רובנו כבני אדם, מעדיפים להיות בחברת אנשים. העיסוק העיקרי של המין האנושי הוא בעצמו, מעצם היות האדם ייצור חברתי. וכך גם אני. לכן היה לי העיסוק בצילום בני אדם חשוב, מעניין ומהנה יותר משאר תחומי הצילום. את החוויה החברתית, הסוציולוגית, האישית והבין-אישית שיש בצילום פורטרטים אי אפשר להחליף בשום צילום מאקרו/טבע/ארכיטקטורה /ספורט /נופים אחר. הפנים שלנו הן תעודת הזהות שלנו לעולם. ניתן ללמוד דברים מרובים מאוד ...להמשך קריאה »

האור, במקומות חשוכים, מעורר עניין ותשומת לב. הוא ניכר יותר, יש לו צבע וגוון ייחודי, הוא מהווה אתגר לצילום, הוא מפתיע, רואים אותו, ומרגישים אותו. לא, אין זו כתבה על צילום במערות, למרות שהן מקור ההשראה שלי. הטור הזה מוקדש באהבה לנערים שאת שמם לא אוכל להזכיר ולנירה פלד מנהלת בית ספר טוקאייר, אישה מיוחדת, שהזמינה אותי לצאת למסע בין כותלי בית ספרה, עם שתי ...להמשך קריאה »

אחת הקבוצות שאני מבקר מידי פעם בפליקר נקראת "Pretty pictures of ugly things". חשבתי לעצמי שכבר בשם עצמו מוטבעת יהירות מסויימת של הצלמים, אחרת איך אפשר להגדיר מראש  שה"דברים" הם מכוערים אבל התמונות שלהן יפות? ראיתי צלמים שלקחו אובייקטים נפלאים והוציאו אותם מכוערים להפליא, ומאידך אחרים שצילמו במקומות הכי עלובים ומכוערים (פליקס לופה למשל) אבל הפיקו מרגליות, אולי בזכות מעורבותם ואהבתם. "יפה" או "מכוער" לדעתי זה ...להמשך קריאה »

"ילד. טרם אבדה תמימותו. זך וטהור ונקי…" התפיסה שילדים הם תמימים לחלוטין היא מוטעית ביסודה, לדעתי. ילדים לעיתים תופסים בצורה חדה ובהירה הרבה יותר מהמבוגר המנוסה. הדבר שאני אוהבת לתפוס במצלמתי הוא אותו רגע לא "ילדי", בו המחשבות הרציניות והרות הגורל עבורם, מחליפות את אותו המבט התם וחסר הדעת. עיניים מלאות הבנה אולי, מוחם חודר רובד עמוק יותר, קודח מחשיבה מחוץ לתחומי הקופסא. מבוגר לעולם לא יבין, ...להמשך קריאה »

כאשר קראתי את הטור "מיומנו של מוכר בחנות צילום" נהניתי אך גם מצאתי את עצמי מקנא באותו מוכר שיכול לפרוק קצת מהתסכול איתו נאלצים להתמודד לעיתים בעלי עסקים בעת טיפול בלקוחות. לכן כאשר קיבלתי את ההזדמנות לשתף את החוויות שלי כצלם חתונות שמחתי מאוד. אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את העבודה שלי, אני כל הזמן סביב אנשים שמחים, ואפשר לומר ש-90% מהזוגות שלי הם ...להמשך קריאה »

כשהוצע לי על ידי MegaPixel לשתף את קהל הגולשים של האתר בחוויותיי כמוכר בחנות צילום, החלטתי לקפוץ על המציאה. סוף סוף אני יכול לשתף מספר רב של אנשים היודעים דבר או שניים על צילום, בחוויות אותן עברתי (ואני ממשיך לעבור מדי יום) עם לקוחות מסוגים שונים: מצלמים חובבים ועד מקצוענים וגם כאלה שעבורם המצלמה היא רק עוד מוצר בבית המשמש מדי פעם באירועים משפחתיים וטיולים. כל ...להמשך קריאה »

במקום בו טוב-לב הוא הגינה ומחשבות טובות הן השורשים, מעשים טובים הם הפירות! כך בערך אמר אמר הנרי לונגפלו, משורר אמריקאי ידוע מהמאה ה-18, כשבמילה "שורשים" הוא כנראה לא התכוון להתעסקות בתולדות המשפחה, אלא לשורשי נפשנו. כמי שמצלם בהתנדבות כבר שבע שנים טובות, הדוגמה הכי בולטת ומתמשכת בעיני לטוב-לב שמניב מעשים טובים היא "קבוצת שורשים" שעליה רציתי לספר הפעם; עמותה קטנה ומיוחדת שבלעדיה אין פסח ...להמשך קריאה »

הקדמה: אני איני שומרת כשרות, כיפור ולא צמה – אני פשוט לא מאמינה. אז מראש אני רוצה לומר שאני מתנצלת אם טור זה פוגע במישהו – זו ממש אינה הכוונה, זה נעשה מתוך סקרנות, התעניינות ואמנות נטו שלא מתאפשרת באף יום אחר בשנה. ועכשיו לענייננו… פעם ראשונה השנה שנסעתי על אופניים ביום כיפור! כן כן, רק בגיל 24. נולדתי למשפחה מסורתית השומרת את מצוות יום הכיפורים במלואן – צמים, ...להמשך קריאה »

אני מאוד מאמינה בהשראה. אני ניזונה מהשראה. אני חושבת שאי אפשר בלי השראה. איזו מילה יפה זו. כל הדברים הטובים, כל הרעיונות המבריקים, כל יצירות המופת, מה הן אם לא פרי ההשראה? אנסה אפוא לתארה. לא תמיד נדע מאין הגיעה, ניתן לקרוא לה גם מוזה, לעיתים. (על המוזות עוד אספר בפעם אחרת, נושא מרתק בפני עצמו!) השראה היא כמו רוח הנחה על ראשו של המשורר, הצייר, הצלם, הטבח… היא מפעימה בנו ...להמשך קריאה »

חודשים ארוכים חיפשתי את עדשת הזויקו 50 מ"מ f/1.8. מדובר בעדשה שהייתה פופולארית בשנות ה-70 ושודכה לכל מצלמת OM של אולימפוס דאז, כך שבעולם היא לא ממש נדירה. יש אמנם חלופה דיגיטלית מצוינת ויקרה (50 מ"מ f/2), אבל דווקא העדשה הוותיקה סקרנה אותי יותר. ועדיין, בישראל היא קשה להשגה. מצאתי אותה בשוק הפשפשים ביפו – בין עדשות אחרות ומצלמות מאובקות, חסרת כיסוי אחורי, מוטלת ועייפה. אחרי התמקחות ...להמשך קריאה »