ראשי ביקורות\סקירות ביקורות ניקון AF-S NIKKOR 200-500mm f/5.6E ED VR – ביקורת

ניקון AF-S NIKKOR 200-500mm f/5.6E ED VR – ביקורת

2
0

אנו שמחים לפרסם היום ביקורת אשר המתינה אצלנו “במגירה” לא מעט זמן (בעיקר בשל השקת האתר החדש) הסוקרת את עדשת הניקון AF-S NIKKOR 200-500mm f/5.6E ED VR.

הניקון AF-S NIKKOR 200-500mm f/5.6E ED VR היא למעשה עדשת הזום טלפוטו הארוכה הרביעית שאנו בוחנים כאן בשנתיים האחרונות לערך. בעבר סקרנו גם את ה-Sigma 150-500mm F5-6.3 APO DG OS HSM וה-80-400 מ”מ (העדכנית) של ניקון וכן את ה-SP 150-600mm F/5-6.3 Di VC USD של טמרון (מאז אגב הכריזה החברה על דגם חדש אותו אנו מקווים לראות בתערוכת פוטוקינה 2016 בקרוב).

מבחינת ניקון ה-200-500 מ”מ היא “חיה” מעט שונה מה-80-400 מ”מ – היא בעלת צמצם קבוע (f/5.6 לעומת f/4.5-f/5.6 של ה-80-400 מ”מ) וטווח קצר משמעותית (קיים כאן ויתור על כל הטווח “הרחב” של העדשה לטובת זום טלפוטו בלבד). נשאלת כמובן השאלה מדוע לא בחרה ניקון ללכת על עדשת פריים באורך מוקד זה (קרי 500 מ”מ) ובצמצם זה (f/5.6) ולא אין ממש תשובה פרט אולי לשיקולים של בידול מליין העדשות המקצועיות של החברה שעלותן פי כמה וכמה.

מבחינת מחיר המתחרות הישירות של העדשה הן הסיגמא 150-600 מ”מ (בשתי הגרסאות – אך אולי יותר בגרסת ה-C הזולה) והטמרון (כעת גם היא בשתי גרסאות). אנו ניגע ביתרונות ובחסרונות שלה מולן בהמשך.

ניקון 200-500 מ”מ פתוחה

dsc_0016

נפתח עם תזכורת לגבי המפרט של העדשה:

  • עדשת 200-500 מ”מ FX עם צמצם f/5.6.
  • מבנה אופטי המורכב מ-19 אלמנטים ב-12 קבוצות כולל 3 אלמנטים מסוג ED.
  • להבים – 9.
  • פילטר – 95 מ”מ.
  • מייצב מובנה – 4.5 סטופים.
  • מרחק פוקוס מינימאלי – 2.2 מטר.
  • יחס הגדלת מאקרו – 1:4.5.
  • משקל – 2300 גרם (אורך 268 מ”מ וקוטר 108 מ”מ).
  • קולר המגיע עם העדשה.
  • התאמה למכפילים עד 2X (על גופי ניקון מתקדמים).

מבנה ואיכות בנייה

איכות הבנייה של הניקון טובה למדי. מרבית העדשה עשויה מתכת עם נגיעות פלסטיק פה ושם. הקולר המגיע עם העדשה עשוי מתכת והוא חזק למדי ואפילו השתמשנו בו לשאת את העדשה (אין לנו מושג אם זה מומלץ אבל לא ראינו כל נזק לעדשה כתוצאה מכך).

לעדשה 4 כפתורי שליטה – פוקוס (ידני/אוטומטי עם שינוי ידני), מגביל פוקוס (6 מטר), מייצב (כבוי/דולק) ומצב מייצב (ספורט או רגיל). בנוסף יש נעילה של העדשה כשהיא סגורה (200 מ”מ) למניעת פתיחה לא רצויה (בתיק או בנשיאה). אנו אגב גילינו שלמרות המשקל לעדשה (לפחות כשהיא חדשה) לא הייתה נטיה להיפתח עצמאית כשהיא מופנית כלפי מטה (עובדה מפתיעה מעט לנוכח המשקל של העדשה והאלמנטים הקדמיים).

אם אנו מדברים על המשקל – מדובר בעדשה כבדה מאד (אלא אם נקודת הייחוס שלך הוא ליין עדשות הטלפוטו המקצועיות של ניקון שמשקלן כפול ויותר). במשקל של 2.2 ק”ג ללא הקולר ואם נוסיף גם את ה-D7200 איתה בדקנו את העדשה – אנו מגיעים למעל 3 ק”ג של משקל – לא בדיוק סט קליל למי שהוחל ברגל כל היום בשטח עם העדשה ביד. אם היינו צרכים לציין חיסרון מרכזי אחד של העדשה כבר כעת זהו המשקל (ובמידה מסויימת גם האורך – ב-500 מ”מ העדשה מתארכת והופכת להיות ארוכה למדי).

לעדשה טבעת פוקוס וטבעת זום – שתיהן רחבות למדי. טבעת הזום רחבה במיוחד ובעלת התנגדות טובה. טבעת הפוקוס לעומת זאת מרגישה קלה מאד – מה שאומר שקל לשנות את הפוקוס אם רוצים אך מכל חלקי העדשה מדובר על הרכיב היחיד המרגיש מעט פחות איכותי. טבעת הפוקוס של ה-80-400 של ניקון עשויה למשל טוב בהרבה. כדי לזכור כי קהל היעד של העדשה כנראה צפוי להשתמש בטבעת זאת מעט פחות ולו בשל הייעוד של העדשה – בעיקר צילום טבע וספורט.

כפתורי השליטה בעדשה

dsc_0008

פוקוס ומייצב

ל-200-500 פוקוס מדויק למדי (אם כי כמו בכל עדשה ובטח בעדשה כה ארוכה לעיתים יש לבצע focus micro adjusting בכדי לדאוג למיקוד מדויק עם המצלמה שלכם). בכל הנוגע למהירות הפוקוס – לפחות עם ה-D7200 (לא בדקנו את העדשה עם ה-D500/D5 החדשות יותר) מהירות הפוקוס לא הייתה מאד גבוהה. אם אתם מצלמים עצמים מעל 6 מטרים אנו ממליצים בחום להפעיל את מגביל הפוקוס מה שעשוי בהחלט להגביר את מהירות הפוקוס (הבעיה היא שלפחות במקרה של צילום ציפורים – לא תמיד תוכלו להיות בטוחים שאתם מצלמים ממרחק כזה והשציפור לא תחליט להתקרב במפתיע, אלא אם מדובר בציפור סטטית באופן יחסי).

בכל הקשור למייצב – יש לנו חדשות טובות. המייצב אותו שילבה ניקון בעדשה (רשמית עד 4.5 סטופים) עובד מצוין. אישית אנו לא מוצאים הגיון רב בנסיון לבחון את פעולת המייצב במהירויות תריס איטיות משום שזה כמעט תמיד אינו מצב הצילום הרלוונטי לעדשה שכזו (אלא אם אתם ממש רוצים תמונה מטושטשת של ציפור במהירות תריס של 1/20 שנייה). מסיבה זו תצטרכו להסתפק בהתרשמותנו הסוביקטיבית מהמייצב. נקודה מעט מוזרה – למרות משקלה וגודלה של העדשה השתמשנו בה יותר בצילום מהיד וגם הצלחנו לקבל תוצאות טובות יותר בעת צילום מהיד מאשר על חצובה (עם המייצב כבוי כמובן). בכל מקרה התחושה שלנו שמדובר באחד המייצבים הטובים ביותר שבדקנו עד כה והוא קרוב מאד בביצועיו למייצב מהעולה בניקון 70-200 מ”מ f/4 אותו בדקנו כאן לפני מספר שנים.

מייצב מצויין

dsc_0026

איכות תמונה

כעת אנו מגיעים לחלק המרכזי של הביקורת – איכות התמונה על פי מספר מאפיינים מרכזיים:

הכהיית פינות (Vignetting) – מכיוון שבדקנו על גוף קרופ – D7200 (לא הייתה לנו D810 באותה נקודת זמן, שלא כמו בבדיקה של ה-80-400 מ”מ למשל, לצערנו) אין יותר מידי טעם בתוצאות אבל אם אתם בכל זאת סקרנים אז על מצלמת הבדיקה לא היה שום הבדל שאנחנו ראינו בין צמצם פתוח (f/5.6) לצמצם סגור יותר f/8, ולצורך העניין גם לא ל-f/11 – אבל זה באמת לא צריך להפתיע.

הכהיית פינות – אתם רואים הבדל?

dsc_1511 dsc_1512

Flare – לצערנו גם בבדיקת ה-Flare אנו לא מרגישים שאנו יכולים לתת לכם תמונה מלאה – גם הפעם לא לחלוטין באשמתנו. את העדשה קיבלנו מהיבואן בתיק גדול וכשפתחנו אותה מאוחר יותר גילינו שהגיעה ללא מגן השמש. מכיוון שלעדשה אלמנט קדמי עצום (95 מ”מ קוטר פילטר) זה ממש לא מפתיע שמפעם לפעם זכינו ללא מעט Flare (כפי שניתן לראות בתמונה למטה). לקח – תמיד תצלמו עם מגן השמש ותמיד תבדקו שלקחתם אותו. מעבר לכך אין לנו כמעט ספק (בעיקר מהתנסות עם עדשות טלפוטו-זום אחרות שמגן השמש היה לכל הפחות מצמצם מאד את הבעיה אם לא מעלים אותה כמעט לחלוטין).

ללא מגן שמש לא מפתיע שזכינו ללא מעט Flare

dsc_0280-flare

עיוות חבית ועיוות כרומטי – לעדשה באופן לא ממש מפתיע אין עיוות חבית משמעותי ובכל הקשור לעיוות כרומטי – הוא ניכר בעיקר במקרים בהם קיבלנו גם Flare (ושם בעיית ה-Flare הייתה חמורה בהרבה בכל מקרה – שוב כנראה בגלל היעדר מגן שמש).

חדות – עד כאן בנוגע למה שלא נבדק בדיוק באופן מושלם. את החדות לעומת זאת בדקנו בעיקביות. חשוב לנו לציין עם זאת נקודה אחת בקשר לחדות. בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב – בעדשות – במיוחד בעדשה מעין זו – חדות אינה פני הכל – תוכלו לרכוש את העדשה החדה בעולם, אבל אם הפוקוס אינו מדויק או מהיר מספיק או אם המייצב אינו אפקטיבי, אחוז “הפספוסים” שלכם עשוי להיות כזה שלא תרצו להשתמש בעדשה. לכן חשוב לקחת את נושא החדות בפרופורציה כחלק ממכלול היתרונות והחסרונות של העדשה.

לאחר שאמרנו זאת בחרנו להשוות את ה-200-500 מ”מ לעדשה הקרובה ביותר שהייתה בידנו בזמן הבדיקה ה-70-300 מ”מ (הוותיקה יש לציין) של ניקון. אף שה-70-300 מכסה קצת פחות מחצי מאורך המוקד של ה-200-500 מ”מ היא בכל זאת נותנת נקודת ייחוס כלשהי לחדות של העדשה החדשה יותר. אתם יכולים לראות השוואה מדויקת למטה.

השוואה ב-300 מ”מ של ה-200-500 מ”מ לעדשת ה-70-300 מ”מ של ניקון בצמצם f/11 – רואים בבירור הבדל לטובת ה-200-500

70-300mm-vs-200-500-at-300mm-f11

כמובן שהתוצאות המעיינות יותר הן ב-500 מ”מ ולכן הינה אחת אחרי השנייה תוצאות על חצובה ב-500 מ”מ בשני צמצמים שונים (פתוח/ואופטימאלי).

500mm-at-f11-100-percent-magnification 200-500-f-5-6-500mm

בבדיקות שלנו התברר שאם תרצו חדות מקסימאלית תאלצו לסגור את העדשה לסביבות f/11 – מה שאומר שמדובר בהחלט בעדשה לצילום בתנאי יום (ואפילו תנאי יום טובים). עוד נקודה בהקשר זה. היתרון בצמצם של הניקון (בערך 1/3 סטופ) לעומת הטמרון והסיגמא המקבילות הופך לטעמנו לבלתי רלוונטי. אם אתם רוצים חדות מקסימאלית – בכל העדשות האלו תצטרכו לסגור לסביבות אותו הצמצם (בין f/8-f/11). בכל מקרה את החדות עצמה בצמצם אופטימאלי אתם יכולים לראות בתמונה הבאה (ובתמונות בגלריה בסוף הכתבה).

דוגמא לחדות “מהעולם האמיתי” – צולם על ה-D7200 ב-500 מ”מ צמצם f/8 ברגישות גבוהה יחסית – 1250 ISO ב-1/320 שנייה

dsc_1327-sharpness-test-full

ובהגדלה של 100%

sharpness-crop

מול המתחרות

מכיוון שאנו צופים מראש את השאלה: “על איזו עדשה אתם ממליצים מן הקטגוריה?” ערכנו רשימה קצרה של יתרונות וחסרונות אל מול העדשות האחרות.

ניקון 200-500 מ”מ מול הניקון 80-400 מ”מ – אם אנו מסתכלים על הנתונים היבשים בלבד של שתי העדשות נגלה של-200-500 מ”מ יש אורך מוקד של 100 מ”מ יותר (אם כי גם מעט יותר משקל) והיא זולה בכ-1000 דולרים. מה ההצדקה להפרש במחיר אם כך? הינה כמה נקודות:

  • ה-80-400 מ”מ אטומה למים/אבק לפחות באופן חלקי, מה שלא ממש קיים ב-200-500 מ”מ.
  • ה-80-400 מ”מ בנויה טוב יותר מה-200-500 מ”מ (למרות ששתיהן בנויות טוב למדי), רואים זאת בבירור בטבעת הפוקוס (אך לא רק).
  • אולי הנקודה החשובה ביותר – ה-80-400 מ”מ חדה משמעותית בצמצם פתוח מה-200-500 מ”מ (אם כי בצמצם f/11 הן קרובות למדי).

אז את מי לרכוש?

אם אתם מוגבלים תקציבית אז ה-80-400 מ”מ היא ממש לא אופציה (וגם לא בטוח שה-200-500 מ”מ אם לומר את האמת), אם יש לכם את התקציב ואתם מחפשים את איכות התמונה הטובה ביותר עד תקציב של 3000 דולר לערך ועד 400 מ”מ – ה-80-400 מ”מ היא כנראה האופציה עבורכם (למרות שגם הסיגמא 150-600 ספורט איננה קוטלת קנים – אם אתם מוכנים לסחוב את המשקל המאד לא “סימפטי” שלה).

ניקון 200-500 מ”מ מול הטמרון SP 150-600mm F/5-6.3 –  בנקודת הזמן הנוכחית זאת אולי שאלת מליון הדולר (או אולי קרוב יותר ל-1500 הדולר). נתחיל מכך שטמרון השיקה גרסה חדשה של העדשה שלה לאחרונה עם כמה שיפורים – העדשה טרם הגיעה לשוק ואין לנו בזמן כתיבת שורות אלו מה לומר לגביה פרט לידיעה שפרסמנו על סמך ההודעה לעיתונות של החברה. לגבי הדגם הנוכחי של טמרון אותו בהחלט בדקנו ובהשוואה לניקון 200-500 מ”מ – לדעתנו אם אתם יודעים למה לצפות מהעדשות הללו (משתמשים בטכניקה צילומית נכונה, מצלמים בתנאי תאורה מתאימים ומבינים את המגבלות הכלליות של עדשות מן הסוג הזה, כולל נושא הפוקוס), כנראה שלא תתאכזבו מאף אחת מהן.

הינה כמה נקודות ברמה הבסיסית ביותר:

  • לניקון מייצב טוב משמעותית, פוקוס מהיר יותר (במעט) וצמצם מעט מהיר יותר.
  • הטמרון לעומת זאת קלה יותר (אם כי שתיהן כבדות וגדולות כפי שציינו) ויש לה טווח זום גדול יותר (וארוך יותר ב-100 מ”מ).
  • למרות שלא בדקנו אותן זו לצד זו האיכות האופטית של שתיהן – בעיקר בצמצם אופטימלי, מאד קרובה (ובכל מקרה לדעתנו לניקון 80-400 מ”מ יתרון קל – כאמור במיוחד בצמצם פתוח).

אז את מי לרכוש?

אם כל מה שחשוב לכם הוא איכות תמונה (ואולי גם אורך מוקד) ואתם מוגבלים בתקציב – לכו על הטמרון (או המתינו לתוצאות בדיקה של הטמרון החדשה), היא קלה יותר, זולה יותר יש לה בערך את אותה איכות בנייה ואיכות תמונה עם 100 מ”מ יותר. אם תוכלו לחיות עם המשקל העודף ואתם הולכים לצלם הרבה מהיד וההפרש הקטן במחיר לא מרתיע אותכם הניקון היא אופציה מצויינת בשל המייצב והפוקוס העדיפים.

ניקון 200-500 מ”מ מול הסיגמא Sigma 150-600mm f/5-6.3 DG OS HSM Contemporary/Sports –  ראשית נפתח ונגיד שלא בדקנו אף אחת מהסיגמות בעצמנו כך שכל מה שנגיד כאן מבוסס על קריאה וצפיה (בדי הרבה) ביקורות אחרות והשוואה אל מול מה שאנו מכירים מהבדיקות של העדשות אצלנו. למרות שעל הנייר (לפחות אם בוחנים את המחיר) גרסת הספורט אמורה להיות טובה משמעותית מגרסת ה-C – בפועל מכל המבחנים שאנחנו ראינו ההפרש ביניהם מבחינה אופטית קטן מאד (אם בכלל). ההבדלים נעוצים במבנה השונה, באיכות הבנייה, באטימות (ואולי גם במיתוג). אנחנו עדיין חושבים שזאת הייתה טעות מבחינת סיגמא להשיק שתי עדשות זהות למעשה (אורכי מוקד וצמצמים זהים עם ביצועים זהים או קרובים מאד) אבל זה כבר נושא לדיון נפרד.

בגדול אפשר לומר בהכללה גסה משהו כך – הסיגמא C קרובה מאד במרבית המובנים לטמרון (וכך גם היתרונות והחסרונות אל מול ה-200-500) והסיגמא ספורט קרובה מעט יותר לניקון 80-400 מ”מ (אבל הרבה יותר כבדה ופחות יקרה).

אז את מי לרכוש?

מאד קשה לנו לענות על השאלה (ויהיה אפילו לא לגמרי הוגן משום שלא בדקנו עד כה אף אחת מעדשות הסיגמא). על פניו הסיגמא C נראית כיום כאופציה הזולה ביותר בקטגוריה (אלא אם משהו ישתנה בעקבות השקת דגם הטמרון החדש) והיא מספקת בסך הכל תוצאות טובות למדי. בכל הנוגע לדגם הספורט – לטעמנו הוא במידה רבה מיותר, אלא אם יש לכם צורך מאד משמעותי באטימות שהוא מביא עימו יחד עם אורך המוקד (אותו לא תקבלו מה-80-400 מ”מ של ניקון). מעבר לכך כל מה שכתבנו כבר לגבי הניקון 200-500 מ”מ מול הטמרון תקף גם כאן (לפחות בקירוב טוב עם כל ההסתייגויות הנדרשות).

סיכום

אנו יכולים לסכם את ההתנסות שלנו עם ה-200-500 מ”מ של ניקון מוקדם יותר השנה כחיובית למדי. זה אולי נשמע מוזר בהתחשב בגודל ובעיקר במשקל של העדשה אבל מסיבה כלשהי צילמנו איתה מהיד יותר מכל עדשת טלפוטו-זום ארוכה אחרת אותה בדקנו כאן (וכן צריך לפחות קצת שרירים בכדי להחזיק אותה יום שלם באויר). כמו שציינו בכתבה – מאד הופתענו לראות שהתמונות הטובות ביותר שלנו הגיעו דווקא מצילום מהיד ולא מצילום על חצובה (ולא, לא שכחנו את המייצב דולק) והדבר בהחלט אומר הרבה לגבי איכות מערכת הייצוב בעדשה.

איכות התמונה שהיא אולי הפקטור המרכזי שיעניין לא מעט מקוראי הכתבה היא בסך הכל טובה (במיוחד אם תסגרו צמצם לסביבות f/11). הבעיה כמו שציינו היא שהדבר הופך את היתרון המינורי מלכתחילה של העדשה בצמצם על מתחרותיה מטמרון וסיגמא לחסר משמעות לחלוטין (מה הטעם בעדשה מהירה יותר אם בכל מקרה תצטרכו לסגור צמצם בכדי להגיע לחדות מלאה?). מהירות הפוקוס סבירה ואם אתם מצלמים עצמים מעל למרחק של 6 מטרים ומשתמשים במגביל הפוקוס אפילו טובה יחסית.

אז האם ה-200-500 מ”מ של ניקון היא המנצחת הגדולה מבין כל עדשות הזום-טלפוטו הארוכות המשווקות כיום? התשובה היא לא. לא משום שמדובר בעדשה רעה חלילה, אלא פשוט כי לדעתנו לא ברור כלל האם יש מנצחת ברורה מבין כל העדשות הללו. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות מסוימים כפי שראינו וכולן מציגות גם פשרות מסוימות. הפשרה המרכזית שכל העדשות הללו פרט לניקון 300 מ”מ f/4 החדשה (אותה לא כללנו בהשוואה כי היא לכאורה לא נכללת בקטגוריה), הוא משקל וגודל גדולים במיוחד שהופכים את ההתניידות עימן והשימוש בהן למטלה לא טריוויאלית במיוחד הדורשת תיק נשיאה מתאים, כושר נשיאה ולא מעט סיבולת.

בשורה התחתונה אם אתם מחפשים צמצם מעט יותר מהיר ומייצב מעולה קחו את ה-200-500 מ”מ (אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם את ה-80-400 מ”מ או ה-300 מ”מ f/4 עם מכפיל 1.4X), אחרת גם הסיגמא 150-600 מ”מ C וגם הטמרון המקבילה יעשו עבודה טובה מאד בסך הכל.

אלמנט קדמי עצום – אל תשכחו את מגן השמש

dsc_1496

אהבנו

  • איכות תמונה טובה (במיוחד אם תסגרו צמצם לסביבות f/11).
  • איכות בניה טובה.
  • מייצב טוב מאד.
  • מגיעה עם קולר איכותי ממתכת.

קצת פחות

  • גדולה וכבדה (השנייה אחרי הסיגמא 150-600 ספורט).
  • טבעת פוקוס עם התנגדות נמוכה יחסית ומהירות פוקוס בינונית פלוס (משתפרת עם השימוש במגביל פוקוס).

מבט מלמעלה על העדשה פתוחה

2016-01-14-15-03

אם אתם מעוניינים בגרסה של הביקורת באנגלית לאתר הבת שלנו LensVid ישנו גם סרטון אותו אתם יכולים לראות כאן

גלריה

dsc_1664 dsc_1634 dsc_1628 dsc_1610 dsc_1523 dsc_1327 dsc_1030 dsc_0931 dsc_0874 dsc_0685 dsc_0456 dsc_0317 dsc_0303 dsc_0237 dsc_1693 dsc_1669

אנו רוצים להודות לחברת הדר יבואנית ניקון לישראל על אספקת העדשה לבדיקה.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות

2 תגובות

  1. Avatar

    עודד

    13/09/2016 ב 10:32 AM

    תודה על שאתם עושים עבודת קודש עבור צלמים רבים בבדיקת הציוד אבל יש בבדיקה זו כל כך הרבה “לא היה לנו ולכן לא בדקנו” ועוד משפטי התנצלות מסוג זה
    שה”ביקורת” שלכם הופכת להיות כמעט “רכילות” ןלא בדיקה אמיתית. אם מה שמנחה אתכם זו המהירות להיות ראשונים (ניחוש פרי מוחי הקודח 🙂 ) אז מציע לעצור
    לבצע בדיקה רק כשיהיה באפשרותכם לבצעה באופן מלא ומקצועי ואז לכתוב דו”ח הכולל המלצות.

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      14/09/2016 ב 11:42 PM

      אתה צודק – עניין מגן השמש באמת לא היה באשמתנו וגם לא הייתה לנו במקביל עדשה אחרת מהקטגוריה (או FF לצורך העניין). ועדיין הביקורת הזאת לדעתי מספקת את הסחורה למי ששוקל לרכוש את העדשה הזאת ומתלבט בינה לבין האחרות.

      אגב בעניין עדשות – בחודשים הקרובים יהיו הרבה מאד ביקורות צפויות – בתקווה עם קצת פחות מגבלות (אבל מה לעשות שאין לנו את המשאבים של האתרים הגדולים בחו”ל).

      השב

להגיב על עידו גנוט לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *