ראשי זווית אישית נערה עם קעקוע בגב, או כוחה של הרשת החברתית

נערה עם קעקוע בגב, או כוחה של הרשת החברתית

7
0

אתחיל בעובדה שכשצילמתי את התמונה שאתם רואים למטה לא חשבתי לרגע שהיא תוביל למסע שכזה.

הסיפור החל כשלקחתי חודש חופש מהעבודה ונסעתי לטייל ולהירגע במרכז אמריקה. הצילום היה בכלל עניין משני לטיול. לאחר כשבוע מצאתי את עצמי בעיירת חוף יפה בקוסטה ריקה בשם פווארטו ויאחו ובאחד הימים לאחר שביליתי זמן מה על החוף בשביל להעביר את הזמן, הסתובבתי וצילמתי גולשים ואנשים מעניינים שישבו על קו המים.

חזרתי לארץ, העברתי את כל התמונות לתוכנת הלייטרום, בחרתי את התמונות המוצלחות, העליתי לפייסבוק ולפליקר ושכחתי מהן. לאחר מספר חודשים בחרו בי נציגי סוכנות הצילום הגדולה Getty Images דרך הפליקר להיות אחד מה-"contributors" שלהם כאשר המשמעות המעשית של הסיפור היא שהם לוקחים תמונות שלי אותן הם בוחרים לייצג וכאשר לקוח רוכש תמונה אנחנו מתחלקים ברווחים (30% לי ו-70% להם), זה אולי נשמע לא הכי הוגן אבל מצד שני מדובר כיום בסוכנות אשר מוכרת תמונות בסכומים הגבוהים ביותר ברשת כך ש-30% מכמה אלפי דולרים עדיפים על פני 80% מכמה עשרות דולרים (מחירים אותם ראיתי באתרים אחרים).

Getty בחרו מפיד התמונות שלי בפליקר מספר תמונות שעניינו אותם וביקשו שאצרף מסמך המכונ הModel Release בו מאשר המצולם כי הוא מרשה לצלם להשתמש בתמונתו. התמונה המופיעה מטה הייתה בין התמונות אותן בחרו ב-Getty. בתחילה הייתי בטוח שמישהו שם התבלבל. שלחתי מייל בירור וגיליתי לדאבוני שנדרש Model Release לא רק עבור תמונות בהן רואים את פני המצולם, אלא עבור כל תמונה בה מופיע פרט אשר עלול לזהות את המצולם או המצולמת (כמו לדוגמא קעקוע ייחודי, כפי שמופיע בצילום הנוכחי). כאן למעשה החל המסע שלי.

הנערה המקועקעת מקוסטה ריקה (צילום: גיא פריבס)

Guy prives 1

החלטתי שאמצא אותה. סוג של אתגר טיפשי שלא באמת האמנתי בו בתחילה, אבל כן האמנתי שהסיפור יצליח למשוך תשומת לב. שיתפתי את התמונה עם הסיפור בפייסבוק, בטוויטר, בלינקדאין ובפינטרסט. לאחר מספר חודשים כאשר נוכחתי כי לא עולה בידי לאתר אותה ניסיתי כיוון חדש וכתבתי כתבה לאתר DIY Photography ולמגזין קומפוזיציה על חשיבות החתמת Model Release בשילוב התמונה. החודשים עברו להם ושום דבר לא קרה.

לפני כמה ימים, לאחר שכבר כמעט וויתרתי לגמרי על החיפושים קיבלתי לפתע הודעה מבחורה לא מוכרת בפייסבוק ובפינטרסט במקביל אשר כתבה לי כי זיהתה את הבחורה בצילום וקישרה בינינו. סוף טוב, הכל טוב. ברי (הנערה המצולמת כפי שהסתבר לי), היא בחורה אמריקאית אשר עובדת בבר בקוסטה ריקה והיא אהבה מאד את התמונה והסיפור שיצא מסע החיפושים שלי אחריה ולפני מספר שעות חיכה לי בתיבת המייל עותק חתום של Model Release בתוספת פסקה על כמה שהיא שמחה שמצאתי אותה ושהיא יכלה לעזור.

הסיפור כולו חיזק אצלי את האמונה שאם אנו רוצים באמת להגיע למשהו – נצליח לעשות זאת, כמו גם בכוח העצום של הרשתות החברתיות כיום וביכולתן לקשר בין אנשים על פני יבשות.

גיא פריבס: הינו צלם עצמאי המתמחה בצילום הופעות ואנשים (לאתר של גיא, לפייסבוק של גיא).

  • Main guy

    כששלום חנוך פוגש את אביב גפן

    צילום הופעות הוא אחד מתחומי הצילום המאתגרים, המיוחדים והמספקים שיש לדעתי. אחרי מעל שש שנים…
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

7 תגובות

  1. Giora

    29/08/2012 ב 1:00 PM

    סיפור מעניין, אם כי הייתי שמח לראות בהזדמנות זו תמונות נוספות, אחרות מאותה הסיטואציה או לפחות מאותו המקום. אבל הרווח העיקרי מבחינתי הוא הלינק לאתר של גיא; כנראה שלא הייתי מגיע לשם סתם-כך וחלק מהצילומים שם ממש שווים ביקור, אחדים אפילו מעוררי קנאה…

    השב

  2. יובל

    29/08/2012 ב 4:43 PM

    הייתי מפרסם גם משהו בקומפוזיציה , לא כולם קוראים גם מגהפיקסל וגם קומפוזיציה
    באמת תהיתי איך הסיפור ייגמר..

    השב

  3. גיא

    29/08/2012 ב 7:27 PM

    מדהים מה אפשר לעשות בעזרת האינטרנט היום, להגיע מקצה אחד לקצה השני של העולם בלי לזוז מהבית

    השב

  4. גיא

    29/08/2012 ב 9:36 PM

    מרתק עולם קטן

    השב

  5. אדי

    29/08/2012 ב 11:42 PM

    אין צורך לבקש רשות כדי לצלם מישהו ברשות הרבים, וכיום יש יותר ויותר מצלמות וידאו במעגל סגור בערים ובמקומות אחרים בעולם. בארץ מותר לצלם אפילו קטינים ברשות הרבים, והמגבלה היחידה היא הצורך באישור ההורים כדי לפרסם את הצילום

    השב

  6. עידו גנוט

    30/08/2012 ב 12:09 AM

    אדי – אני חושש שלא בדיוק הבנת. לא מדובר על הצילום ובמקרה הזה אפילו לא סתם על פרסום התמונה ברשת אלא על מכירה של התמונה. Getty גוף מסודר והם דורשים מודל רליס מצלמים שלהם – ובצדק (הם לא צריכים אחרי זה תביעות – בטח לא בסכומים שמשלמים להם עבור המכירה).

    השב

  7. יאיר

    07/02/2013 ב 6:27 PM

    אחלה סיפור!

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *