מחקר: אילו תמונות אנו זוכרים יותר?

האם תמונה יפה היא גם תמונה שנזכור לאורך זמן? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת MIT מגלה ממצאים מפתיעים בשאלה זו, מספק רמזים חשובים כיצד לצלם תמונות שיחרטו בזיכרון ואפילו מציע תוכנה עתידית שתסייע לנו למדוד עד כמה זכירות התמונות אותן אנו מצלמים.

צילמתם תמונת נוף עוצרת נשימה בטיול האחרון לניו-זילנד? סביר שבקרוב כבר לא תזכרו אותה. כך עולה ממחקר מקיף שנערך על ידי צוות חוקרי מוח מאוניברסיטת MIT. המחקר אשר כלל מאות נבחנים בדק ומצא כי ישנה עקביות ברורה באשר לסוג התמונות אותן אנו נוטים לזכור. התמונות הזכירות ביותר כללו בני אדם, אחריהן תמונות של עצמים סטטיים בגודל אנושי בתוך מבנים. נופים לעומת זאת התגלו אולי כיפים אך לא ככאלו אשר הותירו עלינו רושם לפרק זמן ממושך.

חלק ממאגר התמונות אשר שימשו בניסוי – לחץ להגדלה (קרדיט: MIT)

ממחקרים קודמים אשר בוצעו על ידי אותה קבוצת חוקרים התברר כי המוח האנושי מסוגל לזכור אלפי תמונות ברמת פירוט גבוהה ביותר. אלא שלא כל תמונה נזכרת באותה מידה. במחקר הנוכחי הוצגו תמונות מתוך בסיס מרכזי בן 10,000 תמונות מסוגים שונים. כל משתתף בניסוי צפה במספר תמונות מן המאגר אשר חלקן חזרו על עצמן. משימתם של הנבדקים הייתה ללחוץ על כפתור בכל פעם שהם מבחינים בתמונה שהופיעה בעבר. דירוג הזכירות של כל תמונה חושב על סמך כמות המשתתפים הכוללת אשר זכרה אותה. עד מהרה התגלה כאמור דפוס החוזר על עצמו בין הנבדקים מבחינת סוג התמונות הזכירות. הבדיקה הנוכחית אגב בוחנת זיכרון “קצר טווח” אך החוקרים ב-MIT מבצעים בימים אלו ניסוי המשך הבוחן את הנושא גם לטווח ארוך.

תמונות מן הניסוי בקבוצות לפי מידת הזכירות (קרדיט: MIT)

השלב הבא בניסוי היה ליצור מפות זיכרון בתמונות עצמן. המשתתפים בניסוי התבקשו לסמן עצמים בתמונה ומודל ממוחשב פותח במטרה לנתח את המפות הללו בכדי לקבוע איזה סוג עצמים זכיר יותר. כאמור בני אדם ועצמים בגודל אנושי התגלו כזכירים, אך גם תקריבים (close-ups) של עצמים דורגו במקום גבוה. נופים דורגו אמנם במקום נמוך אך התגלה כי לעיתים ניתן להפוך תמונת נוף לזכירה אם מופיע בה אובייקט בלתי צפוי כמו שיח בעל צורה משונה לדוגמא.

בגללו תזכרו את הכתבה הזו (צילום: עידו גנוט)

השלב הבא והיישומי של המחקר קשור בפיתוח תוכנות אשר יתבססו על האלגוריתם אותו פיתחו החוקרים ומסוגל לחזות את מידת הזכירות של תמונה. אלגוריתם כזה אם אכן יוכח כיעיל יוכל להיות משולב בקלות במצלפונים (לדוגמא כאפליקציה במכשיר האייפון) ולדרג את מידת הזכירות של התמונה בעת צילומה – עניין אשר עשוי לשפר את תוצאות הצילום. כמובן שבעתיד אפשר שנראה את האלגוריתם משולב גם במצלמות של ממש ומאפשר לצלמים מתחילים (ואולי לא רק) להפיק תמונות שיחרטו בזיכרון.

למי שאינו נרתע ממאמרים טכניים, המחקר המקורי ניתן להורדה מן הקישור הבא (PDF).

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?