ראשי ביקורות\סקירות פוג’יפילם X-T1 – ביקורת משתמש

פוג’יפילם X-T1 – ביקורת משתמש

28
0

מוקדם יותר השנה קיבלנו לידינו את מצלמת ה-X-T1 של חברת פוג’יפילם. מצלמה זו מציגה את פסגת הטכנולוגיה של החברה ומתיימרת להביא שיפור משמעותי גם ביכולות הפוקוס האוטומטי – יצאנו לבדוק.

יש לנו “קילומטרז'” ארוך למדי עם מצלמות פוג’יפילם מסדרת ה-X. לפני למעלה משנתיים ניסינו במשך כחודש את מצלמת ה-X-PRO1 – הראשונה בסדרה (ביקורת מלאה לא התפרסמה אמנם מסיבות טכניות אבל התייחסנו כאן לא אחת להתרשמות שלנו מן המצלמה). בסוף השנה שעברה הזדמן לנו לנסות מצלמה נוספת וחדשה יותר בסדרת ה-X – ה-X-M1, דגם קטן ובסיסי יותר הנעדר עינית אך משלב לראשונה יכולות אלחוטיות. אף שמהירות הפוקוס בדגם זה השתפרה משמעותית ביחס לגרסה הראשונה של ה-X-PRO1 לא יכולנו להשתחרר מן התחושה כי ביחס למצלמות חסרות מראה אחרות בשוק, פוג’י עדיין לא עומדת בתחרות.

ה-X-T1 – חסרת מראה מתקדמת

DSC_2040

כאשר הוכרזה מצלמת ה-X-T1 מוקדם יותר השנה הבטיחה חברת פוג’יפילם כי הינה אנו עתידים לקבל סוף סוף מערכת פוקוס שתתגבר על המגבלות של המערכות הקודמות (אשר יש לציין למען ההגינות כי שופרו על ידי החברה בשורה ארוכה של עדכוני קושחה מאז הזדמן לנו לבדוק את המצלמות הקודמות). הסקרנות שלנו גברה במיוחד לנוכח העיצוב השונה של המצלמה עם העינית המרכזית העצומה (עוד ניגע בכך בהמשך), עמידות למים/אבק, מהירות צילום רצף גבוהה, יכולות ה-WIFI המשולבות וכמובן החיישן והמעבד החדש (המשולבים גם בדגם ה-X-E2) אשר אמורים לספק איכות תמונה מרשימה במיוחד גם ברגישות גבוהה.

כפי שניתן לראות רף הציפיות לביקורת היה הפעם גבוה מתמיד מה שהופך את הביקורת למסקרנת במיוחד. כמו תמיד בטרם נפתח – את המפרט המלא של ה-X-T1  של פוג’יפילם ניתן למצוא במערכת המפרטים של האתר.

מבנה, ארגונומיה ותפעול

בחרנו לפתוח הפעם דווקא בנושא המבנה והתפעול של המצלמה משום שהוא גם הדבר הראשון והשונה בו נתקלנו במצלמה. כאמור, התנסינו בעבר גם בשימוש ב-X-PRO1 וגם ב-X-M1 – שתיהן לא דרשו מאיתנו שינוי משמעותי במיוחד בדפוס העבודה הסטנדרטי שלנו אליו אנו רגילים מעשרות המצלמות האחרות שבדקנו כאן בשנים האחרונות.

ה-X-T1 לעומת זאת הייתה סיפור אחר לגמרי. לרוב כשאנו מקבלים מצלמה חדשה ליד (דבר הקורה לא מעט) אנו מתאימים אותה לצורת העבודה הרגילה שלנו (הצגת תמונה לאחר הצילום, משחק עם הגדרות הצילום והכפתורים, שינוי הגדרות במערכת הפוקוס ועוד ועוד). התהליך לוקח בדרך כלל כמה דקות (מעט יותר במצלמות של חברות שאנו עובדים איתן לעיתים נדירות יותר), אבל בכל מקרה מדובר בתהליך מהיר למדי הודות לניסיון הרב שצברנו (גם אם הם נראים, אחרת – התפריטים וההגדרות של רוב המצלמות בשוק דומים למדי). בפעם הראשונה שקיבלנו את ה-X-T1 ויצאנו לסיבוב צילומי איתה גילינו עד מהרה שיש כמה וכמה הגדרות שאנו פשוט לא יודעים איך לשנות (דוגמא אחת שאנו זוכרים במיוחד היא מעבר למצב קדימות צמצם במצלמה). בסופו של דבר לאחר קריאה של החוברת מספר פעמים וקריאה ברשת במספר מקומות הצלחנו למצוא תשובות לכל הנקודות (פרט לאחת – לא הצלחנו בשום אופן למצוא דרך לשלוט בצמצם מהמצלמה ולא מטבעת הצמצם שעל העדשה).

שינוי צמצם – רק מהעדשה?

DSC_2118

חשוב להבין שאף שלקח לנו יום שלם להתאים את המצלמה וללמוד את כל ההגדרות השונות, התוצאה הסופית הייתה מצלמה עם מידה גבוהה מאד של התאמה אישית (כולל התאמה של לא מעט כפתורי שליטה – יותר מבכל מצלמה אחרת שניסינו בטווח מחירים דומה). כך או כך אנו ממליצים על מידה לא מבוטלת של סבלנות כאשר מקבלים את המצלמה וקריאה מלאה של מדריך ההפעלה של המצלמה (וכן, אנחנו מדברים על הגרסה המלאה – באנגלית), גם למי שלא רגיל לקרוא חוברות הפעלה של מוצרים – אנו מבטיחים שתגלו שם לא מעט דברים חדשים.

מנושא התפעול נעבור למבנה המצלמה. ה-X-T1 כמו כל המצלמות של פוג’י שבדקנו עד כה בנויה באיכות גבוהה מאד. הכפתורים, החוגות וגוף המצלמה עצמו – כולם מספקים תחושה איכותית ונעימה למגע. למצלמה חוגת שליטה קדמית ואחורית (כאמור לא הצלחנו למצוא דרך לשנות את הצמצם באמצעות החוגה האחורית כפי שאנו רגילים מכל מצלמה אחרת). ולא פחות משלוש חוגות בחלק העליון (פיצוי חשיפה, מהירות ורגישות). שתיים מן החוגות כוללות גם כפתורי משנה עם מתג אחורי המאפשר שליטה נוספת בתכונות (מהירות צילום, פנוראמה ועוד). מדובר במפסקים נוחים מאד לשימוש שהיינו ממליצים לחברות רבות לאמץ כבחירה עיצובית (קונספט דומה אגב מצאנו במצלמת הניקון DF עליה נפרסם ביקורת בקרוב). בחלקה העליון של המצלמה ניתן למצוא גם את כפתור ה-WIFI הייעודי וכפתור וידאו (בשניהם ניגע בהמשך).

חוגות שליטה עם מתגי משנה נוחים

DSC_2101-Recovered-1

הכפתורים בגב המצלמה מעט קטנים (לנו אצבעות קטנות יחסית כך שהדבר לא הפריע לנו אבל אם יש לכם ידיים גדולות קחו זאת בחשבון). כפתור ה-focus assist היה תמיד אחד האהובים עלינו במצלמות פוג’י. המערכת מאפשרת לנו יכולת הגדלה מיידית של התמונה בכדי לוודא דיוק פוקוס – יעיל ואפקטיבי מעין כמוהו והיישום שלו במצלמות פוג’י (כולל ה-X-T1) נפלא. אנו נרחיב עוד על האופן שבו ניתן להיעזר בתכונות ה-focus assist בחלק העוסק בעינית.

אחד הדברים היחידים שהציקו לנו מעט בנוגע לכפתורים במצלמה הם כפתורי הג’ויסטיק. הכפתורים אינם מוגבהים מספיק והדבר לא נוח במיוחד (גם משתמשים וסוקרים אחרים ברשת העירו על כך) ונקווה שבפוג’י ייקחו זאת לתשומת ליבם. מן הצד השני חלק ניכר מן הכפתורים במצלמה ניתן לתכנות והתאמה אישית (אנו בחרנו למשל שגם כפתור הג’ויסטיק למטה וגם למעלה יאפשרו לנו לשנות נקודות פוקוס – בניקון לדוגמא אין כלל צורך ללחוץ על כפתור בכדי להיכנס למצב שינוי נקודות פוקוס). היכולת לבצע התאמות אישיות מסוג זה במצלמה היא כאמור גבוהה מאד ומשתמשים מתקדמים ייהנו מאד מהנושא.

ל-X-T1 חריץ לכרטיס זיכרון יחיד. לטעמנו פוג’י שגתה כששילבה רק כרטיס זיכרון אחד במצלמה כה מתקדמת מכל בחינה אחרת. למעשה באחד מימי הצילום חזרנו למשרד לגלות שכרטיס הזיכרון בו השתמשנו הפך בעייתי ולא הייתה לנו אפשרות לחלץ את התמונות (בסופו של דבר ובסיוע תוכנת ה-Pirform החינמית המצויינת – ראו מדריך, הצלחנו לשחזר את התמונות – אך אם היו שני כרטיסי זיכרון לא היינו נתקלים כלל בבעיה). למרות היעדר מקום לכרטיס זיכרון נוסף, בחרו בפוג’י לשלב במצלמה תמיכה בתקן UHS-II (ראו הסברים במדריך שלנו בנושא כרטיסי זיכרון). למיטב ידיעתנו זאת היא המצלמה הראשונה שתומכת בתקן זה (לצערנו לא היה ברשותנו כרטיס מסוג זה לבחון בזמן השימוש במצלמה – כרטיס כזה יגיע אלינו לבחינה כנראה בשבועות הקרובים). גם ללא הכרטיס בתקן החדש לא גילינו בעיות כלשהן בפעילות המצלמה מבחינת מהירות התפעול (כפי שציינו) וגם מהירות צילום הרצף (8 פריימים לשנייה) והחוצץ (עד 23 תמונות RAW+JPEG באופן רשמי) לא נפגעו. אנו בהחלט ממליצים אבל לעשות שימוש לפחות בכרטיס מהיר “רגיל” עם המצלמה (כרטיסים במהירויות של 95MB/s זמינים כיום למכביר). נציין רק כי נפח תמונות ה-RAW של המצלמה מגיע ל-32~ מגה בייט לתמונה כך שמומלץ בחום לבחור כרטיס בנפח של 16GB ומעלה.

חריץ לכרטיס זיכרון יחיד (שימו לב גם לג’ויסטיק עם הכפתורים השקועים)

DSC_2146

ביצועים

כמו מרבית המצלמות המתקדמות בשוק כיום, גם ה-X-T1 נדלקת (ונכבית) בתוך פחות משנייה. גם שאר פעולות התפעול של המצלמה היו זריזות (פוג’י התקדמה רבות מאז גרסת הקושחה הראשונה של ה-X-PRO1 אותה ניסינו לפני קצת יותר משנתיים אז גילינו תפקוד איטי למדי של חלק מפעולות המצלמה).

המצלמה הייתה ברשותנו פחות משבועיים – כך שלא ערכנו בדיקות שימוש מקיפות לסוללה במצבים שונים (שימוש מרובה בעינית / שימוש מרובה במסך / שימוש מרובה ב-WIFI וכו’). יחד עם זאת ההתרשמות שלנו ממספר ימי הצילום שערכנו עם המצלמה כי היא עומדת פחות או יותר ברף של יום צילום סטנדרטי (300+ תמונות בין הטענות בשימוש רגיל עם לא מעט הצגת תמונות על המסך).

ה-X-T1 עם הסוללה שלה

DSC_2119

ל-X-T1 ישנו גריפ (אופציונאלי) המאפשר שילוב סוללה נוספת אשר מאפשרת למצלמה להגיע לחיי סוללה המתקרבים לאלו של מצלמת רפלקס מקצועית למחצה (700-800 תמונות בין הטענות). לנו לא יצא להתנסות עם הגריפ (שמחירו בחו”ל אגב 250 דולרים) והוא מאפשר גם עבודה נוחה במצב אנכי כולל שורה של כפתורים וחוגות נוספים.

ה-X-T1 עם הגריפ (תמונת יצרן)

X-T1-grip

רגישות

כמו תמיד את מבחן הרגישות ערכנו מול מצלמת המבחן שלנו הניקון D7100. אנו רוצים לחזור כאן על דברים שכתבנו בסקירה של מצלמת ה-X-M1 של פוג’י ונכונים מסתבר גם בנוגע ל-X-T1:

בדיקת הרגישות של ה-X-M1 הייתה מורכבת במיוחד. מסיבה לא ברורה התקשנו מאד (אולי יותר מכל בדיקה קודמת) לקבל עם ה-X-M1 חשיפה זהה למצלמת הבדיקה שלנו. ניתן בהחלט להבדיל בהבדלי החשיפה בין שתי המצלמות בתמונות הבאות והדבר פוגע במידת מה במהמנות הבדיקה ובכל זאת ניתן לראות בהחלט הבדלים אשר הינם מעבר לחשיפה כהה מעט או בהירה מעט.

במילים אחרות גם בבדיקה של ה-D7100 מול ה-X-T1 קיבלנו חשיפות בהירות פחות (ברמה של סטופ ואולי יותר) ממצלמת הפוג’י ביחס לניקון. טרם קיבלנו התייחסות לנושא מן החברה אבל המשמעות הברורה לדעתנו היא שהגדרות הרגישות של פוג’י נמוכות בכסטופ לפחות ביחס לאלו של ניקון (קרי ISO 1600 בפוג’י מקביל מבחינת חשיפה ל-ISO 800 בניקון לערך). למרות ההבדל בחשיפה – כפי שתראו מייד ביצועי הרגישות של המצלמה – גם ברגישויות גבוהות מאד טובים לדעתנו מאלו של ניקון (אפילו אם ניקח בחשבון את ההפרש המדובר).

כל התמונות צולמו במצב ידני, בתנאי סטודיו על חצובה עם תאורה אחידה, בצמצם f/8, באורך מוקד זהה (סביב 50 מ”מ~ או 75 מ”מ על 35 מ”מ). התמונות מה-D7100 עברו הקטנה בכדי להתאים בגודלן לרזולוציה של ה-X-T1.

ISO 200 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO200

ISO 800 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO800

ISO 1600 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO1600

ISO 3200 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO3200

ISO 6400 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO6400

ISO 12,800 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO12800

ISO 25,600 – ה-X-T1 מימין והניקון D7100 משמאל (לחצו להגדלה)

ISO25600

כפי שניתן לראות באופן ברור, לפוג’י יש יתרון ניכר ברגישויות נמוכות מבחינת כמות הפרטים ואיכות התמונה. אי אפשר להתעלם מהבדלי החשיפה (ב-ISO 200 ההבדלים בחשיפה ניכרים פחות משום שלא ניתן היה לכוון את שתי המצלמות לאותה מהירות ולכן ה-X-T1 קיבלה חשיפה של 1/2 שנייה לעומת 1/3 שנייה של הניקון – ההבדל ניכר מאד לעומת שאר התמונות אך גם ממחיש את הבדלים באיכות התמונה ברגישות הבסיס).

בגדול, אם נניח בצד את נושא החשיפה ונבחן את התמונות שמפיקה המצלמה (תוכלו לצפות בחלק מהן בגלריה בסוף הכתבה) – איכות התמונה של ה-X-T1 נפלאה. הדבר נכון בוודאי עד ISO 3200 ולדעתנו גם ב-ISO 6400 ניתן להוציא תמונות סבירות בהחלט.

עינית, מסך ומערכת הפוקוס

ל-X-T1 מסך 3 אינצ’ בר הטיה ברזולוציה גבוהה (סביב מליון נקודות). אנו מצאנו אותו נוח ואיכותי למדי גם בתנאי תאורה קשים (אם כי במצב זה בהחלט מומלץ להשתמש בעינית).

מסך איכותי בר הטיה

DSC_2128

העינית שעל מצלמת ה-X-T1 היא ללא ספק אחד הדברים הבולטים במצלמה (גם מבחינה פיזית, אך גם מבחינת היכולות שהיא מקנה). לעינית הדיגיטלית (בטכנולוגיית OLED) רזולוציה של 2.36 מליון נקודות (מהגבוהות בשוק כיום), הגדלה של 0.77x, זווית ראיה רחבה מאד (38 מעלות לרוחב ו-31 מעלות לאורך). פוג’י טוענת כי מדובר בעינית הגדולה ביותר מכל מצלמה בשוק כיום – כולל מצלמות רפלקס מקצועיות בעלות עיניות אופטיות (דוגמת ה-1D-X של קנון הנחשבת כיום למתקדמת ביותר מבחינה זו).

בפועל בהחלט מדובר בחוויה אחרת ממה שהתנסנו בה עד היום ולעינית העצומה גם כמה “טריקים” מעניינים מאד (ככה זה כשיש לך הרבה שטח ורזולוציה גבוהה). לראשונה מאפשרת העינית הצגת התמונה “במהופך” כאשר עוברים לצילום במצב אנכי (כל המידע והתמונה עצמה מתהפכים – נוח למדי). עוד יכולת מרשימה היא אפשרות הצגת ה-focus peeking בתמונה קטנה לצד התמונה הראשית כך שתוכלו לשמור על הקומפוזיציה ובו בזמן לבחון האם האזור שעליו אתם מעוניינים להתמקד נמצא בפוקוס (שימושי ביותר).

מבט (חלקי) אל תוך העינית העצומה של ה-X-T1 בפעולה

DSC_2073

למרות היתרונות הרבים של העינית גילינו שתי נקודות שהפריעו לנו. בתאורה נמוכה העינית נוטה להיות רועשת (בעיה הקיימת בכל עינית דיגיטלית אך גבוהה מעט יותר לדעתנו ב-X-T1). נקודה נוספת הנוגעת לעינית (ואולי למצלמה בכלל) קשורה לקצב הצגת התמונות. במצב צילום single גילינו שצילום מהיר של מספר תמונות נראה בצורה מאד מקוטע בעינית (הצגה של תמונה אחר תמונה בעת צילום מהיר לא מספיק מהיר). בשיחה עם נציג החברה גילינו כי מדובר בתופעה ייחודית למצב single (שכנראה לדעת המהנדסים בפוג’י לא אמור לשמש לצילום מהיר – אנו נוטים לחלוק על כך ומקווים שבפוג’י ישנו את הנושא בעדכון קושחה עתידי).

מצבי העינית השונים (תמונת יצרן)

Viewfinder-X-T1

אולי החלק שיעניין הכי הרבה קוראים שהתנסו בעבר במצלמות פוג’י (ועניין כמובן גם אותנו) נוגע למערכת הפוקוס של המצלמה. לא נלאה אתכם בפרטים בנקודה זאת וניגש ישר לעניין – מערכת הפוקוס ב-X-T1 טובה מאד. היא לא המהירה ביותר בעולם (למרות שכך טוענים בפוג’י) אבל היא – סוף סוף – מספקת את הסחורה. עוד נקודה לזכותה נוגעת ליכולת להתמקד גם בתנאי תאורה נמוכים בצורה קיצונית (החשכנו את החדר והשארנו נורה זעירה דולקת והמצלמה עם עדשת ה-16-50 מ”מ הצליחה להתמקד כמעט בכל המקרים). בנקודה זו אנו רוצים לומר כמה מילים טובות על שתי העדשות בהן השתמשנו – עדשת ה-16-50 מ”מ לא רק מיקדה טוב, אלא גם מציגה איכות בנייה מעולה ואיכות תמונה טובה מאד. גם עדשת ה-Fujinon 55-200mm F3.5-4.8 R LM OIS תיפקדה מצויין (בניגוד למה שניתן לחשוב לא מדובר בעדשת 55-200 מ”מ טיפוסית כמו אלו של קנון וניקון אלא בדגם “פרימיום” איכותי מאד ומהיר – גם מבחינת הצמצם וגם מבחינת מהירות הפוקוס). בכלל מומלץ בפוג’י לשים לב לסדרות השונות – סדרת העדשות האיכותיות של החברה מכונה XF ( ניתן להקביל אותה אם תרצו לעדשות ה-L של קנון) בעוד שסדרת ה-XC היא בסיסית יותר.

וידאו ו-WIFI

לא תופתעו בוודאי לגלות שעבור קהל היעד של המצלמה נושא הוידאו הוא בעל חשיבות משנית (במקרה הטוב). בפוג’י מבינים זאת ומעדיפים להשקיע משאבי פיתוח בתחומים אחרים. יחד עם זאת ציידה החברה את המצלמה ביכולות צילום וידאו ב-1080p ב-60 פריימים לשנייה ובכפתור וידאו ייעודי בחלק העליון של המצלה. מצד שני לצורך הקלטת סאונד תצטרכו להשתמש בחיבור 2.5 מ”מ לא סטנדרטי ולמצלמה עצמה אין למיטב ידיעתנו יכולת ניטור סאונד. מההתנסות הקצרה שלנו עם הוידאו במצלמה הוא מספיק בהחלט לצורך צילום בסיסי אבל כל מי שמייחס חשיבות רבה יותר לוידאו יעדיף כנראה מצלמה אחרת.

סרטון קצר שצילמנו עם ה-X-T1 (שימו לב לריצוד קל בעת שינוי הזום)

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=qhIaSpFFrgU&list=UUOYPHDrN449gFSfS2GqkmaQ[/youtube]

ה-X-T1 כוללת WIFI מובנה (אך לא GPS). זאת היא לא המצלמה הראשונה של פוג’י הכוללת יכולת אלחוטית מובנית, אך בשונה מה-X-M1 אותה בדקנו בשנה שעברה ל-X-T1 יש אפליקציה חדשה ומשופרת (תוכלו לראות הדגמה שלה בסרטון המקיף אודות המצלמה שנפרסם באתר LensVid בימים הקרובים). אנו בהחלט מרוצים מהאופן בו פועלת האפליקציה ומהיכולת להשתמש בה לצורך שינוי הגדרות במצלמה והפעלתה מרחוק – גם העובדה שישנו כפתור ייעודי עבור ה-WIFI מבורכת (היינו שמחים לו בניקון היו מאמצים גישה זו ב-D5300 למשל).

כפתור צילום לוידאו – לא הצד החזק של המצלמה

DSC_2116

סיכום

ה-X-T1 היא המצלמה השלישית מסדרת ה-X של פוג’יפילם שאנו בוחנים והיא ללא ספק המתקדמת ביותר ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת החברה. הנקודה החשובה ביותר בנוגע למצלמה לדעתנו היא העובדה שפוג’יפילם הצליחה סוף סוף להביא את מערכת הפוקוס האוטומטי שלה לרמה המקבילה פחות או יותר לזו של מתחרותיה (היא איננה המהירה בעולם כמו ההצהרות אבל היא כבר לא לוקה בחסר בתחום כמו הדגמים הקודמים). אם נשלב זאת עם איכות תמונה נפלאה, עינית דיגיטלית עצומה ומתקדמת (עם יכולות focus peeking מעולות), מהירות צילום רצף גבוהה, אפליקציית WIFI חביבה, מגוון רחב מאד של אפשרויות כיוון והתאמה אישיות, איכות בנייה גבוהה, עיצוב רטרו (לחובבי הז’אנר) ורשימה הולכת וגדלה של עדשות איכותיות (רשימה שבקרוב צפויה להתרחב אף יותר עם כמה עדשות ייחודיות למדי) – אנו מקבלים חבילה אטרקטיבית בהחלט (בהנחה שלא תיעצרו כשתגיעו לשלב המחיר).

DSC_2168

ה-X-T1 לא מושלמת (אף מצלמה איננה). אי אפשר שלא להזכיר את עקומת הלמידה הגבוהה שנדרשה מאיתנו כשקיבלנו את המצלמה (אם כי בסופו של דבר הצלחנו להגדיר אותנו לשביעות רצוננו פרט לנושא השליטה בצמצם מהמצלמה), למרות גודלה ואיכותה הכללית הגבוהה העינית של המצלמה נוטה לרעש בתנאי תאורה נמוכים (תופעה נפוצה מאד בעיניות דיגיטליות אך לטעמנו בולטת מעט יותר ב-X-T1), לנו הפריע גם מעט שלא הצלחנו למצוא דרך לשלוט בצמצם מהמצלמה (העברנו את ההערה לפוג’י בתקווה שתוכל לתקן את העניין בעדכון חומרה). אם אתם חובבי צילום וידאו אנו לא בטוחים שה-X-T1 היא הבחירה הנכונה עבורכם. למצלמה חיבור מיקרופון לא סטנדרטי (2.5 מ”מ במקום 3.5 מ”מ), ללא ניטור סאונד ובאופן כללי לא אידיאלי לשום דבר פרט לסרטון פה ושם.

בשורה התחתונה, למי מתאימה המצלמה לדעתנו? לצלמים מתקדמים חובבי רטרו עם סבלנות לקרוא את מדריך המשתמש, ללמוד כיצד לתפעל את המצלמה וליהנות מתכונותיה המתקדמות. אנשים שיעריכו את איכות התמונה ואת יכולות השליטה וההתאמה האישית הרבות ולא יופרעו יותר מידי מהיעדר יכולות וידאו מתקדמות.

אהבנו

  • איכות תמונה טובה מאד (שמירה על פרטים גם ברגישות גבוהה).
  • איכות בנייה מעולה ונוחות אחיזה
  • מהירות פוקוס טוב ומהירות צילום רצף גבוהה.
  • WIFI עם אפליקציה שימושית.
  • הרבה מאד אפשרויות כיוונון ידניות.
  • עינית גדולה מאד ובהירה עם מצבי פוקוס peaking מאד מתקדמים ושימושיים.

קצת פחות

  • עקומת למידה חדה (הרבה אפשרויות לא אינטואיטיביות במיוחד).
  • אין אפשרות להשתמש בגלגלת בכדי לשנות צמצם (aperture) – רק עם הטבעת של העדשה במצב A.
  • black out time ארוך (מפריע במידת מה לצילום במצב single).
  • אפשרויות וידאו מוגבלות (לפחות לפי מה שאנחנו הצלחנו למצוא) וחיבור 2.5 מ”מ לא סטנדרטי לסאונד.

גלריה

כל התמונות צולמו עם מצלמת ה-X-T1 ועדשת ה-XC16-50mmF3.5-5.6 OIS וה-Fujinon 55-200mm F3.5-4.8 R LM OIS. התמונות עברו הקטנה אך לא עברו עיבוד (צילומים: עידו גנוט).

DSCF7267-small

DSCF7259-small

DSCF7253-small

DSCF7249-small

DSCF7194-small

DSCF7170-small

DSCF7064-small

DSCF7060-small

DSCF7672-small

DSCF7488-small

DSCF7376-small

DSCF7329-small

תודה לקבוצת שמעוני יבואנית פוג’יפילם על השאלת המצלמה לצורך הביקורת.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות\סקירות

28 תגובות

  1. Avatar

    אדי

    09/04/2014 ב 10:28 PM

    פוג’י היא לפני כל דבר אחר, מתכננת ויצרנית של עדשות-מופת, שמשרתות בעיקר בתעשיה (קולנוע, סטילס בפורמט בינוני וגדול, ציוד צבאי ואקדמי).

    אם מצלמה כזו או אחרת היא תירוץ להפעיל עדשות פ’וגי – דיינו

    השב

  2. Avatar

    אדי

    09/04/2014 ב 10:38 PM

    התמונות ה 5, 6, 10, 11, מלמעלה (גלריה) כבשו את ליבי.

    השב

  3. Avatar

    שחר

    09/04/2014 ב 11:04 PM

    טוב,זה לא זה הצבעים נראיים פלסטיים ולא תוססים.
    חיפוש קטן בפליקר מאושש. מצלמת נישה

    השב

  4. Avatar

    עידו גנוט

    09/04/2014 ב 11:36 PM

    תודה אדי.

    העדשות של פוג’י בהחלט טובות (שתי העדשות שניסינו היו מאד איכותיות).

    שחר – “הצבעים נראים פלסטיים” – טענה מוזרה.
    תכלס אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה פחות או יותר עם צבעים ב-RAW (עכשיו פוטושופ גם יותר להתעסק עם ה-X-T1 – מאז אתמול באופן מלא).

    לגבי היותה מצלמת נישנה – זה בטוח – כל חסרות המראה הן מצלמות “נישה” (תסתכל על נתוני המכירות שלהן ביחס לרפלקס) – וזה בטוח נכון לגבי חסרת מראה שעולה סכום כל כך משמעותי כמו ה-X-T1.

    השב

  5. Avatar

    מוטי

    10/04/2014 ב 10:15 AM

    בחיים לא נתקלתי בביקורת שאין בה את מחיר המוצר.

    השב

  6. Avatar

    שחר

    10/04/2014 ב 11:00 AM

    הצבעים לא טבעיים חרשתי את פליקר. אין מה להשוות לקנון או ניקון.
    גם סטיב הוף חושב כך ורבים אחרים.

    הסנסור לא סטאנדרטי ולכן לא יעזור שום תיקון ב-PP

    השב

  7. Avatar

    ענן

    10/04/2014 ב 11:16 AM

    שחר

    1. סטיב האפ חובב אולימפוס שעם כל הכבוד לא מספקים צבעים טבעיים. המצב הרגיל באולימפוס מזכיר את vivid אצל פנסוניק.
    2. בין מה שעידו עשה ובין מה שהמסך (שאני מניח לא מכויל) שלך מציג יש מרחק מסויים.
    3. קנון וניקון עם כל הכבוד הם דוגמא למה בדיוק? אפילו בין דגמים שונים של מצלמות שלהם (אצל אותו יצרן) יש הפרשים בצבע. מה עכשיו?
    4. מה זה חיישן סטנדרטי? אני עכשיו קובע שרירותית שאם זה לא האסלבלד 50 מגה פיקסל מדיום פורמט, זה לא סטנדרטי. נו?
    5. פליקר מציג תמונות מעובדות, בין אם ע”י המצלמה או תוכנה חיצונית. כל עוד לא השוות RAW ועיבדת אותם בעצמך, שוב, דעתך מעצם היותה דעה היא סובייקטיבית.

    כל זה לפני שבכלל מזכירים את התגובה הראשונה של אדי לגבי איכות העדשות הפנומנלית, כי מה לעשות, העדשה גם קובעת לגבי הצבעים המתקבלים, לא רק החיישן.

    השב

  8. Avatar

    דוד

    10/04/2014 ב 11:37 AM

    ביקורת מצויינת. עידו – למה אתה כותב בלשון רבים? (אנו התרשמנו… וכו”)…(סתם מתוך התעניינות מי עוד בצוות של האתר).

    השב

  9. Avatar

    שחר

    10/04/2014 ב 11:58 AM

    אולי עידו לא הזכיר את ה- X-Trans CMOS הלא סטאנדרטי והבדלים בינו לבין יתר החיישנים בעולם בטכנולוגיית bayer

    השב

  10. Avatar

    עידו גנוט

    10/04/2014 ב 2:21 PM

    מחיר המוצר משתנה כל הזמן – אנחנו לא רושמים בדרך כלל בביקורות מחיר (תבדוק בזאפ).

    לגבי רבים – אני לא מלך אבל אופיר הוא מנהל האתר ויש לנו כותבים שונים שעובדים איתנו מעת לעת.

    בקשר לצבעים – אתה צריך להתעסק עם קבצי ה-RAW – לקחתי עכשיו תמונת פנים שצולמה במצלמה ושיחקתי איתה – לא ראיתי משהו שאני לא יכול לעשות עם ה-D7100 שלי (מלבד זה שפוטושופ אולי לא מכיר את המצלמה והעדשות לצורך תיקוני עיוות), הצבעים עצמם נראים לפחות על המסך שלי טבעיים למדי (אם כי אני לא הסמכות הגדולה בעולם לנושא והמסך שלי גם לא סופר מכוייל). בכל מקרה אני כבודק לא מרגיש צורך להעיר שום דבר בנוגע לצבעים.

    את התכונות של חיישן ה-X-TRANS הזכרנו כבר בביקורת הקודמת (יש קישור בראשית הידיעה) והביקורת הזאת גם כך ארוכה מאד ולא רצינו להיכנס לעניין שוב – אתה מוזמן לקרוא שם יש גם קישורים למידע נוסף מאתר פוג’י.

    השב

  11. Avatar

    אדי

    10/04/2014 ב 6:22 PM

    ביחס לצבעים : משום-מה התקבעה משך השנים מין מוכסכמה שבשתיקה לגבי זה שכדי שצבעים ייחשבו על ידי הרוב השתקן כ”צבעים חיים”, אז נקודת אמצע הספקטרום ב White-Balance היא כאשר הרוויה (Saturation) מוגברת בכ 10%

    כך הרגילו אותנו היצרנים להתייחס אל תמונה מוגברת-רוויה כאל “צבעים חיים” שעל פיהם משווים דגם אחד לשני, ומי שרוצה להגביר את הרוויה אפילו יותר, משתמש במוד Vivid

    כדי להבין על מה מדובר, על עורך שולחני ממוצע, מורידים את הרוויה של התמונה ב 5 עד 10 אחוז.

    מעבר לזה, על המהומה על צבעים טבעיים יותר או טבעיים יותר היא סערה בכוס-מים: נאמנות-צבע היא שרשרת של גורמים שמשפיעים אחד על השני. כל מי שיש לו קצת נסיון בעריכת-צבע יכול לקחת תמונה אחת, ולגרום לה לקבל תרבות-צבע של כל תמונה אחרת. מניסיון אישי.

    השב

  12. Avatar

    עידו גנוט

    10/04/2014 ב 6:39 PM

    אני אחזק את דברי אדי ואומר שיש היום תוספים לפוטושופ שמאפשרים לך לדמות צבעים של כל מצלמה כמעט על כל תמונה של מצלמה אחרת (כולל לייקה שזה נורא פופולארי מסתבר). תכלס כאמור – אני סמכות מאד קטנה לענייני צבע ואני פשוט מקבל את זה שלמצלמות שונות יש צבעים שונים ואני משחק עם זה כאוות נפשי בפוטושופ עד שאני מגיע לתוצאה שאני רוצה.

    השב

  13. Avatar

    שחר

    10/04/2014 ב 7:31 PM

    עידו
    אתה מוזמן לצלם בטלפון באיזו 100 ולשחק עם פוטושופ ולקבל צבעים של D4S

    בהצלחה

    השב

  14. Avatar

    עידו גנוט

    10/04/2014 ב 7:36 PM

    שחר – אם זאת רמת הדיון שלך אתה מוזמן לנהל אותו עם עצמך.

    מי שמעוניין לנהל דיון אינטלגטי מוזמן להמשיך.

    השב

  15. Avatar

    שחר

    10/04/2014 ב 7:40 PM

    סליחה זה מה שהבנתי ממה שאתה כתבת לגבי ההבדלים בין סנסורים

    “אני אחזק את דברי אדי ואומר שיש היום תוספים לפוטושופ שמאפשרים לך לדמות צבעים של כל מצלמה כמעט על כל תמונה של מצלמה אחרת”

    השב

  16. Avatar

    ענן

    10/04/2014 ב 10:07 PM

    שחר, כשהטלפון שלך יצלם ב RAW תחזור ונדבר.

    השב

  17. Avatar

    שחר

    10/04/2014 ב 10:14 PM

    חזרתי, שניה אני מוציא מהכיס את הלומיה Lumia 1020
    או בעצם מוציא מהכיס את ה-D4S?

    השב

  18. Avatar

    עידו גנוט

    10/04/2014 ב 11:06 PM

    למרות שאתה ציני אני אענה לך.
    קודם כל ללומיה יש חיישן גדול יחסית ואיכות תמונה סבירה (הרבה מעבר לכל מכשיר סלולארי אחר). ובכל מקרה אנחנו לא מדברים פה על הבדלים בין גדלי חיישנים ועל האופן בו הם מטפלים בצבע אלא על השאלה העקרונית האם צבע הוא משהו שניתן (לפחות במידה מסוימת ואולי אפילו רבה) לטיפול בפוסט.

    כאמור אני לא מומחה לצבעים (אני מכיר בארץ כמה וכמה כאלו – קרא את הביקורת שלנו על האפסון R3000 מלפני מספר שנים של דוקטור בוריס אוייחרמן – שעשה את הדוקטורט שלו בתחום הצבע)
    https://www.megapixel.co.il/reviews-previews/archive/14364
    אולי לו הצבעים ב-X-T1 יפריעו – לי הם לא הפריעו – אם לך הם מפריעים – אתה לא חייב לרכוש את המצלמה. ולגבי צבעים ממלצלמה אחת שמדמים אחרת – נסה את התוסף של החברה הישראלית PSKISS – לא יצא לנסות בעצמי אבל ראיתי הדגמות ושוחחתי עם המפתחים לא פעם.

    השב

  19. Avatar

    שחר

    11/04/2014 ב 9:03 AM

    לכל מצלמה המשודכת לעדשה יש חתימת צבע יחודית שאי אפשר לחקות.
    הצבע מושפע משמעותית מגודל החיישן והטכנולוגיה שלו. D4s יכולה לאדור מטען פוטוני עצום המכיל אינפורמציה לגבי בהירות וצבע. מטען זה מבודד ונקי מרעש.

    חיישן קטן יותר יכיל פחות מידע ולא משנה כמה משחקי עריכה וא יעבור כל מיידע פשוט לא שם. בנוסף לכל עדשה יש תכונה שנקראת הרזולוציה של צבע

    קיצור לקחת כל מצלמה ולגרום לה להיות בעל צבע זהה למצלמה אחרת לא אפשרי כי צבע הוא מידע ואי אפשר להוסיף מידע לאחר שהחיישן כבר העביר אותו

    מקוה שזה מובן

    השב

  20. Avatar

    עידו גנוט

    11/04/2014 ב 1:50 PM

    זה מה שאתה טוען – דבר עם טל ניניו מ-PSKISS – הוא כאמור פיתח מוצר שעושה בדיוק הפוך ממה שאתה טוען – ויש לו “קצת” נסיון בתחום.

    השב

  21. Avatar

    שחר

    11/04/2014 ב 2:50 PM

    טוב בסדר שיהיה

    השב

  22. Avatar

    ענן

    11/04/2014 ב 3:23 PM

    לא רציתי לדבר אבל מאחר והזכרת אז במקרה קניתי את המוצר המדובר ואכן אמת בפרסום.

    השב

  23. Avatar

    ענן

    11/04/2014 ב 3:25 PM

    שחר, לא סתםביקשתי שתצלם ב Raw

    השב

  24. Avatar

    אדי

    14/04/2014 ב 12:24 PM

    העובדה שזו מצלמת Live-View (כמו חסרות-מראה ומצלמות גשר) מאפשרת גם חיווי נתונים כמעט בלתי-מוגבל בתוך העינית, גם חיווי השפיץ של הפוקוס (Focus-Peaking), וגם חיווי תמונה רצוף, גם בזמן וידאו וגם בזמן חשיפות סטילס ארוכות.

    אני מתפתה לנחש שזה העתיד שצפוי לכל הפורמטים.

    ויתור על המנגנון המסורבל, הכבד, והדורש כיול אופטי מדוייק של פריזמה ומראה קופצת, משחרר מסיכון, עודף משקל, וחוסר בהירות באור נמוך, שלא לומר השקעה בתכנון וייצור.

    השב

  25. Avatar

    אבו-ענתר

    15/04/2014 ב 5:47 PM

    שחר,
    אתה כותב “לקחת כל מצלמה ולגרום לה להיות בעל צבע זהה למצלמה אחרת לא אפשרי כי צבע הוא מידע ואי אפשר להוסיף מידע לאחר שהחיישן כבר העביר אותו”

    רק לידיעתך, באלקטרוניקה, ומצלמה היא אלקטרוניקה, הגדרת-צבע הוא קומבינציה של ערכים משלושה צבעי יסוד. אם אתה זוכר בקומבינטוריקה, מספר האפשרויות בין שלושה ארכים, הוא הערך המירבי (טווח הערכים, או באלקטרוניקה זה רוחב המילה הבינרית) בחזקת שלוש.

    זה מספר סופי, וזה אומר שאפשר לחזור עליו.

    השב

  26. Avatar

    עדי

    16/04/2014 ב 7:06 PM

    נראה לי שבסקירה כזו, בטח של מצלמת פוגי, כדאי איזה פורטרט אחד או שניים?
    מה הרעיון לתת דוגמאות ללא פורטרט אחד לרפואה…

    השב

  27. Avatar

    עידו גנוט

    16/04/2014 ב 7:44 PM

    צילמתי כמה – יש בעיה של אישור לפרסם.

    השב

  28. Avatar

    עדי

    17/04/2014 ב 10:53 AM

    אז תחתים דוגמנית או צלם את חברי האתר.
    סקירה של מצלמה שמתמחה בסקין טון, ללא פורטרט אחד?
    חבל.

    השב

להגיב על עידו גנוט לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *