ראשי ביקורות\סקירות ביקורות עדשת Nanoha 5X: ביקורת – סופר-מאקרו בכיף

עדשת Nanoha 5X: ביקורת – סופר-מאקרו בכיף

10
0

לפני כשלושה חודשים לערך נחתה בפתח משרדנו חבילה קטנה ובה אחת העדשות הנדירות ביותר המיוצרות כיום בייצור סדרתי. לאחר מסע מפרך מיפן הרחוקה אשר כלל בדרך גם מפגש עם נפלאות המכס הישראלי, הגיעה לידינו עדשת ה-Nanoha 5X – אחת מעדשות הסופר מאקרו הבודדות המיוצרות כיום בעולם. הכתבה הבאה סוקרת את עולם צילום הסופר מאקרו ואת השימוש בעדשה לצילום כל מה שנסתר מן העין.

סופר מאקרו הוא התחום השוכן מעבר לתחום צילום המאקרו הרגיל ויחס ההגדלה בו גדול מ-1:1. יחס הגדלת המאקרו של עדשה הינו היחס בין גודלו של אובייקט המצולם במציאות לגודלו כפי שהוא בא לידי ביטוי על חיישן המצלמה.

עדשת ה-Nanoha 5X עם תאורות LED דולקות

DSC 0005

דרך פשוטה יותר להבין את מושג יחס הגדלת המאקרו בעדשות הוא באמצעות התשובה לשאלה הבאה: מה הוא גודלו של האובייקט הקטן ביותר אותו ניתן לצלם ויתפוס את כל הפריים המצולם. אם נתייחס לרגע לרוחב הפריים בלבד (ובהנחה שנבחר מצלמות בעלות חיישן APS-C – קרי כמעט כל מצלמות הרפלקס המצויות בשוק וגם לא מעט מן המצלמות חסרות המראה כולל ה-NEX-7 בה עשינו שימוש בכתבה הנוכחית) נקבל את הטבלה הבאה:

[ws_table id=”5″]

כפי שראינו, יחס ההגדלה מסומן באמצעות שבר (X:Y). שבר גדול יותר (כזה הקרוב יותר ל-1) מסמן יחס הגדלה גדול יותר. עדשות סופר מאקרו כמו ה-Nanoha 5X אותה בדקנו בסקירה הנוכחית, מציגות יחס הגדלה (שבר) הגדול מ-1. משמעות הדבר היא שבעדשת סופר מאקרו בעלת יחס הגדלת מאקרו של 2:1 למשל (שימו לב ה-2 משמאל ל-1) האובייקט הקטן ביותר שיתפוס את כל רוחב הפריים (על מצלמה בעלת חיישן APS-C) יהיה ברוחב 1.2 ס”מ. במקרה של ה-Nanoha 5X לה יחס הגדלת מאקרו מקסימאלי של 5:1, האובייקט הקטן ביותר שיתפוס את כל רוחב הפריים יהיה זעיר במיוחד – פחות מחצי ס”מ (!). במילים אחרות (ולמי שכל החישובים המספריים הללו גרמו מעט סחרחורת), ה-Nanoha 5X היא פשוט סוג של “עדשת מיקרוסקופ”.

סדרת התמונות הבאה צולמה במיוחד לצורך הכתבה כהמחשה ליחסי הגדלת מאקרו שונים – התמונות צולמו באמצעות עדשת ניקון 105 מ”מ מאקרו. התמונה האחרונה (הגדלה של 4:1) צולמה בשילוב עדשת 35 מ”מ הפוכה (צילומים: תומר יפה).

יחס הגדלת מאקרו – 1:10

A 1 10

יחס הגדלת מאקרו – 1:5

B 1 5

יחס הגדלת מאקרו – 1:3

C 1 3

יחס הגדלת מאקרו – 1:2

D 1 2

יחס הגדלת מאקרו – 1:1

E 1 1

יחס הגדלת מאקרו – 4:1

F 4 1

ישנן שיטות שונות המאפשרות צילום סופר מאקרו. אחת הפופולאריות עושה שימוש בעדשת מאקרו רגילה ובעדשה נוספת המורכבת עליה כשהיא הפוכה (באמצעות מתאם). בדרך זו ניתן להגיע להגדלה הגדולה מזו של עדשת המאקרו לבד (לרוב עד 3:1 אם כי הדבר משתנה בהתאם לסוג העדשה ההפוכה וקשור גם לעדשת המאקרו בה תעשו שימוש). אפשרות אחרת היא טבעות הארכה. אלו הן מתאמים חלולים (ללא אלמנטים אופטיים כלשהם) המתחברים בין גוף המצלמה לעדשה ומרחיקים את העדשה מן החיישן ובכך מעצימים את יחס ההגדלה של העדשה (ככל שהטבעת ההארכה מרחיקה יותר את העדשה מן החיישן, יחס ההגדלה גדל). כמובן שאין ארוחות חינם ולכל הפתרונות האלו גם חסרונות מובנים כגון: ירידה בכמות האור, אובדן תקשורת עם המצלמה, יכולת הגדלה מוגבלת (טבעות הארכה); פגיעה באיכות האופטית, אורך וסרבול (עדשות הפוכות).

עבור מי שמעדיף לאלתר פחות (לא משהו שתוכלו לברוח ממנו לחלוטין כפי שנראה בהמשך), פותחו לאורך השנים מספר (מצומצם) של עדשות סופר מאקרו ייעודיות. אחת הראשונות המוכרות לנו היא ה-Minolta AF 3×-1× Macro Zoom אשר שוחררה לשוק בשנת 1990. העדשה המוזרה הזו (ייצורה הופסק מזמן אך ניתן מפעם לפעם למצוא אותה למכירה ברחבי הרשת) הייתה בעלת יחס הגדלה אשר נע בין 1:1 ל-3:1 ואורך מוקד של 45-52 מ”מ (הצמצם המקסימאלי מפתיע אף יותר f/1.7-f/2.8). לעדשה טבעת הארכה מובנית ומסילת פוקוס מובנית (עוד על מסילות פוקוס בהמשך המאמר) השולטת במרחק העדשה מן האובייקט באמצעות שתי “חוגות/כפתורים”. עוד יכולת נדירה ביותר של העדשה – מנוע במקום טבעת פוקוס לשליטה עדינה במיוחד בפוקוס באמצעות כפתור (קצת דומה לכפתור הזום במצלמות קומפקטיות ומצלמות אולטרה זום).

עדשת המינולטה AF 3×-1× Macro Zoom (קרדיט: mhohner.de; מפורסם באישור)

Minolta AF 3× 1× Macro Zoom

העדשה השנייה, והמוכרת הרבה יותר לחובבי תחום הסופר מאקרו, היא ה-MP-E 65mm f/2.8 1-5x של חברת קנון אשר הוכרזה בשלהי 1999. טווח ההגדלה שלה הוא הרחב ביותר מבין כל עדשות הסופר מאקרו המוכרות לנו ונע בין 1:1 ועד 5:1. העדשה מתאימה למצלמות קנון ומכסה חיישני Full Frame (יתרון חשוב בשל רוחב הפריים הגדול יותר ביחס לחיישני “קרופ”), אך היא גדולה ובעיקר מתארכת מאד ולא זולה במיוחד (כ-1000 דולר בחו”ל).

קנון MP-E 65mm f/2.8 1-5x – סופר מאקרו מתארכת

MP E 65mm f2.8 1 5x

ה-Nanoha 5X היא המצטרפת האחרונה לקבוצה המצומצמת מאד של עדשות סופר מאקרו. העדשה פותחה על ידי חברת יסוהרה (Yasuhara), מותאמת למצלמות NEX של סוני או מיקרו 4/3 של פנסוניק/אולימפוס, היא איננה מתארכת כמו המינולטה או הקנון (אורכה 84-86 מ”מ בהתאם לגרסה) והיא קלה למדי (320 גרם) ומורכבת מ-10 אלמנטים אופטיים המסודרים ב-7 קבוצות. הצמצם של ה-Nanoha מתחיל ב-f/11 ומסתיים ב-f/32 והוא כולל חמישה עלים/להבים. העדשה מסופקת עם חלק פלסטי קדמי מורכב הכולל 3 מנורות LED זעירות להארת האובייקט המצולם וכן עם מספר מחזיקי אובייקט מפלסטיק (כל יתר החלקים עשויים מתכת).

חברת יסוהרה יצרנית העדשה נוסדה ביפן בשנת 1998. מייסד החברה Shin Yasuhara עבד בעברו כמהנדס בחברת Kyocera. הוא עיצב עבור החברה שתי מצלמות אנלוגיות (בעלות מראה רטרו טיפוסי) בסוף שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000, אלא שהמהפכה הדיגיטלית חייבה את החברה להשתנות והדגש עבר ממצלמות לעדשות. ה-Nanoha 5X היא העדשה הראשונה של החברה אשר הוצגה ב-2011 וביסוהרה כבר סיימו לעבוד על העדשה השנייה תחת שם הקוד MADOKA – עדשת עין דג סירקולארית (המילה MADOKA משמעה עיגול ביפנית עתיקה) עבור מצלמות NEX ומיקרו 4/3.

ה-Nanoha 5X על ה-NEX-7 של סוני – עדשה ייחודית (צילום: אופיר אילוז)

IMG 68451

אגב, גם אם לצרכן הישראלי המצוי הבחירה הבלעדית של יסוהרה לפתח עדשות בפורמט מיקרו 4/3 (של אולימפוס ופנסוניק) ו-NEX של סוני נראית מוזרה, שיחה שקיימנו עם מייסד החברה הבהירה את הנקודה. ביפן (אחד השווקים הגדולים בתחום הצילום) סדר גודל של כ-50% משוק המצלמות בעלות העדשות המתחלפות הן מצלמות חסרות מראה, כשמתוך אלו סוני ופנסוניק/אולימפוס הן המובילות. גם אם למערב המהפכה הזאת מחלחלת באיטיות רבה יותר, זהו ללא ספק העתיד מאמינים ביסוהרה.

סרטון אשר צולם עם ה-Nanoha על ידי הצלם הצרפתי Jean-Baptiste Lefournier

איכות בנייה

ה-Nanoha מיוצרת בעבודת יד ביפן. אנו זכינו לקבל את עדשה מספר 31, המספר מופיע על חלקה הקדמי של העדשה וניתן לראותו כאשר מסירים את חלק הפלסטיק הקדמי בו מצויות נורות ה-LED (אגב ראוי להיזהר עם ההסרה כי הברגים המחזיקים את החלק זעירים ביותר ועשויים ללכת לאיבוד בקלות).

פרט לחלק הקדמי העשוי פלסטיק קשיח, גוף העדשה כולו עשוי מתכת וכך גם התושבת. איכות הבנייה טובה מאד, ואף שהיינו שמחים לראות טבעת פוקוס וטבעת צמצם רחבות יותר (בדומה למשל למה שמקובל בעדשות מאקרו של קנון וניקון) הגודל הזעיר של העדשה אינו מותיר הרבה מקום לכך. טבעת הפוקוס עצמה חלקה אך בעלת התנגדות טובה ובסך הכל נוחה לעבודה (עניין קריטי שכן מדובר בעדשה ידנית בה לעבודה עם עומק שדה רדוד חשיבות קריטית). איכותה של טבעת הצמצם טובה פחות אך אנו לא ממש מצאנו בה שימוש שכן עבדנו כל העת בצמצם f/32 בכדי לקבל עומק שדה גדול ככל האפשר.

ה-Nanoha 5X – עבודה בצמצם f/32 (צילום: אופיר אילוז)

IMG 68261

ה-Nanoha איננה מתארכת (בניגוד למשל לקנון MP-E 65mm) ואורכה יחד עם חלק הפלסטיק הקדמי נותר קבוע כל העת ועומד על 90 מ”מ. העדשה עצמה מרגישה כבדה ביד (אל מול עדשת 18-55 מ”מ של סוני בהחלט ניתן לחוש בהבדל למרות שהגודל דומה מאד) אך אל תטעו, עם משקל של 320 גרם – מדובר בסופו של דבר בעדשה קטנה וקלה ממרבית עדשות המאקרו המצויות בשוק (הודות כמובן לתכנון האופטי המיועד מראש לשימוש על מצלמות חסרות מראה וחיישנים “קטנים”).

יחס הגדלת המאקרו של ה-Nanoha עומד כאמור על בין 4:1 ל-5:1 והוא נשלט באמצעות טבעת הפוקוס המבצעת סיבוב בן כ-90 מעלות בין ההגדלה הראשונה לשנייה. ל-Nanoha אין אפשרות להרכבת פילטרים ולמעשה האלמנט הקדמי של העדשה (אם מסירים את חלק הפלסטיק) זעיר ביותר. לעדשה אין (ואין גם צורך) ב-HOOD ולמיטב ידיעתנו היא אטומה לאבק או מים (עניין לא רלוונטי בכל מקרה כפי שנראה מיד משום שמדובר בראש ובראשונה בעדשה לעבודת סטודיו).

ל-Nanoha אין כפתורים כלשהם ופרט לתושבת (העדשה קיימת בשתי גרסאות – האחת למצלמות NEX של סוני והשנייה למצלמות בפורמט מיקרו 4/3 של פנסוניק ואולימפוס), היא כוללת חיבור יחיד למיקרו USB בחלק הפלסטיק הקדמי שלה עבור מנורות ה-LED (בהן ניגע בהרחבה בהמשך).

ה-Nanoha 5X ללא נורות ה-LED – עדשה מספר סידורי 31 (צילום: עידו גנוט)

Nanoha open

מקור הכוח של נורות ה-LED יכול להיות שקע חשמלי עם מתאם ל-USB (אנו עשינו בכך שימוש באופן קבוע),  מחשב או התקן מיוחד הכולל סוללות (חברת Yasuhara צפויה לספק התקן כזה בזמן הקרוב – אותו ניתן אגב לרכוש גם בחנויות של עזרים למכשירים סלולאריים).

התקן USB מיוחד הכולל סוללות ומאפשר שימוש בתאורת ה-LED של ה-Nanoha 5X

USB charger nanoha

שימוש

אנו בחרנו שלא לעסוק בכתבה הנוכחית במבחני ביצועים כאלו ואחרים של ה-Nanoha (בהסתייגות אחת – ראה פסקה הבאה). לא משום שהיא חפה מכל עיוות או אברציה (היא לא), אלא משום שאחרי שימוש ממושך למדי בעדשה אנו מאמינים שעבור אלו להם העדשה רלוונטית, פרמטרים אלו צפויים להיות שוליים יחסית. בין השאר פשוט משום שכפי שכבר הזכרנו מדובר בעדשה ייחודית למדי בקטגוריה אשר פונה בפני עצמה לקהל מצומצם מאד.

לאחר שימוש ממושך ב-Nanoha 5X החלטנו לבחון בכל זאת את נושא הבדלי החדות בצמצמים שונים בכדי לברר באיזה צמצם העדשה מסוגלת לספק חדות מקסימאלית ומה רמת החדות המקסימאלית אותה מסוגלת העדשה לספק בשילוב מצלמת ה-NEX-7 בה השתמשנו. התוצאות לפניכם.

הצילום המקורי (מוקטן) – כיתוב על צד עיפרון

Aparture f22

חדות בצמצם f/11

f11

חדות בצמצם f/16

f16

חדות בצמצם f/22

f22

חדות בצמצם f/32

f32

כפי שניתן לראות בבירור החדות בצמצם f/11 נמוכה ומשתפרת בצמצם f/16. הצמצם האופטימאלי של העדשה הוא f/22 וישנה ירידה קלה בחדות בצמצם f/32 (בו צולמו כל התמונות בכתבה זו משיקולי עומק שדה).

מה שחשוב לדעתנו הרבה יותר מן הביצועים הוא אופן השימוש בעדשה. בשורות הבאות ננסה לתאר את ההתנסות שלנו עם ה-Nanoha. למרות שתחום המאקרו וודאי שאינו חדש לנו, הייתה זאת ההתנסות הראשונה שלנו בסופר מאקרו והיה עלינו לגלות לא מעט דברים בכוחות עצמנו (או לאחר נבירה ממושכת ברחבי האינטרנט, אשר פעמים רבות אגב לא העלתה דבר). ככלל נאמר כי מי שמעוניין לנסות ידו בסופר מאקרו בצורה רצינית רצוי מאד שיהיה בעל ידיים טובות ורוח אלתור חזקה (נחזור לנקודה זו עוד כמה פעמים בהמשך). אף שבשוק ניתן למצוא פה ושם עזרים לתחום (גם בכך ניגע), אנו מצאנו את עצמנו מאלתרים כמעט כל דבר – לעיתים בהצלחה גדולה ולעיתים תוך בזבוז משווע של זמן.

ה-Nanoha 5X לצילום בעיקר בסטודיו (צילום: אופיר אילוז)

IMG 68461

נתחיל מקצת קווים מנחים ונתונים כללים אשר יכניסו אתכם לתמונה (תרתי משמע). ה-Nanoha היא עדשת סטודיו. אם חשבתם לצאת איתה לשדה ולצלם חיפושיות על פרחים נגיד לכם כבר עכשיו לעבור הלאה. בהגדלת מאקרו של 5:1 כל רעידה או תזוזה ולו הקלה ביותר של המצלמה, העדשה או האובייקט המצולם יוצרת מריחה בתמונה. האמת שצריך לסייג מעט את הקביעה הגורפת הנ”ל. בניסויים שערכנו ניתן בתנאים מסוימים לצלם למשל וידאו לפרקי זמן קצרים מאד בחוץ בימים בהם לא נושבת כלל רוח (וגם אז צפו לתזוזות מפעם לפעם כי גם משבים לא מורגשים יוצרים תזוזות).

כאשר קיבלנו את ה-Nanoha לא חשבנו שנעסוק הרבה בוידאו אבל בסופו של דבר מצאנו את עצמנו מצלמים לא מעט סרטונים בין השאר משום שצילום וידאו נוטה להיות הרבה יותר סלחני לבעיות של עומק שדה קיצוני, רעידות ובעיות אחרות אשר יוצרות מריחות בתמונות סטילס (מה גם שכל העיסוק בוידאו גרם לנו להרגיש קצת כמו צלמים בסרט טבע של דייוויד אטנבורו). חלק זעיר מן הסרטונים הרבים אותם צילמנו ערכנו לקליפ קצר המופיע בהמשך הכתבה.

הדבר החשוב ביותר להבין בקשר ל-Nanoha הוא סדרי גודל. בצילום סטנדרטי אנו רגילים לחשוב על רוחב הפריים שלנו במטרים (ולעיתים גם בעשרות ומאות מטרים תלוי כמובן בעדשה, במרחק לאובייקט המצולם ובאורך המוקד). בצילום מאקרו רוחב הפריים מקצה לקצה מצטמצם באופן דרסטי לסנטימטרים ספורים. כפי שהדגשנו בפתיחה, כאשר אנו עוברים אל עולם הסופר מאקרו וחוצים את גבול יחס ההגדלה של 1:1, רוחב הפריים הופך זעיר במיוחד. כמה זעיר? במקרה של ה-Nanoha בהגדלה המקסימאלית ביחס של 5:1 רוחב הפריים הוא פחות מ-5 מ”מ.

מה ניתן להכניס בפריים בן 5 מ”מ? קחו סרגל בעל עמודות מדויקות וסמנו לעצמכם חצי ס”מ. זהו רוחב הפריים איתו תעבדו מן הקצה אל הקצה. עכשיו נסו לחפש בסביבתכם עצמים הנכנסים לרוחב זה (או כאלו בהם לכל הפחות חלק מעניין כלשהו נכנס בפריים הנ”ל). זה יותר קשה ממה שזה נשמע וכפי שנראה מייד זה עוד החלק הקל.

רוחב הפריים כפי שצולם על ידי עדשת ה-Nanoha 5X –  כ-5 מ”מ על הסרגל (צילום: עידו גנוט)

5mm nanoha

כפי שתוכלו לראות בתמונות בכתבה הנוכחית אנו בחרנו לצלם עצמים שונים – מבעלי חיים זעירים ועד רכיבים אלקטרוניים וחלקי צמחים. מפתיע אולי אבל לא כל דבר מעניין בקנה מידה זעיר כפי שניתן לצפות. ישנם לא מעט עצמים אשר נראים דומים מאד בקנה מידה קטן לאופן בו הם נראים בקנה מידה גדול. מה שאנו נחפש לרוב יהיו עצמים להם מראה או דפוס מעניין אותו לא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת (פנים של זבוב או נמלה, אבקנים וכו’).

ה-Nanoha 5X – תאורת LED עם USB (צילום: אופיר אילוז)

IMG 68481

אחרי שעסקנו ב”מה” לצלם הגיע זמן לעסוק ב”איך” לצלם. כאמור השתמשנו ב-Nanoha כמעט אך ורק בסביבת סטודיו על חצובה כבדה (של חברת Gitzo), לצורך תאורה עשינו שימוש בנורות ה-LED המובנות אשר פעלו היטב (חוברו כאמור ישירות לחשמל באמצעות מתאם USB לשקע החשמל בקיר). ראוי לציין כי מעצמים מסוימים (מתכתיים אך גם אחרים) הגיעו לעיתים החזרים ונוצרו בעיות אחרות הנוגעות לתאורה, אך הדבר אינו מפתיע במיוחד כאשר אנו מדברים על הארת עצמים הנמצאים מילימטרים ספורים ממקור אור.

ראש עט – מתכת נוטה ליצור החזרים מתאורת ה-LED (צילום: עידו גנוט)

PEN

בשלבי הלימוד הראשוניים של העדשה צילמנו ללא רקע או תאורה אחורית כלשהי. התוצאה – רקע שחור אחיד הנראה לרבים לא טבעי. השלב הבא היה הוספת תאורה אחורית. החלטנו לעשות שימוש בתאורת LED פשוטה בעלת זרוע מתכווננת. בחרנו בה מכמה סיבות – ראשית מדובר בתאורה זמינה וזולה, שנית היא בלתי מחממת (כפי שנראה מייד יתרון בחלק מן מצילומי הסופר מאקרו) ושלישית הזרוע המתכווננת שלה מאפשר למקם אותה ברמת דיוק גבוהה יחסית קרוב מאד לאובייקט.

ראש קורא/כותב של דיסק קשיח – רקע שחור (צילום: עידו גנוט)

HHD Head

לאחר הרבה מאד ניסוי וטעייה למדנו כי בצילום סופר מאקרו (לפחות עם מקור אור כמו זה בו אנו השתמשנו), יש צורך למקם את התאורה קרוב מאד (לעיתים במרחק מילימטרים) מאחורי האובייקט המצולם. בכדי לקבל רקע “מעניין” שיחקנו עם חומרים שונים (ניירות צבעוניים, פרחים גדולים, עלים) וקיבלנו תוצאות שונות. באופן לא מפתיע גילינו כי צילום בעלי חיים זעירים (כנימות למשל) על פרח צבעוני נראה מצוין. הבעיה היא שלא כל אובייקט ניתן לצלם על פרח ולא כל אובייקט ניתן לצלם בצורה מעניינת מלמעלה למטה (כפי שצילמנו בדרך כלל כנימות).

כעת אנו מגיעים לחלק המורכב ביותר לדעתנו בכל העיסוק בצילום סופר מאקרו – העמדת האובייקט המצולם. הבעיה הזו סבוכה מאד ואנו לפחות לא מצאנו פתרונות קסם. כאשר מנסים למקם אובייקט אשר גודלו לעיתים קרובות מילימטרים ספורים – אצבעותינו, על כל הרגישות האדירה הטמונה בהן, הופכות מיד למפלצות ענק מגושמות (אנלוגיה טובה, אם כי לא סימפטית במיוחד, תהיה לנסות ולהרים תינוק באמצעות מלגזה). לצורך העניין ניסינו כמעט כל אמצעי אשר עמד לרשותנו – קיסם, אטב מתכת ואפילו פיסת נייר (תתפלאו היא דווקא יכולה להיות יעילה) אך גם מברג שענים דק במיוחד ועוד אין ספור אלתורים. בשורה התחתונה עם עצמים עדינים וקטנים רבים אף אחד מאלו אינו נוח.

העמדת האובייקט – “פינים” של מעבד במבט מן הצד (צילום: עידו גנוט)

chip 4

אספני חרקים עושים שימוש בסוג מיוחד של פינצטות (Forceps) אשר הינן עדינות במיוחד ומפעילות מעט מאד לחץ על החרק (או האובייקט) בכדי לא לפגוע או למעוך אותו. המחירים דווקא אינם יקרים (דולרים בודדים עד כמה עשרות דולרים ב-e-bay). לצערנו עד לזמן כתיבת הביקורת לא הספקנו לשים ידינו על פינצטה שכזו בכדי לומר עד כמה העבודה איתה נוחה ויעילה.

גם אם מצאתם דרך להחזיק את האובייקט המצולם מבלי לפגוע בו, השארתו בתנוחה הרצויה איננה עניין של מה בכך. תוכלו למצוא את עצמכם מבלים דקות ארוכות בניסיונות כושלים להציב את “הדוגמן” שלכם בזווית הנכונה רק בכדי לגלות שהוא בכלל נפל או נעלם. כאן המקום לומר את מה שוודאי כבר הבנתם לבד – יותר מכל דבר אחר צילום סופר מאקרו דורש הרבה מאד סבלנות. אם אינכם סבלניים או לא מוכנים להתעסק שעות ארוכות במלאכות אשר קשורות במקרה הטוב בעקיפין לצילום עצמו, מומלץ כי תחפשו תחום צילום אחר.

לצלם בלי לפגוע – חרק מעופף בהגדלה – הערמת פוקוס מכ-8 פריימים (צילום: עידו גנוט)

BUG 2

כעת אנו מגיעים לחלק הרגיש ביותר הנוגע לצילום סופר מאקרו – צילום חרקים חיים. צילום עצמים דוממים יכול להיות מעניין, במיוחד אם אתם מצליחים למצוא עצמים בעלי טקסטורות מפתיעות, אבל אם לומר את האמת אנו התעייפנו מן העניין מהר מאד. הריגוש האמיתי בעיננו ובעיני לא מעט צלמי סופר מאקרו הוא צילום פרטים עדינים של בעלי חיים, וכאשר אנו מדברים על פריים ברוחב חצי סנטימטר, בעלי חיים משמע כמעט תמיד חרקים. אבל דא עקא, מרבית החרקים החיים נוטים לזוז. כאשר הפריים כה קטן הסיכוי לתפוס את מרבית החרקים בפריים קטן מאד (שלא לדבר על כך שאין סיכוי לבצע הערמת פוקוס לחרק זז – עוד על כך מייד). אף שישנם חרקים דוגמת כנימות אשר עומדים זמן רב יחסית במקום או נעים לאט מאד, מרבית החרקים (גם הזעירים שבהם) זזים לא מעט ופשוט אינם ניתנים לצילום באופן רגיל.

חיפושית – הערמת פוקוס מכ-30 פריימים (צילום: עידו גנוט)

BUG 6

פיתרון אפשרי (אם כי “מורבידי” משהו) הוא צילום חרקים שעברו מן העולם. “התמזל מזלנו” למצוא דבורה (ובהמשך גם זבוב) במצב זה ולצלמם. מעבר לאי הנעימות (למי שרגיש לדברים שכאלו) החרק אינו בהכרח אידיאלי לצילום במצב זה. מכיוון שלחרקים דם קר הם נוטים לעמוד במקום כאשר הטמפרטורה צונחת. צלמי חרקים רבים נוטים להיעזר בתכונה זו ולצלמם בשעות הבוקר המוקדמות וגם אנו נעזרנו בכך.

דבורה בתקריב – העולם הזעיר כמעט אף פעם לא “נקי” (צילום: עידו גנוט)

Bee

לאחר שבחרנו את האובייקט המצולם והצלחנו להעמידו ולהאירו כראוי הגיע הזמן לגשת לצילום עצמו. כאן מגיעה אחת הנקודות המורכבות ביותר הנוגעות לשימוש בעדשת ה-Nanoha. בעוד שבעדשת מאקרו רגילה, לדוגמא עדשת ה-60 מ”מ מאקרו של ניקון, מרחק העבודה ביחס הגדלה של 1:1 עומד על קצת יותר מ-4.5 ס”מ (עדשות ארוכות יותר ימקדו במרחק גדול אף יותר), המרחק המקסימאלי בו ניתן לקבל פוקוס תקין עם ה-Nanoha עומד על קצת יותר מחצי ס”מ (שימו לב כי הכוונה לחצי ס”מ מחלק הפלסטיק הקדמי ולא מן האלמנט הקדמי של העדשה).

כמובן שלא מדויק להשוות עדשה בעלת יחס הגדלת מאקרו של 1:1 לעדשת בעלת יחס הגדלה של 5:1. אלא שגם כאשר אנו משווים את ה-Nanoha ל-Canon MP-E 65mm כשזאת נמצאת ביחס הגדלה של 5:1 אנו מגלים הבדל גדול. למעשה ה-Canon MP-E 65mm מסוגלת למקד ביחס זה על אובייקט במרחק של 4.1 ס”מ – ללא ספק נוח בהרבה לעבודה (קשה מאד לטפל בעצמים  זעירים ועל אחת כמה וכמה כשהם “תקועים” חצי ס”מ לפני החלק הקדמי של העדשה).

חיפושית במרחק צילום מן העדשה – שימו לב למטבע לקבלת פרופורציה על הגדלים בצילום (קרדיט: עידו גנוט)

DSC 0136

עכשיו הגענו לשלב הצילום העיקרי – מציאת הפוקוס. אחרי שהעמדנו את האובייקט במרחק המתאים עלינו למצוא את מישור הפוקוס הרלוונטי לצילום (זאת אחרי שאיתרנו כמובן את האובייקט בפריים – מה שאינו טריוויאלי בפני עצמו). עומק השדה אותו מספקת ה-Nanoha הוא רדוד באופן שקשה לדמיין. למעשה ממדידות שונות אותן ערכנו עולה כי מהגדלה של 4:1 ועד מקסימום ההגדלה ב-5:1 העדשה מכסה עומק של כ-5 מ”מ לערך – עומק השדה של פריים בודד בהגדלה של 4:1 בצמצם f/32 עומד על כ-1/6 המ”מ לפי המדידה שלנו – פעמיים רוחבה של שערת אדם (!).

מכיוון שכמעט תמיד נרצה תמונה בעלת עומק שדה הגדול מרוחב זוג שערות אדם, נשאלת השאלה כיצד ניתן לקבל תמונה המורכבת ממגוון עומקי פוקוס, כך שכל (או לפחות חלק משמעותי) מן האובייקט המצולם שלנו ימצא בפוקוס. התשובה היא טכניקה המכונה “הערמת פוקוס” (Focus Stacking) ואודותיה פרסמנו לפני מספר חודשים מאמר מקיף מתוך ספר הדרכה בעברית העוסק בתוכנת הפוטושופ של אדובי.

לא נחזור על כל הפרטים (תוכלו למצוא אותם באופן ברור מאד במאמר), אך בגדול נאמר כי באמצעות צילום רצף תמונות אשר בכל אחת מהן מישור אחר של האובייקט מצוי בפוקוס וחיבורן יחד בתוכנה מתאימה, ניתן לקבל בדיוק מה שאנו מבקשים – תמונה אחת בה חלק משמעותי מן האובייקט מצוי בפוקוס.

כמובן שהערמת פוקוס איננה קסם. לא ניתן לבצע הערמת פוקוס למשל על עצמים נעים משום שכל פריים יהיה שונה והתוכנה לא תצליח לחבר את הפריימים ללא בעיות. אנו הצלחנו לצלם חרקים חיים למשל אבל רק כאשר אלו עמדו במקומם מספיק זמן לצילום סדרה של תמונות.

עש לילה בתקריב – הערמת פוקוס של כ-20 פריימים (צילום: עידו גנוט)

BUG 5

בכל הנוגע למספר הפריימים הנדרשים עבור כל תמונה סופית, התוצאה משתנה מאד. מן הניסיון שלנו תמונות מסוימות בהם עומק השדה הנדרש לא היה רב הורכבו משתי תמונות ולעיתים גם 4-5. במקרים אחרים בהם רצינו לקבל עומק משמעותי (למשל חרק בעל מחושים ארוכים או כזה אשר ידיו מתוחות קדימה) צילמנו לעיתים גם 30 תמונות שונות כאשר אנו משתדלים כי בכל תמונה מישור הפוקוס יהיה מעט יותר קדמי או אחורי.

כיצד משיגים את היכולת לדייק באופן כה רגיש בהזזת מישור הפוקוס? למרות שישנן מספר דרכים מקובלות, אנו השתמשנו בדרך פחות מקובלת (וגם פחות מדויקת ויעילה), אך פשוטה יחסית ובעיקר כזו אשר איננה מחייבת ציוד נוסף (שלא עמד לרשותנו בזמן הבדיקה). באמצעות טבעת הפוקוס ביצענו תיקונים רגישים קצת בכל פעם (הצילום עצמו בוצע עם השהיה של 2 שניות בכדי למנוע תזוזה של המצלמה כתוצאה מלחיצה על כפתור הצילום).

על קצה הלהב – סכין גילוח בפוקוס – הערמת פוקוס מ-7 פריימים (צילום: עידו גנוט)

razor

טבעת הפוקוס של ה-Nanoha חלקה אך בעלת התנגדות טובה ובהחלט מתאימה למשימה, אך ברמות הדיוק בהן אנו עוסקים אפילו היא לא תמיד עדינה מספיק (מה גם שהשימוש בה משנה בפועל את ההגדלה – דבר שאינו רצוי תמיד). למרות שאנו הצלחנו לקבל בסופו של דבר תוצאות משביעות רצון למדי (חלק לא מבוטל מהן מופיעות במאמר זה), מדובר כאמור בשיטה לא אידיאלית ולא מקובלת בדרך כלל בצילום סופר מאקרו.

השיטה המקובלת בתחום הסופר מאקרו (ולעיתים גם במאקרו רגיל) היא שימוש באמצעי המכונה מסילת פוקוס (focusing rack/focusing rail). מסילת פוקוס מורכבת לרוב מפיסת מתכת וכוללת שנתות ומתאם להרכבת המצלמה ובצידה גלגל או חוגה המאפשרים למשתמש להזיז את המצלמה קדימה ואחורה בצורה עדינה ביותר. בדרך זו יכול המשתמש לשמור על יחס הגדלת המאקרו קבוע ולשנות את מרחק המצלמה מן האובייקט ואיתו גם את מישור הפוקוס של העדשה.

מסילת פוקוס מקצועית של חברת Novoflex

Novoflex focusing rail

מחיריהן של מסילות פוקוס נע בין כמה עשרות דולרים (עבור מסילות סיניות פשוטות ב-e-bay) ומגיע עד כמה מאות דולרים עבור מסילה איכותית (כמו לדוגמא המסילות של חברת Novoflex הגרמנית). אף שמסילות מאקרו הן פריט כמעט הכרחי עבור צילום סופר מאקרו (אנו פספסנו לא מעט תמונות בשל חוסר דיוק ופספוס מישורי פוקוס), הן עדיין דורשות עבודה ידנית מדויקת ולעיתים גם מייגעת מאד. לפני שנים ספורות השיקה חברת Cognisys האמריקנית רובוט פוקוס מיוחד המורכב ממסילת פוקוס בעלת הנעה חשמלית עדינה ביותר וקופסת שליטה מתקדמת המתחברת למצלמה באמצעות כבל USB ושולטת בפעולת הצילום. את ה-StackShot (שמו של רובוט הפוקוס של החברה עליו גם כתבנו בשנה שעברה) ניתן לתכנת לנקודת התחלה לצילום ונקודת סיום וכן לקבוע באילו מרווחים (ומרחקים) לצלם כל תמונה ותמונה. התוצאות שמתקבלות מוזנות לתוכנת הערמת פוקוס ואלו אמורות להיות מדויקות יותר מכל מה שניתן להשיג באופן ידני.

קנון MP-E 65mm f/2.8 1-5x פתוחה מורכבת על רובוט הפוקוס StackShot (הרובוט עצמו במרכז התמונה ומורכב על חצובה בעלת ראש כדורי)

StackShot

יש צלמים הבוחרים ללכת בדרך אחרת ולהשתמש בשתי מסילות פוקוס – האחת למצלמה והשנייה עבור האובייקט (כפי שניתן לראות בתמונות בקישור הבא) – הבחירה המעט מוזרה הזו היא כנראה עניין של העדפה אישית ונוחות עבודה, אך בגדול היא מוכיחה שוב שבתחום הסופר מאקרו אין תמיד כללים נוקשים והאלתור הוא כמעט תמיד שם המשחק.

עש לילה זעיר – “הפרווה” היא שמרכיבה את הכנפיים (צילום: עידו גנוט)

BUG 3

אם נחזור לרגע לסוגיית התוכנה, אנו עשינו כאמור שימוש בתוכנת הפוטושופ (גרסת הבאטא של הפוטושופ CS6 אם כי היכולת קיימת עוד מגרסה 4 של פוטושופ ושופרה ב-CS5), אשר עבדה לרוב בצורה סבירה (נעזרנו בפקודת מאקרו אשר קיצרה ופישטה מאד את התהליך). הבעיה העיקרית הייתה עוצמת המחשוב אשר הייתה דרושה לחיבור התמונות. אנו עשינו שימוש במחשב שולחני חזק למדי (בעל מעבד אינטל בן 4 ליבות, 8 ג’יגה של זיכרון RAM ומערכת הפעלה חלונות 7) ועדיין נדרשה לעיתים שעה ויותר של עבודת מחשב מאומצת במיוחד (ה-Task Manager הראה 95% ויותר צריכת זיכרון לכל אורך הפעולה) במהלכה לא היה ניתן לבצע שום פעולה אחרת על המחשב באופן יעיל.

יתוש על אטב נייר – הערמת פוקוס מכ-20 פריימים (צילום: עידו גנוט)

BUG 4

בשוק ישנן לא מעט תוכנות אחרות המיועדות באופן ספציפי לביצוע הערמת פוקוס (בויקיפדיה ניתן למצוא רשימה הכוללת לא פחות מ-15 תוכנות שונות חלקן חופשיות לשימוש וחלקן בתשלום). אנו טרם בדקנו אף תוכנה אחרת אבל ברשת ניתן למצוא סקירות והשוואות שונות שלהן (למשל באתר הבא) ואתם מוזמנים לבחור את המתאימה לכם.

לפני שנעבור לסיכום, כמה מילים על צילום וידאו עם ה-Nanoha. כאמור, כאשר קיבלנו את העדשה לא חשבנו שנעסוק הרבה בוידאו, אבל בסופו של דבר מצאנו את עצמנו מצלמים עשרות סרטונים קצרים בני דקה עד מספר דקות (החיישן של ה-NEX-7 אגב התריע לא אחת על התחממות כבר אחרי 2-3 דקות, עניין הראוי לבדיקה נפרדת במסגרת הביקורת שלנו על המצלמה אשר תפורסם בקרוב). מכיוון שבוידאו ניתן לשנות בזמן אמת את מישור הפוקוס ניתן לספק לצופה תחושה טובה יותר של האובייקט המצולם אשר לא יכולה בשום אופן להתקבל על ידי צילום סטילס יחיד (בשל מישור הפוקוס הזעיר).

סרטון המורכב מקטעים וידאו שונים וקצרים אותם צילמנו באמצעות ה-Nanoha 5X

בוידאו עוד יותר מאשר בצילום סטילס בחירת האובייקט המצולם חשובה ביותר. ייצור הנע מהר מידי פשוט יברח מן הפריים בעוד שיצור קפוא (אשר הינו אידיאלי לצילום סטילס) פשוט אינו מעניין בדרך כלל (אם כי צלמי וידאו ועורכים מקצועיים מכירים מן הסתם טכניקות המאפשרות להפיק קטע מעניין גם מאובייקט סטטי). לפיכך העצמים המעניינים ביותר לצילום הם אלו הנעים באופן עדין מאד ובסקאלות קטנות. כנימות הן חיות מעולות לצורך כך והן חיות במיקרוקוסמוס זעיר הכולל לעיתים גם נמלים וזבובים זעירים העשויים להופיע ולצאת מן הפריים ולבצע אינטראקציה כלשהי עם הכנימות. פרפרי לילה, חיפושיות ועכבישים הם לרוב גדולים בהרבה אך אם תצליחו לתפוס אותם במקום אחד תגלו לעיתים כי הם מניעים את אברי החישה שלהם דבר אשר בהחלט יכול לספק קטע וידאו קצר ומרתק.

סיכום

לאחר שבועות של שימוש כמעט יום יומי ב-Nanoha אנו יכולים לומר בפה מלא כי פשוט התמכרנו לעולם הזעיר והנסתר מן העין אותו חשפה בפנינו העדשה.

סופר מאקרו, ובמיוחד הגדלות בסדר הגודל של 5:1 אותו מאפשרת העדשה לצלם, הינו תחום שונה מאד מצילום מאקרו רגיל (כזה המגיע עד ליחס של 1:1) אותו כה רבים מאיתנו מכירים. כמעט כל הבעיות המוכרות מתחום המאקרו מתעצמות פי כמה ובעיות חדשות צצות להן (כמו הקושי לראות את האובייקט המצולם כשרק שכבת פוקוס צרה ביותר גלויה בכל רגע נתון).

ה-Nanoha 5X – כיף בסופר מאקרו (צילום: אופיר אילוז)

IMG 68341

סופר מאקרו הוא תחום צילומי טכני מאד המחייב מנות גדושות של סבלנות, יכולת אלתור, חוש טכני וכמובן בסיס צילומי טוב. מעבר לכל אלו נושא השימוש בהערמת פוקוס בו נגענו במסגרת הכתבה (טכניקה אשר בעזרתה צולמו כמעט כל תמונות הסופר מאקרו המופיעות בכתבה זו) הוא כמעט בגדר הכרח אם ברצונכם להפיק את המרב מהציוד שברשותכם. במהלך שבועות ההתנסות המרובים גילינו גם את היופי שבצילום וידאו בסופר מאקרו ואפילו התנסינו מעט בצילום חוץ עם העדשה (בוידאו בלבד – צילום סטילס בחוץ הוא כמעט בלתי אפשרי בשל הרגישות האדירה לכל תנודה ולו הקלה ביותר של רוח).

אחרי שהסברנו קצת למי מתאים תחום צילום הסופר מאקרו (ולמי פחות), כמה מילים על ה-Nanoha עצמה. במהלך השימוש שלנו תפקדה העדשה מצוין. איכות הבנייה שלה טובה מאד, היא קטנה וקלה והאיכות האופטית שלה (אף שלא מדובר במבחנים פורמאליים מלאים אשר אינם מתאימים במיוחד לעדשה מסוג זה) טובה מאד גם בצמצם סגור (f/32) בו עבדנו כל העת.

הוספת נורות ה-LED בחלק הקדמי של העדשה מסייעת מאד באחד הקשיים הגדולים ביותר של צילום סופר מאקרו – קבלת תאורה מספיקה בפריים במיוחד בצמצמים סגורים. אלא שיש גם חסרונות עם הקונפיגורציה הזו ואנו קיבלנו לעיתים לא מעט החזרים. ניתן לחשוב על דרכים לשפר את העניין כמו שימוש בכמות גדולה בהרבה של נורות LED במעגל או שיטה כלשהי אשר תאפשר ריכוך מסוים של האור (לא עניין פשוט בהכרח כשהמרחק בין הנורה לאובייקט כה קטן), לחילופין מבנה שונה של נורות המגיע על זרועות מתכת גמישות המאפשרות הארה של האובייקט ממרחקים ומזוויות שונות גם היא אופציה שיש לבדוק (כל אלו הן הצעות שהעברנו ליצרנית – חברת יסוהרה).

כנימות על עלה – צילום שכולו הנאה צרופה (צילום: עידו גנוט)

knima

בהערת אגב אנו רוצים לשבח מאד גם את השילוב של ה-Nanoha עם ה-NEX-7 המצוינת של סוני איתה עבדנו. לא נקלקל את הביקורת הקרובה שלנו על ה-NEX-7, אבל נאמר כי מי ששוקל ברצינות עבודה עם ה-Nanoha המגיעה כיום עבור תושבת Sony E-mount או מיקרו 4/3 של אולימפוס/פנסוניק, מומלץ לו כי ישקול ברצינות את ה-NEX-7 אשר החיישן בן 24 המגה פיקסל שלה הפיק תמונות מעולות ונוחות העבודה הכללית עימה כולל המסך עם אפשרות שינוי הזווית ופונקצית ה-Focus peeking, סייעו לנו רבות בעת העבודה. במאמר מוסגר נגיד כי הדבר היחיד שמעט הפריע לנו בעבודה עם ה-NEX-7 (מלבד התחממות החיישן בצילום וידאו מפעם לפעם אותה הזכרנו מוקדם יותר), היה העדר תוכנת שליטה למחשב (עניין מובן מאליו בקנון וניקון למשל), אשר הייתה מאפשרת לנו לראות כל פריים על מסך המחשב הגדול ולבצע רצף צילומים ועבודה מהיר ונוח יותר (אנו כבר פנינו בשאלה בנושא זה לחברת סוני).

נוף ירח – עולם זעיר מופלא – אבן “מתכתית” במבט מקרוב (צילום: מירב יצחקי)

moon rock

ל-Nanoha גם מספר חסרונות, הבולט שבהם הוא מרחק העבודה הקצר. אם אנו מודדים מן החלק בו מסתיים אלמנט הפלסטיק בו מורכבות נורות ה-LED (מה שאנו רואים בפועל כחלק הקדמי של העדשה), אנו מדברים על מרחק עבודה מקסימאלי של פחות מ-5 מ”מ (מן החלק הקדמי של העדשה עצמה המרחק גדול יותר ואכן מצאנו את עצמנו לעיתים מכניסים עצמים ממש אל תוך המבנה הפלסטי של העדשה הפתוח בחלקו הקדמי). אנו בהחלט חושבים שיש צורך לשנות את מרחק העבודה למשהו סביר יותר סביב 4 או 5 ס”מ ומקווים לראות זאת בגרסאות עתידיות של העדשה – דבר אשר יתרום בצורה משמעותית מאד לנוחות העבודה. חיסרון שני אם כי פחות משמעותי לדעתנו נוגע לטווח יחס ההגדלה הקטן (למעשה טווח הפוקוס) הנע בין הגדלת מאקרו של 4:1 ל-5:1. בעדשת ה-MP-E 65mm של קנון המיועדת אף היא למטרות דומות יחס ההגדלה נע בין 1:1 ל-5:1 – ללא ספק שימושי יותר (אם כי מדובר על עדשה גדולה בהרבה ומתארכת בניגוד ל-Nanoha הזעירה אשר אורכה נותר קבוע תמיד). אפילו יחס המתחיל ב-3:1 היה מספק לנו קצת יותר מרחב תמרון ובשילוב עם מרחק עבודה גדול יותר היה יוצר כלי עבודה כמעט מושלם.

אם נסכם, ה-Nanoha היא עדשה ייחודית הפונה לקהל מצומצם של חובבי צילום סופר מאקרו. מי שהתנסה כבר בצילום עם עדשות הפוכות וטבעות הארכה בכדי לקבל הגדלות מאקרו שמעבר ל-1:1 ימצא את ה-Nanoha כשדרוג פשוט ואיכותי במחיר אשר לא ישאיר חור עמוק מידי בכיס (אין יבוא רשמי שלה לארץ אבל ניתן להזמינה ישירות מן היצרן או ברכישה מחנויות בחו”ל שם מחירה כ-500 דולר). גם מי שרוצה לעשות את צעדיו הראשונים בתחום ומוכן להקדיש לכך זמן ובעיקר הרבה סבלנות (וגם קצת יכולת אלתור) ימצא את ה-Nanoha ככלי עבודה מצוין.

ה-Nanoha אגב מתאימה גם מאד לצילום טכני של מוצרים זעירים (רכיבים אלקטרוניים לדוגמא), שם לנושאים כמו תאורת רקע למשל אין כל כך משקל. אנו מאמינים אגב שזה היה גם אחד מקהלי היעד המרכזיים של חברת Yasuhara בעת פיתוח העדשה, אם כי אין בכך בכדי לגרוע מן השימושיות שלה ככלי לצילום “אומנותי”.

ה-Nanoha היא מוצר ייחודי. היא לא מתאימה לכל אחד ויש לה גם כמה חסרונות כמו מרחק העבודה הקצר אבל אם יש לכם עניין בצילום סופר מאקרו ויש לכם מעט יכולת אלתור, אנו מאמינים שגם אתם תוכלו לסחוט ממנה הרבה שעות של הנאה ואולי גם לא מעט תמונות איכותיות.

יתרונות

  • יכולת ייחודית לצילום סופר מאקרו (הגדלה של עד 5:1) עבור מצלמות סוני NEX ומיקרו 4/3.
  • איכות תמונה טובה גם בצמצם סגור (f/32).
  • קומפקטית, קלה ובעלת אורך קבוע (בניגוד ל-MP-E 65mm של קנון לדוגמא).
  • איכות בנייה טובה.
  • כוללת תאורת LED מובנית.

חסרונות

  • מרחק עבודה קצר מאד (פחות מחצי ס”מ מן החלק הפלסטי הכולל את התאורה לאובייקט).
  • טווח פוקוס מוגבל (4:1-5:1) מצמצם את גמישות הצילום.

אנו רוצים להודות מקרב לב ל-Shin Yasuhara ולחברת Yasuhara על השאלת העדשה לביקורת ועל הסבלנות והמוכנות הרבה לעזור עם כל שאלה ובעיה אשר התעוררה במהלך הבדיקה.

גלריית תמונות

תמונות נוספות אותן צילמנו עם העדשה המציגות את המגוון הרחב של העצמים המעניינים אותם ניתן לצלם בהגדלות גדולות (רובן כוללות הערמת פוקוס ועריכה בסיסית).

chip-3 chip-2 chip BUG-6 BUG-5 BUG-3 BUG-2 BUG-1 5mm-nanoha 5-agorot red-apple pencil moon-rock micro-plant-2 match-head micro-plant-1 knima HHD-Head elastic-rubber earphone chip-4 scotch salt screw razor

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב ביקורות

10 תגובות

  1. Avatar

    Igal

    22/05/2012 ב 6:37 PM

    wow מדהים הקירוב של העדשה הזו, סקירה מעניינת תודה ויופי של תמונות.

    השב

  2. Avatar

    אלירן פרץ

    22/05/2012 ב 7:37 PM

    מדהים!

    השב

  3. Avatar

    Giora

    23/05/2012 ב 10:59 AM

    וואו! איזו השקעה בכתבה הזו, כל הכבוד! מצד אחד רואים שנהנית אבל מצד שני כתבת כך שגם אנשים אחרים יבינו את הטכניקה, המורכבות, היתרונות אבל גם החסרונות. כמי שמתעסק לא מעט עם מקרו ולא פעם מרגיש שזה לא מספיק “עמוק” ומפורט בשבילי, קראתי לא מעט על נושא הסופר-מקרו אבל איכשהו לא הצלחתי לחבר תמונה שלמה על מה זה אומר בתעכל’ס מבחינת ציוד, טכניקה, זמן וכו’. הכתבה שלך מחברת לי סו”ס את הכל ביחד, בהסתכלות של עשייה עצמית והרבה אהבה – בדיוק מה שהייתי צריך. אישית אני קצת מבוהל עכשיו מכל העניין הזה, אבל העובדה שפתאום אני מסוגל להוציא מסקנות אומרת איזו עבודה מצויינת עשית! תודה רבה!

    השב

  4. Avatar

    עידו גנוט

    23/05/2012 ב 1:27 PM

    רב תודות. קיבלתי כמה תגובות שהמתואר אולי מפחיד אנשים מלהיכנס לתחום כי הוא “טכני מידי” או דורש יותר מידי השקעה. אני מסכים שיש עקומת למידה ודרושה ללא ספק סבלנות וידיים טובות במידה סבירה אבל אני לא חושב שזה צריך להרתיע אנשים – מי שהתמונות האלו סיקרנו אותו ומוכן להשקיע (נושא הציוד הוא לא מטורף בטח לא ביחס לסוגי צילום אחרים כמו צילום טבע רציני הדורש אלפי דולרים רבים) בעיקר בזמן לימוד והתנסות, יכול להגיע לתוצאות מאד יפות תוך זמן יחסית קצר. אנחנו נשמח כמובן לענות על שאלות כאן או בפורום אם מישהו רוצה להתנסות ורוצה לשאול משהו.

    השב

  5. Avatar

    גיא

    27/05/2012 ב 6:47 PM

    כתבה מצוינת – הנושא מעניין אם כי לא ממש פרקטי לצאת לטבע
    אם אחת כזו , אבל אין ספק שנפתח כאן עולם נוסף ומרתק !

    השב

  6. Avatar

    ארי בלטינשטר

    02/06/2012 ב 2:19 PM

    ללא ספק כתבה נפלאה על עדשה מדהימה.
    אגב
    מה מחירה והיכן ניתן לרכוש אותה?
    🙂

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      02/06/2012 ב 3:30 PM

      כתוב בסוף הכתבה – כ-500 דולר.
      יש שם גם קישור לרכישה ב-B&H למי שמעוניין.

      השב

  7. Avatar

    אבי

    20/11/2012 ב 3:58 AM

    כל הכוד על הסקירה המושקעת

    השב

  8. Avatar

    ארז

    17/02/2017 ב 11:34 PM

    תודה על סקירה סופר מאקרו מקצועית.
    האם ה Nanoha 5X מתאימה ל sony alpha a7r mark ii ?

    השב

  9. Avatar

    עידו גנוט

    18/02/2017 ב 8:47 PM

    לא. היא מכסה חיישני APS-C (סביר להניח שאפשר בסוני לחבר אותה ולדגום רק את שטח ה-APS-C מהחיישן – בניקון זה אפשרי עם עדשות אני מניח שיש משהו כזה גם בתפריט של סוני אבל לא בדקתי).

    השב

להגיב על אלירן פרץ לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *