ראשי ביקורות\סקירות ניקון DF – ביקורת משתמש

ניקון DF – ביקורת משתמש

11
0

מוקדם יותר השנה קיבלנו לידינו לבדיקה את מצלמת הניקון DF – מצלמת הרטרו הדיגיטלית הראשונה מבית ניקון וניסיון מודרני לייצר קלאסיקה אמיתית – האם היא עמדה בציפיות?

הרטרו חזר בסערה לעולם הצילום בשנים האחרונות. פוג’י ואולימפוס מובילות את המגמה והחל מראשית השנה החליטה גם חברת ניקון להצטרף עם מצלמת ה-DF החדשה. לחברת ניקון כידוע היסטוריה בת עשרות שנים בתחום הצילום ושורה ארוכה של מצלמות עבר קלאסיות מהן יכלה החברה לשאוב השראה דוגמת הניקון F3.

ניקון DF – לחובבי הרטרו

DSC_2479-megapixel

הניקון DF ניצבת במקום שונה מעט משאר ליין המצלמות של החברה. נכון לזמן כתיבת שורות אלו ליין ה-FX של החברה כולל בסדר עולה את ה-D610 כמצלמת כניסה, ה-D800/E כמצלמות ה”מיינסטרים המקצועית” וה-D4S כמצלמת העל של החברה. הניקון DF לעומת זאת לא נכנסת לאף אחת מן הנישות הללו. מצד אחת המצלמה כוללת את החיישן של מצלמת העל הקודמת של החברה (חיישן Full Frame בן 16 מגה פיקסל בעל רגישות גבוהה במיוחד המגיע מדגם ה-D4), ומצד שני מאפיינים רבים של המצלמה מקורם בדגם הבסיסי ביותר בליין ה-FX הנוכחי – ה-D610 (מנגנון התריס, מנגנון הפוקוס האוטומטי, מד האור ועוד). הניקון DF מהווה אם כן שילוב מעט מוזר בין כמה מן היכולות המתקדמות ביותר של ניקון, כמה טכנולוגיות בסיסיות יותר ועיצוב השואב השראה מן העבר הרחוק.

כיצד מצליחים כל האלמנטים הללו להשתלב יחד והאם הצליחה ניקון לייצר קלאסיקה מודרנית? יצאנו לברר.

רגע לפני שנתחיל – את המפרט המלא של מצלמת הניקון DF ניתן למצוא במערכת המפרטים של האתר.

מבנה, ארגונומיה ותפעול

המבנה של הניקון DF הוא כאמור בסגנון רטרו – אך הדבר נוגע אך ורק לחלקה הקדמי והעליון של המצלמה – בחלקה האחורי המצלמה נראית דומה לכל מצלמה דיגיטלית רגילה של ניקון. בחלק הקדמי של המצלמה ניתן למצוא גלגלת שליטה מעט מוזרה (הגלגלת חיצונית לגמרי וקשה למדי לסיבוב – אנו לא מצאנו אותה נוחה לשימוש). מתחת לגלגלת ניתן למצוא שני כפתורים ברי תכנות (אנו עשינו באחד מהם שימוש לצורך כניסה מהירה לתפריט ה-ISO), מצידה השני של המצלמה ניתן למצוא מתג לשליטה בפוקוס כמקובל במצלמות ניקון המתקדמות, את כפתור שחרור העדשה וחיבור Flash sync terminal למי שזקוק (אנו מעולם לא הרגשנו צורך בכך). עוד בחלק הקדמי של המצלמה שני חיבורים משולשים לרצועה. כאן עלינו להחמיא לניקון. בניגוד למגמה (המאד לא חיובית לטעמנו) של העברת תופסני הרצועה לצד המצלמה בחלק מן הדגמים החדשים של החברה (כך למשל ב-D7100), בדגם ה-DF התופסנים מצויים בחלקה הקדמי של המצלמה ואינם מפריעים להציב את המצלמה על צידה (במקרה ואין לכם חצובה ואתם רוצים לצלם צילום אנכי למשל – דבר שאנו מוצאים את עצמנו עושים לא אחת על משטח ישר כמו שולחן לדוגמא).

חלקה העליון של המצלמה הוא אולי המעניין ביותר מבחינה עיצובית. מצד ימין נמצאת חוגת המצבים (M/A/S/P) לא תמצאו כאן מצבי צילום אוטומטיים – אלו הם לא מצבי צילום טיפוסיים לקהל היעד של המצלמה. לקחו לנו מספר דקות להבין כיצד לסובב את חוגת מצבי הצילום – הטריק הוא למשוך את הכפתור כלפי מעלה ולסובב (אנו מניחים כי מדובר “ברעיון עיצובי” שהגיע ממצלמות עבר של החברה – אנו מעדיפים את שיטת הנעילה הסטנדרטית באמצעות לחיצה על כפתור). מתחת לחוגת מצבי הצילום ניתן למצוא מסך תצוגה זעיר למדי (ככה זה כשהחלק העליון כה דחוס) ולצידו כפתור תאורה קטן למסך. מעל המסך ניתן למצוא גם את כפתור הצילום (עבור האצבעות הקצרות משהו שלנו מדובר על מיקום טיפה מרוחק) הכפתור משמש כמקובל גם ככפתור ההדלקה של המצלמה אלא שבתפקידו זה הוא נעדר מתג הזזה קדמי ולכן מחייב שתי אצבעות להדלקת המצלמה – לא נוח ומיותר. משמאל לכפתור ההדלקה חוגת מהירות הצילום (מ-4 שניות עד 1/4000 שנייה – עם אפשרות לשלוט במספרים בצורה מדויקת יותר באמצעות החוגה האחורית). מתחת לחוגה ישנו בורר מצבים (צילום יחיד, רציף איטי ומהיר, טיימר ועוד) – בורר המצבים דווקא נוח מאד לשימוש ואנו מעדיפים אותו בהרבה על הפיתרון המגושם הקיים במצלמות אחרות של ניקון (דוגמת ה-D7100).

חוגות וכפתורי שליטה – יש נוחות ויש פחות

DSC_2497

מצידה השמאלי של העינית תוכלו למצוא את חוגת ה-ISO ופיצוי החשיפה שמעליה. חוגת פיצוי החשיפה ננעלת עם כפתור עליון עגול ונוחה לשימוש, חוגת הרגישות ננעלת עם כפתור צדדי קטן ולפיכך נוחה הרבה פחות לתפעול.

חוגות לפיצוי חשיפה ורגישות

DSC_2509

בחלקה התחתון של המצלמה תוכלו למצוא את בית הסוללה אך יחד איתו גם חריץ לכרטיס SD יחיד. אנו חושבים שמדובר בהחלטה שגויה של ניקון לכלול כרטיס זיכרון יחיד במצלמה שכזו – למעשה זאת היא המצלמה המתקדמת היחידה מן השנים האחרונות של ניקון עם חריץ זיכרון יחיד. לנו קרו בעבר בעיות עם כרטיסי זיכרון לא פעם והגיבוי שמספקים שני כרטיסי זיכרון הוא חיוני לגמרי.

בגב המצלמה ניתן את כל הכפתורים הרגילים (הצגת תמונות, מחיקה, הגדלה, הקטנה, מידע נוסף, תפריטים, נעילת פוקוס, LV ועוד). למעשה כפי שכבר ציינו חלקה האחורי של המצלמה זהה כמעט לזה שאנו רגילים מרוב המצלמות הדיגיטליות של ניקון מן השנים האחרונות ושונה בכך באופן מובהק משאר העיצוב של המצלמה.

גב המצלמה – סטנדרטי ועדכני עם עינית גדולה

DSC_2487

הניקון DF כבדה יחסית (710 גרם – גוף בלבד) ולא קטנה במיוחד. ממבנה המצלמה בולטת בייחוד העינית הגדולה בחלקה העליון והמצלמה עצמה נוחה למדי לאחיזה למרות גריפ לא מאד בולט בחלקה הקדמי.

ביצועים

מהירות התפעול הכללית של המצלמה משביעת רצון (למעשה אנו מתקשים לזכור בשנה וחצי האחרונות מצלמה כלשהי שמהירות התפעול שלה לא הייתה כזו). הניקון DF מצלמת במהירות רצף מקסימאלית של 5 פריימים לשנייה. מן הבחינה הזאת היא שונה באופן מהותי מן המצלמה ממנה ירשה את החיישן (הניקון D4 מסוגלת לצלם בקצב של 11 תמונות בשנייה). למצלמה חוצץ המסוגל לשמור עד 23 תמונות RAW (מן הבדיקה שלנו) – בהחלט נתון סביר (מן הניסיון שלנו, מעבר למהירות צילום מסוימת יש חשיבות גבוהה יותר לנפח החוצץ מלמהירות הצילום).

הסוללה בה משתמשת ה-DF היא ה- EN-EL14a (המשמשת גם ב-D5300 החדשה ולה 1230 מיליאמפר). נתון הסוללה הרשמי עומד על 1400 תמונות בין הטענות. בפועל אנו לא הגענו לנתון שאפילו קרוב לכך. למעשה לדעתנו חיי הסוללה של המצלמה נמוכים מאלו של ה-D7100 (לה נתון רשמי של פחות מ-1000 תמונות בין הטענות). למרות אי הדיוק בפרסום הרשמי של ניקון עדיין מדובר ביותר מיום צילום שלם וככל הנראה סביב 700+ תמונות (קחו בחשבון שאנו עושים שימוש רב מאד במסך לצורך בדיקת פוקוס אחרי הצילום, אך יחד עם זאת אין לדעתנו הצדקה להפרש כזה בין הנתון הרשמי לנתון בפועל).

רגישות

את מבחן הרגישות ערכנו כרגיל מול מצלמת המבחן שלנו – ה-D7100 של ניקון. זאת היא השוואה מעניינת במיוחד משום שמצד אחד אנו בוחנים שתי מצלמות של אותה החברה אך מצד שני אנו בודקים חיישן Full Frame מול חיישן קרופ.

מערך הבדיקה שלנו כלל את המצלמות עצמן ללא NR, ה-D7100 עם עדשת ה-35 מ”מ f/1.8 וה-DF עם עדשת ה-50 מ”מ f/1.8 שלה (בשני המקרים אורך המוקד המעשי היה 50 מ”מ בקירוב), הצמצם בשתי העדשות היה f/8 והתמונות ממצלמת ה-D7100 הוקטנו ל-16 מגה פיקסל (בדומה ל-DF).

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO100 (לחצו להגדלה)

ISO100

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO400 (לחצו להגדלה)

ISO400

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO800 (לחצו להגדלה)

ISO800

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO1600 (לחצו להגדלה)

ISO1600

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO3200 (לחצו להגדלה)

ISO3200

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO6400 (לחצו להגדלה)

ISO6400

משמאל ה-D7100, מימין ה-DF – רגישות – ISO12800 (לחצו להגדלה)

ISO12800

ה-DF ברגישות של ISO25,600 (לחצו להגדלה)

ISO25600

ה-DF ברגישות של ISO51,200  (לחצו להגדלה)

ISO51200
השוואה מרובעת – תמונות עליונות – D7100 ברגישות ISO1600-3200, למטה DF ברגישות ISO3200-6400 (לחצו להגדלה)

Quad-comper-1600-6400_ISO

עיון בתמונות מעלה את הנקודות הבאות:

  • כבר ב-ISO800 מתחילים לראות סימנים קלים של רעש ב-D7100 וירידה בפרטים (בעיקר בסליל האדום) – ב-DF אין כל סימנים דומים.
  • ה-D7100 נשארת (לטעמנו לפחות) שימושית בהחלט עד ISO1600 וסבירה ב-ISO3200. ה-DF שימושית לגמרי ב-ISO3200 ובמידה רבה גם ב-ISO6400 (הרבה פחות ב-ISO12,800).
  • בהשוואה המרובעת ניתן לדעתנו לראות כי ההבדל בין ה-D7100 ל-DF עומד על קצת פחות משני סטופים (כלומר ה-DF ב-ISO6400 קרובה למדי לרמת הרעש/פרטים של ה-D7100 ב-ISO1600 – מרשים ביותר).

עבור מי שרגישות ורמת פרטים בתמונה הם הדבר העיקרי, אין ספק של-Full Frame (ובמיוחד לחיישן איכותי כמו זה המצוי בניקון DF) יש הרבה מאד מה להציע והפער בינו לבין חיישני הקרופ איננו קטן כלל. יחד עם זאת לטעמנו לפחות, עבור חלק לא מבוטל מן המשתמשים כיום חיישני הקרופ השיגו איכות תמונה מספקת בהחלט ברוב התנאים (ואנו נעיר בהערת אגב כי משלב מסוים הפרמיום בעלויות הגוף, העדשות כמו גם בגודל ומשקל מערכת הצילום הוא משהו שיש לשקול בכובד ראש אל מול השיפור – גם אם הוא אינו מבוטל כלל כפי שראינו – באיכות התמונה).

עינית, מסך ומערכת הפוקוס

לניקון DF מסך 3.2 אינצ’ איכותי למדי (921 אלף נקודות). העינית בחלקה האחורי של המצלמה בעלת צורה עגולה בדומה ל-D4/D800 (ובשונה מה-D610), בעלת הגדלה של x0.7 וכיסוי של 100%. העינית עצמה גדולה למדי ובהירה. החיסרון היחיד שמצאנו הוא שניתן לראות את התצוגה מעל ומתחת לעינית רק כאשר מתבוננים בה בזווית ישרה. אם תתבוננו בעינית בזווית שאיננה ישרה הטקסט נחתך (מבדיקה שעשינו עם מצלמת ה-D7100 שלנו בעיה זו איננה מתרחשת).

מערכת הפוקוס של הניקון DF מבוססת על זו של הניקון D610. למערכת 39 נקודות פוקוס מתוכן 9 נקודות מוצלבות (בניגוד למערכת המתקדמת יותר ב-D800/D4 הכוללת 51 נקודות מתוכן 15 נקודות מוצלבות). המערכת פועלת בדרך כלל בצורה טובה אך יש לה שתי חולשות עיקריות – יכולתה לפעול בצורה מהירה ומדויקת בתנאי תאורה נמוכים (הדבר בלט במיוחד עם עדשת הקיט של המצלמה – 50 מ”מ f/1.8 בגרסה מיוחדת ל-DF, עדשה זו התקשתה מאד למקד על תנועה בתנאי תאורה נמוכים). החולשה השנייה נוגעת לכיסוי נקודות הפוקוס של המערכת. נושא הכיסוי במצלמות Full Frame תמיד היה בעייתי (לא ניקון ולא קנון הצליחו לייצר כיסוי משמעותי של הפריים במצלמות FF כפי שנעשה לדוגמא במצלמות קרופ). למי שרגיל לכיסוי של שטח נרחב מאד של הפריים כפי שקורה לדוגמא ב-D7100, לא קל לעבור לניקון DF ולכיסוי המצומצם מאד שמספקת מערכת הפוקוס שלה.

וידאו

לניקון DF אין יכולות וידאו (ואם כבר הזכרנו יכולות שלא קיימות במצלמה, ל-DF אין גם מבזק מובנה).

סיכום – ניקון DF – מצלמה בטעם של פעם

בסיכומו של יום מה אנו חושבים על הניקון DF והאם ניקון הצליחה לייצר כאן קלאסיקה מודרנית? ובכן, כניסיון ראשון של ניקון לייצר מצלמת רטרו דיגיטלית (לחובבי הז’אנר), מדובר בסך הכל במוצר מוצלח למדי בפני עצמו. איכות התמונה של המצלמה מצוינת, יש לה עינית גדולה במיוחד, השימוש (בחלק) מן החוגות אפקטיבי למדי – במיוחד למי שיש מעט ניסיון עם מצלמות העבר של ניקון ומתכנן לצלם בעיקר במצב ידני, ואי אפשר להתעלם מהמראה שהוא – מה לעשות – כנראה נקודת המשיכה המרכזית של המצלמה.

DSC_2455-fixed

מה פחות מצא חן בעיננו במצלמה? ראשית, ממצלמה ברמתה היינו רוצים לראות מערכת פוקוס (ואולי גם מד אור) זהים לאלו המצויים ב-D800/D4 ולא בסיסיים יחסית כמו ב-D610 (מצד שני אם אתה רוצים לקחת את הרטרו עד הסוף אתם מוזמנים לצלם בידני, מה שהופך את הנושא לפחות רלוונטי). נקודה נוספת נוגעת לכמה מן החוגות. ניקון עשתה כמה בחירות שלטעמנו לפחות לא היו נכונות במיוחד – כפתור ההדלקה דורש הפעלה באמצעות שתי אצבעות (במקום אצבע אחת כמו בכל המצלמות הדיגיטליות המודרניות), כפתור נעילת ה-ISO אינו נוח במיוחד ללחיצה, המסך העליון קטן מידי (אם כי במקרה זה קשה לומר שלמהנדסי ניקון הייתה הרבה ברירה) והדבר שהפריע לנו יותר מכל היא החוגה הקדמית שפשוט איננה נחה להפעלה. בנוסף היינו מעדיפים לראות מנגנון תריס המגיע עד 1/8000 שנייה כמו בדגמים המתקדמים יותר של ניקון (ואפילו במצלמות קרופ מתקדמות כמו ה-D7100) וכן היעדר הביטחון שמספק כרטיס זיכרון נוסף בהחלט הורגש. אבל אם לומר את האמת מי שבאמת אוהב את המראה של הניקון DF ואוהב תפעול ידני של מצלמות באמצעות חוגות, כנראה לא יורתע מכל אלו.

מה שכנראה דווקא כן ירתיע חלק די משמעותי מן הרוכשים בפוטנציאליים של המצלמה הוא פשוט המחיר. ניקון החליטה לתמחר את המצלמה בסכום הקרוב ל-3000 דולרים – גבוה משמעותית מה-D610 אך גם מה-D800 המקצועית. אף שניתן אולי להתווכח על היתרונות והחסרונות של ה-DF לעומת ה-D610, אם אתם מחפשים מצלמה מקצועית לעבודה נטו (“ביקום הניקוני”) ה-D800 תהיה כנראה בחירה הגיונית (וזולה) יותר. מצד שני, אם כסף הוא לא מכשול, ואתם חובבי רטרו מושבעים עם אוסף עדשות איכות ישנות של ניקון, ל-DF יש בהחלט מה להציע לכם.

אהבנו

  • איכות תמונה מעולה (חיישן זהה לזה המצוי במצלמת הדגל של ניקון – ה-D4).
  • מגוון כפתורי שליטה ברי תכנות וחוגות לשליטה ידנית.
  • עינית גדולה ובהירה בעלת 100% כיסוי.
  • עיצוב רטרו אמיתי (פרט לחלק האחורי) – לחובבי הז’אנר.
  • Flash sync terminal  בחלק הקדמי של המצלמה (למי שזקוק).
  • תמיכה במרבית עדשות העבר של החברה.

קצת פחות

  • מערכת פוקוס בינונית (עם עדשת הקיט מתקשה לפקס בתנאי תאורה נמוכים) וכיסוי פריים חלקי מאד.
  • מהירות תריס מקסימאלית – 1/4000 שנייה בלבד (לא 1/8000 שנייה כמו ב-D800/D4).
  • חריץ יחיד לכרטיס זיכרון.
  • חוגת השליטה הקדמית וכפתור ההדלקה אינם נוחים במיוחד לתפעול.
  • טקסט מעל ומתחת לתמונה בעינית נחתך כאשר לא מביטים בזווית ישרה אל תוך העינית.
  • היעדר יכולות צילום וידאו (לא אבדה גדולה בהתחשב בקהל היעד של המצלמה, אבל עדיין חבל).
  • חיי סוללה נמוכים משמעותית מהנתון הרשמי (אך עדיין מספיקים ליום צילום שלם ויותר).

גלריה

כל התמונות הבאות צולמו עם מצלמת ה-DF של ניקון ומספר עדשות כולל עדשת הקיט 50 מ”מ f/1.8, ה-AF-S VR Micro-Nikkor 105mm f/2.8G IF-ED וה-AF-S DX NIKKOR 35mm f/1.8G (אנו נעסוק בשילוב הספציפי הנ”ל בכתבה נפרדת). התמונות עברו הקטנה אך לא עברו עיבוד כלשהו (צילומים: עידו גנוט).

_SC_4038

_SC_4058

_SC_4069

_SC_4071

DSC_3762

DSC_3800

DSC_3817

DSC_3886

DSC_3973

DSC_4110

DSC_4154

DSC_4195

DSC_4672

DSC_4690

DSC_4868

אנו רוצים להודות לחברת הדר,  יבואנית מצלמות ניקון לישראל על אספקת המצלמה לבדיקה.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות\סקירות

11 תגובות

  1. Avatar

    אדי

    01/05/2014 ב 8:49 PM

    הורדת סף הרעש והעלאת הטווח הדינמי הן מילות המפתח בדגם הזה, וזה לא צריך להפתיע, מטרת התרגיל, לדעתי, היתה לבחון בדיוק את הנקודות האלה באמצעות הורדת הרזולוציה והעלאת שטח הפיקסל על החיישן.

    זה קרוב מאד להודאה פומבית שקיים גבול של איכות בטכנולוגיה הנוכחית, והוא קשור לשטח-פיקסל.

    שהרי מה לא עשו בשנים האחרונות כדי להוכיח לנו את ההיפך ?

    השב

  2. Avatar

    מנון

    01/05/2014 ב 10:11 PM

    אם היו מוסיפים לה מסך מיפרקי זה היה תורם למראה של רטרו

    השב

  3. Avatar

    אדי

    01/05/2014 ב 11:02 PM

  4. Avatar

    אדי

    01/05/2014 ב 11:04 PM

    סליחה, בסוף ירד לי האסימון.

    אם המסך המפרקי סגור, אז זה נראה כמו מצלמה של פעם.

    אבל מה עם כל הכפתורים מאחור ?

    השב

  5. Avatar

    עידו גנוט

    01/05/2014 ב 11:43 PM

    רעיון מעניין ובמבט ראשון לא אינטואיטיבי – אני אציע לניקון – מעניין מה הם יגידו. אבל אם באמת היו רוצים רטרו מאחורה היו צריכים תכנון אחר לגמרי.

    השב

  6. Avatar

    אדי

    02/05/2014 ב 9:19 AM

    אדרבא, שימצאו פתרון ארגונומי להיעדר כפתורים מאחור.

    אולי מינימום כפתורי זמן-אמת על הגוף, וכל השאר בתוך מסך מגע

    השב

  7. Avatar

    ענן

    04/05/2014 ב 3:35 PM

    משיכה כלפי מעלה וסיבוב מזכיר לי את Zenit-E הישנה שלי 🙂

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      04/05/2014 ב 4:48 PM

      כן הנחתי שהם לקחו את זה מאיפשהו – אני מניח שגם לניקון הישנות היה קונספט כזה באחד או יותר מהדגמים.

      השב

  8. Avatar

    אדי

    06/05/2014 ב 4:57 AM

    לענן, אם הכוונה ב”משיכה למעלה וסיבוב” לכתר החיצוני של דרגת ASA שחובק את גלגל מהירויות התריס – זה היה סידור נפוץ מאד בכל מצלמות העבר – גם SLR וגם Rangefinder.

    על חוגת מהירויות התריס היה חלון קטן שהראה על איזו דגרת ASA נמצא הכתר החיצוני באותו רגע

    https://farm8.staticflickr.com/7050/6802922316_2fce407af9_z.jpg

    השב

  9. Avatar

    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    06/05/2014 ב 9:35 PM

    רק הערה – הסקירה לא מופיעה בתור “הסקירה האחרונה” בדף הבית של האתר…

    השב

  10. Avatar

    עידו גנוט

    06/05/2014 ב 9:45 PM

    לא לדאוג היא תופיע ברגע שהיא תעבור את 4 האייטמים האחרונים – כך עובדת המערכת של האתר.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *