי לשני בתי ספר – הראשון London College of Printing (כיום London College of Communication) והשני Surrey Institute of Art & Design, University College (כיום Kent Institute of Art & Design). אלא שבנתיים התאהבתי בבחורה משנה א’ ואז התברר שאני נוסע לארבע שנים בלונדון ואז מה נעשה – ניפרד? אז שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא וגם ללמוד שם. דיברתי עם ראש המחלקה בלונדון. הם אמרו שפספסנו את ההרשמה אבל באופן חד פעמי הם יאפשרו לה. היא תפסה טיסה והתקבלה ל- Surrey אבל לא ללונדון.

ואז טסתם? לא בדיוק. באנו להוריה והסברנו שאנחנו רוצים לנסוע. אמא שלה אמרה מה השתגעתם (אבא שלה היה חבר כנסת) תיסעו ללונדון לארבע שנים בלי להתחתן? לא בא בחשבון. לקחתי את ידה ובסערת רגשות השתכרנו ואחרי בירה אחת לא ידעתי על מה אני מדבר ואמרתי יאללה נתחתן, וככה התחתנו ונסענו ללונדון.

ומה היה בלונדון? שם היה לי מורה, ראש המחלקה. כל צילום שחשבתי שיהיה טוב וחיכיתי לביקורת היה אומר לי הנ”ל – תגדיל. נדלקתי. האגו. המורה אומר לך תגדיל – הגדלתי. שבוע אחרי זה עוד פעם תגדיל – הגדלתי. בפעם השלישית שהוא אמר לי blow it up גם אני blew up. אמרתי לאשתי מתוקה שלי לא בשביל זה עזבתי את ישראל ואחרי שלושה חודשים חזרנו.

אחרי שחזרת מה קרה? חזרנו לישראל. התגרשנו. במקביל עשיתי את שנה ב’ שוב בהדסה. אני התלמיד היחידי אני חושב שעשה שוב את שנה ב’. לאחר גירושי רציתי קצת להתנקות וחלמתי לנסוע לאירופה אך הצעה שונה הובילה אותי לכיוון אחר.

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7
עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב 

18 תגובות

  1. Avatar

    מתי חלילי צלם משמר העמק

    20/04/2010 ב 7:23 PM

    כתבה מעולה אדם צלם מעניין לזכותו הכל פרי עמל כפיים,
    מתי חלילי, צלם ,משמר העמק.

    השב

  2. Avatar

    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    21/04/2010 ב 3:14 PM

    לפני היותו צלם ייחודי,חוויתי ומיוחד
    ראובן הוא בן אדם מקסים עם לב רחב
    אחלה כתבה..
    עדי (מאפרת)

    השב

  3. Avatar

    ערן ארדן

    21/04/2010 ב 5:17 PM

    כיף לקרוא, איש מדהים

    השב

  4. Avatar

    מברכת על האתר הנפלא

    21/04/2010 ב 5:51 PM

    כתבה איכותית ומעניינת!

    השב

  5. Avatar

    איתן יפו

    21/04/2010 ב 9:29 PM

    כתבה משובחת איש משובח וחבר יקר

    השב

  6. Avatar

    reuven kopitchinski

    22/04/2010 ב 8:38 AM

    i did not really expect this….wow!!!! what a good feeling to hear from all these wonderfull friends and people. warms my heart. thank u all for your kind words.

    השב

  7. Avatar

    תמי שפירא

    22/04/2010 ב 9:34 AM

    לא הייתי צריכה את הכתבה הזאת בכדי לדעת שהאיש גדול , צלם מחונן, איש טוב לב, ומצחיק בטרוף. אבל כל הכבוד.. אסיסטנטית

    השב

  8. Avatar

    אילנה בן דור

    22/04/2010 ב 11:52 AM

    הי ראובן,
    איזה כבוד זה שלמדנו יחד,ואיזה נחת זה לקרוא את מה שכתבת, לראות איך הסיפור שלך התגלגל, וכמה הוא מרתק.
    אני אעיד, שמהרגע הראשון היית צלם מושלם. המציאות רק איפשרה לזה להתגלות. עשה חייל! בהערכה ואהבה רבה, אילנה.

    השב

  9. Avatar

    Anat ECG

    23/04/2010 ב 10:25 AM

    ראובן איש שעובד מהלב ומצליח להגיע אל הלבבות. הכתבה מראה גם את ההבנה של קפוצ’ינסקי והניסיון הייחודי, שמאפשר לקסם לקרות.

    השב

  10. Avatar

    efrat

    25/04/2010 ב 3:00 PM

    הצלם הכי צבעוני ומוכשר, תענוג לעבוד איתו- בלי פוזה ואטיטיוד רק עם המון המון כשרון, חוש הומור והפרעות קשב.כתבה מקסימה ומעניינת נהניתי לקרוא אותה.

    השב

  11. Avatar

    אין על ראובן

    11/05/2010 ב 4:13 PM

    ראובן. אתה תותח על.

    השב

  12. Avatar

    שושנה ק.

    26/05/2010 ב 1:01 PM

    כתבה סוחפת, אתר מיוחד ומושקע. ותודה ליוסי קרמר שהפנה את תשומת הלב לאתר החדש הזה. בטוחה שאהיה מבקרת קבועה בו

    השב

  13. Avatar

    amosdor

    04/06/2010 ב 1:18 AM

    כתבה מעולה איש מעניין, מקצועי ואמן.

    השב

  14. Avatar

    יוסי סוויסה

    15/08/2010 ב 1:11 AM

    מה שלומך קפוצינסקי ומה שלום השריונר??

    השב

  15. Avatar

    natalieschor

    17/09/2010 ב 10:34 AM

    הראיון מעולה!!
    המראיין תותח, והמרואיין מרתק.
    כתבה בהחלט סוחפת 🙂

    השב

  16. Avatar

    kopitchinski

    20/12/2011 ב 7:22 PM

    תודה לכם יקירי על הפירגון!! צקים בדואר…..

    השב

  17. Avatar

    EladAckerman

    14/08/2012 ב 9:49 PM

    צלם פורטרטים ממעלה ראשונה. היה לי הכבוד להשתתף בסדנה שלו ולהצטלם. שאפו קפו.

    השב

  18. Avatar

    גבריאל צדקה

    28/01/2013 ב 9:25 PM

    צלם מספר 1

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *