מצלמת סיגמא FP: התנסות ראשונה ומה שחשוב לדעת

לאחרונה הזדמן לנו להתנסות במשך מספר שבועות במצלמת הסיגמא FP שהושקה בסוף השנה שעברה. הכתבה הנוכחית איננה ביקורת על המצלמה (אנחנו לא רואים בעצמנו קהל היעד אליו פונה סיגמא וכפי שתראו בהמשך נושא איכות התמונה בוידאו היה בעייתי מאד מבחינתנו לבדיקה), במקום זאת הכתבה הנוכחית נועדה להיות התרשמות בעיקר מהעבודה עם המצלמה, התכונות השונות שלה ונוחות התפעול של פיצ’רים שונים במצלמה.

לפני שנתחיל חשוב לנו לומר שעשינו שימוש בגרסת הקושחה 1.01 שהייתה המתקדמת ביותר הזמינה לנו במהלך השימוש ואפשר לקוות שחלק מהדברים אליהם נתייחס בכתבה ייפתרו בעדכוני קושחה עתידיים.

גרסת הקושחה בה השתמשנו

חילקנו את הכתבה הנוכחית לשלושה חלקים – הצדדים החיוביים לדעתנו במצלמה, הדברים הדורשים שיפור/שינוי וסוג של התייחסות כוללת יותר למצלמה, למי שהיא מיועדת לדעתנו כסיכום.

סיגמא FP – נקודות חיוביות

• אנו מתחילים עם איכות הבנייה וצריך לתת לסיגמא קרדיט גדול במקרה זה. המצלמה עשויה ממגנזיום ומרגישה כבנויה היטב למרות הגוף הקטן מאד (מבחינת הגודל מדובר במצלמה המקבילה פחות או יותר לסדרת הסוני A6XXX בעלת חיישן הקרופ למרות שכאן כידוע מדובר על מצלמה בעלת חיישן FF).
• הקונספט המרכזי לאורו פותחה ה-FP הוא מודולאריות. הרעיון היה ליצור גוף קטן וקל אליו ניתן לחבר בקלות מגוון רחב מאד של עזרים שיותאמו לצורת הצילום הספציפית של כל צלם ולצרכיו. כך למשל ניתן בקלות להתאים אותה לצילום סטילס עם ידית אחיזה או מתאם L לצילום אנכי, להוסיף חיבור למבזק חיצוני ועוד או לחילופין לחבר אליה עזרים שונים הרלוונטיים יותר לעבודה כמצלמת וידאו/קולנוע. הרעיון של מצלמה מודולארית איננו חדש. מצלמות ה-RED בנויות בצורה מודולארית כבר שנים רבות וגם חלק ממצלמות הפורמט הבינוני (למשל סדרת ה-H של האסלבלד) הן מודולאריות במידה רבה. מה שיפה לראות כאן הוא שמצלמה קטנה וזולה יחסית נבנית מראש מתוך מחשבה על מודולאריות. יש לכך פוטנציאל רב אם כי כבר שנציין בהמשך הוא לא בהכרח ממומש במלואו בשלב זה.
• אחד הדברים שאהבנו בכל הנוגע לתפעול המצלמה הוא מתג המעבר בין stills למצב צילום cine (או cinema אם תרצו). אפשרות מעבר בין סטילס לוידאו במצלמות הוא לא עניין חדש ולהרבה מצלמות יש בורר מצבים כזה ויש לכך סיבה טובה (אהמ… סוני אהמ…). הדבר מאפשר שמירה על הגדרות חשיפה שונות לסטילס ולוידאו (בוידאו אנו נוטים לצלם במהירות תריס קבועה מה שלא קורה בדרך כלל בסטילס למשל). אלא שכאן הלכה סיגמא הרבה יותר רחוק. שינוי מצב המתג עושה הרבה יותר מלעבור בין מצבי חשיפה – למעשה הוא משנה לחלוטין כמעט את התפריטים של המצלמה ומציג תפריטים המיועדים לצילום וידאו/קולנוע או לחילופין לסטילס. זה רעיון פשוט אבל למיטב ידיעתנו אף יצרנית לא יישמה אותו עד כה והוא פשוט מעולה (נשמח אם יצרניות נוספות ישאבו ממנו השראה בעתיד – ושוב אנו חוזרים לסוני עם התפריטים המסובכים והמסורבלים שלה).

חשיבה מחוץ לקופסא – מתג still/Cine

• עוד כפתור שמצאנו שימושי למדי הוא color המצוי מתחת למסך. ברוב המצלמות מדובר בתפריט ולא בכפתור פיזי (אם כי כיום ניתן כמובן להגדיר עצמאית ברוב המצלמות כפתור ייעודי לבחירת פרופיל צבע), אין כאן בהכרח משהו ייחודי אם כי פרופילי הצבע מהם ניתן לבחור נחמדים ומצאנו כמה מהם כשימושיים למדי לסטילס (Teal and Orange ו-Forest Green) וגם מצב ה-Cine לוידאו עושה רושם חיובי (אם כי פה לא ממש עבדנו איתו בעריכה מסיבות שנחזור אליהם בהמשך, אז יותר קשה לנו לחוות דעה).
• סיגמא גם הוסיפה כפתור ייחודי עבור tone curve למי שיותר הרפתקן ורוצה לכוון בעצמו את הצבעוניות של התמונה – למיטב ידיעתנו אין מצלמה אחרת בעולם עם אפשרות מובנית כזאת (לא ככפתור ייעודי מוגדר מראש).

סיגמא FP – נקודות לשינוי/שיפור/תיקון

• ככל שאהבנו את רעיון הגוף המודולארי בו בחרה סיגמא למצלמה (שהוא באמת מרען בגוף זעיר וזול שכזה), אי אפשר שלא להרגיש אי נחת מהביצוע עצמו. אם תרכשו את המצלמה ללא עזרים תקבלו מוצר שלא נוח להחזיק ביד (למצלמה אין גריפ כלשהו והיא ממש לא נוחה לאחיזה – אפילו עבור ידיים קטנות כשלנו), בשוק יש ידיות אחיזה למצלמה ומאד מומלץ לרכוש אחת אם אתה מתכוונים להחזיק את המצלמה ביד ולא להשתמש בגימבל/חצובה/קלוב וכו’. למצלמה עצמה אין hot shoe לחיבור מבזק או עזרים אחרים (אם כי היא מגיעה עם מתאם שאפשר לחבר לצד לצורך זה – קצת מוזר). הבעיה האמיתית אבל לטעמנו נוגעת לכמות האביזרים הזמינים עבור המצלמה בשלב זה. סיגמא איננה יצרנית מצלמות מובילה ולא ברור עד כמה חברות צד שלישי ירוצו לפתח מגוון רחב של אביזרים למצלמת נישה שלה. לא פחות חשוב, כיום מספרם של אלו מוגבל מאד גם מצד סיגמא ובוודאי מצד חברות אחרות. נשאלת השאלה האם היה נכון מבחינתה של סיגמא לפתח מצלמה שיכולה לעשות הכל – כל עוד תרכשו את האביזרים הרלוונטיים – כשאלו לא בהכרח קיימים? אנו לא משוכנעים כלל.
• לגוף הזעיר של ה-FP יש עוד חסרונות שנובעים מבחריה הבסיסית ללכת על מבנה מודולארי – במיוחד נכון הדבר לכפתורים, מספרם ומיקומם. אין לדעתנו מספיק כפתורים וחוגות ברי תכנות במצלמה לשימוש מקצועי אמיתי, לא פחות חשוב, אין למצלמה חיבור אוזניות ובגלל הגודל הזעיר למצלמה יש חיבור מיקרו HDMI ולא חיבור HDMI מלא (כמו שהיינו מצפים ממצלמה שייעודה העיקרי הוא וידאו/Cine).
• נקודה נוספת הנוגעת לגוף היא מיקום הכפתורים בדגש על כפתור צילום הוידאו (בחלק העליון של המצלמה) שאיננו נוח בעליל – אפילו לידיין הקטנות שלנו (אולי עם גריפ חיצוני המצב משתפר – לא ניסינו).
• אחת הבחירות המוזרות של סיגמא במצלמה היא המסך. אנו מתקשים להבין מדוע סיגמא בחרה ללכת על מסך מגע קבוע בלי אפשרות הטיה או היפוך (אלא אם מדובר בחיסכון כספי וכאן היינו בשמחה מייעצים לסיגמא לאפשר מסך כזה תמורת תוספת של עוד כמה דולרים – אחרי הכל אם הדבר אפשרי בלא מעט מצלמות זולות יותר – הוא אפשרי גם ב-FP). לא רק שהמסך איננו מפרקי אלא של-FP אין עינית דיגיטלית (כלומר באור שמש ישיר אתם יכולים להימצא בבעיה רצינית). הפתרון של סיגמא הוא ה-LVF-11 – מעין תוסף גדול המתחבר למסך והופך לסוג של עינית. הוא יקר, מגושם ואיננו מהווה לדעתנו תחליף לעינית דיגיטלית של ממש. יעשו בחוכמה בסיגמא אם ייפתחו עינית דיגיטלית אמיתית ברזולוציה גבוהה למצלמה.

מסך אחורי ללא אפשרות הטיה וללא עינית (מימין סוני A6500)

• למרות שהתפריטים ברורים בסך הכל ומסודרים בצורה פשוטה הניווט בהם לא היה מאד אינטואיטיבי (לפחות לא עבורנו – מצד שני אולי התרגלנו כבר לניווט בתפריטים המגושמים של סוני), מה שיותר מוזר הוא שלא ניתן להשתמש במסך המגע לצורך ניווט בתפריטים – אפילו לא בעת השימוש בתפריט הקיצורים (QS) אשר לו אייקונים גדולים המותאמים לכאורה לשימוש באצבע – מוזר.
• ל-FP אין מייצב על החיישן. כיום לרוב המצלמות חסרות המראה יש מייצב והדבר מועיל ללא ספק. שתי האופציות היחידות שלכם בהקשר זה הן שימוש בעדשות עם מייצב (יש כמה בתושבת L שהיא התושבת של המצלמה – במיוחד של פנסוניק) או שימוש במייצב דיגיטלי – שתיהן לא היו הבחירה הראשונה שלנו והיינו שמחים לראות בעתיד את סיגמא משלבת מייצב מובנה גם אם הדבר יעלה יותר ויחייב גוף מעט גדול יותר.
• נושא הכוח/סוללה במצלמה הוא אחד הנקודות היותר בעיתיות לדעתנו. סיגמא בחרה להשתמש בסוללות BP-51 הקטנות והחלשות (סוללות דומות לאלו של פנסוניק). התוצאה – לא הצלחנו לצלם אפילו ערב אחד של צילומים לא אינטנסיבי במיוחד (בעיקר סטילס עם קצת וידאו ללא RAW) מבלי לגמור את הסוללה. לא פחות גרוע – אם אתם עובדים בוידאו לא ניתן להפעיל את המצלמה באמצעות סוללת USB (לסיגמא FP חיבור USB-C שדווקא אמור לאפשר זאת). בהחלט בחירה משונה של סיגמא. האופציה היחידה שנותרה הוא שימוש בסוללת דמה (או שתארזו לכם הרבה סוללות חלופיות ליום צילום).
• עוד פספוס מוזר של סיגמא הקשור לסוללה הוא מבני. בגלל הגוף הקטן אם תחברו Quick Release לתחתית המצלמה כפי שאנו עשינו (RC2 של מנפרוטו) תגלו שלא תוכלו לפתוח את פתח הסוללה/כרטיס הזיכרון בלי להוציא את הפלטה – לא ברור לנו איך המהנדסים של סיגמא פספסו את הבעיה הכה בסיסית הנ”ל.
• עוד נקודה מוזרה בה נתקלנו היא היעדר אפשרות להצגת עוצמת הקול בוידאו. אנו יודעים בוודאות כי קיימת אופציה כזאת (ראינו תמונה של התפריטים באחת הביקורות ברשת), אבל גם אחרי קריאה של חוברת ההדרכה של המצלמה המציינת כי האפשרות נמצאת תחת shooting menu במצב CINE לא הצלחנו למצוא אותה).
• למרות שלא יכולנו לצפות בסרטוני ה-RAW שצילמנו עם המצלמה (עוד על כך מייד), כן צילמנו כמה כאלו. להפתעתנו גילינו שעם כרטיסי הזיכרון שלנו (UHS-II מהירים של סנדיסק ו-Prograde) לא הצלחנו לצלם יותר ממספר שניות לפני שהמצלמה הפסיקה את ההקלטה. משתמשים אחרים שהגיבו לסקירה שלנו באנגלית טוענים שהם הצליחו לצלם עם הגדרות מסויימות RAW ארוך למצלמה עם הכרטיסים המהירים שלהם – אין לנו הסבר להבדל (כדאי לזכור שצילום לכרטיס זיכרון ב-RAW מוגבל ל-8 ביט בלבד – מה די מגביל את השימוש בו בכל מקרה). אנו כן הצלחנו לצלם RAW לכונן חיצוני (במקרה שלנו ה-LaCie Rugged SSD Pro הסופר מהיר אותו בדקנו לאחרונה).

הקלטה ל-LaCie Rugged SSD Pro

• מנקודת המבט שלנו אחת המגבלות העיקריות של המצלמה קשורה למערכת הפוקוס. מדובר במערכת מוגבלת ובסיסית מאד המתבססת על קונטרסט בלבד (זה גם המצב בפנסוניק אגב אבל נראה שסיגמא לא הצליחה להגיע עדיין לביצועים של המתחרה ובאופן כללי התחושה הייתה של שימוש במצלמה חסרת מראה בעלת מערכת פוקוס מלפני 5 או אפילו 10 שנים – מאכזב. מצד שני אם אתם מצלמים עם פוקוס ידני בעיקר – זה כנראה לא ישנה לכם הרבה.
• נקודה אחרונה לפני שנעבור לחלק הסיכומים. היו כמה דברים שלא עבדו כמו שציפינו. ה-Zebras מופיעים בתפריטים אבל לא הצלחנו בשום צורה לגרום להם להופיע על התמונה – באג שסיגמא חייבת לתקן בעדכון הקושחה הבא. גם ה-focus peaking (שכן עבד) היה לטעמנו מאד לא בולט ובסיגמא בחרו לייצר הגדלה במרכז הפריים בעת צילום בפוקוס ידני מה שדי מפריע להתייחסות לקומפוזיציה (היה מאד מועיל אם היה ניתן להזיז את ריבוע התקריב למקום אחר בפריים או לאפשר/לבטל אותו בלחיצת כפתור פשוטה ולא מהתפריט. עוד משהו מוזר בו נתקלנו קשור לאופן שבו נראות התמונות על המסך האחורי של המצלמה. קשה להסביר זאת (זה משהו שצריך להתנסות בו) אבל התמונות על גב המצלמה נראות מעולה (זאת לא רק ההבחנה הסובייקטיבית שלנו – כמה משתמשים אחרים ששיחקו עם המצלמה העירו על כך) אבל בפועל התמונות המתקבלות כשהן מובאות למחשב נראות הרבה פחות טוב – זאת תופעה שמעולם לא נתקלנו בה בשום מצלמה אחרת ואנו לא יודעים להסביר אותה.

התמונה על מסך המצלמה נראית טוב יותר מעל מסך המחשב – הסברים?

סיגמא FP – סיכומים: אז למי המצלמה הזאת בעצם מיועדת

נתחיל בכך שאלו לא כל התיקונים שסיגמא צריכה לערוך ב-FP אבל לפחות מן ההתנסות שלנו אלו המרכזיים. כמו שציינו כמה פעמים בכתבה – לא הצלחנו לבחון את איכות התמונה (בוידאו) המתקבלת מן המצלמה בעת צילום ב-RAW. הסיבה היא שלפחות נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא ידוע לנו שניתן לצפות בתמונות או לערוך אותן עם Premiere Pro (ואנו עובדים עם PC) ומכיוון שאין לנו בשלב זה רצון לעבוד עם דה וינצ’י ריסולב אין לנו בפועל מה לעשות עם הררי המידע שצילמנו ב-RAW (ומדובר בכמויות עצומות של מידע – אין כאן שום כיווץ – אז קחו זאת בחשבון גם אם אתם כן משתמשים בדה וינצ’י ריסולב לעריכה). מה שדי מאכזב הוא שהמצלמה עצמה לא מסוגלת להציג את הקבצים – כלומר אתם יכולים לצלם עם המצלמה אבל לא להציג את מה שצילמתם בשביל לראות את התוצאה (אולי עם מקליט חיצוני זה יעובד – לא בדקנו).

נישה קטנה – סיגמא FP

מי שכן בדק את איכות התמונה הוא Rubidium Wu ואתם יכולים לראות השוואה שלו בקישור הבא (מאד מומלץ). בגדול איכות התמונה טובה אבל אין ממש טעם לצלם ב-1080p או בפורמט MOV בו אנו צילמנו חלק מסרטוני הוידאו כולל הקטע הקצר המופיע בסרטון שבהמשך. המשמעות היא שהמצלמה הזאת בעצם נועדה למי שרוצה לצלם ב-RAW באופן קבוע כחלק משגרת העבודה שלו ב-10 ביט (או 12 ביט למרות שגם כאן אין כנראה הבדל עצום) ומוכן להתמודד עם נפחי הקבצים העצומים ועם עבודה עם מקליט חיצוני או הרדיסק חיצוני. אם אתם מחפשים אגב מצלמת סטילס היינו מדלגים על ה-FP – הפוקוס הבעייתי, המבנה המאד לא נוח ותפעול המוגבל אומרים שיש בשוק אופציות עדיפות יותר למצלמת FF קומפקטית עם חיישן 24 מגה פיקסל (הקנון EOS R הניקון Z6 והסוני A7 III ואפילו הפנסוניק S1 יעשו עבודה טובה יותר).

מנקודת המבט האישית שלנו היינו מעדיפים מצלמה שתצלם ב-4K 60p או אפילו 6K 24p על פני ה-FP עם יכולות צילום ה-RAW הבעיתיות והמוגבלות שלה וקבצי הענק שהיא מייצרת שאינן מתאימים לפרויקטים עם סבב הגשה קצר. מצד שני יש ברשת אנשים שדווקא התלהבו מאד מיכולותיה של המצלמה ולפיכך נראה שיש נישה צרה של משתמשים שכן מעוניינים ביכולות אלו (למשל צלמי קולנוע מתחילים/מחתרתיים שמוכנים להתמודד עם סרבול העבודה בכדי לקבל יותר משחק עם טווח דינאמי בעריכה).

נסיים במילה טובה לסיגמא. לכאורה אפשר לחשוב מן הכתבה שיש לנו בעיקר דברים פחות חיוביים לומר על המצלמה ואכן יש לנו לא מעט ביקורת על חלק מן ההחלטות של סיגמא ואנו מאמינים כי מדובר במוצר שהוא בהחלט דור ראשון עם כל מחלות הילדות האופייניות לו. מצד שני אי אפשר שלא להעריך את ההשקעה של סיגמא ב-FP ואת העובדה שהחברה כיוונה והצליחה ליצור מצלמה מקצועית (למרות המגבלות) המיועדת לשוק הוידאו/קולנוע במחיר מאד תחרותי. יהיה מעניין לראות את הדור הבא של המצלמה ואת השינויים שתעשה בו סיגמא כמו גם את דגם המצלמה העתידי המבוסס על חיישן ה-Foveon (אם כי זה נדחה כנראה בלא מעט זמן – לפחות אם להאמין לידיעה הבאה).

הסרטון אודות הסיגמא FP שפרסמנו באתר הבת שלנו LensVid.com

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?