זווית אישית סיפורי ניו יורק קרוב לאפס מעלות מכרבלות אותי בשלוש שכבות, מגפיים, כובע חם עם מגיני אוזניים וכמובן כפפות – מה שלא עוזר לשלוף את המצלמה מהתיק שטלי השאילה לי. סנטראל פארק בניו-יורק הוא יעד מועדף מבחינתי, בכל מזג אוויר, והכרכרות הצבעוניות שחונות בשוליו הן נקודה מצויינת להתארגנות ולצילומים ראשונים בעיר המדהימה הזו. תוך כדי הליכה אני בודק תאורה ומכוון את העניינים כשלפתע אני … קרא עוד
זווית אישית קופסה של זכרונות כשהוצאתי את ה-Certo Dollina* העתיקה מתוך תיק העור המתפורר שלה, הזכרתי לעצמי שזו מצלמת פילם, מבוגרת אפילו ממני בכמה שנים טובות, ולכן אני חייב להאט ולכוון מחדש את תנועת האצבעות שכל כך מורגלות לדיגיטלי. אני לוקח אותה בשתי ידיים, מרגיש את גוף המתכת הפשוט והמחוספס קצת זר ומוזר לאחיזה, אבל אז הקופסה הזו פשוט לוקחת אותי עשרות שנים אחורנית – … קרא עוד
זווית אישית סוסים ונפלאות כשיצאתי מהרכב קצת לפני 06:00 בבוקר והתקדמתי בכיוון האורווה, מגרש החנייה היה עדין שומם, המשרדים נעולים ואפילו הסוסים שהציצו מתוך התאים שבמרחק – נראו לגמרי מנומנמים. השמש עוד לא זרחה אבל אורה כבר החל לגרש את החושך, צובע הכל בגוונים חמים, ובאוויר בוקר הקריר ממש יכולתי להרגיש בעורפי את הליטוף שבא עם התאורה. עוד כמה דקות זה יעלם, לכן אני … קרא עוד
זווית אישית קרוב-קרוב ומבפנים…. חובבי צילום אמורים לראות דברים “מחוץ לקופסה” אבל משום מה מעדיפים לתייג תמונות, קורסים והתמחויות על פי ג’אנרים מוגדרים מראש: פורטרטים, דוקומנטרי, גיאוגרפי, צילומי טבע, מקרו ועוד. צלמים מקצועיים באים ממקום קצת אחר והתיוג שלהם מבטא גם “מימד של פרנסה” ולכן גם הם משתמשים בקופסאות-קופסאות לתיוג, אבל קצת אחרות: צילום אירועים, צילום תעשייתי, אופנה, תכשיטים, הריון, ילדים, מזון וכיוצ”ב. התיוגים … קרא עוד
זווית אישית מי שלא היה שם לא יבין! מלני והמקל הסגול את מסעדת “פיר 23″ בנמל תל-אביב הכרתי די מזמן בזכות רועי, נכדי ה”פיינשמקר” שאוכל זה לא משהו שיפריד בינו לבין הגלגיליות ו/או האופנים ו/או הכדור כשהוא כבר מגיע לנמל וכמובן בזכות בני וכלתי ש”אוכל מהיר” בשבילם הוא כמו סדין אדום כלומר גם זריז חייב להיות אמיתי, טעים, לא יקר, נוח וידידותי… תאמינו או לא, אבל יש מקום כזה ואמנם אין … קרא עוד