ניקון D7500 – ביקורת

ע״י עידו גנוט

פורסם ב 22/10/2017

היום אנו שמחים לפרסם ביקורת מקיפה על המצלמה החדשה ביותר בסדרת ה-D7XXX של חברת ניקון – ה-D7500, וזאת במטרה לבחון מה היא מציעה ומי עשוי להיות קהל היעד שלה.

לפני פחות משנתיים פרסמנו כאן ביקורת על ה-D7200 של ניקון – אז המצלמה המתקדמת ביותר בסדרה והשוונו אותה ל-D7100. הפעם נעשה בדיקה השוואתית דומה בין ה-D7200 ל-D7500 וננסה להבין את מקומה של המצלמה החדשה בליין הנוכחי של חברת ניקון.

הניקון D7500

מבנה ועיצוב

בדומה לכל מצלמות הרפלקס של ניקון גם ה-D7500 בנויה היטב ובמידה רבה איננה שונה מאד חיצונית מה-D7200. למרות זאת ישנם בכל זאת מספר הבדלים – הגריפ המאפשר את האחיזה במצלמה מעט עמוק יותר (לא הייתה לנו בעיה עם האחיזה באף אחת מהמצלמות ובאופן אישי אנו מוצאים את הגודל של המצלמות בסדרת ה-D7XXX כמתאים ביותר לידיים הלא מאד גדולות שלנו – אבל מדובר מן הסתם בעניין אישי למדי, בכל מקרה ה-D7500 מעט דקה יותר).

למרות שכמעט כל כפתורים זהים לאלו שב-D7200 ניקון ביצעה בכל זאת כמה שינויים – הראשון הוא העברת כפתור ה-ISO לחלק העליון של המצלמה ככפתור ייעודי (בדומה למצלמות המתקדמות יותר של החברה), בהחלט שינוי מבורך. הדבר חייב מצד שני העברה של כפתור מד האור לגוף המצלמה (שינוי שאנו פחות אוהבים אבל יש כנראה מקום מוגבל בחלק העליון).

השינוי המרכזי והגדול ביותר במצלמה מבחינה חיצונית הוא החלפת המסך. ב-D7200 מסך קבוע בגודל 3.2 אינצ’ ולמרות שהוא יותר מסביר, המסך ב-D7500 מעולה והוא למעשה שדרוג קל של המסך הפנטסטי שב-D500 המתקדמת כולל אפשרות הטיה ומסך מגע (שהשתדרג לאפשר גם מגע בחלק מהתפריטים – דבר שלא קיים ב-D500). למסך אפשרות צפייה גם באור שמש וגם בזוויות שונות בצורה טובה מאד (הרבה יותר טובה למשל מהמסך הבאמת מזעזע שסוני בחרה לשלב בדגם ה-A6500 בו אנו משתמשים בשנה האחרונה אשר עולה כמה מאות דולרים יותר מה-D7500 אגב).

אחד המסכים הטובים בשוק

למצלמה יש חיישן עינית חדש – אם תקרבו את הפנים הוא יכבה את המסך – זה יכול להיות קצת מעצבן לפעמים כשמעבירים את היד בטעות בקרבת המסך (יכול להיות שיש דרך לכבות זאת בתפריט – לא בדקנו).

ניקון סוף סוף עברה לחיבור USB מקובל (מיקרו USB) מהחיבור המותאם שלהם בדגמים הקודמים בסדרה (אף פעם לא אהבנו את הרעיון). אנו בכל זאת חושבים שניקון הייתה צריכה לקחת צעד נועז קדימה ולעבור ל-USB-C – לא מדובר רק בסטנדרד חדש שצפוי להיות הדומיננטי בשוק בשנים הקרובות אלא גם בכזה המאפשר העברה של הרבה יותר חשמל (ותיאורטית גם מידע בקצב גבוה יותר אם מדובר ב-USB 3.1 למשל שלא לדבר על חיבוריות תנדרבולט 3 אשר רוכבת גם היא על התושבת הפיזית של USB-C). הסיבה שנושא החשמל חשוב לנו הוא שרוב המצלמות חסרות המראה מסוגלות להיטען מ-USB (כולל וזה חשוב מאד – מסוללות USB חיצוניות שניתן לשאת בקלות לכל מקום) דבר שלא אפשרי במצלמות רפלקס בשל מגבלות ה-USB הקיימות (אנו מאמינים כי עם USB-C ניתן להתגבר על כך).

סוף סוף עברה למיקרו USB (ה-D7500 משמאל)

שני שינויים שלא ממש אהבנו במצלמה – המעבר משתי כניסות של כרטיסי זיכרון SD לכניסה יחידה (UHS-I בלבד אגב) והקטנת חיי הסוללה ב-15% לערך ביחס ל-D7200 עם סוללה חדשה – EN-EL15a. עוד משהו מרגיז בנוגע לסוללה החדשה – המצלמה – ממש בדומה ל-D500 לא מאפשרת עבודה עם הרבה סוללות צד שלישי (יש כנראה כאלו שמאפשרות אבל הן המיעוט כרגע, אם יש לכם סוללות צד שלישי ישנות – קחו זאת בחשבון).

סוללה מרגיזה – ה-EN-EL15a של ה-D7500 משמאל, במרכז הסוללה של ה-D7200 ומימין סוללת צד שלישי שלא פועלת עם ה-D7500

עוד שינוי שהרבה אנשים מאד לא יאהבו הוא הסרת האפשרות לחיבור גריפ (לצילום אנכי והוספת סוללה) אשר הייתה קיימת בכל המצלמות הקודמות בסדרה – יש לא מעט דיונים על הנושא ברשת והדעה המקובלת היא שניקון הלכה כאן הרבה יותר מידי רחוק בהגבלת המצלמה הזאת ביחס ל-D500 (ואפילו ביחס למה שהיה מקובל בסדרת ה-D7XXX עד כה כאמור). בנוסף גילינו שהמסך העליון מעט קטן (צר) יותר מהמסך ב-D7200 – לנו לפחות זה לא מאד הפריע. בצד החיובי שמחנו לגלות כי מחזיקי הרצועות המשולשים (והמרעישים) המקובלים בהרבה ממצלמות ניקון הוחלפו במחזיק קבוע – אנו בהחלט מעדיפים זאת למרות שיש כאלו שאולי התרגלו לסידור הישן.

מכל ההבדלים בין ה-D7500 ל-D7200 השינוי שהכי הפריע לנו היה הסרת התמיכה בעדשות ניקון הוותיקות (אלו המכונות על ידי החברה non CPU) יכולת שקיימת מאז ומתמיד בכל מצלמות החברה המתקדמות וכמובן גם בדגמים הקודמים בסדרת ה-D7XXX. לכל מי שיש עדשות ישנות של ניקון או עדשות תואמות לניקון או שאפילו שוקל בעתיד לנסות אותן – המצלמה הזאת פשוט לא תועיל וזהו בעיננו חיסרון ענק. אם אתם מתכננים רק שימוש בעדשות מודרניות (של ניקון או צד שלישי) – זאת כמובן לא בעיה.

חריץ יחיד לכרטיס זיכרון

יש פה ושם שינויים בתפריטים ב-D7500, הסרה של כפתור ה-DOF מקדימה (למעשה שינוי פונקציה) ועוד כל מיני הבדלים קטנים אבל מה שהזכרנו כאן מהווה את מרבית השינויים המרכזיים שאתם צריכים להכיר בדגם החדש.

מבחנים

ערכנו ל-D7500 שורה של מבחנים. סדרת המבחנים הראשונה קשורה לאיכות התמונה ולרגישות. את הבדיקות שלנו ערכנו מול ה-D7200 (וה-D7100 הישנה רק לשם ההשוואה) והתוצאות בהחלט מעניינות אם כי לדעתנו לא חד משמעיות. קודם כל חשוב להבין כי ל-D7200 (ובמידת מה גם ל-D7100) יש יתרון מבחינת רזולוציה (24 מגה פיקסל לעומת 20 מגה פיקסל) ובהחלט ניתן לראות את ההבדל הזה בתמונות (במיוחד אל מול ה-D7200 שהפגינה חדות מרשימה – כל הבדיקות הללו אגב צולמו עם אותה עדשה – הניקון 105 מ”מ מאקרו).

בכל הקשור לרעש – עד רגישות של ISO 1600 ה-D7200 הפגינה יכולות דומות באופן יחסי ל-D7500 (ה-D7100 מראה את גילה כבר ברגישות כזאת) וב-ISO 3200 כבר רואים הבדל מעט יותר ברור לטובת ה-D7500 אם כי ה-D7200 עדיין נראית בהחלט סביר גם ברגישות זו. ב-ISO 6400 יש יתרון ברור ל-D7500 אבל אנו היינו נמנעים מכל אחת משלושת המצלמות ברגישות זו אלא אם אין ברירה כמובן.

ארבע בדיקות רגישות – ISO 100, ISO 1600ת ISO 3200 ו-ISO 6400 ה-D7500 מימין, ה-D7200 במרכז וה-D7100 משמאל

משהו מעט מוזר ששמנו לב אליו – ל-D7500 ישנם צבעים הקרובים יותר מהבדיקה שלנו ל-D7100 (הנייטרלית) בעוד שה-D7200 מספקת צבעוניות מעט צהבהבה – אנו לא יודעים להסביר זאת (אפשר ומדובר בהגדרות כלשהו במצלמה אבל אפשר גם ומדובר פשוט בהבדל בצבעוניות של החיישן עצמו – חיזוק לאפשרות זו מצאנו בעובדה שההבדל קיים גם בצפיה בקבצי ה-RAW של שלושת המצלמות).

שמים לב להבדל בצבעוניות?

הבדיקה השנייה אותה ביצענו קשורה למהירות צילום ולחוצץ. ל-D7500 יכולת צילום בקצב מהיר במיוחד – עד 8 תמונות בשנייה (לעומת 6 בלבד ב-D7200 ברזולוציה מלאה ללא קרופ) – לא פחות חשוב בבדיקה שערכנו גילינו כי בעת צילום תמונות RAW 14BIT ה-D7500 הצליחה לצלם ברצף לא פחות מ-42 תמונות לעומת 22 בלבד ב-D7200 – בהחלט הבדל משמעותי מאד.

לסיום שלב המבחנים בדקנו את נושא הפוקוס האוטומטי. הבדיקה שערכנו נעשתה עם עדשת ה-105 מ”מ של ניקון והתוצאות לא היו חד משמעיות – בגדול אבל היינו אומרים כי מההתנסות הכללית שלנו עם שתי המצלמות, לעדשות ספציפיות, הגדרות שונות וצורת שימוש יהיה כנראה יותר השפעה על תוצאות מהירות ודיוק הפוקוס מאשר לגוף המצלמה הספציפי במקרה הזה.

שימוש

ב-D7500 של ניקון השתמשנו במשך כחודש במהלך הקיץ האחרון יחד עם שורה של עדשות ניקון כולל עדשת ה-10-20 מ”מ הקומפקטית החדשה (ביקורת) וכן עם עדשת ה-100-400 מ”מ החדשה והמצויינת של סיגמא (ביקורת). באופן כללי ה-D7500 תפקדה מצויין אבל שמנו לב לכמה “אנומאליות” ראיות לציון.

מערכת הפוקוס של המצלמה דומה מאד לזו שב-D7200 ותפקדה בסך הכל טוב מאד אבל היו מקרים בהם יקבלנו פספוסי פוקוס שלא היו אמורים לקרות לדעתנו (הדבר קרה גם עם עדשות ניקון וגם עם עדשות צד שלישי), יש הרבה סיבות אפשריות לפספוסים כאלו ובלי בדיקה ממושכת לעומק קשה להצביע על גורם ולכן נשאיר את הסוגיה פתוחה. משהו דומה ראינו גם עם מד האור החדש של המצלמה (דומה לזה המצוי ב-D500 בעל 180 אלף פיקסלים) אשר מפעם לפעם הראה נטיה לחשיפת חסר.

בעוד ששתי הבעיות הנקודתיות האלו פתוחות לפרשנות (אפשר שמדובר בעניין של הגדרות למשל), מה שבוודאי לא פתוח לפרשנות הוא כל נושא הוידאו במצלמה. מצד אחד ה-D7500 ירשה את החיישן מה-D500 ולכן גם את איכות התמונה הגבוהה ב-4K מצד שני תמצאו בה גם בדיוק את אותן בעיות בפוקוס האוטומטי בוידאו (hunting מאד מסיבי כפי שתוכלו לראות בסרטון הביקורת שלנו בהמשך). בשורה התחתונה – אם אתם רוצים לצלם וידאו עם המצלמה הזאת ולקבל תוצאות סבירות – צלמו עם פוקוס ידני – על כל המשתמע מכך (זאת אגב הביקורת הגדולה ביותר שיש לנו על ניקון באופן כללי כיום – בניגוד לכל המתחרות הישירות שלה – קנון, סוני ואפילו פנסוניק – ניקון לא הצליחה לפתח מערכת פוקוס מבוססת פאזה שעובדת כראוי וזהו חיסרון משמעותי מאד אל מול התחרות בשוק לדעתנו).

עוד כמה דברים בנוגע לוידאו. ל-D7500 יש את אותו קרופ בוידאו 4K כמו ל-D500 (לא פחות מ-2.2X) – מה שאומר שבשביל לקבל אורך מוקד נורמאלי (סביב 50 מ”מ) תאלצו להשתמש בעדשות רחבות מאד. אף שמדובר לדעתנו בחיסרון משמעותי בצילום ב-4K (הבעיה לא קיימת אם תצלמו ב-1080p אגב), גילינו שיש דווקא מצבים מסויימים בהם מדובר ביתרון – למשל בצילומי מאקרו מסויימים או כשאתם רוצים דווקא יותר אורך מוקד. נקודה חיובית אחת בהקשר לוידאו קשורה לתיקון מגבלה שמאד הפריעה לנו בדורות הקודמים של המצלמות מסדרת ה-D7XXX (והסדרות הנמוכות יותר) והיא חוסר היכולת לשנות צמצם בוידאו או ב-LV במצב וידאו. ב-D7500 ממש כמו ב-D500 הבעיה תוקנה וכעת ניתן לשנות צמצם גם בעת צילום וידאו או בעת שימוש במצב ה-LV VIDEO – לדעתנו ניקון צריכה מעתה להוסיף יכולת זאת לכל המצלמות – במיוחד למצלמות הנמוכות יותר (בדיוק כשם שהדבר אפשרי בכל מצלמות סוני וקנון – כולל בדגמים הזולים).

עוד פיצ’ר נחמד שאהבנו ב-D7500 – המצלמה מציגה על המסך כברירת מחדל נתונים (צמצם, ISO וכו’) וזאת בלי צורך ללחוץ על כפתור ה-info זאת בניגוד לדגמים הקודמים בסדרה – לדעתנו מדובר ביתרון גדול (גם ל-D5000 הישנה של ניקון הייתה תכונה כזאת ואנו מצאנו אותה תמיד שימושית מאד).

ל-D7500 יש יכולות אלחוטיות מובנות (BT 4.1 ו-WIFI) וכמובן תמיכה ב-SnapBridge (שלא הייתה קיימת ב-D7200). אנו מאד אוהבים את הרעיון של אפליקציית ה-SnapBridge (המאפשרת בין השאר להעביר באופן אוטומטי תמונות למכשיר הסלולארי) הבעיה היא שהאפליקציה לפחות בגרסה אותה ניסינו בשנה שעברה עם ה-D500 לא פעלה טוב במיוחד. במקרה הנוכחי לא היה לנו מספיק פנאי לעבוד עם האפליקציה בגרסה החדשה ולראות האם ניקון הצליחו לשפר אותה באופן משמעותי – מנסיון העבר לא היינו תולים בכך תקוות גדולות לצערנו.

סיכום

ה-D7500 היא מצלמה מעניינת שמציבה לדעתנו לא מעט תהיות. מצד אחד מדובר במצלמה ששואבת כמה מן התכונות המרכזיות של ה-D500 (מצלמת השנה שלנו לשנת 2016 ולא בכדי) כולל החיישן, המעבד, מד האור והמסך (שאף שופר במידה מסויימת ב-D7500 והוא מהטובים בתעשיה), כל אלו בתוך גוף קטן וקומפקטי יותר ובעיקר במחיר זול משמעותית מה-D500.

התהיות שאנו מדברים עליהן מגיעות ממה שניקון בחרה להסיר מהמצלמה בכדי לאפשר את הגודל ובעיקר את הורדת המחיר. אנו לא מופתעים שניקון בחרה להישאר עם מערכת הפוקוס של ה-D7200 (בסך הכל מערכת טובה בהחלט אם כי לא ברמה שאנו מכירים מה-D500) אבל אנו בהחלט מופתעים מיתר הבחירות של החברה – כולל הסרת חריץ ה-SD השני, האפשרות לגריפ ומה שהוא לטעמנו לפחות המגבלה המשמעותית ביותר של המצלמה – היעדר התמיכה בעדשות ניקון הוותיקות (מה שמכונה non cpu lenses) הקיימת בכל ליין ה-D7XXX ובוודאי במצלמות המתקדמות יותר של החברה – צעד שלדעתנו לקח את המצלמה למטה מידי מבחינת יכולותיה (עניין נתון לויכוח כמובן אם אין לכם עדשות כאלו ואין לכם רצון להשתמש בהן).

ברשת יש הרבה מאד תהודה לביקורת הזאת ובביקורות שונות תוכלו למצוא כל מיני התייחסויות לעניין כולל כותבים שטוענים שהמצלמה הייתה צריכה להיקרא ניקון D6500 (כי איננה ראויה להיות חלק מליין ה-D7XXX) או אפילו טענות שה-D7500 היא למעשה מה שה-D5600 הייתה צריכה להיות בפועל. אם תשאלו אותנו הכינוי הכי מתאים למצלמה הוא פשוט Baby D500 (קצת בדומה לאופן בו ניקון כינתה את ה-D500 עצמה – Baby D5).

שמות וכינויים בצד – מבחינת מחיר ה-D7500 מתומחרת בחו”ל סביב 1250 דולרים נכון לזמן כתיבת שורות אלו (בארץ המחיר עדיין טיפה גבוהה יותר אפילו אם לוקחים בחשבון את תוספת המע”מ, אבל הוא יירד ללא ספק בחודשים הקרובים) אבל אם משווים אותו ל-1900 דולר של ה-D500 יש כאן הבדל לא מבוטל של כמה אלפי שקלים (ה-D7200 אגב נמכרת בחו”ל תמורת כ-1000 דולר ובארץ סביב 3600 ש”ח רק לשם ההשוואה).

בסופו של דבר אם אנו צריכים לספק המלצה נגיד כך – אם אתם מחפשים מצלמה טובה לצילום סטילס של אקשן/ספורט (ואולי גם טבע וציפורים) ואתם רוצים לקבל את קצב הצילום המהיר והחוצץ של ה-D500 (כמו גם את המסך המצויין שלה), אבל לא רוצים להשקיע כמעט 2000 דולר בגוף – ה-D7500 היא אופציה מאד קורצת – לפחות כל עוד אתם לוקחים בחשבון את המגבלות שלה כפי שפרטנו אותן בביקורת הנוכחית. עבור כל השאר (ומדובר לדעתנו במרבית הצלמים המחפשים מצלמה איכותית בטווח המחיר הנ”ל) ה-D7200 הייתה ונשארה ההמלצה שלנו למצלמת סטילס – לפחות עד שניקון לא תשיק מחליפה ראויה יותר.

סרטון הביקורת המקיף שלנו מאתר הבת שלנו בשפה האנגלית LensVid.com על ה-D7500

גלריה שצולמה בעזרת ה-D7500 ומספר עדשות ניקון וסיגמא

אנו רוצים להודות לחברת הדר, יבואנית ניקון לישראל על אספקת המצלמה לבדיקה.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.