ראשי ביקורות\סקירות ניקון NIKKOR 18-140 f/3.5-5.6G – ביקורת משתמש

ניקון NIKKOR 18-140 f/3.5-5.6G – ביקורת משתמש

33
0

לפני מספר שבועות קיבלנו לבדיקה את עדשת ה-18-140 מ”מ החדשה של ניקון אשר הוכרזה מוקדם יותר השנה. ה-18-140 מ”מ תשמש כעדשת הקיט המתקדמת של ניקון ולפיכך צפויה להיות פופולארית במיוחד והעניין בה החל מיד עם הכרזתה. אנו יצאנו לבדוק האם היא מממשת את ההבטחה לעדשת קיט ארוכה איכותית יותר.

לחברת ניקון שתי עדשות קיט פופולאריות במיוחד עבור ליין מצלמות ה-DX שלה – עדשת ה-18-55 מ”מ הבסיסית והקצרה ועדשת ה-18-105 מ”מ “המתקדמת” והארוכה יותר. מעבר לעדשות אלו לניקון סדרת עדשות זום-טלפוטו ארוכות יותר בעלות צמצם “סטנדרטי” (18-200 מ”מ וה-18-300 מ”מ) אשר הינן יקרות יותר באופן משמעותי.

אף ששתי עדשות הקיט של ניקון פופולאריות מאד בקרב צלמים מתחילים והן נחשבות טובות יחסית מבחינה אופטית, יש להן מספר בעיות. עדשת הקיט הבסיסית של ניקון קצרה מידי ומגבילה את המשתמש בעוד שעדשת הקיט המתקדמת היא בעלת איכות בנייה בינונית מאד.

המשותף לעדשות הקיט השונות של ניקון הוא הצמצם – f/3.5-f/5.6. לצערנו בשלב זה אין לניקון עדשת קיט בעלת צמצם  משופר.

עדשת ה-18-140 מ”מ החדשה של ניקון על מצלמת ה-D5300

DSC_8974

ניתן למצוא את המפרט המלא של עדשת ה-AF-S DX NIKKOR 18-140 f/3.5-5.6G ED VR של ניקון במערכת המפרטים של האתר.

איכות בנייה

אחת הנקודות המרכזיות שהפריעו לנו בעדשת ה-18-105 מ”מ הנוכחית של חברת ניקון נוגעת לאיכות הבנייה. לעדשת ה-18-105 מ”מ תושבת פלסטיק (ולמרות שגם לאחר יותר מ-3 שנים של שימוש היא עדיין תקינה – היינו בהחלט מעדיפים תושבת מתכת), וטבעת פוקוס צרה מאד עם הרבה יותר מידי חופש תנועה קדימה ואחורה. גם טבעת הזום לא מספקת מספיק התנגדות ובאופן כללי התחושה היא של מוצר בסיסי מאד (וזאת למרות שהאיכות האופטית של העדשה דווקא סבירה למדי).

סגורות – מימין עדשת ה-18-105 מ”מ ומשמאל עדשת ה-18-140 מ”מ החדשה

DSC_0020

הדבר מטריד פי כמה לדעתנו וזאת משום שבשוק כה תחרותי אין מקום למוצרים נחותים והתירוץ לכאורה כאילו מדובר במוצר בסיסי זול אינו תופס כבר, במיוחד אם מסתכלים על יצרניות צד שלישי דוגמת סיגמא אשר מסוגלות לייצר עדשות במחירים דומים (ואף זולים יותר) ביפן עצמה ובאיכות בנייה גבוהה משמעותית.

ההקדמה הארוכה הנ”ל היא רקע חשוב כאשר אנו באים לבחון את איכות הבנייה של עדשת ה-18-140 מ”מ. כאשר קיבלנו את העדשה החדשה מיד הבחנו בהבדלים. לדגם החדש תושבת מתכת (בדומה לרבות מן העדשות האחרות של ניקון), טבעת הפוקוס עדיין צרה מידי לטעמנו אבל ללא חופש תנועה בולט כמו בעדשת ה-18-105 מ”מ. טבעת הזום בעלת התנגדות טובה יותר (אל תצפו להתנגדות של עדשה ידנית איכותית או אפילו עדשות מודרניות יקרות אבל היא עושה את העבודה).

פתוחות – מימין עדשת ה-18-105 מ”מ ומשמאל עדשת ה-18-140 מ”מ החדשה

DSC_0029

עוד נקודה שראוי להזכיר נוגעת למידת החופש של החלק הנשלף בעדשה (גם עדשת ה-18-105 וגם עדשת ה-18-140 מ”מ מתארכות בקצה הזום לא מעט). בעוד שבעדשת ה-18-105 מ”מ ניתן להזיז את האלמנט הנשלף למעלה ולמטה – דבר המספק תחושה רופפת מעט של העדשה, עדשת ה-18-140 מ”מ יציבה לגמרי (במקרה של ה-18-105 מ”מ אפשר כמובן ומדובר בתולדה של גיל העדשה).

מימין עדשת ה-18-105 מ”מ עם תושבת פלסטיק ומשמאל עדשת ה-18-140 מ”מ עם תושבת מתכת

DSC_0028

בשורה התחתונה – עדיין מדובר באיכות בנייה של עדשת קיט בסיסית, אך בהחלט ניכר שיש שיפור משמעותי ביחס לעדשת הקיט הישנה ואנו חשים הרבה יותר בנוח להמליץ על העדשה מבחינה זו. כעת נותר רק לברר האם העדשה עומדת גם במבחן החשוב באמת – ביצועים אופטיים.

פוקוס, מייצב ויכולות מאקרו

לפני שנגיע לנושא הביצועים מילה על נושא מנוע הפוקוס, המייצב ויכולות המאקרו של העדשה. נתחיל עם המנוע הפוקוס אשר התגלה כמהיר יחסית  – בדקנו אותו באופן השוואתי ביחס לעדשת ה-18-105 מ”מ, גם על מצלמת ה-D7100 וגם על ה-D5300, והוא חש (סובייקטיבית) כמהיר מעט יותר. לא ערכנו בדיקות דיוק פוקוס מעמיקות אך לא נתקלנו בבעיות משמעותיות בנושא (בעיות כאלו קל יותר לזהות בכל מקרה בעדשות בעלות צמצם בהיר יותר).

מייצב התמונה בעדשה פעל בצורה משביעת רצון בהחלט וסיפק בין 3-4 סטופים של ייצוב (ככלל צר לנו שלא כל העדשות החדשות מגיעות עם מייצב מובנה – כולל עדשות רחבות יחסית אשר גם הן יכולות ליהנות ממייצב – במיוחד בתאורה נמוכה).

מתגי שליטה בפוקוס ובמייצב

DSC_8965

עדשת ה-18-140 מ”מ איננה עדשת מאקרו ואפילו לא בעלת יחס הגדלה הקרוב למאקרו, יחד עם זאת מול דגם ה-18-105 מ”מ יש בכל זאת שיפור מסוים (1:4.3 לעומת 1:5 בדגם הקודם).

ביצועים

חדות – ל-18-140 מ”מ חדות טובה למדי המרכז הפריים וטובה (אם כי מעט פחות) בצידי הפריים בצמצם פתוח גם בזווית הרחבה אך בהחלט גם בקצה הטלפוטו (140 מ”מ) – כפי שניתן לראות בתמונות הבדיקה שערכנו. סגירת צמצם משפרת במידת מה את התוצאות (בייחוד בצידי הפריים) אם כי ההבדלים אינם דרמטיים.

 עדשת ה-18-140 מ”מ ב-18 מ”מ (תמונה להמחשת הזווית) DSC_0006-small

עדשת ה-18-140 מ”מ ב-140 מ”מ צמצם f/5.6

DSC_0005-small

עדשת ה-18-140 מ”מ ב-140 מ”מ – קרופ 100%

DSC_0005-100-precent

ברווזון – הגדלה של 100% (התמונה המקורית בגלריה)

DSC_0221 -100-percent

האפלת פינות (vignette) – לעדשת ה-18-140 מ”מ האפלת פינות קלה מאד ב-140 מ”מ בצמצם פתוח (f/5.6) – השוואה קצרה לעדשת ה-105 מ”מ מגלה יתרון משמעותי לדגם החדש כפי שניתן לראות בתמונות הבאות.

 האפלת פינות – עדשת ה-18-105 מ”מ ב-105 מ”מ בצמצם f/5.6DSC_0013-105mmהאפלת פינות – עדשת ה-18-140 מ”מ ב-105 מ”מ בצמצם f/5.6

DSC_0010

עיוות חבית – כפי שניתן לצפות ישנו עיוות חבית מסוים ב-18 מ”מ (לא קיצוני במיוחד). עיוות זה נעלם בהדרגה עם הזום (סביב 25-30 מ”מ).

עיוות חבית – עדשת 18-140 מ”מ ב-18 מ”מ

DSC_0005-wall

סיכום

לאחר מספר שבועות בהן בילינו עם עדשת ה-18-140 מ”מ החדשה של ניקון אנו חייבים לומר שאנו מרוצים למדי מההתקדמות שעשתה החברה מעדשת הקיט (18-105 מ”מ) הקודמת ועד לדגם הנוכחי.

עדשת ה-18-140 מ”מ בנויה טוב יותר, כוללת תושבת מתכת, האיכות האופטית שלה משופרת וגם מנוע הפוקוס והמייצב יעילים למדי.

מה בכל זאת היינו רוצים לשפר? ובכן, לא הרבה – לדעתנו איכות הבנייה יכולה להיות טובה אף יותר (למרות שהיא בהחלט לא רעה) בדגש על ההתנגדות של טבעת הפוקוס. אך בפועל הדבר שמפריע לנו יותר מכל לא נוגע לעדשה הנוכחית, אלא להתעלמות של ניקון (בנקודת הזמן הנוכחית למעשה של כל היצרניות – פרט אולי במידת מה של סיגמא) מהצורך בעדשת קיט משודרגת – כזאת בעלת צמצם בהיר יותר (f/2.8-f/4 או לכל הפחות f/4 קבוע). אנו בדקנו כאן את עדשת ה-17-70 מ”מ f/2.8-f/4 של סיגמא וחזרנו עם רגשות מעט מעורבים (ראו סקירה), אך אנו עדיין ממתינים לגרסה ייעודית למצלמות קרופ של עדשות דוגמת ה-24-120 מ”מ f/4 של ניקון (או הגרסה החדשה של סיגמא – אם כי זו קצרה מידי לטעמנו) אשר יהיו בעלות זווית רחבה יותר, קלות, קטנות ובעיקר זולות יותר.

יתרונות

  • איכות בנייה טובה, טבעת זום (ותושבת מתכת).
  • קומפקטית (רק מעט יותר ארוכה מעדשת ה-18-105).
  • אורך מוקד משופר ביחס לעדשת הקיט הקיימת (18-105 מ”מ) של ניקון.
  • פוקוס מהיר (ביחס לעדשת קיט).
  • מייצב תמונה אפקטיבי (בין 3-4 סטופים).

חסרונות

  • טבעת פוקוס צרה עם התנגדות נמוכה.
  • צמצם סטנדרטי (f/3.5-f/5.6) בלבד.

גלריה

כל התמונות הבאות צולמו עם עדשת ה-18-140 מ”מ החדשה של חברת ניקון (על מצלמת ה-D7100 וה-D5300). התמונות עברו הקטנה אך לא עברו עיבוד כלשהו (צילומים: עידו גנוט, מירב יצחקי).

[mega_gallery]

אנו רוצים להודות לחברת הדר,  יבואנית מצלמות ניקון לישראל על אספקת המצלמה לבדיקה.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות\סקירות

33 תגובות

  1. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 5:12 PM

    האם התמונות צולמו ב 24 מגה-פיקסל ?

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      25/12/2013 ב 5:21 PM

      כל התמונות בכתבה צולמו ב-24 מגה פיקסל (D7100/D5300) כולן עברו כמובן הקטנה – אנחנו לא מעלים תמונות מקור לאתר (אם יש תמונה ספציפית שמעניינת אותך אפשר להעלות לפורום).

      השב

  2. Avatar

    פיטר

    25/12/2013 ב 5:20 PM

    מאוד רכה ב-140mm. לא הייתי בודק רזולוציה ב-1/5 שניות למרות שאני מבין שהמוטיבציה היתה לשמור על איזו 100.(אולי עם חצובה ושלט)

    יכול להיות שאם היה יותר אור על האובייקט התוצאה היתה אחרת…

    השב

  3. Avatar

    עידו גנוט

    25/12/2013 ב 5:34 PM

    על איזה תמונה אתה מדבר?

    השב

  4. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 6:01 PM

    שאלתי את זה כדי לקבל קנה-מידה לגבי הקרופ-100%

    השב

  5. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 6:08 PM

    פיטר,

    התמונה של השלדג על העץ למשל, צולמה ב 140 מ”מ והיא כלל לא רכה, ראה את משחק הטונים על ענפי העץ

    EXIF:

    File name: D:\DSC_0162.jpg
    File type: JPEG
    File size: 840.9 KB
    Creation date: 14/11/2013 15:57
    Last modification: 25/12/2013 18:04
    Make: NIKON CORPORATION (https://www.nikon.com)
    Camera: NIKON D5300
    Software: Adobe Photoshop CC (Windows)
    Dimension: 1920 x 1178 px (2.3 MP)
    Focal length: 140 mm (equiv. 210 mm)
    Aperture: F5.6
    Exposure time: 1/320″ (+0.67 EV)
    ISO speed rating: 100/21°
    Program: Aperture priority
    Metering Mode: Pattern
    White Balance: Auto
    Flash: Flash did not fire

    השב

  6. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 6:11 PM

  7. Avatar

    עידו גנוט

    25/12/2013 ב 6:54 PM

    העדשה לא רכה (הכל יחסי כמובן – זאת לא עדשה מקצועית). לצערי אין לי מספיק תמונות להמחיש את זה (זאת הייתה אחת הביקורות היותר קצרות שעשינו והיא בוצעה במקביל לביקורת על ה-D5300 בה התרכזנו יותר) אבל כפי שאמרתי רכה מאד היא לא.

    השב

  8. Avatar

    פיטר

    25/12/2013 ב 6:56 PM

    יש לסקירה ליקוי בתחום הכי חשוב והוא איכות התמונה.
    קורא טיפוסי לא יקבל מהסקירה מושג כמה טובה העדשה בתחום זה. בין אם זה מקריאה או מצפיה בתמונות המוקטנות שאין להם שום ערך מוסף גם בגלל ההקטנה וגם בגלל שצילומי היום מתמקדים באובייקט ואין צילום נוף או אנשים.

    השב

  9. Avatar

    פיטר

    25/12/2013 ב 6:56 PM

    הייתי מפתח מתודולוגיה יותר מוסדרת לבדיקת עדשות שמתבססת על צילומי רחוב ברזולוציה מלאה כאשר התמונות מועלות לפליקר. (בדיקות סטרליות בסביבה מבוקרת יש באתרים אחרים ואין צורך לחזור עליהם למרות שבדיקת הגלטין יכלה להיות טובה אם היה יותר אור ומהירות הסגר היתה שונה)
    לא היה מזיק מספר בדיקות נאמנות צבע ומיקרוקונטרסט לעומת עדשת אחרת שתשמש כיחוס. (הטובה מסוגה)

    בגדול,למי שלא כל כך מכיר את ניקון מדד דיי מדוייק לאיכות התמונה הוא מחיר. המחיר בניקון יכול לשקף את הציון המשוקלל לעדשות באותה קטגוריה,במקרה הזה קטגורית הזום.

    עדשות זה תחום אכזרי ואין בו מציאות. כלל ראשון עבור גוף של ניקון רק עדשות של ניקון. (ולא בגלל שאיכות התמונה טובה יותר). כלל מקורב שני זה מחיר. גופי השיווק בניקון מבצעים חשיבה מעמיקה בתמחור אין פה טעויות.

    לגבי העדשה בסקירה מי שהעדשה בטווח המחיר שלו ומחפש זום שילך על זה או לחילופין על ה-18-200 או 16-85. שוב, עבור גוף של ניקון תשארו עם עדשות של ניקון.

    השב

  10. Avatar

    עידו גנוט

    25/12/2013 ב 7:08 PM

    אני ממש לא מסכים שאין מציאות. יש בהחלט עדשות טובות מאד אופטית במחיר נמוך – ראה ערך הניקון 35 מ”מ f/1.8.

    לגבי השאר – כשיש לנו יותר זמן אנחנו משתדלים לעשות בדיקות יותר מקיפות. זה לא היה המקרה. בעיקרון את הבדיקה הזאת בכלל שקלנו לשלב כסעיף בתוך הסקירה של ה-D5300 אבל בסוף נתנו לה כתבה נפרדת.

    השב

  11. Avatar

    פיטר

    25/12/2013 ב 7:15 PM

    עידו,אין מציאות בעדשות פעם עוד תבין את זה. בינתיים אתה עוד מנסה להדחיק בעיות בסיגמה לא קפדן באיכות אבל כל ילד יודע שעל איכות משלמים. ככה זה בחיים 🙂

    בלוג חמוד ביותר ומלא מידע חשוב.

    השב

  12. Avatar

    Leo

    25/12/2013 ב 8:17 PM

    אהלן עידו,
    האם יצא לך לצלם עם העדשה הנ”ל עם גוף עם פילטר מובנה (כגון D7000) ?

    השב

  13. Avatar

    עידו גנוט

    25/12/2013 ב 8:39 PM

    leo – לא לא יצא – למה אתה חושב שזה משנה באופן מיוחד? (יש הבדל קל מאד בחדות אבל זה לא משהו שייחודי לעדשה הנ”ל).

    השב

  14. Avatar

    Leo

    25/12/2013 ב 8:58 PM

    זה פשוט עניין אותי מבחינה אופטית, האם זה משנה משהו בעדשה הזו (כמו שראית בפורום, בדיוק רכשתי D7000 עם העדשה הנ”ל).
    אגב, יצא לך לבדוק באיזה גודל צמצם החדות מקסימלית בכמה מצבי אורך?
    (הבנתי שבכללי הכלל אצבע זה שני סטופים מתחת למקסימום באותו אורך)

    השב

  15. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 9:09 PM

    פיטר,

    הטענה “אין מציאות בעדשות” נסמכת על הייפ של מאכרים, והיא לא מעוגנת בעובדות, אלא בעיקר על Wishful-Thinking.

    חלק מאיתנו שהספיק לעשות היכרות עם עדשות AF של Quantaray למשל, מכיר כמה דגמים עם AF מהיר מהמקור, נאמנות-צבע וחדות גבוהה יותר, יחד עם וינייט ואברציה נמוכים יותר מעדשות מקוריות של קנון וניקון, בקרוב לשליש מהמחיר.

    מה שכן, צריך להכיר דגמים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות.

    מי שחושב שלקנון או ניקון אין דגמים יקרים בעלי עיוות גבוה יותר מדגמים זולים יותר, חי תחת השפעת Pixie-Dust של מוכרנים.

    ואני אומר את זה כמי שמצלם בו-זמנית עם קנון, ניקון ופנטקס.

    השב

  16. Avatar

    עידו גנוט

    25/12/2013 ב 9:18 PM

    leo – לעניין הפילטר AA אין משמעות עצומה – זה טיפה יותר חד וגם זה רק אם אתה ממש מתאמץ למצוא הבדלים. כאמור לא חושב שיש איזה משמעות עם זה עם העדשה הזאת או משהו אחר (אם כי יכול להיות שבעדשות מאד חדות תראה קצת יותר הבדל – לא אומר זאת מתוך בדיקה אמפירית אלא סתם כמשהו שנראה הגיוני).

    לגבי הצמצם – ככלל בעדשות טלה עם צמצם משתנה יש סגירה מהירה מאד של הצמצם כשמתקדמים לכיוון קצה הטלפוטו – לא בדקתי פה יותר מידי אבל מזיכרון ב-105 היא כבר 5.3 או אולי אפילו כבר ממש 5.6. לא ידעתי שיש כלל אצבע גורף – תמיד חשבתי שזה עניין של תכנון ספציפי של כל עדשה.

    השב

  17. Avatar

    Leo

    25/12/2013 ב 9:29 PM

    תודה על התגובה המהירה

    השב

  18. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 9:34 PM

    ליאו

    יש כלל אצבע עתיק לגבי צמצמים סגורים, אלא שהוא לא מובן כראוי בחלק מהמקרים.

    הכלל אומר שהצמצם הכי סגור מניב את שיא הפוקוס, אלא שבצמצם או שניים הסגורים ביותר, חלקה במקביל גם ירידה מסויימת בקונטרסט של העדשה.

    הירידה הזו בקונטרסט מפורשת לעיתים כירידה בחדות (כתוצאה מעודף דפרקציה), אלא שלא מדובר באמת בירידה בחדות, אלא באפקט שדומה יותר לזה של “פילטר מרכך” (למי שמכיר).

    כדאי לזכור שעצם ההשפעה של צמצם על החדות ועומק השדה, היא תוצאה ישירה של דפרציה, כלומר תופעה גלית של עקיפה והתאבכות, כך שאין אפילו אפשרות תיאורטית לטעון שדפרקציה גורמת לירידה בחדות.

    השב

  19. Avatar

    אדי

    25/12/2013 ב 9:51 PM

    זה ההסבר הפיסיקלי המקובל לתופעה של “צמצם סגור מדי” :

    As the aperture gets smaller, the central maximum in the diffraction pattern spreads out (becomes wider). When the aperture becomes small enough, the central maximum completely fills the space beyond the aperture. The aperture effectively becomes a point source of light, radiating uniformly in all directions beyond the screen.

    השב

  20. Avatar

    שחר

    30/12/2013 ב 12:35 PM

    אדי,
    כנראה קראתה משהו שאתה לא בדיוק מבין.
    מגבלת הדיפרקציה מורידה בחדות העדשה.
    עם לדוגמא אנו רוצים לצלם עם מצלמה עם פיקסל של 4 מיקרון (כמו ב D800) עבורה נצתרך עדשה עם מפתח מינימלי (כלומר f-number מקסימלי) של f/8. יותר מזה התמונה תתשתש.
    מעבר לכך העדשות לא מושלמות וכול שהפתח גדול (f-number קטן) קשה יותר לייצר אותן מדויק ולכן יש תשתוש הנובע מעיוותים. בגלל זה, לפעמים הקטנת הצמצם תשפר חדות.

    למי שהנוסחה מעניינת אותו פישתתי אותה לצורה זו:
    max_F_number = pixel_size / wavelength
    אני מזכיר זה הצמצם המקסימלי לאי פגיעה בחדות. זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בקטן יותר וגם זה ללא התיחסות ל byer הקיים ברוב המצלמות הבגלל התשתוש הטבעי שלו ניתן להניח שגודל האפקטיבי של הפיקסל טיפה גדול יותר.

    עידו,
    ביקורת יפה וענינית. עם הייתי רוצה בדיקות סטטיות יש מלא באינטרנט אבל זאת נותנת משהו נוסף שאחרות לא נותנות.

    השב

  21. Avatar

    עידו גנוט

    30/12/2013 ב 2:31 PM

    תודה. כפי שכתבנו במקום אחר היום – הרעיון הוא לתת התנסות משתמש מעבודה עם העדשה (במקרה הזה ההתנסות הייתה קצרה יחסית – במקרה של ה-80-400 מ”מ למשל היינו עם העדשה למעלה מחודש וצילמנו אלפי תמונות – מה שנתן לנו הרבה יותר נפח עבודה ונסיון).

    השב

  22. Avatar

    אדי

    09/01/2014 ב 3:01 PM

    שחר,

    אין לי מושג איך או על סמך מה הקרצת את הנוסחה הזו, אבל חסר לך כאן סדר-גודל פיסיקלי שלם : 4 מיקרון גדול פי 10 מאורך הגל הכי קצר בתחום הנראה, על גבול העל-סגול, כ 400 ננומטר, וגדול פי 5 מאורך הגל הכי ארוך בתחום הנראה על גבול האינפרא-אדום, כ 800 ננומטר.

    מודולציה של אורכי-גל כדי ליצור השפעה כזו בדרך שאתה מנסה לתאר (יצירת אברציה וירידת חדות כתוצאה), בכלל לא נמצאת כאן בתחום האפשרי.

    מלבד זה, אתה סתם שולל את את הציטוט שהבאתי מבלי לתאר, אמפירית, מנגנון אפשרי אחר, או לחילופין טוען (על סמך מה בעצם ?) שאני לא הבנתי אותו, מבלי להסביר אותו בעצמך.

    סתם שלילה, בלי שום הסברים.

    האם ייתכן שאתה עצמך לא מבין על מה מדובר ?

    השב

  23. Avatar

    אדי

    09/01/2014 ב 3:21 PM

    תרגום של ההסבר שהבאתי כציטוט, לבעלי ידע מינימלי בפיסיקה, שלא שולטים באנגלית:

    “…ככל שקוטר הצמצם קטן והולך, ההיקף של מרכז דפוס, או אופן (pattern) הדיפרקציה, מתפשט והולך (גדל) החוצה (הולך ונעשה רחב יותר ויותר), וכאשר קוטר הצמצם נעשה קטן מעבר לגודל גבולי מסוים, ההיקף של מרכז דפוס הדפרקציה, נעשה גדול יותר מאשר קוטר הצמצם באותו מיפתח.

    באותו רגע, הצמצם עצמו הופך להיות מקור שתורם אור למערכת, בכך שהוא מפזר אותו בצורה אחידה () לכל הכיוונים על פני שטח הבבואה…”

    אם כן, שחר, וכל שאר ה”מומחים מטעם עצמם”, ההסבר מתאר תופעת Haze פשוטה, שהיא המקור לרוב המקרים של בבואה מרוככת, ואין כאן שום תיאור של מנגנון ליצירת אברציה, שהיא המקור העיקרי לירידה בחדות.

    אברציה, לידיעתך שחר, נגרמת מסיבות אחרות לגמרי, והעיקרית בהן היא הבדל באינדקס השבירה של אורכי גל שונים, שמתבטא במיקום שונה לכל אורך-גל על הציר הפוקלי. הדבר גורם למריחת הספקטרום לאורך הציר, במקום להיות ממוקד בנקודה אחת.

    השב

  24. Avatar

    אדי

    09/01/2014 ב 3:35 PM

    ועוד משהו שחר היקר,

    אם מה שאתה מתאר היה נכון, כל עליה נוספת ברזולציה על שטח חיישן נתון (נאמר FF כמו ב D800) תגרום לירידה נוספת במספר הצמצם בעדשות המורכבות על המצלמה, ובהכפלת הרזולוציה, נאמר, מ 80 מגה-פיקסל ומעלה, עדשות אופטיות יפסיקו לשהיות אביזר שמיש עבור מצלמות דיגיטליות.

    רק כדי להזכיר נשכחות : צמצם פתוח לרווחה, נאמר בדרגת f/2.8, מפיק בעדשה את רמת העיוות הגבוהה ביותר, בכל מה שנוגע לאברציה או וינייט, ורק כאשר סוגרים אותו למספרי צמצם גבוהים יותר (ברוב העדשות ב f/8.0 ומעלה), מתחילים להיעלם העיוותים – הודות לדיפרקציה, המאפשרת (בדיוק כמו תיקון אספרי) לקבץ יחד את המיקום השונה של אורכי גל שונים, לאותה נקודה פוקאלית.

    השב

  25. Avatar

    שוש

    09/01/2014 ב 4:31 PM

    אדי, “מומחים מטעם עצמם” זה משהו שכולנו נראה יותר ויתר בשנים הבאות.

    אנשים חסרי השכלה פורמלית, מנסים “להשכיל את עצמם” בעזרת חיפושי גוגל.

    כמו שאתה בעצמך הערת (לא זוכרת בדיוק איפה) אז גם כדי להבין משהו שקראנו באינטרנט, במקום ללמוד אותו בצורה מסודרת, אנחנו צריכים ידע-בסיס, כי אחרת, כל מה שאנחנו קוראים בתור פלט של גוגל, זה סתם אוסף של ציטוטים, בלי להבין מזה שום הקשר הגיוני.

    השב

  26. Avatar

    אדי

    09/01/2014 ב 4:50 PM

    בדיוק בגלל זה אני מבדיל בין “ידע אמיתי” לבין “ידע מדומה”. זה שרובנו לא מבחין בהבדל בין השניים הוא תוצאה של שיטת החינוך, ולא בהכרח בגלל הרמה של מדעי הטבע.

    רובנו זוכרים בביה”ס היסודי, בתיכון ובאקדמיה, שיטה של לימוד באמצעות שינון, ואז מגיעים לעבור את המבחן כמו תוכי, בלי להבין את מה שאנחנו כותבים, אלא רק מתוך זיכרון של ציטוטים.

    מאוחר יותר בפיסיקה למשל, אנחנו משננים נוסחאות לתיאור מתימטי של תופעה, מבלי להתעכב לרגע על הבנת המנגנון הפיסיקלי, או על הבנת האינטראקציה בין מנגנונים שונים, כי מה שנדרש מאיתנו במבחן, הוא ציטוט של הנוסחה, ולא הסבר כולל ברמה של אינטראקציה בין מנגנונים.

    כך מאלפים את כולנו לחשוב שאם אנחנו זוכרים לצטט נוסחה, זה סימן שאנחנו מבינים מה היא מתארת, רק כי אנחנו זוכרים מה היחס בין איברים שונים של הנוסחה.

    מי שרוצה להשיג ידע אמיתי בשיטת הלימוד הזו, נאלץ לחקור בעצמו, בשיטות וכלים אמפיריים כמובן, אבל בעצמו, מחוץ למה שניתן במסגרת תוכנית הלימוד (כידע-רקע), וזה אגב, בדיוק מה שמאפיין “תלמידים מצטיינים”.

    השב

  27. Avatar

    סרגיי

    07/04/2014 ב 4:56 PM

    היי, אני אשמח לעזרה, אני מתלבט בין העדשה הנ”ל לבין עדשת 18-200. השאלה האם כדאי להוסיף את ה1000+ שקל בשביל ה-18-200, או שהעדשה הזו מספקת את אותה האיכות האופטית (מלבד הזום כמובן)?

    השב

  28. Avatar

    עידו גנוט

    07/04/2014 ב 5:11 PM

    האיכות האופטית של שתיהן קרובה ואם כבר ה-18-140 חדה יותר (היא חדשה יותר וקל יותר לייצר עדשת זום קצרות מארוכות). אין אתה יכול להסדר עם 140 מ”מ (אורך מוקד מצויין) לך עליה ואולי תשתמש בכסף לרכוש לך משהו נוסף (למשל עדשת 35 מ”מ f/1.8 בכדי שיהיה לך גם משהו מהיר).

    השב

  29. Avatar

    סרגיי

    07/04/2014 ב 10:37 PM

    תודה.

    השב

  30. Avatar

    דן

    04/05/2014 ב 2:30 AM

    עידן איפה מצולמת התמונה עם ההשתקפות על המים ובנייני הולילנד? יש שם למקום? אתה מצלם משם לא מעט וזה נראה מקום נחמד לניסויים עם מצלמות חדשות 🙂

    השב

  31. Avatar

    עידו גנוט

    04/05/2014 ב 3:40 AM

    🙂 אלו לא בנייני הולילד (הם חלק מקומפלקס שנקרא גבעה C במודיעין – כל מי שביקר במודיעין מכיר את המקום אני חושב – הוא בולט מאד בנוף ונראה למרחוק). האגם עצמו הוא מקום מאד חביב במודיעין שמזדמן לי לנסות בו כמעט תמיד מצלמות ומשקיף על הגבעה (שמו הוא פארק ענבה – והוא צפוי אגב להיות מורחב מאד לפי תוכנית המתאר בשנים הבאות).

    אפשר לראות הרבה מאד תמונות ערב/לילה שצילמנו שם בשנים האחרונות עם הרבה מאד מצלמות ועדשות.

    נ.ב. עידו לא עידן.

    השב

  32. Avatar

    דן

    04/05/2014 ב 12:31 PM

    זו המקלדת טעתה!!
    תודה עידו 🙂

    השב

להגיב על אדי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *