אור

4
0

האור, במקומות חשוכים, מעורר עניין ותשומת לב. הוא ניכר יותר, יש לו צבע וגוון ייחודי, הוא מהווה אתגר לצילום, הוא מפתיע, רואים אותו, ומרגישים אותו. לא, אין זו כתבה על צילום במערות, למרות שהן מקור ההשראה שלי. הטור הזה מוקדש באהבה לנערים שאת שמם לא אוכל להזכיר ולנירה פלד מנהלת בית ספר טוקאייר, אישה מיוחדת, שהזמינה אותי לצאת למסע בין כותלי בית ספרה, עם שתי קבוצות נערים.

כבר שנים שמתקיימים ברחבי הארץ פרויקטים בפנימיות בהם נפגשים צלמים עם נערים ונערות שבנסיבות חייהם אין להם אלבום משפחה. במפגשים אלו יוצרים הצלמים ״בוק״ למצולמים. יותר מכך, הם יוצרים קשר באמצעות הצילום, ממנו נשכרים הנותנים והמקבלים.

בית ספר טוקאייר צילום – אירועים-מתחיל מן השורה האחרונה (צילום: ר.ר.)

2 shay

לאחרונה הוסבה תשומת ליבי למילה ״נתן״ אשר ניתנת לקריאה דו-כיוונית. ההיכרות שלי עם בית הספר המיוחד הייתה בזכות עבודה מוזיקלית שנעשתה בו. משהו כן, מלא עוצמה וחיות היה שם. שמעתי, ראיתי, צילמתי, ונשביתי. אחר כך הבאתי קבוצת צלמים להכנת ״בוק״ לקראת בר מצווה קבוצתי לנערים. נשאלתי האם אוכל ללמד אותם צילום? לא היה לי ספק שללמד אותם לצלם יהיה בעל ערך רב יותר עבורם מאשר להצטלם. אני מאמינה שבנוסף לחוויית הצילום לכשעצמה, אפשר לחשוף נערים אלו, שחלקם עדיין מתקשים בקריאה, לגילוי יכולת ביטוי חזותי, לתחושת ערך.

דבר בתוך דבר (צילום: צ.ז.)

3 shay

המשוכה הראשונה הייתה איך משבצים צלם במערכת השעות הבית ספרית? רק באמצעות תעודת הוראה (תעודת גמר בפוטותרפיה לא מוכרת על ידי משרד החינוך). נזכרתי שיש לי תעודה! אמנם מאז שקיבלתי אותה לא השתמשתי בה. אני רשאית ללמד ביולוגיה, תנ"ך ותושבע״פ. שנת ההתנסות הראשונה שלי הייתה במקביל לראשית עבודתי כצלמת ברשות שמורות הטבע. לימדתי ביולוגיה ארבע כיתות בחטיבת ביניים. אחרי כחצי שנה ביקשתי לפרוש מהוראה בכיתה של חינוך מיוחד. היה שם ילד אחד שחרב לי כל שיעור. המנהלת ניסתה לשכנע אותי שחבל על שנת וותק, אבל בסופו של דבר נשארתי רק עם שלש כיתות. ועכשיו, אני חושבת על זה שיצאתי ממערכת החינוך הפורמאלי בגלל נער אחד עם בעיות התנהגות קשות וחזרתי לעבוד במערכת אחרי 26 שנים בזכות שמונה עשר נערים ומה שצברתי בדרך.

הצל שלי ואני: שיעור ביסודות הצילום (צילום: א.ד.)

4 shay

האפשרות לקבל תוצאות מיידיות בצילום מתאימה מאוד לעבודה מסוג זה. האתגר הוא להאריך ולו במעט את ההשתהות במקום תנועת הרפרוף. חלק מהנערים נמשך לצילום פרחים. מצלמים את מה שיש בחצר. באישור מיוחד אפשר לצאת לרחבת מגרש החנייה לצלם ורדים ריחניים. כך היה בשנה שעברה. השנה, בידיעת המגבלה, הבאנו קצת טבע הביתה, זרענו צמחי בר חד שנתיים ונצלם טבע ישראלי בחצר. אני מלמדת את יסודות הצילום בראשית השנה ולקראת סוף השנה כל נער עבד על פרויקט אישי. הנערים מצלמים את האירועים בבית הספר. באירוע הראשון קיבל נער אחד, שהצטיין בעבודתו באותו שבוע, את הזכות להיות צלם האירוע. בהתחלה הוא רצה לצלם רק מאחור, את מה שנעשה על הבמה. הוא חשש לעמוד מלפנים מול כל התלמידים ולצלם אותם. הלכתי לצידו מאחור ולאט לאט הגענו לקדמת הבמה, והוא צילם משם. השמים לא נפלו עליו. זה היה רגע משמעותי, עבורו ועבורי.

אור – עבודה קבוצתית בחנוכה (צילום: נ.ב.)

5 shay

כל חודש אנחנו תולים מיני תערוכה במועדון התרבות. המעבר מקובץ במחשב לתמונה על הקיר מרגש: כל ילד מקבל מרקר וחותם את שמו על התמונה. הנה יש נוכחות ליצירה האישית שלו על הקיר במקום שכולם רואים (כולם זאת אומרת כל מי שבתוך בית הספר, כי אסור לפרסם את תמונות פניהם בציבור. מסיבה זו לא תראו כאן עבודות פורטרט עצמי שצילמו, או תמונות מהווי בית הספר). בסוף השנה שעברה תלינו תערוכה קבוצתית, שעכשיו מקשטת את קירות בית הספר. הנערים מתנסים בצילום עצמי, עבודה בזוגות, ובקבוצה. לאחרונה, בחנוכה, צילמנו אור במקלט בית הספר.

אמא מכינה-פיתות, פרוייקט אישי (צילום: ר.ש.)

6 shay

השנה, אני מלמדת קבוצת ״מתקדמים״ – אלו שלהם זו השנה השנייה, וקבוצת מתחילים. עדיין צובאים על דלת המנהלת נערים שמבקשים להתקבל ל״מועדון הצילום״ וזו הרגשה טובה ומחממת לב. אני מוצאת שהמפגשים איתם נושאים פוטנציאל רב, עבורם ועבורי. הכל מאוד אותנטי. כשיכולים לומדים, כשלא יכולים לא לומדים. אני לומדת לקבל את זה. עובדת עם מה שמתאפשר. לפעמים עם 9 נערים ולפעמים עם ארבעה. אני מכינה כל שיעור ויחד עם זה יודעת שקיומו תלוי בכוחותיהם הרגעיים של שותפי. ובעניין שותפים כמה מילים חמות. בית ספר כזה, שאין כוחות הוריים שתומכים בו, נסמך על טוב ליבם של אנשים. כך אימצו את בית הספר עובדי טנק המרכבה , שחוגגים לנערים בר מצווה על חשבונם הפרטי ומלווים את הנערים גם במשך השנה.

פרחים, פרוייקט אישי (צילום: ש.ש.)

7 shay

עבור מועדון הצילום קבלנו מחברת קארט תרומה של 9 מצלמות בראשית הדרך . אחר כך קבלנו מסמיקום לקסיס בטריות נטענות ומטענים כתרומה, מחנות צילום ידועה קבלנו 4 חצובות , הדפסות מגטר וקטלוגים לתערוכה מאתרפיק. צלמים חובבים ומקצועיים הצטרפו ליום תמיכה בפרויקט אישי וסייעו לנערים באופן אישי. (כן, אפשר לפנות אלי אם אתם רוצים להשתתף, לתרום מזמנכם או בכל דרך אחרת. אם אתם מחפשים מה לעשות עם ספרי צילום שמיציתם התבוננות בהם, או ציוד שאינו משרת אתכם). אם נער אחד שמע מילות הערכה על כישרונו המיוחד, אם הצלחנו ולו במעט להעלות ערך של נער אחד בעיני עצמו, אם נמנעה התדרדרות עכשיו, דיינו.

אור וחושך (צילום: נ.ב.)

8 shay

השתהות – להאריך את הרגע (צילום: שי גינות)

9 shay

שי גינות: צלמת, אמנית, מרצה ומורה לצילום בבית הספר לצילום מעשי פלאש 90 (האתר של שי גינות).

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

4 תגובות

  1. גיורא

    06/01/2012 ב 10:50 PM

    כבוד לכולנו וזכות גדולה לילדים שצלמת מיוחדת כמו שי תורמת להם אהבה, ידע ונסיון מהמאגרים שלה! עוד הוכחה שלצילום יש כוח מעשי, לא רק אמנותי, כש"צילום" זה רק לא תמונות אלא גם מצלמות ובעיקר – האנשים שמאחוריהן. הלוואי שרגישותה הענקית של שי לכל מה שזז (וגם לצומח ולדומם…) תידבק גם בהם ובאלבומיהם.
    יישר-כוח גם למגהפיקסל על ההתמדה וההעמקה בנושאי צילום חברתי!

    השב

  2. ליזי

    07/01/2012 ב 2:06 PM

    מעניין מאד לקרוא על העבודה שלך ועל מה שהיא נותנת לנערים האלה.
    כמו שציינת, וגם מניסיון שלי, הפעילות למען הקהילה נותנת למתנדב לא פחות ואולי אף יותר
    בתקוה גדולה שהפעילות שלך ושל אחרים אכן יצליחו להוציא את הנערים האלה לדרך טובה יותר

    השב

  3. שרית פרידמן

    08/01/2012 ב 10:17 AM

    איזה יופי!!!!

    השב

  4. משה מלל

    08/01/2012 ב 10:18 AM

    מרגש והומני,המשיכי ותזכי למצוות.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *