[ארכיון] משולש החשיפה – מחברים את הקצוות

בשלושת המדריכים האחרונים הכרנו את המרכיבים המשפיעים על החשיפה; מפתח הצמצם, מהירות הסגר ורגישות החיישן (ISO). למדנו כיצד כל אחד מהם משפיע בנפרד על בהירות התמונה המתקבלת. בנוסף הסברנו כיצד כל אחד מהם משפיע על היבט נוסף של התמונה המתקבלת: מפתח הצמצם על עומק השדה, מהירות הסגר על האופן בו נקפיא או נמרח תנועה ורגישות החיישן על כמות הרעש הדיגיטלי בתמונה.

כל תמונה מצולמת בצירוף מסוים של שלושת הפרמטרים המרכזיים. במדריך זה נבין את קשרי הגומלין בין שלושת הפרמטרים וכיצד לעבוד איתם הלכה למעשה.

משולש החשיפה (Exposure Triangle)

יחסי הגומלין בין מפתח הצמצם, מהירות הסגר ורגישות החיישן מיוצגים על ידי “משולש החשיפה”.

משולש החשיפה

כל חשיפה מתרחשת בצירוף מסויים של ערכי מפתח הצמצם, מהירות הסגר ורגישות החיישן. לצורך חשיפה נכונה דרושה כמות מסויית של אור הפוגעת בחיישן בזמן הצילום. ככל שרגישות החיישן (ISO) נקבעת לערך גבוה יותר, כמות האור הנדרשת תהיה קטנה יותר. אם בזמן החשיפה תיכנס כמות אור הגדולה מהכמות הדרושה נקבל תמונה בהירה (חשיפת יתר). לעומת זאת אם בזמן החשיפה תיכנס כמות אור קטנה מדי נקבל תמונה חשוכה (חשיפת חסר). חשיפת יתר וחשיפת חסר הן כלי יצירתי חשוב מאד בצילום, אך נשאיר אותם לשלב מתקדם יותר.

החשיפה הנכונה יכולה להתקבל בצירופים רבים מאד של ערכי שלושת הפרמטרים. אם צילמנו וקיבלנו חשיפה נכונה ונרצה לצלם במפתח צמצם גדול (f קטן), כדי לקבל עומק שדה קטן יותר, נגרום לכניסת כמות גדולה יותר אור. לכן נצטרך לאזן את כמות האור על ידי הגדלת מהירות הסגר (חשיפה קצרה יותר) או על ידי הורדת רגישות החיישן.

אם נצלם במהירות גבוהה (חשיפה קצרה), כדי להקפיא תנועה, נגרום לכניסת כמות קטנה יותר של אור בזמן החשיפה. לכן נצטרך לאזן את כמות האור על ידי פתיחת הצמצם או על ידי הגדלת רגישות החיישן.

אם נצלם ברגישות נמוכה מאד, כדי לקבל תמונה נטולת רעש דיגיטלי ככל הניתן, נדרשת כמות גדולה יותר של אור כדי לקבל את החשיפה הנכונה. לכן נצטרך לפתוח את הצמצם או לצלם במהירות נמוכה יותר.

מהות הטכניקה של שליטה בחשיפה, המיוצגת על ידי משולש החשיפה, מתמקדת בקביעת הצירוף “הנכון ביותר” של שלושת הפרמטרים. הצירוף הנכון הוא זה שיגרום לקבלת התמונה הרצויה מבחינת בהירות, עומק שדה, תנועה ורעש דיגיטלי.

מודי הפעלה של המצלמה

בחלק גדול מן המצלמות הדיגיטליות קיימים מצבי הפעלה אוטומטיים בהם המצלמה מחליטה על סמך מדידת מד האור מה אמורים להיות ערכי מפתח הצמצם, מהירות הסגר ובחלק מן המצבים גם רגישות החיישן.

בנוסף קיימים גם מצבי הפעלה חצי אוטומטיים בהם הצלם קובע את אחד הפרמטרים: מפתח צמצם או מהירות הצילום והמצלמה בוחרת באופן אוטומטי את הפרמטר השני. בכל מצלמות הרפלקס (ובחלק מן המצלמות הפשוטות יותר) קיים גם מצב הפעלה ידני בו קובע הצלם את כל מאפייני הצילום.

בורר מצבי ההפעלה במצלמת D5100 של ניקון

מד האור (Light Meter)

בכל מצלמה קיים רכיב המודד את כמות האור. מד האור מסייע לקבוע את החשיפה הנכונה. במצבי ההפעלה האוטומטיים של המצלמה, מד האור משמש את המצלמה לקבוע באופן אוטומטי את ערכי החשיפה.

במצב הפעלה ידני מד האור מספק אינדיקציה לצלם לגבי ערך החשיפה. מד האור מופיע בדרך כלל בצורה של סקאלה בעלת שנתות, המציגה אינדיקציה בנוגע לערך הנוכחי. כאשר מד האור מראה ערך שלילי תהיה זו אינדיקציה לכך שצילום בפרמטרים הנוכחיים יביא לקבלת תמונה בחשיפת חסר. כאשר מד האור מראה ערך חיובי תהיה זו אינדיקציה לכך שצילום בפרמטרים הנוכחיים יגרום לתמונה בחשיפת יתר. צילום כאשר מד האור מורה על 0 יביא לקבלת תמונה בבהירות נכונה.

מד האור המובנה במצלמת D7000 של חברת ניקון

שליטה בחשיפה הלכה למעשה

לצורך הבנת אופן השליטה בחשיפה נסביר את דרך העבודה במצב הצילום ידני של המצלמה. כפי שציינו, במצב זה שולט הצלם בכל פרמטרי הצילום. בקורס צילום למתחילים אנחנו מלמדים את התלמידים להגיע לשליטה במצלמה כשהיא במצב ידני לצורך תירגול והפנמת המשמעות של כל אחד מן הפרמטרים ויחסי הגומלין ביניהם. המשמעות היא גם שכל טעות גורמת לקבלת תמונה בחשיפה שגויה, דבר הגורם בתחילה ללא מעט תסכול בקרב התלמידים, אך התסכול מתחלף עד מהרה בהבנה עמוקה יותר של הדברים.

לצורך התרגול העבירו את המצלמה למצב הפעלה ידני (Manual או M בחוגה). לחצו חצי לחיצה על כפתור השחרור. חצי הלחיצה מפעילה את מנגנון הפוקוס של המצלמה וגם את מדידת האור. כעת מד האור יראה לכם ערך על הסקלה. לצורך קבלת חשיפה נכונה, נשנה את פרמטרי הצילום עד שמד האור יראה 0. נוכל לעשות זאת על ידי שינוי ערך מפתח הצמצם, מהירות הסגר או הרגישות.

אם למשל מד האור מראה על ערך שלילי, נצטרך להכניס יותר אור. נוכל להשיג זאת על ידי פתיחת הצמצם או על ידי הקטנת מהירות הצילום עד שמד האור מתאפס. נוכל גם להעלות את הרגישות.

כיצד נבחר עם אילו פרמטרים לעבוד?

הפרמטר הראשון אותו נקבע יהיה רגישות החיישן. כצלמים, עלינו להיות מודעים תמיד לכמות האור הקיים בזמן הצילום. כפי שהסברנו במדריך העוסק בנושא החיישן, בתנאי צילום עם תאורה חזקה נקבע רגישות נמוכה ובתנאי צילום עם פחות אור נעלה את הרגישות. רגישות החיישן קובעת את טווח הפעולה בו נוכל לעבוד עם מפתח הצמצם והמהירות. לכן כשנעבור למקום עם תנאי תאורה שונים נצטרך לשנות את הרגישות בהתאם.

הפרמטר השני ייקבע על פי מה שחשוב לנו יותר בתמונה: עומק שדה או תנועה. אם חשוב לנו יותר עומק השדה, בין אם קטן או גדול, נקבע תחילה את מפתח הצמצם הדרוש לנו (f גדול לעומק שדה גדול או f קטן לעומק שדה קטן) ובשלב הבא נכוון את המהירות עד שמד האור יראה 0. אם, לעומת זאת, מה שחשוב לנו בתמונה הוא תנועה, בין אם הקפאה ובין אם מריחה, נבחר תחילה את מהירות הסגר הדרושה לנו (מהירות גבוהה להקפאת תנועה או מהירות נמוכה למריחת תנועה) ובשלב הבא נכוון את מפתח הצמצם עד שמד האור יראה 0.

תרגלו את השליטה בחשיפה בתנאי תאורה שונים. נסו צילום בחשיפת חסר ובחשיפת יתר. נסו להגיע לחשיפה נכונה בתמונות בהן הדגש הוא על עומק שדה ובתמונות בהן הדגש הוא על תנועה. ככל שתהיו מיומנים יותר בשליטה במצלמה תוכלו “להתפנות” לצד היצירתי של הצילום ולצלם את התמונה בדיוק כפי שאתם רוצים אותה.

במדריך הבא בסדרה נעסוק בהרחבה במצבי ההפעלה של המצלמה.

כתבה זו נכתבה על ידי גילי יערי, מורה בקורסים לצילום ומנהל פלאש 90 – בית הספר לצילום מעשי בשיתוף האתר MegaPixel.