ראשי ביקורות\סקירות Sigma 17-70mm F2.8-4 DC MACRO OS HSM – ביקורת משתמש

Sigma 17-70mm F2.8-4 DC MACRO OS HSM – ביקורת משתמש

13
0

לפני כחודש לערך קיבלנו לידנו את אחת מן העדשות הראשונות מן הדור החדש של חברת סיגמא – ה-17-70mm F2.8-4 DC Macro. עדשת קיט משודרגת זאת מספקת צמצם משופר ביחס לעדשות הקיט של היצרניות המרכזיות ואנו יצאנו לברר האם היא מסוגלת להתעלות עליהן גם בתחומים נוספים.

דגם ה-17-70mm F2.8-4 DC Macro OS HSM אותו אנו מסקרים היום הוכרז בשנה שעברה והינו חידוש לדגם 17-70mm F2.8-4 DC MACRO OS HSM הוותיק יותר שהוכרז בשנת 2009. בשני המקרים מדובר בעדשה מתקדמת יותר מעדשות הקיט הבסיסיות של החברות עצמן כאשר הנתון הבולט ביותר במפרט הוא כמובן הצמצם המשופר של העדשה – f/2.8-f/4 (כך בדגם הישן של העדשה וגם בדגם החדש) וזאת לעומת הצמצם המקובל במרבית עדשות הקיט של היצרניות – f/3.5-f/5.6. יתרון זה מאפשר לקבל מעט יותר הפרדה מהרקע וגם לצלם בתנאי תאורה קשים מעט יותר.

עולים כיתה – עדשת קיט משודרגת – סיגמא

DSC 1979 fixed

לפני שנעבור לדבר על איכות הבנייה של ה-17-70 מ"מ, רצינו לומר כמה מילים טובות על השינוי שעובר על סיגמא בשנים האחרונות. חברת סיגמא נמצאת מזה מספר שנים בתהליך עמוק של מהפך אשר נועד להעביר אותה מתפקיד של יצרנית צד שלישי המספקת בעיקר עדשות סבירות במחירים זולים (ביחס למוצרים של היצרניות המקוריות), לחברה המספקת פתרונות ייחודיים באיכות מעולה. הדבר בולט במיוחד בעדשות סדרת ה-Art החדשה עליה הכריזה סיגמא סביב פוטוקינה 2012 בשנה שעברה (ראוי להזכיר בהקשר זה כי ה-17-70 מ"מ החדשה היא העדשה הראשונה ונכון לרגע זה גם היחידה, השייכת לסדרת ה-Contemporary – סדרה שונה ובסיסית יותר עליה הכריזה החברה במקביל).

למעשה עם ההכרזה על סדרת ה-Art עברה סיגמא ממצב של אלטרנטיבה זולה ופשוטה לעדשות של קנון/ניקון, ליצרנית מובילה עם עדשות איכות שאינן נופלות ובמקרים מסוימים (כמו עדשת ה- 35mm F1.4 DG HSM החדשה), אף עולות על העדשות של היצרניות המקוריות. לא זו בלבד, אלא שסיגמא הלכה צעד אחד קדימה והביאה לשוק מספר עדשות איכות שאין להן אח ורע בליין העדשות הנוכחי של היצרניות הגדולות – זה המקרה למשל עם עדשת ה-18-35mm F1.8 DC HSM החדשה אשר גם אותה אנו מתכננים לבחון בקרוב. מה שמעניין לא פחות הוא העובדה שלפחות בינתיים, סיגמא ממשיכה לתמחר את עדשותיה (כולל סדרת ה-Art) ברמה צנועה יחסית – זאת בעוד דווקא בין קנון לניקון מתחוללת מזה זמן מלחמת מחירים הפוכה (כלומר – איזו חברה תכריז על העדשה היקרה יותר – דבר הבולט מאד בליין עדשות הטלפוטו המקצועיות החדש עליו הכריזו שתי החברות בתקופה האחרונה).

המפרט המלא של ה-Sigma 17-70mm F2.8-4 DC MACRO OS HSM  מצוי במערכת המפרטים של האתר.

איכות בנייה

בניגוד לרבות מן העדשות של קנון וניקון (כולל כיום אפילו כמה מן היקרות והמקצועיות יותר) המיוצרות במפעלים של החברות בתיאלנד, מלזיה ומדינות נוספות במזרח, כל עדשות חברת סיגמא (כולל הזולות שבהן) מיוצרות ביפן עצמה. אף שייצור מחוץ ליפן אינו מורה בהכרח על איכות בנייה נמוכה (הדבר תלוי במידה רבה בתכנון של העדשה עצמה ובבקרת האיכות), לייצור ביפן יש בדרך כלל הילה של איכות, ומניסיוננו עם לא מעט מוצרים יפניים הדבר בדרך כלל גם מוצדק.

ה-17-70 מ"מ החדשה, כמו כל עדשות החברה מיוצרת כאמור ביפן ולמרות שמדובר בעדשה זולה יחסית (פחות מ-2000 ש"ח בארץ נכון לזמן כתיבת שורות אלו) איכות הבנייה שלה טובה מאד. לעדשה תושבת מתכת (בניגוד לחלק מעדשות הקיט הבסיסיות של היצרניות הגדולות), טבעת הזום היא בעלת חיכוך מצוין ותנועה חלקה ונעימה וגם טבעת הפוקוס בחלק הקדמי איננה רופפת (כמו בניקון 18-105 מ"מ לדוגמא).

סטנדרטים יפניים – סיגמא 17-70 מ"מ

DSC 1990 fixed

למעשה הנקודה החלשה היחידה בנוגע לאיכות הבנייה של העדשה נוגעת לרמת החיכוך של טבעת הפוקוס אשר כמעט ואיננה מספקת תחושה במצב ידני (אנו ניגע בפעולה של טבעת זו בסעיף הבא). באופן אישי אנו לא רואים בכך בעיה משמעותית שכן עדשה מסוג זה נועדה לרוב לשימוש במצב אוטומטי ואפשר להניח כי מרבית המשתמשים הפוטנציאליים שלה לא ינסו כלל לעשות שימוש בטבעת הפוקוס.

ה-17-70 מ"מ קצרה למדי, אך בהחלט מורגשת ביד (אם כי במשקל של פחות מחצי ק"ג היא בוודאי לא כבדה). אורכה כשהיא סגורה עומד על קצת פחות מ-90 מ"מ ואילו כשהיא פתוחה לגמרי היא מגיעה עד לכמעט 130 מ"מ. העדשה כוללת שני מתגים – הראשון למעבר בין מצב פוקוס ידני לאוטומטי והשני להפעלה וכיבוי של מייצב התמונה.

ה-17-70 מ"מ כשהיא פתוחה

DSC 1993 fixed

ארגונומיה

אף שלא תמיד אנו מקדישים חלק נפרד בבדיקות שלנו לארגונומיה של העדשה, במקרה הנוכחי היה חשוב לנו להפריד בין החלק העוסק באיכות הבנייה (המצוינת) של הסיגמא 17-70 מ"מ החדשה, לחלק העוסק בבחירות התכנוניות והעיצוביות של מהנדסי סיגמא בנוגע לעדשה.

באופן ספציפי, ישנן שתי בחירות תכנוניות של מהנדסי סיגמא אשר פיתחו את עדשת ה-17-70 מ"מ שאנו מוצאים כשגויות (או לכל הפחות תמוהות). הבחירה הראשונה נוגעת לכיוון סיבוב טבעת הזום. מרבית עדשות הזום בשוק כוללות טבעת זום המסתובבת עם כיוון השעון (יש כמובן יוצאות מן הכלל). באופן אישי אנו מוצאים תנועה זו של היד כנוחה – בסיגמא מסיבה שלא ברורה לנו, בחרו בעדשת ה-17-70 מ"מ כי כיוון תנועת הטבעת יהיה הפוך (נגד כיוון השעון). הדבר בהחלט מבלבל – בעיקר אם יש לכם מספר עדשות אחרות וכולן מסתובבות בכיוון הנגדי. ניתן להתרגל לעניין ויש צלמים שהדבר אולי כלל לא יפריע להם, אבל אנו בהחלט רואים בכך לכל הפחות אי נוחות.

טבעת זום הפוכה – מימין – סיגמא 17-70 מ"מ, משמאל ניקון 18-105 מ"מ

DSC 4609fixed

נקודה שנייה ומציקה יותר לטעמנו קשורה לטבעת הפוקוס של העדשה. מעבר לעובדה שלטבעת אין חיכוך ראוי לשמו (כפי שהזכרנו קודם לכן) מדובר בטבעת בעלת תנועה חיצונית – כלומר, בכל פעם שאתם עושים שימוש בפוקוס האוטומטי של העדשה, החלק החיצוני של הטבעת מסתובב. אילו היה מדובר בעדשה ארוכה יותר פיזית, אולי הדבר לא היה מפריע לנו כל כך, אבל מכיוון שמדובר בעדשה קצרה, כמעט ואין נקודה בה ניתן לאחוז בה מבלי שניתקל בתנועה של טבעת הפוקוס. אף שלנו אין ידיים גדולות במיוחד, אנו חוששים כי בעלי ידיים כאלו ימצאו את העניין בעייתי. חשוב לזכור כי לעדשה אין מנגנון פוקוס בעל יכולת over-ride כלומר כזאת המאפשרת סיבוב ידני של העדשה במצב פוקוס אוטומטי, ולכן אם תעצרו בטעות את הסיבוב האוטומטי של הטבעת עם היד בזמן שהעדשה ממקדת באופן אוטומטי, אתם עשויים להפריע למנגנון הפוקוס המכאני של העדשה. במילים אחרות מדובר בבחירה מוזרה ולהבנתנו ממש לא מחויבת המציאות – אחרי הכל קיים מגוון רחב של עדשות זולות יחסית בעלות מנגנון פוקוס פנימי.

פוקוס ויכולות מאקרו

ל-17-70 מ"מ פוקוס מהיר למדי וגם שקט באופן יחסי (הצליל שהוא מפיק פחות "חורק" מזה של עדשת ה-18-105 מ"מ של ניקון למשל) וככל שאנו יכולים לקבוע הפוקוס גם מדויק למדי. פה ושם ניתן למצוא ברחבי הרשת טענות בדבר בעיות עם דיוק פוקוס של עדשות צד שלישי. אנו לא נתקלנו בכך עם העדשה ובכל מקרה סיגמא מציעה כעת לרכישה את תחנת הכיול המיוחדת שלה המתחברת למצלמה/עדשה ולמחשב באמצעות כבל USB ומאפשרת לבצע בעדשה כיול פוקוס מדויק יותר ועוד מספר שינויים.

מרחק הצילום המינימאלי של העדשה עומק על 22 ס"מ ולה יכולות מאקרו נאות מאד באופן יחסי לעדשה שאיננה עדשת מאקרו ייעודית (יחס הגדלת המאקרו של העדשה עומד על 1:2.9 – ראו כתבה קודמת בנושא סופר מאקרו להדגמות והסברים בנושא). בגלריה גם מספר תמונות תקריב לדוגמא אשר ימחישו את יכולותיה של העדשה בתחום.

תושבת מתכתית – לא מובן מאליו בעדשות קיט

DSC 1997 fixed

ביצועים

החדות של ה-17-70 מ"מ – במיוחד במרכז הפריים טובה מאד כפי שניתן לראות בחלק מן התמונות המופיעות בגלריה בסוף הכתבה. לשם ההמחשה בחרנו לבצע קרופ מתמונה אחת של המאייר הנודע מישל קישקה בו נתקלנו במקרה באחת מגיחות הצילום שלנו (התמונה המלאה מופיעה בגלריה).

חדות – קישקה ב-100%; צולם באמצעות ה-D7100, רגישות ISO 250, מהירות 1/200 שנייה וצמצם f/4 ב-70 מ"מ (מומלץ להגדיל)

DSC 1261 test

האפלת פינות (vignette) – לעדשה יש בהחלט נטיה קלה להאפל פינות בצמצם פתוח (יותר מעדשת ה-18-105 מ"מ של ניקון אך ההשוואה איננה הוגנת לגמרי בשל הצמצם השונה). ברגע שסוגרים לצמצם אופטימאלי כל זכר להאפלה נעלם.

עיוות – לעדשה עיוות חבית מסוים ב-17 מ"מ (בצד הנגדי של אורך המוקד כמעט ולא ניכר עיוות נגדי) – ניתן לראות את התוצאה בתמונה למטה – שימו לב כיצד הקיר הישר נראה כאילו הוא מתקמר בבצדדים בחלק התחתון של התמונה. תופעה זאת איננה ייחודית כמובן לעדשה והיא נפוצה מאד בעדשות רחבות. בעדשת ה-18-105 מ"מ של ניקון לדוגמא העיוות בולט אף יותר (עיוותים מסוג זה ניתן לתקן בתוכנה לרוב עם ויתור קל על מעט מצידי הפריים).

עיוות חבית – צולם ב-17 מ"מ – שימו לב לאבני הקיר בצדדים בחלק התחתון

DSC 2802 17mm distortion

בעיה בשימוש יחד עם הניקון D7100

אם בעבר עדשות היו רכיבים מכאניים/אופטיים בלבד, כיום מדובר במוצרים אלקטרוניים לכל דבר המתקשרים באופן מלא עם המצלמה. אף שאנו נוטים לשכוח זאת בדרך כלל כשדברים עובדים כשורה, מדובר בתקשורת מורכבת וכזאת העשויה להיות שונה מעט בין כל דגם של עדשה/מצלמה.

הסיבה שאנו מזכירים את הנושא קשורה לבעיה מעט מוזרה בה נתקלנו (וכפי שהסתבר לנו בהמשך גם משתמשים נוספים של העדשה) ונוגעת לפעולה המשותפת של העדשה עם מצלמת ה-D7100 של ניקון (מצלמת המבחן הנוכחית שלנו).

בפעם הראשונה שהשתמשנו בעדשה על המצלמה גילינו תופעה מוזרה. כאשר אנו מצלמים תמונה ומציגים אותה על מסך המצלמה ואז נכנסים פנימה להגדלה (פעולה שאנו עושים על בסיס קבוע בכדי לבדוק את דיוק הפוקוס), התנועה של כפתורי החיצים בג'ויסטיק שבגב המצלמה הופכת לפתע לבלתי חלקה. המשמעות היא כי בכדי לזוז לאזור מסוים בתמונה לא ניתן ללחוץ לחיצה ארוכה על החץ ימינה/שמאלה/למטה/למעלה, אלא יש צורך ללחוץ שוב ושוב על החץ בכיוון הרצוי. כאשר מדובר בתמונות בעלות רזולוציה גבוה יחסית כמו ב-D7100 המוצגות ב-100% על המסך, מדובר בהרבה מאד לחיצות אותן יש להכפיל במספר התמונות אותן תרצו לבדוק במצלמה – מציק למדי.

אף שלקח לנו מספר ימים לעלות על הקשר בין העדשה לבעיה המוזרה – בסופו של דבר מצאנו כמה התייחסויות נוספות לכך ברשת ואף הפננו שאלה ליצרנית. התשובה שקיבלנו ביחס לפתרון הבעיה איננה מספקת בעיננו ואין לנו כרגע שום הערכה האם (או מתי) צפויים בסיגמא לפתור את הבעיה (אליה הם בהחלט מודעים).

מסיבה זו אנו ממליצים לבעלי D7100 (או כאלו העומדים לרכוש אותה ומעוניינים בעדשה) לשקול פעם נוספת את רכישתה ולקחת בחשבון את משמעות הרכישה. אם בכל זאת החלטתם לקחת את הסיכון נוכל לספר לכם שיש דרך לעקוף – ולא בצורה חלקית – את הבעיה. כאשר המצלמה נמצאת במצב Live-View וממנו עוברים להצגת תמונה – הבעיה נעלמת. למה? לסיגמא הפתרונים.

ראוי לציין למען ההגינות כי הבעיה לא קיימת כאשר עשינו שימוש בעדשה על הניקון D5000 ולנו לא ידוע בשלב זה על מצלמות נוספות אשר בשילוב עימן קיימת הבעיה הנ"ל.

סיכום

כאשר אנו באים לסכם את הסקירה הנוכחית חשוב להתייחס לעדשת הסיגמא 17-70 מ"מ בהקשר הנכון – מדובר בעדשת קיט משודרגת בעלת צמצם f/2.8-f/4 ואורך מוקד ארוך יותר מזה של עדשות הקיט הבסיסיות (18-55 מ"מ) אך קצר יותר מזה של עדשות הקיט המתקדמות יותר (18-105/18-135/18-140 מ"מ של קנון וניקון).

איכות הבנייה של הסיגמא טובה מאד, הפוקוס מהיר ולרוב מדויק והמייצב בהחלט מסייע בצילום במהירויות תריס נמוכות. מבחינה אופטית ה-17-70 מ"מ בהחלט מסוגלת לייצר תמונות חדות למדי גם בצמצם פתוח (במיוחד במרכז הפריים). עניינים כגון האפלת פינות ועיוות חבית בזווית רחבה הקיימים במידה מסויימת בסיגמא לא צריכים להטריד לדעתנו רוכשים פוטנציאליים ייתר על המידה.

איכות בנייה גבוהה למרות המחיר – סיגמא 17-70 מ"מ

DSC 4596 fixed

אין מוצרים מושלמים וגם ה-17-70 מ"מ לוקה בחסר במספר נקודות. מעבר לבעיה המציקה בשימוש יחד עם ה-D1700 של ניקון שאולי תתוקן בעתיד (ואולי לא), מצאנו את כיוון הסיבוב של טבעת הזום (נגד כיוון השעון) כמוזר מעט ומבלבל. אף שסביר להניח שהיינו יכולים להתרגל לטבעת הזום ההפוכה, אנו מוצאים שמנגנון הפוקוס "החיצוני" (המסובב את טבעת הפוקוס בזמן ביצוע מיקוד אוטומטי) מציק ועשוי להפריע במיוחד לבעלי ידיים גדולות.

בשורה התחתונה אם אתם שוקלים לרכוש מצלמה חדשה (שאיננה ניקון D7100) ומתלבטים איזו עדשת קיט לרכוש יחד איתה, הסיגמא 17-70 מ"מ החדשה היא בהחלט אופציה אפשרית מעל עדשות הקיט הבסיסיות של היצרניות. הסיגמא תספק לכם צמצם משודרג, איכות בנייה ופוקוס טובים יותר עם מספר פשרות שעל רובן אפשר להתגבר וכל זאת במחיר שאינו רחוק ממה שהיצרניות עצמן מציעות עבור עדשות הקיט (הארוכות) שלהן.

יתרונות

  • איכות בנייה מעולה (מיוצרת ביפן ומצדיקה זאת).
  • צמצם משופר – f/2.8-f/4 (ביחס לעדשות קיט מקבילות).
  • מהירות פוקוס טובה (ומנוע פוקוס שקט ומדויק).
  • יכולת מאקרו טובה (ביחס לעדשה שאיננה עדשת מאקרו ייעודית).

חסרונות

  • טבעת פוקוס מסתובבת חיצונית (וכמעט ללא התנגדות).
  • טבעת זום מסתובבת בניגוד לכיוון השעון (עשוי לדרוש זמן הסתגלות).
  • איננה "מסתדרת" היטב עם הניקון D7100 (לפחות עד שיצא עדכון קושחה).
  • מעט רכה בצידי הפריים בצמצם פתוח.

גלריה

כל התמונות הבאות צולמו עם עדשת ה-17-70 מ"מ החדשה של סיגמא (על מצלמת ה-D7100). התמונות עברו הקטנה אך לא עברו עיבוד כלשהו (צילומים: עידו גנוט, מירב יצחקי).

[mega_gallery]

אנו רוצים להודות לחברת שפע יבואנית חברת סיגמא לישראל על השאלת העדשה לביקורת.

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות\סקירות

13 תגובות

  1. אדי

    13/10/2013 ב 12:45 AM

    השאלה מי חד יותר, העדשה או מישל קישקה היא כנראה שאלה פילוסופית ולא שאלה טכנית…

    השב

    • עידו גנוט

      13/10/2013 ב 12:50 AM

      🙂

      השב

  2. אדי

    13/10/2013 ב 12:51 AM

    עוד משנות השבעים, סיגמא נחשבה תמיד לחברת צד-שלישי ברמה אחת מעל שאר היצרנים, ועם מוניטין כללי של עדשות חדות מאד (גם אם זה לפעמים על חשבון אברציה, עיוות גיאומטרי, או וינייט), משהו בסגנון של "אולי לא העדשות הטובות ביותר, אבל תמיד העדשות החדות ביותר".

    אולי הפגם הזה במוניטין שלה, הוא מה שהם באים עכשיו לשנות.

    השב

  3. עידו גנוט

    13/10/2013 ב 1:19 AM

    אני לא מכיר את העדשות שלהם משנות ה-70 אבל מאז השנה שעברה (עם סדרת ה-ART) יש שינוי במחשבה של החברה. הם שואפים להיות משהו אחר ונראה שזה די מצליח להם (כמובן כל עדשה לגופה).

    ה-18-35 מ"מ מעניינת במיוחד כי זה מקרה די ייחודי בו חברת צד שלישי עושה משהו שאין ליצרניות עצמן וזה גם מצליח לה (סיגמא ניסתה בעבר לצאת עם כל מיני עדשות שאין ליצרניות הגדולות וזה פחות הצליח).

    בגדול עוד תחרות זה תמיד בריא לנו כצרכנים.

    השב

  4. חזקיה

    14/10/2013 ב 2:09 PM

    בקשר לבעיה במסך עם נקון 7100 , לי יש את העדשה הזו עם 7100 ואני לא נתקל בבעיה הזו , יכול להיות שזה משהו ספיציפי עם השילוב שלך . חזקיה
    דרך אגב אני מאוד מרוצה ממנה.
    בקשר לסיבוב טבעת , לדעתי (לא סגור על זה) זה כמו canon

    השב

  5. עידו גנוט

    14/10/2013 ב 2:22 PM

    האם הבנת בדיוק למה הכוונה בבעיה עליה אנו מדברים? אין מצב שזאת בעיה מקומית אצלי כי אין הבדל בין ה-D7100 שלי לשלך והעדשה אותה עדשה מה גם שאנשים אחרים ברשת דיווחו על הבעיה וסיגמא הודתה בחצי פה בקיומה (אף כי לא סיפקה שום אינדיקציה לפתרון אפשרי).

    שים לב שהבעיה לא קיימת אם אתה מציג תמונה כשהמצלמה במצב live-view. אבל כשאתה במצב צילום רגיל ואתה נכנס ל-100% אתה לא יכול ללחוץ רצוף על כפתורי החצים – המצלמה כאילו נעצרת ואתה צריך ללחוץ ימינה שמאלה וכו' פעם אחר פעם (אגב אני מקווה שאתה משתמש באפשורות ההגדלה עם כפתור ה-OK ל-100%).

    לא הבנתי לאיזה קנון אתה מתכוון שהטבעת שלה מסתובבת חיצונית – 18-55? אם כן אז הם לקחו תכונה גרועה מאד והעתיקו אותה – אין לכך סיבה – ב-10-20 מ"מ שלהם אין את זה – וזאת עדשה באותה רמת מחיר.

    השב

  6. אדי

    16/10/2013 ב 5:50 PM

    תיכנון של עדשה צריך לכלול גם פיתרון מכאני שיאפשר תזוזה של עצמיות אחת כלפי השניה, בתוך העדשה.

    לפעמים הפיתרון האופטי מכתיב פיתרון מכאני עם תזוזה של טבעת חיצונית או תזוזה של צילינדר חיצוני, ולפעמים מתאפשר פיתרון שמאפשר תזוזה פנימית, ללא שינוי המימדים החיצוניים של העדשה – מה שתמיד, אבל תמיד, הכי רצוי לכולם.

    הסיבה היא לא רק למען Structural Integrity אלא גם להגנה מאבק ורטיבות, לאיחסון נוח ועוד.

    השאלה היא לא אם זה רצוי, אלא אם זה מתאפשר במסגרת הפיתרון המכאני, שהוא הרבה פעמים די מסובך – למי שעדיין לא ראה חתך של עדשה לצילום.

    השב

  7. עידו גנוט

    16/10/2013 ב 8:16 PM

    יכול להיות – תכלס הייתי מוכן לעוד משקל וגודל (אולי אפילו עוד כמה שקלים במחיר) בשביל שזה לא יזוז חיצונית.

    בכל מקרה כשניפגוש את סיגמא נשאל אותם.

    השב

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/11/2013 ב 5:54 PM

    עד לאיזה טווח אפשר לעבוד בצמצם 2.8 ?

    אני מתלבט בינה לבין ה 17-50 שבה הצמצם הוא 2.8 לכל האורך.
    המחירים של שתיהן די דומים .
    איזו עדיפה ?

    השב

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    03/11/2013 ב 5:57 PM

    הכוונה ל Sigma 17-50mm F2.8 EX DC OS HSM

    השב

  10. עידו גנוט

    03/11/2013 ב 6:07 PM

    היא כבר לא אצלנו אז אני לא זוכר אבל נדמה לי שפחות מ-50 אז אם אתה פחות צריך אורך מוקד יותר ארוך אולי שווה לשקול ללכת על ה-17-50 במקום – שים לב שלדעתי גם ל-17-50 יש את אותה בעיה עם ה-D7100 (לא ניסינו בעצמנו אבל כך כתבו אנשים אחרים שניסו).

    השב

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    13/11/2013 ב 12:49 PM

    ראשית תודה על היעוץ רכשתי את העדשה הזו ואני ממש מרוצה ממנה .
    רק לא ברור לי מתי צריך לכבות את המייצב os .
    בחנות היבואן אמרו לי להשאיר אותו דולק באופן קבוע מה שמעלה את השאלה למה יש כפתור כיבוי ?

    השב

  12. עידו גנוט

    13/11/2013 ב 12:54 PM

    כמו בכל עדשה עם מייצב – בעיקרון כמעט בכל המצבים הרגילים תשאיר דולק – כאשר המצלמה מיוצבת (על משטח/חצובה) רצוי לכבות – רק אל תשכח להדליק שוב אחר כך.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *