זווית אישית מי אמר פה שוק? ע״י נטלי שור פורסם ב 20/12/2010 5 0 “את צריכה שתהיה לך אמירה”, אומרים לי. ואם אין לי עכשיו? גראוצ’ו מארקס אמר פעם: “אלו הם העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך, ובכן, יש לי אחרים!”… כמה שאני אוהבת את האח מארקס. אני שואלת את עצמי האם בכדי להיות צלמת אמנותית טובה (שלא לדבר על מצליחה!) אני מוכרחה לפעול על פי אג’נדה מסוימת מאוד? מדוע לא אוכל להתעורר כל בוקר לסגנון חדש, נושא חדש, צבע חדש? וכך אני מוצאת עצמי בכל פעם נכרכת סביב דבר מה אחר. “נדלקת” על זה, שוכחת מההוא… ממש כמו נערה מתבגרת בת שלושה עשרה שחושבת שהיא יודעת מה זאת אהבה יותר מכולם וכעבור חצי תריסר שעות כבר לא זוכרת למה נשבר לה הלב. אז אני מנסה למצוא אמירה. האם אצליח ליצור “טביעת אצבע” צילומית שתאפיין אותי ותייחד אותי משאר חברי למקצוע? הרי ניתן מיד לדעת כי ציוריו של מודיליאני או של בוטרו (להבדיל אלף אלפי הבדלות) הם שלהם ורק שלהם ללא כל צל של ספק. כן, גם אני רוצה! אבל אני לא מצליחה לחשוב… אני הרי רוצה לזעזע. אני רוצה שיסתכלו, ויחשבו, ושיכאב להם ושיזכרו אותי. אני רוצה שיבכו מאושר, שיתגעגעו, שירצו לגעת, שירצו להיות שם, שלא יוכלו להביט יותר. אני רוצה שהצילומים שלי ידברו. אז אני עושה את “שוק הבשר”. אני יודעת שזו התחלה. וזה בסדר, אני באמת רק בהתחלה. לרוב אינני אוהבת להסביר את מה שאני עושה. האם זו עצלנות? אולי. העניין הוא שאני כה נהנית לשמוע פרשנויות של אחרים על עבודות שלי, שאני פשוט מעדיפה לשתוק. לעיתים אני חוששת שאם אתן פרשנות, רק אגרע מיכולתו של הצילום להשפיע על קהלו. ואף על פי כן, יהיה לי לעונג לספר – גם אם בקצרה – על תהליכו המלהיב של פרויקט הצילום שלי, הראשון במספר, זה שלימד אותי על צילום, ועל עצמי וטעמי האישי בעיקר. הדבר הראשון שעלה במוחי הוא יער. כמה מיסטי מצידי. נזכרתי בחורשה המדהימה ליד שפיים וידעתי ששם אני רוצה לצלם. בשעות שלאחר מכן בניתי בראשי את הסצנות, הפרופס, ואפילו ידעתי כיצד יראה הקאסטינג. מכאן למדתי שאני לא יכולה לעשות אף לא קליק אחד מבלי שתהיה לי קרקע יציבה ומושג ברור למדי מה אני הולכת לצלם. נתברכתי בחברים נאים, בעלי כשרון דרמטי בלתי נלאה וחשוב מכל – משתפי פעולה נפלאים המצוידים בסבלנות אין קץ. זה חשוב מאוד להפקה עצמאית ראשונה. וכך נפגשנו בתחילת מרץ, בשעה ארבע בדיוק והאור היה לטובתי. עוד למדתי באותו יום כי אם האור טוב, הכל טוב! הצילומים נמשכו להם אל תוך הלילה, וכיוון שציוד (מלבד מצלמה ופלאש חיצוני) לא היה לי, אלתרתי לוח שבצידו האחד היה בריסטול לבן וצידו האחר נעטף בנייר אלומיניום. לאחר מכן גם אורות הרכב שעימו הגענו שימשו אותי בכבוד. הכל תוכנן מבראשית ובמהלך הצילומים הייתה זרימה מעולה ויכולת אלתור והעמדה של הדמויות שמצאה חן בעיני. פה ושם צצו רעיונות אחרים וחשתי כי אין כל צורך להתקבע. דברים נפלאים קורים כאשר יש כמה מוחות שחושבים יחד. מבחינת האביזרים, מטחנת הבשר הושאלה מאימו של חבר טוב, והיא עתיקה למדי. הבשר עצמו היה אמיתי וכה טרי, שבכל מקרה אחר היה אצלי הופך מיד לקציצה ברוטב עגבניות. הסינר נלקח מקצב נחמד, ה”דם” הוא בסך הכל קטשופ והזבובים, תרומתה של הסביבה. מלבד כיבוד ושתייה לחבר’ה (ובן זוגי היקר שהזדרז והביא לנו סנו-דיי כאשר העקיצות של ה”מקומיים” ביער הפכו בלתי נסבלות) ההוצאות היו מינימאליות וסבירות לחלוטין. זו הייתה חוויה, ואהבתי את התוצאות. לכם אני משאירה את הפרשנות, הסקרנות והתהיות. נטלי שור (Natalie Schor): בת 27, סיימה תואר בתולדות האמנות ותיאטרון מטעם אוניברסיטת תל אביב. צלמת אמנותית, זוכת פרס”Niram art” ופרס “חיים ושרה ינקולוביץ לתרבות ואמנות” בקטגוריית צילום. הציגה בגלריה שלוש מטר, גלריה קסטיאל ובמוזיאון יפו לעתיקות. עוד מצילומיה ניתן למצוא בקישור הבא. נטלי שור אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay. למה שתסמכו עלינו?
LensVid Talk (פרק 1): סוני A6700, תאורות GaN, פילטרים ננעלים ועוד היום אנו גאים להביא בפניכם את הפרק הראשון של LensVid Talk (מתוך אתר הבת …
מוצר ראשון מבית LensVid בשיתוף חברת SmallRig – ה-mini L-Shaped Mount Plate אנו גאים במיוחד לפרסם היום את המוצר הראשון פרי פיתוחנו – ה-mini L-Shaped Mount …
LensVid Talk (פרק 2): ZHIYUN Crane 4, DJI Air 3, Came-TV V-Mount Clamp ועוד אנו ממשיכים היום בסדרת של LensVid Talk (מתוך אתר הבת שלנו בשפה האנגלית), שיחה …