ראשי זווית אישית צילום תת ימי למטרות מחקר – "המצאת הקוואדראט"

צילום תת ימי למטרות מחקר – "המצאת הקוואדראט"

3
0

מאז סיום לימודיי לתואר B.Sc במדעי הים והסביבה הימית, השתתפתי במספר "דיגומים" או סקרים תת ימיים אשר בוצעו בראשות "חקר ימים ואגמים לישראל"- חיא"ל. השתתפותי בסקרים אלו קשורה רבות לעובדה ש"פיתחתי" יכולת מרשימה לצילום קוואדראטים מתחת למים בתקופת לימודיי בעקבות בעיה שזיהיתי בקרב המדענים הימיים בצילום תת ימי. היכולת לצלם קוואדראט אינה קשורה רק ביכולות הצלילה או הצילום שלי אלא מתחילה הרבה לפני זה, על שולחן התכנון.

קוואדראט ומצלמה מורכבת עליו

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp GEDC0073

קצת רקע

בזמן לימודיי לתואר מדעי הים, נחשפתי לבעיות הכרוכות בצילום תת ימי בהן נתקלים מדענים ימיים. מאחר ומראש נרשמתי ללימודים אלו כדי להשלים את ידיעותיי והיכרותי עם העולם התת ימי כחלק משלים להחלטתי להיות צלם תת ימי, נמשכתי לפתרון בעיות צילומיות וכל דבר שהיה מעורב בו צילום תת ימי בתקופה זו.

בשנה האחרונה ללימודיי, ולאחר שכבר היה ברשותי ציוד צילום תת ימי, החלטתי שעבודת הסיום שלי (סמינריון בוגר) תעסוק בצילום תת ימי למטרות מחקר. בעבודה זו סקרתי את חשיבות הצילום התת ימי בעידן הדיגיטאלי לעולם המדעי, שיטות שונות בהן נעזרים מדענים בצילום תת ימי וגולת הכותרת הייתה מבחינתי, מתן פיתרון צילומי לבעיות צילומיות אותן גיליתי במאמרים אקדמאיים. המשמעות היא שמצאתי מאמרים בהם היו בעיות באספקט הצילומי שלעיתים השפיעו על התוצאות, ומצאתי דרך שעוקפת את הבעיות הללו ומאפשרת לבצע את הצילום בצורה אמינה, טובה ואפילו פשוטה יותר, כדי למנוע טעויות.

על סיפון ה-Mediterranean Explorer בהפלגת מחקר (ד"ר גיל רילוב במרכז)

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp HGI 5645

המקרה בו עסקתי ביתר פירוט היה צילום קוואדראט. קוואדראט הינו למעשה ריבוע דיגום, אשר משמש רבות בתחום האקולוגיה לדיגום אוכלוסיות. הקוואדראט משתנה במאפייני הגודל והחומר ממנו הוא עשוי בהתאם לאוכלוסיה הנמדדת. כך למשל כשדוגמים פילים באפריקה קוואדראט הדיגום עשוי להיות בגודל של 4 ק"מ על 4 ק"מ ותחום ע"י נקודות GPS וכשדוגמים מושבות חיידקים בצלחת פטרי הקוואדראט עשוי להיות 200 מיקרון על 200 מיקרון תחום ע"י שנתות המיקרוסקופ. הקוואדראט הנפוץ בשימוש במחקר הימי לדיגום קרקעית הים עשוי חומר פלסטי או מתכת וגודלו 25X25 ס"מ  או 50X50 ס"מ.

הבעיה

הבעיה בה נתקלו המדענים היא שבמצלמות הדיגיטאליות הקומפקטיות בהן השתמשו, אורך המוקד האקוויוולנטי הרחב היה של 35 מ"מ לערך, מה שחייב התרחקות המצלמה מהקוואדראט למרחק של כ-1 מטר על מנת לראות את כולו בפריים אחד. מאחר ובמים ככל שמתרחקים מהאובייקט איכות הצילום יורדת (צבעים , קונטרסט) כיוון שיש יותר מים בין המצלמה לבין האובייקט,  המדענים בחרו להקטין את הקוואדרט שלהם למידות של 25X25 ס"מ על מנת שיוכלו לצלם ממרחק בו עדיין יראו פרטים בצילום. למעשה, הם רצו להשיג שטח קוואדראט של 50X50 ס"מ אך מגבלת המערכת הכתיבה להם שימוש בקוואדראט קטן יותר. השיטה בה הם עבדו היתה צילום של 4 קואדראטים צמודים זה לזה אחד אחרי השני, המשלימים ביחד שטח של 50X50 ס"מ והדבקתם כפנורמה ריבועית לאחר הצילום (במחשב) לכדי קוואדראט אחד. מעבר לסרבול של השיטה, יש פה הרבה מקום לטעות בהדבקה ובעיות נוספות של דיוק בזמן הצילום. אין ספק שצילום "One shoot" יותר מתאים לאופי המדעי של משימה זו.

השאלות המרכזיות אותן שאלתי את עצמי כשניגשתי אל מציאת הפתרון הן:

  • מה גודל הקוואדראט המיטבי לצילום? האם זה מתאים למחקר?
  • באיזה מצלמה+עדשה ניתן לצלם את הקוואדראט בצורה הטובה ביותר?
  • איך להאיר את הקוואדראט בצורה טובה?

סימון נקודת תחילת הטרנסקט על ידי מצוף סימון

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp HGS5570

הפתרון

מאז ומעולם, שימוש בעדשות רחבות ועדשות עין הדג היה נפוץ לשימוש תת ימי על מנת לצלם סצנה רחבה ומקרוב. האפקט הנוצר בשימוש בעדשת עין הדג, הנקרא על שמה:" עיוות עין הדג", אינו מתאים לשימוש מדעי קלאסי אך בעזרת תוכנות עריכה כגון פוטושופ ניתן בקלות יחסית לתקן את העיוות בצורה שתעלים אותו לחלוטין. אם כן, ניתן לצלם קוואדראט בגודל של 50X50  ס"מ בצילום אחד ולהשתמש בו בצורה מדעית. לאחר בדיקה, גיליתי שכדי לצלם את הקוואדראט הגדול יש למקם את המצלמה במרחק של כ-40 ס"מ ממנו (נמדד מהחיישן למישור הקוואדראט) כשאני משאיר קצת רווח בשולי התמונה לטעויות ותזוזות שלא נלקחו בחשבון.

תכננתי ובניתי בעזרת חברי ללימודים (גל אייל) את המסגרת (קוואדראט) ואת הזרועות (חצובה) עליהם תשב המצלמה. מדובר במסגרת אלומיניום חזקה וקשיחה עליה ננעלת המצלמה בצורה יציבה שאינה מאפשרת לה חופש תנועה אך מאפשרת לנתק את המצלמה מהמסגרת מתחת למים וכך לצלם תמונות גם ללא הקוואדראט.

ההצלחה היתה מיידית

עוד לפני הצגת המערכת שבנינו ועוד לפני הגשת הסמינריון, הוזמנתי ע"י ד"ר גיל רילוב, אותו הכרתי כמרצה שלי לאקולוגיה וסיפרתי לו על הפרוייקט, להשתתף בהפלגת מחקר מכובדת אל מול חופי צפון הארץ שם בחנו לראשונה "על רטוב" את הקוואדראט. לפני הפלגה זו ביצענו גיל ואני מספר צלילות בדיקה ופיתחנו את השיטה בה נעבוד מתחת למים.

באופן כללי, השיטה כללה:

  1. איתור הנקודה ממנה מתחיל הדיגום וסימונה (ב-GPS ובשטח)
  2. פריסת רולטקה באורך 30 מטר בקו ישר על פני הקרקעית (טרנסקט הדיגום)
  3. צילום 15 קוואדראטים מצד ימין ובצמוד לרולטקה בנקודות רנדומאליות שמסומנות על הרולטקה.
  4. סימון קצה הטרנסקט וקיפול הרולטקה.

מסיימים את הצלילה עם 15 תמונות של קוואדראט על טרנסקט מסומן, אליו ניתן לחזור כל תקופה ולבצע דיגום חוזר.

רישום ותיעוד לאורך הטרנסקט

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp HGS5667

את התמונות מיישרים בפוטושופ ועוברים עליהם בתכנת CPCe  בה מזהים את כל המינים שצולמו בטרנסקט והופכים את החומר לטבלאות נתונים של אקסל עם נתונים סטטיסטיים מכל הטרנסקטים בעונת דיגום.

קוואדראט מיושר שצולם עם עדשת פישאיי

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp HGS5508

מאז אותה הפלגת מחקר והגשת הסמינריון שלי הועסקתי על ידי ד"ר גיל רילוב, אשר עובד כחוקר במעבדה לאקולוגיה בחיא"ל, כצלם של כמה סקרים תת ימיים בהם שיכללנו עוד את השיטה, עלינו באיכות הצילום והפקנו מידע רב ויקר ערך עבור המחקר הימי והחוף הישראלי.

שורה תחתונה

לטעמי, זהו החלק החשוב והמשמעותי ביותר בצילום תת ימי מחקרי. היכולת לאסוף נתונים בצורה איכותית ולא פוגענית  (ללא הרס או הרג מושא המחקר שלך) כשאת הנתונים הנאספים בצלילה (הקצרה יחסית) ניתן לנתח בצורה רגועה ולא מוגבלת זמן על המחשב במעבדה. לכן אני חושב שצילום תת ימי דיגיטאלי ילך ויתפוס מקום של כבוד במחקר הימי. לטעמי, כל חוקר ימי צריך לעבור בתקופת לימודיו הכשרה והיכרות בסיסית עם הצילום התת ימי כדי שיכיר את האפשרויות הגלומות בו ככלי מחקרי, ידע להפעיל אותו ככלי מחקרי בעת הצורך וישאף להשתמש בו במחקרו, על פני שיטות פוגעניות.

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120503 5672

תמונות נוספות (צילום: חגי נתיב)

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120521 7754

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120517 7585

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120514 7251

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120508 6379

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120507 6163

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120503 5664

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120503 5600

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120501 5489

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20120501 5473

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp 20110523 9607

C Users Iddo Genuth AppData Local Temp HGS5626

אשמח לתגובותיכם ולשאלות נוספות בנושא.

הכותב: חגי נתיב הינו ביולוג ימי, צלם תת מימי וצלם טבע אשר מחלק את זמנו בין העולם היבש לבין זה הרטוב תוך תיעוד של הסובב אותו בכל אחת מסביבות אלה (האתר של חגי).

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

3 תגובות

  1. יובל

    08/02/2013 ב 6:04 PM

    כתבה מאוד מעניינת .. אתם באמת עורכים בפוטושופ כל תמונה בנפרד ? לא עדיף לתקן את כולן בבת אחת בלייטרום ? אותו profile ותיקון בסה"כ – רק מקצר את הworkflow.

    איך הארת את הפריים ? מרכך מסויים על הפלאש או פשוט פלאש מיוחד רחב זווית ? או שאולי הוא לא היה מחובר למצלמה בכלל ?

    התמונות בהחלט מרשימות אבל לפי דעתי הצד המחקרי -מדעי פה מעניין הרבה יותר..

    השב

  2. נדב

    09/02/2013 ב 10:15 AM

    מאד מעניין, והתמונות באתר פשוט נהדרות!

    השב

  3. חגי נתיב

    09/02/2013 ב 5:54 PM

    תודה יובל, כל התמונות מוצולמות ב-RAW, עוברות ACR ופוטושופ. בשתי התוכנות יש אפשרות לפרופיל קבוע ולתיקון בקליק אחד. בפוטושופ בונים אקשן ליישור התמונה שעובר על כל התיקיה/תיקיות ומייצא לך לקובץ JPG או סוג אחר לבחירתך. למען האמת, עד ליישור, התמונות לא מגיעות לפוטושופ והאקשן מופעל ישירות מהברידג' של אדובי.

    הפריים מואר עם שני פלאשים בעלי זווית כיסוי של 100 מעלו כ"א (עם דיפיוזר) משני צידי המצלמה כמו שניתן לראות בתמונה הראשונה בכתבה.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *