זווית אישית בין המיקרופון לעדשה ע״י אלעד אקרמן פורסם ב 10/03/2011 10 0 הפחד שלי מצילום חלף ברגע שאחזתי בידי מצלמה דיגיטלית קטנה. זו היתה Olympus C360 שבזכותה למדתי לאהוב צילום ולא לפחד ממנו. ההתאהבות באה בעיקר בשל האפשרות לטעות הרבה, ללמוד יותר, למחוק את הטעויות ולצלם שוב. הימים הם ימי 2004 עת הייתי עוזר טכנאי באחד מאולפני ההקלטה הגדולים במרכז תל אביב. בעבודת אולפן אינטנסיבית, זאת ידע להגיד לכם כל מי שעבד באולפן, נרקמים קשרים מיוחדים בין טכנאי ההקלטות לבין האמן. תפקידי כעוזר היה בעיקר לסדר, לנקות, להרכיב מיקרופונים, לסדר כבלים, לחבר אוזניות, להכין קפה, ללמוד ו… להיות שם! מאותו זמן החלטתי לתעד זמרים, ציוד אודיו מקצועי ואנשים בכלל. כמובן, שום דבר לא קרה בן לילה. מדובר היה בתהליך של מספר חודשים עד שהגעתי לכימיה הנכונה ביני לבין אמנים. בדרך כלל הם אוהבים להצטלם, אבל באולפן ההקלטות הם מרגישים “הכי בבית” שאפשר. כלומר, הם לא לבושים במיטב המחלצות, לפעמים מעשנים המון ולכן ברור מדוע הם לא תמיד מרגישים נוח בצילומי אולפן. בנוסף, סשן הקלטות שירה מתבצע לרוב עם תאורה חלשה. מכאן נובע שבמקרה דנן, עם מצלמה קומפקטית רוב החוקים שיחקו לרעתי. אבל אם נתקדם צעד אחד מעבר לאולפן, נוכל להגיע להופעות. לרכוב על הפלאש אחת הזמרות שאני אוהב מאוד לצלם היא ידידתי הקרובה ג’וזי כץ. מעצם ידידותנו העמוקה, הצטרפתי אל ג’וזי בהופעות ובחזרות רבות. התמונות כאן צולמו במועדון הקמלוט בתל אביב (ז”ל), אי שם בחורף 2005. סיבת ההתכנסות: צילומי הסרט הדוקומנטרי “כל הדרך הביתה” של רון מיברג. נושא הצילום: להקת “כיף התקווה הטובה” שפעלה בישראל בראשית שנות ה-70. כיף התקווה הטובה: ג’וזי כץ, שלמה מזרחי ואלי מגן (צילום: אלעד אקרמן) הוצאתי את המצלמה והתחלתי לצלם. חיפשתי זוויות מעניינות אבל לא היה הרבה מקום לתנועה. הבמה היתה עמוסת מיקרופונים, חוטים ומצלמות וידאו מקצועיות. בין היתר עבד על הסט הצלם יוסי צבקר, שבסוף כל הסשן המייגע צילם את ג’וזי בכישרון רב. למתעניינים, יוסי צילם עם Nikon D100 ומספר פלאשים אלחוטיים. בעוד הוא מבזיק מימין ומשמאל, החלטתי “לקפוץ על מטריית הצילום” או במילים אחרות, לצלם את ג’וזי תוך שימוש בפלאשים המקצועיים שהפעיל יוסי. התוצאות לפניכם. ג’וזי כץ (צילום: אלעד אקרמן) מצלמים בשקט רוב הזמרים לא יתנגדו כלל לצילומים במהלך ההופעה, וזאת בתנאי אחד: חייבים “לצלם בשקט” (בלי פלאש) ומבלי למשוך תשומת לב. לשמחתי התברכתי בחברים מוזיקאים המנגנים עם טובי האמנים בארץ, כך שלפני ההופעה נכנסתי איתם לחדר האמנים. שם, בשיחה קצרה ששוברת את הקרח התחלנו להתקרב ושאלתי אותם איפה אפשר לצלם ואילו כיוונים הם היו רוצים להבליט. מבט אחד קצר שלהם על המצלמה (ולא, זה ממש לא משנה איזו מצלמה יש לכם) הניבו חיוך ושאלה – “מה, אתה מצלם? אתה יכול לשלוח לי את התמונות אחר כך?”. אי אפשר לדעת מה הם יעשו איתן ולאן הן יתגלגלו. ג’וזי כץ (צילום: אלעד אקרמן) יצחק קלפטר (צילום: אלעד אקרמן) אחד הצילומים של ג’וזי כץ הודפס בקטלוג הופעות לאשת יחסי ציבור; צילום הפרופיל של פטריק סבג אותו צילמתי כשעבדתי אצלו באולפן, הודפס על עטיפת האלבום Dub On The Moon. אמנים יגידו לכם שהם מעלים אתר חדש, מחפשים תמונות לבלוג או מרעננים את הפוסטרים להופעות. אם תשכילו לצלם בלי שירגישו בכם (עד כמה שניתן), ותשלחו את התמונות בהקדם האפשרי – תזכו להערכה גדולה ויתכן שאף לחשיפה ארוכה. יהודית רביץ (צילום: אלעד אקרמן) סי היימן (צילום: אלעד אקרמן) השלב הבא כפי שניתן היה לצפות, די מהר מיציתי את שלב מצלמות ה- Point and Shoot. לפתע התחלתי להבין מה ערכו של זום גדול יותר ואת ערכם של רגישות גבוהה, גודל החיישן והאופטיקה. ה”רעב לעוד” עשה את שלו אך מצלמת DSLR היתה עבורי חלום רחוק. לכן החלטתי להתמקד במה שהכיס הרשה: Olympus C-770 UltraZoom. עם הקומפקטית הזו צילמתי תמונות שהגיעו עד אוסטרליה, אבל על זה יסופר בטור הבא. אלעד אקרמן: עורך תוכן, משורר וחובב צילום (הבלוג של אלעד). אלעד אקרמן אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay. למה שתסמכו עלינו?
LensVid Talk (פרק 1): סוני A6700, תאורות GaN, פילטרים ננעלים ועוד היום אנו גאים להביא בפניכם את הפרק הראשון של LensVid Talk (מתוך אתר הבת …
מוצר ראשון מבית LensVid בשיתוף חברת SmallRig – ה-mini L-Shaped Mount Plate אנו גאים במיוחד לפרסם היום את המוצר הראשון פרי פיתוחנו – ה-mini L-Shaped Mount …
LensVid Talk (פרק 2): ZHIYUN Crane 4, DJI Air 3, Came-TV V-Mount Clamp ועוד אנו ממשיכים היום בסדרת של LensVid Talk (מתוך אתר הבת שלנו בשפה האנגלית), שיחה …