ראשי זווית אישית קניון בירושלים: אין כניסה לכלבים וצלמים

קניון בירושלים: אין כניסה לכלבים וצלמים

17
0

זה קרה לפני מספר חודשים. אני אזרח הגון שמעולם לא הסתבך בפלילים ואפילו עזרתי לא פעם לזקנה לחצות את הכביש. אלא שביום בהיר אחד, בפעם הראשונה בחיי, הרגשתי כאחרון העבריינים על לא עוול בכפי כאשר חטאי היחיד היה… החזיקו חזק, כי נשאתי איתי מצלמה רפלקסית! מצטער, לא רציתי לזעזע כל כך, אבל על טעויות משלמים ולפעמים אנחנו צריכים להתוודות עליהן ברבים וממש כמו בפרק של “חוק וסדר” אנסה לשחזר את “הפשע הנתעב”.

זה היה, כאמור ביום רגיל, לחלוטין. יצאתי מביתי בבוקר עם מצלמת הרפלקס שלי על הכתף ובתיבת הדואר מצאתי פתק המבשר על פריט דואר הממתין לי בסניף הממוקם בקניון השכונתי. החלטתי באופן ספונטני לקפוץ לקניון ולאסוף את הפריט המדובר שהפך ברגע זה ל”סלב” בעל כורחו.

בכניסה לקניון עמדו 2 מאבטחים, אחד מהם בודק את הנכנסים למתחם והשני עומד לידו ומחזיק עוזי מקוצר שכנראה נראה פחות מאיים מהמצלמה שלי. טוב, עם תוספת של גריפ ועדשת 24-70 מ”מ אימתנית היא באמת נראית קצת מאיימת למתבונן “התמים”. כשהגיע תורי לבידוק, הנחתי בטבעיות ישראלית את המצלמה על דלפק המאבטח ואיתה גם את משקפי השמש שלי, מצית, ארנק וכל פריט שהיה בכיסי שעלול להיות בחזקת “מצפצף”. המאבטח העיף בי מבט של דאגה, מיד הבנתי שמשהו לא כשורה. לאחר מכן, החליף המאבטח מבטים עם חברו החמוש והחל לתחקר אותי נמרצות: “מה זה”? שאל כשמבטו מופנה למצלמה, “מצלמה” עניתי לו (ובליבי הוספתי בציניות: כן אדוני, ככה נראית מצלמה אמיתית). “אתה לא יכול להיכנס עם המצלמה לקניון” הודיע לי רשמית. “מדוע” שאלתי אותו, “כי אילו הנהלים שלנו מלמעלה” השיב.

האאא… חשבתי לעצמי בניסיון למצוא איזו סיבה נראית לעין מדוע לא ניתן להכניס מצלמת רפלקס לקניון שכונתי מנומנם. אולי הוא חושש שמטרת כניסתי לקניון היא לתעד את סוד הכנת הקרואסונים הטעימים ונוטפי השוקולד של המגדניה בקומה א’? אם כך אולי יש להם סיבה מספיק מוצדקת למנוע מצלמים להכנס לקניון… או שמא הבחור חושש שאני בכלל סוכן (סמוי?) של חברת “שופרסל” ובאתי לתעד את מחירי המוצרים של המתחרה המושבעת “מגה בול” הנמצאת גם היא בקומת הכניסה?

לאחר עוד כמה הרהורים דומים, הצהרתי בפני המאבטח כי מטרת ביקורי בקניון היא קבלת שירות בסניף הדואר ולא תיעוד קרואסונים וירקות רחמנא ליצלן. הצעתי לו אפילו כי הוא מוזמן לצוות אלי את אחד המאבטחים וללוותי לסניף הדואר על מנת שישתכנע כי אמת בפי. המאבטח החל לאבד את סבלנותו וקרא במכשיר הקשר שלו לקצין הביטחון הראשי של הקניון. “קששש קששש, מוקד מוקד האם שומע עבור?” “שומע” בקע הקול ממכשיר הקשר, “יש כאן בחור שמתעקש להיכנס לקניון עם…מצלמה!” השיב המאבטח למר מוקד שמיד ענה בפקודה: “אל תתן לו להכנס, אני כבר מגיע!”. תוך שתי דקות  הגיע הקב”ט בארשת פנים שלא היתה מביישת את אחד המאבטחים של אובאמה, הודיע לי בדקלום רובוטי שעל פני נהלי הקניון איני יכול להכנס עם המצלמה, אלא אם אפקידה במוקד הביטחון של הקניון. אמרתי לו שאיני מוכן להפקיד את מצלמתי היקרה בידיו אם איני מקבל מכתב חתום ממנו שהוא נושא באחריות מלאה על כל נזק או אובדן.

אחרי הכל, עצם העובדה שהוא קב”ט בקניון אינו הופך אותו לאדם ישר ואמין בעיני. המבט הרובוטי שלו הביט בי כאילו אין בתוכנתו המוחית (גירסה 1.0 בטא) תשובה מוכנה לשאלתי והוא העדיף לא לענות ולבקש ממני להתלוות אחריו. הסכמתי והתחלתי לצעוד אחריו אל הלא נודע… בדרך לדלת המעלית ניסיתי שוב לדבר איתו;  “אז אם אכן אסור לצלם במתחם הקניון, כיצד יתכן שכל עובר ושב מצליח להכנס עם טלפון סלולארי? הרי שבכל טלפון מותקנת בימינו מצלמה שאינה יכולה לבייש גם את חושחש הבלש… פשוט שולפים מהכיס ולפני שהספקת למצמץ, התמונה כבר נמצאת בזיכרון המכשיר…” תהיתי בקול…  הרי, שאם אכן היה לי אינטרס מובהק להגיע ולצלם כאן ב”שושו”, למה בחרתי לקחת עימי מצלמה מפלצתית כשלי ולא במשהו קצת פחות בולט?” המשכתי לתהות בקול… כמובן שלא ציפיתי לתשובה ואכן הקב”ט הרובוטי המשיך בשתיקתו. טוב, אחרי הכל, כנראה זה מה שהוא למד במהלך שנותיו הקשות כקב”ט קניוני שנאלץ להתמודד עם מצבים קשים של ילדים שובבים המנסים לעלות על מדרגות נעות יורדות ולהפך…

לאחר שנפתחה דלת המעלית בקומה תת קרקעית וצעידה קלה בחניון חשוך ומסדרונות שונים “א-לה מרתפי השב”כ”, הגענו אל יעדנו-  מוקד הביטחון של הקניון. שם חיכתה לנו פקידת ביטחון (או מישהי בעלת תואר דומה) שכנראה ציפתה לי מבעוד מועד “אה, זה אתה עם המצלמה…” וביקשה ממני להניח בזהירות את המצלמה על השולחן. קצין הביטחון ביקש ממנה לכתוב עבורי הצהרה כי הם לוקחים אחריות מלאה על כל נזק שיגרם למצלמתי בזמן שהותה במשרדם, היא נענתה לו ושירבטה משהו. כשנפרדתי מציוד הצילום שלי לשלום, חלפתי על פני דלת שעליה מתנוסס הכיתוב: “הנהלת הקניון”. החלטתי להכנס בתקווה שאוכל לדבר על הנושא המטריד עם מנהל הקניון.

את פני קיבלה מזכירתו שהודיעה כי איננו נמצא כעת במשרד. דיווחתי לה על התקרית והיא בפנים המומות אמרה לי: אבל… לא קיים שום נוהל כזה. נכון, אם צלם מגיע על מנת לצלם הוא אמור לתאם זאת מראש, אבל מכיוון שהצהרת כי אינך כאן בכדי לצלם אלא הגעת רק כלקוח הקניון, איני רואה סיבה למה מנעו ממך להכנס עם המצלמה ואני מתנצלת על כך. הרגשתי הקלה בליבי שיש גם אנשים שפויים בקניון הזה. המזכירה ניגשה עמי לחדר הביטחון, דרשה מגברת ביטחון להחזיר לי את ציוד הצילום והתנצלה שוב בפני על המקרה הלא נעים. שמח שהצדק נעשה, עליתי במעלית הקניון לקומת הדואר, לקחתי את פריט הדואר שקיבלתי ויצאתי מהקניון.

סיכום: תהליך קבלת השירות בדואר, כ-2 דקות. תהליך הטרדת אזרח תמים אשר בסה”כ רצה לקחת פריט דואר מהקניון השכונתי ופשעו היחיד הוא חיבה יתרה לצילום ועמידה על זכויותיו: כ-20 דקות.

הכותב הוא צלם ומנהל האתר MegaPixel.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

17 תגובות

  1. Avatar

    שבי

    03/06/2011 ב 6:34 PM

    לא נראה לי שזה ממש מעניין צלמים, כל הניסיונות לארגן קבוצת לחץ בנושא ניכשלו, בחו”ל זה עובד
    https://www.facebook.com/pages/Im-a-Photographer-Not-a-Terrorist/128534046017
    כנראה שצלמים אוהבים שיורקים עליהם

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:49 PM

      אכן נראה שצלמים בארץ פחות מאוחדים למען מטרות משותפות לעומת צלמים בריטים ואמריקאים לדוגמא, שם קיימים ארגונים חזקים וזכויות הצלמים הוא נושא חם מאוד כרגע…

      השב

  2. Avatar

    איתי

    03/06/2011 ב 6:41 PM

    אופיר – אין נושא שיותר מעצבן אותי מאשר השטויות האלו שגם אני לא אחת נתקל בהן!
    ע”פ חוק מותר לצלם בשטח ציבורי – קניון, מגרש כדורסל/רגל, רכבת אוטובוס ואפילו שירותים ציבוריים הם שטח ציבורי!
    במקרה דומה שקרה לי במשרדי הביטוח הלאומי (כולה להפקיד שובר מילואים) הזמנתי בסופו של דבר שוטר שאמר שאין מניעה חוקית לאסור עלי כניסה עם מצלמה וגיוואעלד! – הייתי עם שלוש!
    אגב – גם בנתב”ג בחלק מן האזורים הפתוחים לקהל הרחב – אפשר לצלם!

    גם אתמול ז%$#ו לי בשכל בכניסה לקניון דומה.
    פלאפונים – מותר מצלמות מקצועיות – אסור!

    אני אשתוק עכשיו!

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:48 PM

      אני מזדהה איתך לגמרי ומבין את עצבנותך, גם לי זה קרה (וקורה לעיתים קרובות) במקומות שונים ומשונים.

      השב

  3. Avatar

    natalieschor

    03/06/2011 ב 7:40 PM

    אופירררר!
    טוב, דבר ראשון איזו כתיבה משעשעת וסוחפת,
    אני מחכה בקוצר רוח לעוד הרבה טורים שלך בעתיד! כיף לקרוא.

    אני מנסה לחשוב אם היה לי האומץ לצלם את המאבטחים בדרכי החוצה
    כדי להלחיץ את הטמבלים עוד יותר 😉

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:48 PM

      נטליייייי – לא, את! : ) תודה רבה על המחמאות!!! גם אני ממתין לעוד טורים שלך…

      השב

  4. Avatar

    DavidMichaeli

    03/06/2011 ב 8:16 PM

    סניף הסופר פארם הקרוב לביתי עושה בית ספר למתקני השב”כ והמוסד בנושא איכות אבטחת המידע. משעשע כמה שזה עצוב. הדרך היחידה להמנע מאי הנעימות היא להסתובב עם כתב לשון החוק בכיס. אופיר (וצוות מגהפיקסל) – האם תוכלו לספק באתרכם דף המסביר את זכויות נשיאת המצלמה בידי צלמים במקומות ציבוריים – כך שנוכל להדפיס את הסעיפים הרלוונטיים בחוק ובמידה וקיימת בעייה, נוכל להציג את המסמך?

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:47 PM

      אנחנו בהחלט מתכוונים להמשיך ולהעלות את המודעות לנושא.
      הרעיון שלך לגבי דף המסביר את זכויות הצלמים הוא רעיון לא רע ואנו בהחלט מתכוונים להוציא אותו לפועל בשיתוף עו”ד. דבר דומה נעשה גם במגזין צילום גדול בחו”ל.

      השב

  5. Avatar

    BenSagir

    03/06/2011 ב 10:19 PM

    האם מדובר בקניון הפסגה? כי אם כן, חברת האבטחה שם חייה בסרטים שכל אדם הוא מחבל. אל תרגיש שונה. גם תלמידים שמגיעים מהתיכון הסמוך עוברים בידוק מטחוני מעמיק כאילו היו מחבלים.

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:47 PM

      בחרתי שלא לפרסם את שם הקניון מכיוון שקיבלתי התנצלות מההנהלה. אם המקרה יחזור על עצמו אני בהחלט אפרסם את השם….

      השב

  6. Avatar

    Ami Fainberg

    04/06/2011 ב 12:04 AM

    צריך לברר קודם אם הקניון מוגדר בחוק כשטח ציבורי או כשטח פרטי.
    יש לזה משמעות בענין זכות/היתר לצלם.

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:46 PM

      נכון, אבל אין מדובר כאן על צילום בתוך הקניון או לא…
      כאמור הצהרתי בפניהם כי אין בכוונתי לצלם במתחם.
      קניון הוא שטח ציבורי בבעלות פרטית אך אין זה אומר שמותר להם להטריד מבקרים כאוות נפשם.

      השב

  7. Avatar

    עידו גנוט

    04/06/2011 ב 11:17 AM

    רוב אם לא כל הקניונים הם שטחים פרטיים. מבחינת החוק כרגע מותר להם לאסור עליך בערך מה שהם רוצים – מה שכן אולי הגיע הזמן לשנות את החוק.

    השב

    • Avatar

      אופיר אילוז

      04/06/2011 ב 7:43 PM

      כנראה שאכן מותר להם לאסור לצלם בתוך שטחם על פי חוק אך בוודאי שאסור להם להטריד מבקרים ולהפלות חלק מהאוכלוסיה. אם אתם מחליטים לאסור מצלמות אז תלכו על זה עד הסוף ואל תכניסו גם נושאי מצלמות קומפקטיות וסלולאריות…

      השב

  8. Avatar

    איתי

    05/06/2011 ב 12:58 AM

    קניון אמנם הוא בבעלות פרטית, אך מאחר והוא פתוח ומשרת את כלל הציבור, חלים עליו חוקים בהתאם; אחרת – ניתן להחליט לדוגמא, שמותר לעשן בקניון מסויים, מאחר והוא לא מקום ציבורי אלא פרטי, או לא להכניס אוכלוסיה מסויימת וכד’.

    השב

  9. Avatar

    קוסטה

    08/06/2011 ב 11:22 PM

    אני נכנסתי לקניון עם מצלמה ביד ! הייתי על מדים אז אולי בגלל זה אף אחד לא שאל אותי שאלות .. וגם צילמתי בקניון עצמו
    -מדובר על קניון ירושלים

    השב

  10. Avatar

    אדיר

    19/12/2011 ב 2:53 PM

    לי קרה מקרה דומה אבל פשוט , בכניסה לעזריאלי השומר אמר ” זו מצלמה ” ? , אמרתי ” כן ” , והוא אמר ” אסור לצלם בעזריאלי ” , ונכנסתי ..
    מעניין למה אסור לצלם שם , מה זה הפכנו למדינה סודית כ”כ שאפילו מה שיש במרכזי קניות אסור לצלם ?

    מיותר לציין שבקניון בבאר שבע אפילו לא אמרו מילה , נכנסתי ויצאתי בלי בעיות …

    השב

להגיב על natalieschor לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *