ראשי זווית אישית בין המיקרופון לעדשה חלק ב'

בין המיקרופון לעדשה חלק ב'

14
0

בטור הראשון בסדרה כתבתי על צילום אמנים במצלמה קומפקטית. אבל כידוע, לכל תעלול יש גבול, והגבול שלי הגיע די מהר. על מצלמת DSLR עוד לא העזתי לחלום – המחירים היו היסטריים יחסית לתקופה והייתי משוכנע שאין לי מה לעשות עם מצלמה כזאת. למי יש כוח להחליף עדשות בהופעה? מי צריך לכוון כל כך הרבה פרמטרים כדי לתפוס פריים טוב? אני רוצה P&S מתוחכמת.

החלטתי לרכוש מצלמה קומפקטית עם זום אופטי כפול 10, וההחלטה נפלה על Olympus C-770 UltraZoom בעלת 4.0 מגה פיקסל. סוף סוף מצלמה קטנה שמאפשרת קצת משחק עם הצמצם (2.8-3.7), מהירות תריס, נעילת חשיפה, כוונון עוצמת הפלאש ואפילו צילום קליפים בפורמט MP4. תענוג.

תיכף גיליתי שצילום במצבי טלה מחייב יד מאוד (מאוד) יציבה. כאמור, השנה היא 2005 ומייצב תמונה במצלמות קומפקטיות היה בגדר חלום.

אלקס פולק והגיטרה (צילום: אלעד אקרמן)

Alex polak

הגיטרה של פולק מקרוב (צילום: אלעד אקרמן)

polak guitar

התחלתי "לסחוט" את המצלמה. אם אעלה את מהירות התריס והצמצם יהיה סגור מדי, התמונה תצא חשוכה. ועכשיו?

הגיטרה של תמר גלעדי (צילום: אלעד אקרמן)

tamar giladi

עכשיו צריך להוריד קצת מהירות תריס, לנעול חשיפה ולהשתמש בפלאש עם סינכרון אחורי (כן, יש לה). לא! עדיף בלי פלאש, זה נורא! עדיף להסתפק בתאורת הבמה.

יהודית רביץ (צילום: אלעד אקרמן)

Yehudit ravitz

הפוקוס איטי. צריך עוד אור. ואסור לצלם על 400 ISO כי התמונה תצא מגורענת כמו פיצוחי התקווה.

הופעת הרכב ג'אז (צילום: אלעד אקרמן)

Jezz 1

Jezz 2

מהופעה להופעה למדתי לגלות את יכולותיה המופלאות יותר והמופלאות פחות של ה-C770. החוזקות שלה היו באופטיקה (עדשת ED), במשחקי הצמצם-תריס-פלאש-חשיפה, ובגוף העשוי ממתכת. החולשות? עיניכם הרואות: חיישן קטן, טווח דינאמי מוגבל (מדי) ופוקוס איטי. במילים אחרות: יופי של מצלמת ביניים ללימוד עצמי.

אלון אוליארצ'יק (צילום: אלעד אקרמן)

Alon olearchik

יצחק קלפטר והגיטרה (צילום: אלעד אקרמן)

Izhak klepter

ובעצם, מה כבר אפשר לעשות עם 4.0 מגה פיקסל? כשצילמתי את אחת מהופעות ההרכב ג'אז אנד רול, לא ידעתי שהם יתלהבו מהתמונות ויכינו מהן פוסטרים שיתגלגלו איתם עד חו"ל. הנה אלה תדמור הסולנית ופוסטר הלהקה בעברית מהתמונות שצילמתי.

אלה תדמור (צילום: אלעד אקרמן)

Ela tadmor

ג'אז אנד רול (צילום: אלעד אקרמן)

הכניסה לעולם ה-DSLR

כעבור 3 שנים מיציתי גם את המצלמה הזו. זהו, נמאס לי. רציתי מצלמה גדולה יותר, רצינית, שאפשר לעבוד איתה. רציתי ריפלקס דיגיטלית! רכשתי Olympus E-510 שהגיעה עם שתי עדשות קיט: 14-42 ו-40-150. לאחר כמעט שנתיים נוספות, הבנתי שהמשחק האמיתי בצילום טמון באופטיקה ואין פה חוכמות.

שלום חנוך (צילום: אלעד אקרמן)

Shalom hanoch

ג'וזי כץ ושלום חנוך (צילום: אלעד אקרמן)

Hanoch and catz

פתאום אפשר לשחק עם יותר רגישות בכל הפרמטרים; להתקדם לעדשות עם צמצמים בקטגוריה מקצועית יותר; לקבל פוקוס מהיר יותר; להוסיף עוד אביזרים; ולהרגיש שאני מצלם עם מצלמה אמיתית ולא עם צעצוע.

לרגל נסיעה לארה"ב הצטיידתי בעדשת  Zuiko SWD 12-60 ומאוחר יותר גם בפלאש חיצוני ובעדשת טלה Zuiko SWD 50-200 (עליה פרסמתי סקירת משתמש קצרה).

מיקי שביב (צילום: אלעד אקרמן)

Miki Shaviv

ככל שהשתכללתי יותר בציוד הצילום, כך חשתי ביטחון רב יותר לצלם. כמובן שאיני חף מטעויות, אך הביטחון העצמי בצילום עלה כי ידעתי שאני עובד עם ציוד איכותי שיפיק בדיוק את מה שאני דורש ממנו. עם זאת, זכרתי כי עלי לדעת בהתאם גם את המגבלות שלו ולהתאים את הציפיות.  הרגשתי איך התחביב החביב שהחל לפני 6 שנים במצלמה קומפקטית בשווי 1,200 שקלים, הופך לתענוג יקר שמחירו נושק ל-10,00 שקלים, ועוד היד נטויה. עדשה נוספת, תכנון מעבר לגוף חזק, מתקדם, איכותי ומהיר יותר, תיק גב לציוד, קריאה בלתי פוסקת של טיפים לצילום, פורומים, השוואות, וכמובן – עוד הופעה, עוד אירוע, עוד הזדמנות.

מרינה מקסימיליאן בלומין (צילום: אלעד אקרמן)

Marina

סוזי מילר, "שדות ירוקים" (צילום: אלעד אקרמן)

Suzi miller

מוני ארנון, "שדות ירוקים" (צילום: אלעד אקרמן)

Moni arnon

התחביב הזה מגשים לי הרבה חלומות: לצלם מקרוב אמנים גדולים דוגמת ג'וזי כץ, יצחק קלפטר, אלון אוליארצ'יק, שלום חנוך, יורם קניוק, יהודית רביץ ועוד רבים אחרים. לראות ולחוות את ההתרגשות על הבמה, בהופעה, בחדר החזרות, ללכוד בכל פעם מחדש את האנרגיות והחשמל של הרגע ולהנציח אותם. מנגד, חשוב לזכור שצריך להשתפר כל הזמן, כי תמיד יש לאן.

יורם קניוק (צילום: אלעד אקרמן)

YoramKaniuk

אלעד אקרמן: עורך תוכן, משורר וחובב צילום (הבלוג של אלעד).

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

14 תגובות

  1. avivpress

    04/05/2011 ב 1:20 AM

    אני צלם מוצרים ואני ממש אוהב את זה אבל אין כמו לצלם אמן שאתה אוהב, שם הדימיון עף ושם הדברים האמיתיים קורים. היה כיף לקרוא!

    השב

  2. Elad Ackerman

    04/05/2011 ב 7:19 AM

    הי, תודה רבה לך 🙂
    אני בהחלט מסכים איתך. ניסיתי לצלם גם בקטגוריות אחרות, אבל ברגע שאתה מתחבר לתחום מסוים שאתה מאוד אוהב, שם אתה מרגיש "הכי בבית".

    השב

  3. אורי הלוי

    04/05/2011 ב 8:01 AM

    מגה- לייק. אחלה תמונות – האהבה ניכרת בהן.

    השב

  4. EladAckerman

    04/05/2011 ב 10:10 AM

    המון תודה אורי 🙂

    השב

  5. מאיה הראל

    04/05/2011 ב 12:06 PM

    טור מעניין ומעורר המון השראה. תודה! 

    השב

  6. EladAckerman

    04/05/2011 ב 12:40 PM

    תודה רבה לך מאיה 🙂

    השב

  7. אמיר

    06/05/2011 ב 9:50 AM

    סקירת time – line מצויינת אלעד, אני זוכר את ימי ה- C770 …
    המשך כך!

    אמיר.

    השב

  8. EladAckerman

    06/05/2011 ב 12:23 PM

    הי, תודה רבה אמיר 🙂

    השב

  9. נעה

    08/05/2011 ב 2:03 PM

    תענוג כתמיד. אנרגיות וחשמל.

    השב

  10. EladAckerman

    08/05/2011 ב 6:36 PM

    המון תודה נעה 🙂

    השב

  11. שלומי

    14/08/2011 ב 2:21 PM

    טור מעניין. יש פה כמה תמונות שצריך לשמור!

    השב

  12. EladAckerman

    27/08/2011 ב 2:21 AM

    תודה רבה שלומי 🙂

    השב

  13. גלעד

    07/04/2012 ב 10:57 PM

    אלעד תמונות מדהימות וכיף לקרוא. יש לי שאלה. ברשותי מצלמת אולימפוס C 770 מעולה ביותר עבורי. הבעיה היחידה שאני נתקל בה היא כאשר אני מצלם בוידאו ועם קול אינני יעול לקרב או להרחיק התמונה בזמן הצילום. האם יש לכך פתרון?

    השב

  14. EladAckerman

    17/06/2012 ב 9:16 PM

    הי גלעד, תודה רבה 🙂
    הסיבה שאינך יכול להשתמש בזום בזמן צילום וידאו היא הרעש שמפיק מנוע הזום במצלמה. בעת צילום וידאו, אולימפוס ביטלו אוטומטית את השימוש בזום כדי שלא ייכנס רעש. הפיתרון המעולה והעדיף מבחינתי – חיבור מיקרופון חיצוני לפנל מצד ימין במצלמב. עובד מצוין!

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *