פוג'יפילם – פטנט לחיישן עם פיקסלים ירוקים מוגדלים

9 תגובות

1. אכילס

   19/01/2014 ב 8:25 PM

   החיישן הטוב ביותר כיום הוא FOEVEN של סיגמא בעל שלוש שכבות של אדום, כחול וירוק.

   עודף ירוק קל לתקן באמצעות כרטיס אפור 18% תוך כדי צילום או בשלב שלאחר הצילום.
   אולם זה יותר תלוי בתיכנון החיישן וגם העדשה. למשל חיישן של ניקון D800 כברירת מחדל
   סובל מעודף סגול ועם עדשות מסוימות אפילו אדום.

   השב

2. עידו גנוט

   19/01/2014 ב 10:42 PM

   "הטוב ביותר"?! – איזה מבחן ראית שמגדיר אותו ככה. כל הבדיקות שראיתי מכתירות אותו ככישלון טוטאלי עם רגישות מזעזעת (כל דבר מעל ISO800 נראה כאילו צולם במצלמה קומפקטית).

   השב

3. מאור חזן

   19/01/2014 ב 11:10 PM

   מעניין, ואלו בהחלט חדשות טובות. מחכה לראות את טיב התמונות שהחיישן החדש יהיה מסוגל להפיק.

   השב

4. אכילס

   20/01/2014 ב 12:24 AM

   לא מדובר על ״רגישות של חיישן״ או עד כמה אפשר לסחוט את ה ISO כלפי מעלה.
   הכוונה היא עד כמה ה״ צבעים נאמנים למקור״ במיוחד ב ISO נמוך.

   ערכתי מספיק מבחני צבע כנגד D800e כדי לראות שהצבעים שמוציא חיישן Foeven פשוט יותר נכונים ומדויקים. דוגמא בולטת היא צילום עלווה ירוקה (או כל דבר בעל טווחי צבע דומים) חיישן באייר (או X-TRAN של פוג׳י) לא יוכל להציג את הניואנסים של הגוונים הירוקים כמו שחיישן פואוון יכול בגלל שבחיישן באייר כל פיסקל קורא את השכן שלו, דבר שלא נעשה בחיישן של הסיגמא.

   למסקנה דומה הגיע גם סטיב האפ,
   I have to say that the image quality of this camera is flat-out amazing when shooting at low ISO״ with good light. I found it better than the Leica X2, Sony NEX-7, or just about any other ״comparable camera I have shot with in recent times

   http://www.stevehuffphoto.com/2012/08/29/the-sigma-dp2-merrill-review-gorgeous-image-quality-but-slow-and-squeaky/

   השב

5. עידו גנוט

   20/01/2014 ב 12:56 AM

   מה שאתה מתייחס אליו מעניין בעיקר צלמי סטודיו ברמה גבוהה שכיום לפחות חלקם משתמשים במדיום פורמט. עבור הרוב הכמעט מוחלט של הצלמים היכולת להעלות רגישות ועדיין לקבל תמונה שמישה חשובה לעין ערוך מהיכולת לקבל צבעים מדוייקים ב-100% ברגישות 100 ISO.

   בתחומים הללו לחיישן של סיגמא ביצועים קטסטרופאליים ולכן עבור מרבית הצלמים הוא בחירה איומה ונוראה (שלא לדבר על המחיר שגם אחרי 3 ירידות עדיין לא קשור לכלום). בקיצור החיישן הזה רלווונטי לנישה צרה שלא מתעניינת כלל ביכולת להעלות רגישות (ותכלס איזה צלם היום לא רוצה מידי פעם לעלות ברגישות מעל ל-800 ISO גם אם הוא 90% מהזמן בסטודיו).

   סיגמא היו צריכים לוותר על ההרפתקה היקרה הזאת של פיתוח מצלמות מזמן ולהתרכז במה שהם (באמת) טובים בו – ייצור עדשות איכותיות.

   השב

6. אדי

   20/01/2014 ב 1:57 AM

   אכילס,

   עצם המושג "בלנס של צבעי יסוד" הוא שרירותי, והוא יחסי לציפיות של המתבונן.

   אם נתעלם לרגע, כמבוקש, מכל סיסמאות המכירה, שאיתן שוטפים לכולנו את המוח יומם ולילה, וננסה לבחון לרגע את הנושא בצורה אמפירית ניאלץ להודות בטריויה הבאה :

   בכל הנושא הנרחב של "נאמנות-צבע", לא קיים אף תקן מחייב ל"בלנס בין צבעי יסוד" מכמה סיבות מוצקות.

   1. עקומת הרגישות האנושית לחלקים שונים בספקטרום הנראה (בין תת-אדום לעל-סגול), איננה לינארית, כל שכן לרצועות מונוכרומטיות, תחומות, מתוך הספקטרום הזה.

   2. אין בנמצא אף גוון של אור-מוחזר, שאיננו מותנה (עבור המתבונן) באור-מוחזר אחר מהאמביאנס (גוון האור הסביבתי) של המתבונן, וממנו הוא מושפע או אליו הוא מוטה.

   3. אין בנמצא אף גוון של אור-מקור, שאיננו מותנה (עבור המתבונן) בספקטרום-הבליעה של המדיום שדרכו הוא עובר, וממנו הוא מושפע או אליו הוא מוטה.

   השב

7. אדי

   20/01/2014 ב 1:58 AM

   (המשך לפוסט הקודם) :

   4. אין בנמצא אף גוון של אור-מקור, או אור-מוחזר שאין אפשרות לשנות אותו או להשפיע עליו באמצעות אמביאנס כלשהו, ובפשטות, אין בלנס של צבע שנוצר על חיישן כלשהו שאין אפשרות להטות-מחדש כדי להגיע לבלנס סובייקטיבי רצוי.

   ובסיכום, מי ששופט בסוף מה נראה לו כ"צבעים טבעיים" הוא אדם, עם עקומת רגישות סובייקטיבית, כלפי ספקטרום האור הנראה.

   השב

8. אכילס

   20/01/2014 ב 10:13 AM

   עידו,
   למעשה כמעט 80% מהצילומים של ״הרוב הדומם״ של הצלמים נעשים בתנאי תאורה אופטימלים מתחת ל ISO400. מכאן שהיתרון לא מוגבל רק לסטודיו. יוצא איפוה שאפשר תקבל איכות של MF במצלמה קומפטית
   (הכוונה לדגמי DPx Merrill) דבר כלשעצמו מהווה הישג לא פחות מפליא מפיתוח עדשת 18-35/f1.8.

   אדי,
   העניין הוא כפי שכתבתי שכל פיסקל בחיישן באייר קורא את מה ששכונו עושה והתוצאה היא שאם ישנם צבעים בעלי מרקם דומה (עלווה ירוקה, פנים וכו׳) התוצאה מבחינת טווח הצבע היא washed out. בחיישן פואוון כל פיסקל הוא עצמאי ולא תלוי בשכניו. זוהי הנקודה העיקרית.
   ההווה אומר ש״סטיות צבע״ מהטווח הנורמלי הן הרבה יותר נדירות
   מאשר הסטיות של חיישן באייר (בהנחה שמדידת אור וטמפרטורה הן נכונות)

   השב

9. עידו גנוט

   20/01/2014 ב 1:57 PM

   זה שיש לי הרבה צילומים ב-ISO100 לא אומר שלא חשוב לי שתהיה לי אפשרות לצלם גם ב-ISO 3200. זאת טעות לוגית לחשוב שאם מישהו משתמש בעיקר ב-X אז Y לא מעניין אותו. אני לא הייתי חולם לקנות מצלמה שלא מסוגלת לצלם מעבר ל-ISO 800 וסביר שגם אם תבדוק את הצילומים שלי תגלה שחלק גדול מהם (לא 80% אבל הרבה) הם ב-ISO100. אני פשוט בשום אופן לא מוכן להגביל את עצמי – וכאמור הרוב הוחלט של הצלמים כיום מסתכלים על העניין בדיוק באותה צורה – בטח כשהחלופות כל כך טובות (ויותר זולות).

   השב