ההיית או חלמתי חלום?

ע״י נטלי שור

פורסם ב 26/08/2012

מילות שירה של רחל אודות הכנרת מאז ומתמיד כיווצו את ליבי. אולם, רק כשעליתי על “מצפה אופיר” בפעם הראשונה בחיי, משקיפה מגובה רב על הכנרת כולה וחווה את חומה ואת דמדומיה במלוא העוצמה, או אז הבנתי את משמעות המילים של השיר.

יש לו לנוף הארץ ישראלי השפעה מאוד חזקה, כמדומני. אינני מדברת על התיירים, אלא על אותם ילדי הארץ ששתו ממימיה, וינקו את שיריה המהללים עם חלב אימם מהיום הראשון. אני מניחה כי ההיחשפות והשהייה בקרבת מראות נצחיים, יפים כל כך, גורמים לנפש האדישה ביותר לרצות להתאהב, להתגעגע, לערוג ואולי לשכוח?

רחל לא עונה על השאלה בשורה האחרונה של השיר. היא שואלת “ההיית או חלמתי חלום?” אך מותירה את התשובה מעורפלת, כואבת, דופקת בחוזקה על חדרי הלב ולא נותנת מנוח. כמובן שעל ידי ניתוח לוגי של השיר ברור לכולנו כי הכנרת ישנה וקיימת והשאלה אינה נשאלת כפשוטה. השאלה האמיתית היא, אולי, מה סימלה הכינרת עבור רחל, כמשל וכאלגוריה לחייה העריריים.

בהגיעי למצפה נעצרה נשימתי. חשתי גאווה מטופשת. וכי אני מילאתי את הכנרת מים? מן פטריוטיות שכזו. אין עוד בעולם מקום כזה. ומה אם המקום הזה הוא בליבי? כך. אינני יודעת היכן הוא, על אף שנפרש הוא בכל הדרו אל מול עיני.