ראשי זווית אישית סוסים ונפלאות

סוסים ונפלאות

14
0

כשיצאתי מהרכב קצת לפני 06:00 בבוקר והתקדמתי בכיוון האורווה, מגרש החנייה היה עדין שומם, המשרדים נעולים ואפילו הסוסים שהציצו מתוך התאים שבמרחק – נראו לגמרי מנומנמים. השמש עוד לא זרחה אבל אורה כבר החל לגרש את החושך, צובע הכל בגוונים חמים, ובאוויר בוקר הקריר ממש יכולתי להרגיש בעורפי את הליטוף שבא עם התאורה. עוד כמה דקות זה יעלם, לכן אני מחיש את צעדי, האצבע כבר על הדק המצלמה, חייב להתחיל לצלם… כאן ועכשיו!

GP 04 8278

GP 02 9839

GP 03 8389

חוות הסוסים נמצאת ב“מרכז לרכיבה טיפולית בישראל” בתל-מונד, לצידה גם כלביה טיפולית, וזוהי  עמותה מיוחדת במינה שמטפלת בבעלי צרכים מיוחדים, פיזיולוגיים ונפשיים, באמצעות בעלי-חיים.

כבר שנה וקצת שאני מצלם עבורם בהתנדבות למטרות שונות והפעם לצורך “תעודות זהות” שאנחנו זוממים להפיק לכל סוס וסוסה; תמונת “פורטרט” טובה וכמה שורות בודדות שמספרות מהיכן הגיעו, במה כל אחד מהם טוב במיוחד, מה הוא אוהב שעושים איתו ומה לא…

משהו קצרצר ומרוכז שאמור להקל על בחירת הסוס שהכי מתאים למטופל, ובמקביל לסייע גם בחשיפה התקשורתית-שיווקית לצורך גיוס תרומות, חסויות ומתנדבים, אבל כפי שתראו בהמשך –  כשמתנדבים בצילום יודעים איפה זה מתחיל; לאן הדברים מתגלגלים תלוי לא מעט בהסתכלות, בדמיון ובמידת היזמות של הצלם.

GP 01 8287

GP 05 8293

בעוד אני מצלם ומתקרב לאורווה ול”מודלים” המדהימים לי, אני קולט דרך העדשה כמה חבר’ה צעירים שנכנסים ויוצאים לי מהפריים כמעט בכל כיוון. בדיעבד מסתבר שהם כאן כאן מ-05:00 לפנות בוקר – מפרקים חבילות חציר ענקיות, יוצרים מהן ערמות קטנות ושוטפים אותן היטב לפני הגשתן לסוסים, אחדים מגלגלים ומרוקנים מריצות עמוסות בקש משומש בעוד האחרים מפזרים בתאים מצע חדש ורענן, ובין-לבין… מישהו כבר הספיק ללטף, לחבק ולהוציא את הסוסים אחד-אחד לחצר הפתוחה. שם הם פוסעים לאיטם, מלחכים עשב ירוק שמכוסה כולו באגלי טל וכך, בדרכם, הם מתארגנים לעוד יום של הליכה מדודה ומדוייקת בזירת החול, כשהמטופלים יושבים בהערצה על גבם.

GP 06 8276

GP 07 8568

GP 08 9247

GP 09 8424

לא היה זה יום הצילומים הראשון שלי במקום הזה, אבל משהו הפעם היה מאד שונה כאן. מידי כמה דקות התפרץ קול רעש עמום שנמשך כמה שניות, מורכב משני צלילים מוזרים; הראשון כמו פרץ של רוח חזקה מאד והשני, אחרי הפסקה קצרה, “פססססס” ארוך כמו של משקה מוגז בהיפתח הפקק.

אני ממשיך לצלם בהנאה את החברים החדשים שלי, מחפש פינות ואביזרים שאינני מכיר, אבל בכל התפרצות חדשה של הרעש הזה אני מתקדם בכיוון המשוער עד שלפתע אני רואה תנור ברזל כבד שתלוי על זרוע מתכת, בולט מתוך רכב מסחרי (וואן) קטן שחונה ממש בתוך האורווה…

GP 10 8507x 2

GP 11 8553

GP 12 9115

השעה עוד לא 07:00 בבוקר, ודווקא סאונד משונה מזמן לי הפתעה: נפח חסון כמו בסיפורים של פעם, שמתקין פרסות חדשות לסוסים! קודם “פדיקור” יסודי, אח”כ התאמה אישית של כל פרסה לכל רגל, כל ארבע פרסות מוכנסות לריכוך בתנור (פתיחת ברז הגז והלהבה שמתפרצת הם הרעש הראשון ששמעתי…), וכשהן עדין לוהטות מחום, בעזרת מלקחיים ארוכות, כל פרסה מוצמדת ל”ציפורן” אחת של הסוס (מכאן יוצא ה”תססס” ששמעתי…) ואז, לכמה שניות, הכל נעלם בתוך ענן של עשן לבן סמיך.

GP 13 9231

GP 14 9362

GP 15 9180

הזמן מתקדם במהירות, התאורה כבר לא מעניינת, בכרטיס הזכרון נאגרו מעל מאתיים תמונות ואני פחות או יותר סיימתי, אבל יום העבודה של המדריכים, המתנדבים והסוסים רק מתחיל; אוליבר – ראשון המטופלים להיום מועלה בעגלת-הנכים לקצה ה”רמפה” המיוחדת, אנשי הצוות ממקמים את פאנק – הסוס הראשון להיום, ואוחזים בו באהבה אבל בתקיפות. אוליבר תופס באוכף, מרכז את כל כוחותיו והופ… בשנייה אחת  הוא הופך מנכה בעגלה לרוכב רב-עוצמה, גאה ומאושר, ולרגע נדמה שפאנק מאושר לא פחות ממנו.

ידיים דרוכות מקיפות אותם, המבטים ממוקדים בהם, אולי זו התמונה שתהיה שווה כמו אלף מילים בלי שאפילו התכוונתי? כי בדיוק במעמד הזה מסתכם מה שכל כך מתאמצים לעשות כאן; אוליבר על הסוס, אוחז במושכות ומתקדם, שופע בטחון ועטוף במקצועיות ובאהבה. רק שקיעה חסרה…

עוד קליק אחד או שניים לפרידה, עד לפעם הבאה – בפרק “סוסים טסים”…!

אל תלכו רחוק מידי, אלא אם אתם לוקחים את המצלמה והולכים לעזור בהתנדבות למישהו בסביבתכם. בהצלחה!

GP 16 0221x

GP 17 0230

קישור למרכז לרכיבה טיפולית בישראל.

גיורא פנחסי: יוזם ומצלם פרויקטים חברתיים בהתנדבות. האלבומים של גיורא בפליקר. לכל הטורים של גיורא באתר.

Avatarגיורא פנחסי
  • Main NYC

    סיפורי ניו יורק

    קרוב לאפס מעלות מכרבלות אותי בשלוש שכבות, מגפיים, כובע חם עם מגיני אוזניים וכמובן כפפות &#…
  • GP 05 0642 main

    קופסה של זכרונות

    כשהוצאתי את ה-Certo Dollina* העתיקה מתוך תיק העור המתפורר שלה, הזכרתי לעצמי שזו מצלמת פילם…
  • Main Giora krovim

    קרוב-קרוב ומבפנים….

    חובבי צילום אמורים לראות דברים “מחוץ לקופסה” אבל משום מה מעדיפים לתייג תמונות,…
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

14 תגובות

  1. Avatar

    עדי בראון

    10/12/2012 ב 10:29 PM

    ואני חשבתי שאני הצלם היחידי שחובב סוסים 🙂

    השב

  2. Avatar

    רן

    10/12/2012 ב 10:30 PM

    כתבה ותמונות נהדרות.
    מקום מיוחד.

    השב

  3. Avatar

    גיא

    11/12/2012 ב 12:57 AM

    עדי אתה לא 🙂 חחח גם אני
    נהנתי לקרוא את הכתבה, אחלה תמונות וכל הכבוד על רוח ההתנדבות והיוזמה

    השב

  4. Avatar

    גיורא

    11/12/2012 ב 1:13 AM

    תודה לכל מגיבי הלילה! אבל לכו לישון…

    השב

  5. Avatar

    גלית פנחסי-פישר

    11/12/2012 ב 7:37 AM

    גיורא יקר,
    פתיחה מדהימה לבוקר אפרורי שכזה.
    נותרתי פעורת פה… מלאת מחשבות ומצאתי את עצמי שוב ושוב נכנסת לקרוא את הכתבה ולראות את התמונות.
    המקום-מקום מדהים: השליחות, הנתינה, ראיית האחר, החום והאהבה כל אלה באים לידי ביטוי בתמונות המדהימות והאיכותיות שצילמת.
    רואים את החיבור לנשמה…!!! ( ואת ה״שיח״ שניהלת עם האובייקט לפני ה-לחיצה)…
    יישר כוח על ההתנדבות והרצון לרתום נוספים לפעילות מבורכת שכזו.

    חג אורים שמח.

    השב

  6. Avatar

    דרורה פרידריך

    11/12/2012 ב 8:35 AM

    בוקר טוב גיורא,

    וואוו ! איזו דרך להתחיל בה את הבוקר (שלי . . ).

    לעת בגרותנו אני מגלה בך עוד טפח שנותן חיזוק לידוע, שאתה משהו מיוחד – שילוב של נפש חמה ויצירתיות פורצת גבולות.

    איך אומרים החבר’ה? אין עליך!

    ולעצם הפרוייקט – חבל, חבל מאוד שהתקשורת לא נותנת חשיפה לטוב שבחברה ומכאן שתאפשר לכולנו להרים את הראש בגאווה ולהאמין שעוד נשאר בנו טיפה מהטוב ומהתמימות (במובן החיובי של המילה) של פעם.

    יישר כוח ותודה שחלקתי איתי את הכתבה המדהימה.

    דרורה

    השב

  7. Avatar

    בטי דנון

    11/12/2012 ב 9:53 AM

    בוקר טוב
    גיורא התמונות מדהימות
    והשליחות שאתה עושה מחזקת את אנשים
    תודה לך על שבהענות קצרה חלקת עם קבוצת מורים מחיפה את הצילומים שלך ואת ההתנדבות שלך והתרומה הרבה לקהילה
    התמונות מדברות
    תודה בטי

    השב

  8. Avatar

    רותי

    11/12/2012 ב 11:10 PM

    אהבתי את העובדה שהפעם אין פורטרטים של המטופלים, כי כזכור לך, בעבר היה בינינו ויכוח לגבי צילום האוכלוסיות החלשות שעמן אתה מתנדב. יחד עם זאת, אהבתי את תאור ההשפעה שיש לרכיבה הטיפולית על מי שעובר את הטיפול הזה.הצילומים של המטפלים המסייעים לרוכבים מבטאים המון רגש, אך מאידך שומרים לגמרי על פרטיותם של המטופלים, וזה נוגע ללב לדעתי.

    השב

  9. Avatar

    חיים קרמר

    12/12/2012 ב 7:29 AM

    התמונות והכתיבה שצורפו לה מלאכת מחשבת.
    בכל זאת יש אנשים יפים באורווה המעצבנת שלנו.
    הרבה יותר נעים לקרוא ולהסתכל בכתבה מאשר לפתוח את העיתון.
    תמשיך להפציץ אותנו ברוח ההתנדבות שלך

    השב

  10. Avatar

    מיכל פיקו

    17/12/2012 ב 4:01 PM

    הצילומים מדהימים, כל כך אמיתיים. המלל נוגע ללב, ממש מתאר את ההרגשה הפנימית. כך בדיוק הרגשתי כשהגעתי לראשונה לחווה.

    השב

  11. Avatar

    ד"ר אררט

    19/12/2012 ב 9:19 AM

    הצילומים והסיפור מרגש ונוגע . יישר כוח !!!

    השב

  12. Avatar

    חובב

    19/12/2012 ב 11:53 PM

    תמונות יפות
    עצוב לי שהפסקתי את ההתנדבות לפני יותר משנה, לצערי אינני עובד באיזור השרון כבר.
    מקווה לחזור ולהתנדב בעתיד…
    מאחל לכולכם הרבה הרבה בריאות ובהצלחה בעבודתכם הנפלאה

    השב

  13. Avatar

    ליזי שאנן

    04/01/2013 ב 11:33 PM

    גיורא היקר,

    אמנם תגובתי מאוחרת מאד, אבל עדיף מאשר בכלל לא …

    נהניתי מאד לקרוא את סיפור חוויותיך מיום בחוות הסוסים הטיפולית
    ולצפות בתמונות הרגישות והנפלאות

    השב

  14. Avatar

    סורין

    06/05/2013 ב 12:26 AM

    מקסים ! כל הכבוד !

    השב

להגיב על עדי בראון לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *