פוג’יפילם X-M1 – סקירה

לפני מספר שבועות היינו בין הראשונים בעולם לקבל לידינו את מצלמת ה-X-M1 של חברת פוג’יפילם – המצלמה חסרת המראה הקומפקטית ביותר מסדרת ה-X של החברה. יצאנו לבדוק כיצד התפתח ליין המצלמות של פוג’י מאז הבדיקה הקודמת שלנו לפני כשנה ומה יכולותיה של המצלמה החדשה.

לחברת פוג’יפילם היסטוריה ארוכת שנים בעולם הצילום, אלא שמאז אמצע העשור שעבר היא נעלמה לחלוטין מן המפה והמשיכה בעיקר במכירה של מצלמות קומפקטיות מדגמים שונים. כל זה השתנה בן רגע בראשית 2012 כאשר הכריזה החברה על ה-X-PRO1 (למעשה סימנים ראשונים ניתן היה לראות עוד קודם לכן עם ה-X100 אשר אבטיפוס מוקדם שלה ראינו עוד בפוטוקינה 2010). ה-X-PRO1 הייתה המצלמה הראשונה בעלת עדשות מתחלפות של פוג’י מזה כ-6 שנים והיא רכשה לה קהל מעריצים קטן אך בעל נוכחות בולטת למדי ברשת.

ה-X-M1 של פוג’יפילם – חסרת מראה קומפקטית

היתרון המרכזי של ה-X-PRO1 נבע מן החיישן המשולב בה – פרי פיתוח של חברת פוג’יפילם עצמה העושה שימוש בטכנולוגיה אותה כינתה פוג’יפילם X-TRANS. הטכנולוגיה איננה כוללת optical low-pass filter (בדומה ל-D800E וה-D7100 של ניקון למשל) אך גם סידור שונה של פילטר הצבע אשר באופן מפתיע לכאורה מספק כמות גבוהה יותר של פרטים בתמונה. גם אם הפרטים הטכניים המדויקים פחות מעניינים אתכם תשמחו לדעת שהטכנולוגיה עליה מבוסס החיישן אכן עובדת כפי שגם אנו גילינו בשנה שעברה כאשר בחנו את ה-X-PRO1 לראשונה וגילינו גישות ורמת פרטים גבוהה למדי.

מאז הוכרזה ה-X-PRO1 הספיקה פוג’יפילם להכריז גם על דגם נוסף בסדרה – ה-X-E1 הנבדל מן הדגם הראשון (והמתקדם/היקר בסדרה) בעיקר בעינית (דיגיטלית ב-X-E לעומת היברידית – אופטית+דיגיטלית המשולבת ב-X-PRO1) ובמספר מאפיינים חיצוניים. במהלך יוני 2013 הכריזה פוג’יפילם על המצלמה השלישית והקטנה ביותר בסדרה – ה-X-M1 אותה כאמור נבחן בסקירה הנוכחית.

חיישן ה-X-TRANS – פועם בליבה של הפוג’י X-M1

ניתן למצוא את המפרט המלא של הפוג’יפילם X-M1 במערכת המפרטים שבאתר.

ביצועים

מהירות התפעול הכללית של ה-X-M1 טובה למדי (ובהחלט מהווה שיפור משמעותי ביחס למה שזכור לנו מה-X-PRO1 בראשית דרכה). מהירות ההדלקה של המצלמה של המצלמה עומדת על קצת יותר משנייה ומהירות הכיבוי על על קצת פחות משנייה.

הדפדוף בין תמונות במצלמה מהיר בדרך כלל וחיי הסוללה של המצלמה בהם התנסנו היו סבירים בהחלט (הנתון הרשמי עומד על 350 תמונות בין הטענות – אנו הצלחנו לצלם לפחות 300 תמונות). תופעה בה נתקלנו ונפוצה בקרב מספר מצלמות חסרות מראה היא התחממות מסוימת של מרכז גוף המצלמה לאחר שימוש ממושך. הדבר נובע כפי הנראה מהתחממות של המסך (או החיישן – או שניהם). לא נתקלנו בבעיות כלשהן הנובעות מן העניין אך אם אינכם משתמשים במצלמה – כבו אותה.

מהירות הצילום של ה-X-M1 איננה מרשימה במיוחד. אף על פי שהמהירות המקסימאלית הרשמית לצילום רצף עומד על 5.6 פריימים לשנייה בפועל הצלחנו לסחוט מן המצלמה לא יותר מ-1.2 פריימים לשנייה – זאת בהחלט איננה מצלמה לצילומי ספורט או עצמים הנעים במהירות. נקודה נוספת אותה ראוי להזכיר – פוג’י הוסיפה לראשונה במצלמה מסדרת ה-X יכולת אלחוטית להעברת תמונות למכשיר סלולארי (באמצעות אפליקציה). לצערנו מכיוון שהמצלמה אותה קיבלנו הינה sample ולא גרסה סופית יכולת זאת לא פעלה ולא היה באפשרותנו לבחון אותה.

רגישות

בדיקת הרגישות של ה-X-M1 הייתה מורכבת במיוחד. מסיבה לא ברורה לגמרי התקשנו מאד (אולי יותר מכל בדיקה קודמת) לקבל עם ה-X-M1 חשיפה זהה למצלמת הבדיקה שלנו. ניתן בהחלט להבדיל בהבדלי החשיפה בין שתי המצלמות בתמונות הבאות והדבר פוגע במידת מה במהמנות הבדיקה ובכל זאת ניתן לראות בהחלט הבדלים אשר הינם מעבר לחשיפה כהה מעט או בהירה מעט. הבדיקה הנוכחית כפי שתראו מייד הוכיחה גם מעבר לכל ספק כי ה-D5000 המשמשת אותה מזה לא מעט שנים כמצלמת הבדיקה שלנו וכנקודת מוצא להשוואה לכל המצלמות אותן בדקנו כאן בשנים האחרונות, הגיעה לסוף דרכה (ואכן בקרוב מאד תהפוך ה-D7100 למצלמת הבדיקה החדשה שלנו ותביא עימה דור חדש ורף חדש להשוואה).

התמונות המופיעות מטה צולמות עם עדשת ה-27 מ”מ החדשה של פוג’יפילם (ועם ה-D5000 ועדשת ה-18-105 מ”מ של ניקון באורך מוקד דומה), בצמצם f/8 ועברו הקטנה בכדי להתאים את גודלן (12 מגה פיקסל) זו לזו. כל תמונה מהווה “קרופ” של 100% מן התמונה באזור דומה.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO200 (לחצו לצפיה בגודל מלא)

כבר ברגישות הבסיס ניתן להבחין בהבדל גדול מאד ברמת הפרטים לטובת ה-X-M1. מצד שני הכהים נראים מעט אטומים יותר בפוג’י אבל אפשר והדבר נובע ממגבלות הבדיקה.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO400 (לחצו לצפיה בגודל מלא)

מגמה דומה נמשכת גם ב-ISO 400.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO800 (לחצו לצפיה בגודל מלא)

וכך גם ב-ISO 800.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO1600 (לחצו לצפיה בגודל מלא)

ברגישות ISO1600 הניקון מתחילה להתקשות מעט אך הפוג’י שומרת על רמת פרטים מצויינת.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO3200 (לחצו לצפיה בגודל מלא)

רגישות של ISO3200 מהווה את הגבול (ללא הגברה) העליון של הניקון D5000 והדבר ניכר מאד – שימו לב לחוט האדום והפרטים המועטים המופיעים בו לעומת החוט האדום ב-X-M1.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO6400 (לחצו לצפיה בגודל מלא)

ב-ISO6400 ההשוואה כבר איננה שוות כוחות כלל שכן הניקון עשוה שימוש בהגברה דיגיטלית וה-X-M1 לא. ההבדלים כאן בולטים מאד והפוג’י מצליחה להפיק פירוט מעולה אשר נעדר לחלוטין מן התמונה בניקון.

מימין – X-M1 – משמאל ניקון D5000 – רגישות: ISO3200 בהירים (לחצו לצפיה בגודל מלא)

החלטנו להוסיף תמונה נוספת המציגה חוטים בהירים (במקרה זה ברגישות ISO3200) בכדי להציג בצורה ברורה יותר את ההבדלים הגדולים בין הרגישות של שני החיישנים (מה שלא תמיד ברור עם החוטים הכהים).

בשורה התחתונה ל-X-M1 רגישות מעולה ויכולת מעולה לשמור על פרטים כמעט בכל מצב. ברשת נפוצו בעבר שמועות על פיהן פוג’י נוהגת “לשחק” עם הרגישות (כלומר – לכאורה, רגישות ISO1600 בפוג’י שוות ערך ל-ISO800 במצלמות אחרות), אנו לא יכולים לאשר או לפסול טענות אלו אבל בשורה התחתונה אין הן משנות הרבה (מלבד להוסיף בלבול בקרב בודקי ציוד), שכן כך או אחרת התמונות אותן מפיקות המצלמה – הן במבחני מעבדה והן בצילומים “רגילים” אותן ביצענו – איכותיות ביותר.

מבנה וארגונומיה

ה-X-M1 היא מצלמה קטנה למדי (אך תרצו השוואה אורכה ורוחבה קטנים מהסמסונג גלקסי S2 שלנו, אך היא כמובן עבה משמעותית). מצד שני כשמחזיקים אותה ביד בהחלט מרגישים מסה – לא מדובר במצלמה מאד קלה דבר שיכול דווקא לתרום ליציבות בזמן הצילום.

מבחינה ארגונומית מיקומי הכפתורים נוחים יחסית והאפשרות לנצל לעבודה את שתי חוגות שליטה (אחת לצמצם/מהירות והשנייה לפיצוי חשיפה או מהירות בהתאם למצב המצלמה) – דבר נוח מאד ונדיר יחסית במצלמות חסרות מראה שאינן מן הסדרות הגבוהות בדרך כלל. פחות אהבנו את הגריפ הקדמי שאיננו מספק לדעתנו מספיק אחיזה במצלמה – פוג’י בהחלט הייתה צריכה ליצור אותו בולט יותר). אם יש לכם ידיים גדולות – זאת בהחלט לא המצלמה בשבילכם (ה-X-PRO1 או ה-X-E1 יתאימו לכם הרבה יותר).

חוגות שליטה ומראה “רטרו”

לא נרחיב יותר מידי בכל הנוגע לאיכות הבנייה משום שהמצלמה שבידינו היא sample ואיננה מוצר מפס ייצור (כנראה נבנתה ביד) ולכן ניכר שהגימור איננו מה שאנו רגילים לו מפוג’י אבל האיכות הבסיסית נראית טובה מאד (כפתורים, חוגות וכו’) ואנו מעיזים לשער שהמוצר הסופי יעמוד בסטנדרטים הגבוהים של סדרת ה-X מבחינה זו.

מבחינה עיצובית ה-X-M1 ממשיכה בליין הרטרו של פוג’י (לחובבי הג’אנר) אשר הפך לאהוד למדי על כמה וכמה יצרניות בתקופה האחרונה. מן הכיוון הפונקציונאלי דווקא נעיר כי אנו בהחלט חובבים של כפתור ה-Q של המצלמה המאפשר כניסה מהירה ושינוי כמה מן הפונקציות המרכזיות של המצלמה בקלות (כולל רגישות, איזון ללבן, טיימר ועוד).

מערכת פוקוס

לפני קצת יותר משנה התנסנו במצלמת ה-X-PRO1 (הביקורת המלאה אמנם לא פורסמה בסופו של דבר אך התייחסנו לא מעט למה שלמדנו מהתנסות זאת בכתבות אחרות). ה-X-PRO1 הייתה אז מצלמה חדשה מאד עם אחת מגרסאות הקושחה הראשונות שלה (היא עברה מאז שורה של עדכוני קושחה – עד לאחרונה ממש) אשר רבים מהם נועדו לשפר את נושא הפוקוס.

הסיבה שאנו מציינים את ההתנסות הקודמת שלנו היא בכדי לציין מה היא נקודת המוצא שלנו בבואנו לבחון את מערכת הפוקוס של ה-X-M1. בגדול אהבנו מאד את איכות התמונה המצוינת של ה-X-PRO1 (לה חיישן זהה לזה המצוי ב-X-M1) אך מצאנו כי מערכת הפוקוס של המצלמה הייתה בלתי בשלה לחלוטין. מאז עברו כאמור לא מעט גרסאות קושחה אשר היו אמורות לשפר את המצב אך אנו בהחלט זוכרים את הקושי להתמקד עם ה-X-PRO1 אפילו במצבי צילום פשוטים יחסית.

מערכת פוקוס משופרת אך עדיין רחוקה מהטובות בשוק

אז כיצד מרגישה ה-X-M1 בכל הנוגע למהירות הפוקוס? בגדול התשובה היא שהמצב טוב בהרבה ממה שאנו זוכרים. פוג’י בהחלט הצליחה לשפר את המהירות לרף סביר לעבודה. אלא שלא הרבה מעבר לכך. לו הייתה המצלמה מוכרזת בסוף 2011 לפוג’י בהחלט היה אולי במה להתגאות, אך עבור מצלמה בשוק המצלמות חסרות המראה של סוף 2013 (ועם תג מחיר המקביל לזה של לא מעט מצלמות רפלקס בעלות ביצועי פוקוס מרשימים) ההרגשה שלנו היא שפוג’י שוב נותרת מאחור.

העניין מוזר בעיננו משום שדווקא פוג’י הייתה החברה הראשונה לפתח ולשווק מצלמה בעלת מערכת פוקוס היברידית (המשלבת פוקוס מבוסס פאזה ומבוסס קונטרסט על החיישן) – הדבר היה ב- Finepix F300 EXR הקומפקטית עוד בשנת 2010. אלא שהחברה לא הצליחה לקחת את הטכנולוגיה ששולבה במצלמה ולהתאים אותה לחיישנים הגדולים של סדרת ה-X וכך נותרנו עם מערכת פוקוס מבוססת קונטרסט בלבד אשר למרות העדכונים הרבים שלה אין היא מצליחה להגיע לרמה של כמה מן הדגמים המובילים בשוק (כולל הסוני NEX השונות, האולימפוס OM-D והניקון 1).

בגדול נאמר כך. אם אתם מצלמים נוף, סביבה אורבנית או כל סיטואציה סטטית אחרת פחות או יותר – תוכלו להוציא מה-X-M1 תמונות באיכות מעולה הודות לחיישן המצוין. אם לעומת זאת אתם מצלמים הרבה תנועה (ילדים רצים, ספורט, אנשים נעים ברחוב) ובמיוחד בתנאי תאורה שאינם אידיאליים, ה-X-M1 עשויה בהחלט להתקשות והתוצאה תהיה לא מעט פספוסי פוקוס.

לא אידאלית לצילום תנועה מהירה – X-M1

בשולי הדברים נזכיר כי למצלמה פונקציית focus peeking אותה אנו זוכרים גם מה-X-PRO1 המאפשרת כיוון עדין של הפוקוס בעת צילום בפוקוס ידני, אם כי מסיבה לא ברורה (כנראה בשל העובדה שמדובר ב-sample עם גרסת קושחה שאיננה סופית) תכונה זו לא עבדה במצלמת המבחן שלנו.

תצוגה

ל-X-M1 מסך בר הטיה (90 מעלות כלפי מעלה וכמעט 90 מעלות כלפי מטה – ייחודי למדי בשוק) בעל רזולוציה גבוהה (920K נקודות) המספק איכות תמונה גבוהה וצבעוניות מעולה. הדבר היחידי שהפריע לנו הוא היעדרו של מסך מדע. למרות שאיננו חובבים גדולים של מסכי מגע סרך כלל – במקרה זה האפשרות לבצע פוקוס באמצעות מגע דווקא הייתה מסייעת. הצורך לנווט באמצעות החיצים בכדי לבחור בכל פעם את נקודת הפוקוס הוא עניין מייגע ונכון עשו בסמסונג, סוני ובחברות נוספות שהטמיעו מסכי מגע במצלמות חסרות המראה שלהם.

מסך נוח בר הטיה ברזולוציה גבוהה

נקודת החולשה העיקרית מבחינת התצוגה היא כמובן היעדר העינית (הקיימת כאמור בדגמי ה-X-PRO1 וה-X-E1). אפשר להניח כי הצמצום הדרמטי בגודלה של המצלמה כמו גם הורדת המחיר הקשתה על פוג’י לשלב גם ב-X-M1 עינית. מצד שני אם רצתה בכך הייתה החברה יכולה להציע לפחות אפשרות לחיבור עינית דיגיטלית חיצונית (דבר שאינו אפשרי ככל הידוע לנו).

עדשות

הביקורת הנוכחית עוסקת בפוג’יפילם X-M1 ולא בעדשות, אך בחרנו לומר מילה גם על שתי העדשות אותן קיבלנו עם המצלמה – שתיהן חדשות בליין של חברת פוג’י.

XC16-50mmF3.5-5.6 OIS – עדשת 16-50 מ”מ מיוצבת בעלת צמצם f/3.5-f/5.6 מסדרה חדשה של פוג’י המכונה XC (עד כה היו כל העדשות מסדרה המכונה XF אשר אמורה להיות כפי הנראה איכותית יותר). המדובר בעדשת קיט קומפקטית חדשה של פוג’י. העדשה אותה קיבלנו היא גרסה לא סופית ואיכות הבנייה שלה כפי הנראה לא דומה לעדשה שתגיע בסופו של דבר לשוק (טבעת הצמצם למשל הייתה רופפת מאד). העדשה עצמה רחבה יותר מרוב עדשות הקיט הסטנדרטיות (על חשבון מעט אורך מוקד – בהחלט trade-off רצוי) ותפקדה בסך הכל בצורה טובה. נקודה אחת שראוי להזכיר – בהחלט הבחנו בהאפלת פינות בצמצם פתוח (עניין נפוץ למדי בלא מעט עדשות ובר תיקון בדרך כלל בעיבוד, אך שווה לשים לב לכך).

XF27mm F2.8 – עדשת פנקייק-פריים זעירה חדשה של פוג’י בעלת אורך מוקד של 27 מ”מ וצמצם f/2.8. העדשה קטנה מאד וקלה ובשילוב עם ה-X-M1 יוצרת מערכת צילום קטנה וקומפקטית מאד. העדשה בעלת איכות בנייה גבוהה (בניגוד לעדשת הקיט כאן גם ה-sample שקיבלנו הרגיש מצוין). למרות הנטיה הטבעית שלנו להתקרב לעצמים עם עדשה כה קטנה – זאת איננה עדשת מאקרו ומרחק הפוקוס שלה עומד על קרוב ל-35 ס”מ (בפועל התחושה הייתה שאף יותר). את מרבית התמונות המופיעות בכתבה זו צילמנו איתה ותוכלו להתרשם מן החדות שלה בצמצמים שונים בגלריה.

ה-X-M1 עם ליין העדשות של פוג’י

וידאו

איכות הוידאו של ה-X-M1 טובה למדי מן ההתנסות שלנו. יחד עם זאת לא מדובר במצלמה נוחה מאד לצילום וידאו מעבר להתנסות מזדמנת מפעם לפעם. כמו במצלמות אחרות אנו ממליצים שלא להשתמש בפוקוס האוטומטי (בשני הסרטונים אותם צילמנו תוכלו לראות בדיוק מדוע).

חתול בחצר (מומלץ לצפות ב-1080p)

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=Py0-RCb7DuM[/youtube]

ברווזים באגם (מומלץ לצפות ב-1080p)

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=HYMQFKYi9RQ[/youtube]

סיכום

ה-X-M1 היא מצלמה חסרת מראה קומפקטית ואיכותית. היא משלבת את אותו חיישן מעולה המשמש במצלמות ה-X-PRO1 וה-X-E1 של פוג’יפילם אך בגוף קטן (וזול) משמעותית. עוד שיפור חשוב, לפחות ביחס לגרסה המקורית של מצלמת ה-X-PRO1 אותה בדקנו לפני כשנה (בטרם שודרגה הקושחה של המצלמה מספר פעמים) נוגע למהירות הפוקוס של המצלמה אשר למרות שעדיין מהירה מאד לטעמנו – שופרה משמעותית לרמה אשר הופכת את המצלמה לשימושית בהרבה. אנו בהחלט חובבים של תפריט ה-Q המאפשר גישה מהירה לכמה מן התכונות המרכזיות של המצלמה (אנו היינו לוקחים את התפריט צעד אחד קדימה ומאפשרים לבצע התאמה אישית כך שהמשתמש יוכל להכניס תכונות בהן הוא משתמש לתפריט בעצמו).

המצלמה אותה בדקנו היא sample ולא מצלמה מפס ייצור (זאת צפויה להגיע לשוק בקרוב מאד). עובדה זאת גרמה לכך שלא יכולנו לבדוק כמה תכונות חשובות של המצלמה דוגמת ה-WIFI המשולב בה, ה-focus peeking ואולי חשוב מכל – עיבוד בתוכנה חיצונית של קבצי ה-RAW של המצלמה (אדובי טרם תומכת בדגם ה-X-M1 אך התוכנה של פוג’יפילם עצמה דווקא תומכת החל מגרסה 3.2.17.0 אשר שוחררה ממש לאחרונה).

גם אם נניח בצד מגבלות הנוגעות למצלמה הספציפית אותה קיבלנו, ה-X-M1 איננה חפה ממגבלות. אפשר בהחלט לומר שהרגשנו בחסרונה של העינית (שהיא מרכיב כה מרכזי בדגמי ה-X-PRO1 וה-X-E1) וזאת למרות שהמסך המפרקי היה בהחלט שימושי (אך פוג’י הייתה בהחלט צריכה לשלב בו יכולות מגע), הגריפ של המצלמה אינו בולט מספיק והמצלמה עצמה אמנם קטנה אבל מרגישה מעט מגושמת לעיתים. אלא שהמגבלות הללו זניחות יחסית אל מול מה שאנו עדיין רואים כנקודה החלשה ביותר של פוג’י והיא מהירות הפוקוס. נכון, ל-X-M1 יש מהירות פוקוס סבירה, אבל מה שהיה מתאים אולי לשוק המצלמות חסרות המראה של לפני שנתיים פשוט איננו מספיק לטעמנו במצב השוק התחרותי מאד של סוף 2013.

לסיכום, ה-X-M1 ממשיכה בקו של ייתר מצלמות סדרת ה-X של פוג’י – שילוב של עיצוב רטרו מושקע עם טכנולוגיית חיישן מתקדמת ואיכות תמונה חסרת פשרות (וכמעט) ללא תחרות בשוק המצלמות חסרות המראה. אלא שה-X-M1 סובלת לצערנו גם מאותן המגבלות של שאר מצלמות הסדרה ובראשן מהירות פוקוס שאיננה עומדת בסטנדרטים של שוק הצילום של סוף שנת 2013. מצד שני היא קטנה וזולה יותר באופן משמעותי משתי אחיותיה הגדולות ולכן בהחלט מתאימה למי שמחפש מצלמה קטנה וקומפקטית תוך שימת דגש מוחלט על איכות התמונה. מצד שני אם סגנון הצילום שלכם נוטה יותר לכיוון האקטיבי (שלא לדבר על חובבי צילום ספורט) אנו ממליצים לכם להמשיך לחפש.

אהבנו

• איכות תמונה מצוינת (גם ברגישות גבוהה מאד).
• קומפקטית וקטנה.
• מהירה יחסית לתפעול.
• מסך בר הטיה נוח ואיכותי.
• שתי חוגות שליטה.
• כפתור Q מאפשר גישה נוחה לתכונות החשובות.

קצת פחות

• גריפ לא בולט מספיק.
• חסרה עינית (וגם לא ניתן לחבר אחת חיצונית).
• מורגש חסרונו של מסך מגע.
• פוקוס עדיין לא מספיק מהיר – במיוחד בתאורה נמוכה (אבל בכל זאת שיפור משמעותי לעומת מה שראינו בשנה שעברה).

גלריה

כל התמונות הבאות צולמו עם מצלמת ה-X-M1. התמונות עברו הקטנה אך לא עברו עיבוד כלשהו (צילומים: עידו גנוט, מירב יצחקי).

[mega_gallery]

תודה לקבוצת שמעוני יבואנית פוג’יפילם על השאלת המצלמה לצורך הביקורת.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?