ראשי מבזקים פוג’יפילם – פטנט לחיישן עם פיקסלים ירוקים מוגדלים
מבזקים פטנטים

פוג’יפילם – פטנט לחיישן עם פיקסלים ירוקים מוגדלים

ע״י עידו גנוט
פורסם ב 19/01/2014
9
0

חברת פוג’יפילם תחגוג מחר יום הולדת ובמקביל (וללא קשר) נחשף פטנט מעניין במיוחד לטכנולוגיית חיישן חדשה של החברה בה מופיעים פיקסלים ירוקים גדולים יותר משאר הפיקלסים הכחולים והאדומים שעל החיישן.

מדוע להגדיל את הפיקסלים הירוקים דווקא – העין האנושית (ובאופן ספציפי חלק מן התאים בעין המכונים קנים הרגישים לצבע) רגישים יותר לאורכי הגל הירוקים-צהובים בתנאי תאורה טובים. הסיבה לכך היא אבולוציונית וכפי הנראה נובעת מן העובדה שבספקטרום האור הנ”ל יש יותר “מידע” (השמש פולטת את מירב הקרינה בתחום של כ-500 ננומטר אותו מקובל לייחס בדרך כלל לאור הירוק).

אם כל העניין נשמע לכם מפתיע אולי תופתעו יותר לשמוע כי גם החיישן במצלמה שלכם הוא בעל נטיה מובהקת לירוק. למרות שהחיישנים המצויים במרבית המצלמות כיום הם בעלי גודל אחיד, פילטר ה-Bayer המצוי כיום על כמעט כל החיישנים בשוק (פרט לחיישני ה-X-TRANS של פוג’י) הם בעלי נטיה מובהקת לירוק (בחלוקה של 20 פיקסלים ירוקים על כל 8 פיקסלים כחולים ו-8 פיקסלים אדומים).

מה אם כן נקבל אם נגדיל את גודלם של הפיקסלים הירוקים ולא רק את מספרם – נצטרך לראות (בהנחה שהפטנט יגיעו לשוק בסופו של דבר בדור הבא של החיישנים של חברת פוג’יפילם). אגב פוג’י היא היום אחת החברות המתקדמות ביותר בתחום החיישנים ובעבר פרסמנו כאן פרטים על טכנולוגיית חיישנים ארגניים אותה היא מפתחת יחד עם חברת פנסוניק.

למי שרוצה להישאר בתחום הפחות טכני נזכיר כי לפני סוף החודש אנו צפויים כנראה להכרזה על מצלמה חדשה מבית פוג’י אשר תכונה על פי המידע שברשותנו X-T1 ותהיה בעלת מבנה שונה מעט מדגמי ה-X-E2 וה-X-PRO1.

מימין חיישן בטכנולוגיית ה-X-TRANS של פוג’יפילם ומשמאל חיישן סטנדרטי בטכנולוגיית Bayer

fujifilm-xtrans

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
לוגו מגהפיקסל

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מבזקים
9 תגובות

9 תגובות

  1. Avatar

    אכילס

    19/01/2014 ב 8:25 PM

    החיישן הטוב ביותר כיום הוא FOEVEN של סיגמא בעל שלוש שכבות של אדום, כחול וירוק.

    עודף ירוק קל לתקן באמצעות כרטיס אפור 18% תוך כדי צילום או בשלב שלאחר הצילום.
    אולם זה יותר תלוי בתיכנון החיישן וגם העדשה. למשל חיישן של ניקון D800 כברירת מחדל
    סובל מעודף סגול ועם עדשות מסוימות אפילו אדום.

    השב

  2. Avatar

    עידו גנוט

    19/01/2014 ב 10:42 PM

    “הטוב ביותר”?! – איזה מבחן ראית שמגדיר אותו ככה. כל הבדיקות שראיתי מכתירות אותו ככישלון טוטאלי עם רגישות מזעזעת (כל דבר מעל ISO800 נראה כאילו צולם במצלמה קומפקטית).

    השב

  3. Avatar

    מאור חזן

    19/01/2014 ב 11:10 PM

    מעניין, ואלו בהחלט חדשות טובות. מחכה לראות את טיב התמונות שהחיישן החדש יהיה מסוגל להפיק.

    השב

  4. Avatar

    אכילס

    20/01/2014 ב 12:24 AM

    לא מדובר על ״רגישות של חיישן״ או עד כמה אפשר לסחוט את ה ISO כלפי מעלה.
    הכוונה היא עד כמה ה״ צבעים נאמנים למקור״ במיוחד ב ISO נמוך.

    ערכתי מספיק מבחני צבע כנגד D800e כדי לראות שהצבעים שמוציא חיישן Foeven פשוט יותר נכונים ומדויקים. דוגמא בולטת היא צילום עלווה ירוקה (או כל דבר בעל טווחי צבע דומים) חיישן באייר (או X-TRAN של פוג׳י) לא יוכל להציג את הניואנסים של הגוונים הירוקים כמו שחיישן פואוון יכול בגלל שבחיישן באייר כל פיסקל קורא את השכן שלו, דבר שלא נעשה בחיישן של הסיגמא.

    למסקנה דומה הגיע גם סטיב האפ,
    I have to say that the image quality of this camera is flat-out amazing when shooting at low ISO״ with good light. I found it better than the Leica X2, Sony NEX-7, or just about any other ״comparable camera I have shot with in recent times

    https://www.stevehuffphoto.com/2012/08/29/the-sigma-dp2-merrill-review-gorgeous-image-quality-but-slow-and-squeaky/

    השב

  5. Avatar

    עידו גנוט

    20/01/2014 ב 12:56 AM

    מה שאתה מתייחס אליו מעניין בעיקר צלמי סטודיו ברמה גבוהה שכיום לפחות חלקם משתמשים במדיום פורמט. עבור הרוב הכמעט מוחלט של הצלמים היכולת להעלות רגישות ועדיין לקבל תמונה שמישה חשובה לעין ערוך מהיכולת לקבל צבעים מדוייקים ב-100% ברגישות 100 ISO.

    בתחומים הללו לחיישן של סיגמא ביצועים קטסטרופאליים ולכן עבור מרבית הצלמים הוא בחירה איומה ונוראה (שלא לדבר על המחיר שגם אחרי 3 ירידות עדיין לא קשור לכלום). בקיצור החיישן הזה רלווונטי לנישה צרה שלא מתעניינת כלל ביכולת להעלות רגישות (ותכלס איזה צלם היום לא רוצה מידי פעם לעלות ברגישות מעל ל-800 ISO גם אם הוא 90% מהזמן בסטודיו).

    סיגמא היו צריכים לוותר על ההרפתקה היקרה הזאת של פיתוח מצלמות מזמן ולהתרכז במה שהם (באמת) טובים בו – ייצור עדשות איכותיות.

    השב

  6. Avatar

    אדי

    20/01/2014 ב 1:57 AM

    אכילס,

    עצם המושג “בלנס של צבעי יסוד” הוא שרירותי, והוא יחסי לציפיות של המתבונן.

    אם נתעלם לרגע, כמבוקש, מכל סיסמאות המכירה, שאיתן שוטפים לכולנו את המוח יומם ולילה, וננסה לבחון לרגע את הנושא בצורה אמפירית ניאלץ להודות בטריויה הבאה :

    בכל הנושא הנרחב של “נאמנות-צבע”, לא קיים אף תקן מחייב ל”בלנס בין צבעי יסוד” מכמה סיבות מוצקות.

    1. עקומת הרגישות האנושית לחלקים שונים בספקטרום הנראה (בין תת-אדום לעל-סגול), איננה לינארית, כל שכן לרצועות מונוכרומטיות, תחומות, מתוך הספקטרום הזה.

    2. אין בנמצא אף גוון של אור-מוחזר, שאיננו מותנה (עבור המתבונן) באור-מוחזר אחר מהאמביאנס (גוון האור הסביבתי) של המתבונן, וממנו הוא מושפע או אליו הוא מוטה.

    3. אין בנמצא אף גוון של אור-מקור, שאיננו מותנה (עבור המתבונן) בספקטרום-הבליעה של המדיום שדרכו הוא עובר, וממנו הוא מושפע או אליו הוא מוטה.

    השב

  7. Avatar

    אדי

    20/01/2014 ב 1:58 AM

    (המשך לפוסט הקודם) :

    4. אין בנמצא אף גוון של אור-מקור, או אור-מוחזר שאין אפשרות לשנות אותו או להשפיע עליו באמצעות אמביאנס כלשהו, ובפשטות, אין בלנס של צבע שנוצר על חיישן כלשהו שאין אפשרות להטות-מחדש כדי להגיע לבלנס סובייקטיבי רצוי.

    ובסיכום, מי ששופט בסוף מה נראה לו כ”צבעים טבעיים” הוא אדם, עם עקומת רגישות סובייקטיבית, כלפי ספקטרום האור הנראה.

    השב

  8. Avatar

    אכילס

    20/01/2014 ב 10:13 AM

    עידו,
    למעשה כמעט 80% מהצילומים של ״הרוב הדומם״ של הצלמים נעשים בתנאי תאורה אופטימלים מתחת ל ISO400. מכאן שהיתרון לא מוגבל רק לסטודיו. יוצא איפוה שאפשר תקבל איכות של MF במצלמה קומפטית
    (הכוונה לדגמי DPx Merrill) דבר כלשעצמו מהווה הישג לא פחות מפליא מפיתוח עדשת 18-35/f1.8.

    אדי,
    העניין הוא כפי שכתבתי שכל פיסקל בחיישן באייר קורא את מה ששכונו עושה והתוצאה היא שאם ישנם צבעים בעלי מרקם דומה (עלווה ירוקה, פנים וכו׳) התוצאה מבחינת טווח הצבע היא washed out. בחיישן פואוון כל פיסקל הוא עצמאי ולא תלוי בשכניו. זוהי הנקודה העיקרית.
    ההווה אומר ש״סטיות צבע״ מהטווח הנורמלי הן הרבה יותר נדירות
    מאשר הסטיות של חיישן באייר (בהנחה שמדידת אור וטמפרטורה הן נכונות)

    השב

  9. Avatar

    עידו גנוט

    20/01/2014 ב 1:57 PM

    זה שיש לי הרבה צילומים ב-ISO100 לא אומר שלא חשוב לי שתהיה לי אפשרות לצלם גם ב-ISO 3200. זאת טעות לוגית לחשוב שאם מישהו משתמש בעיקר ב-X אז Y לא מעניין אותו. אני לא הייתי חולם לקנות מצלמה שלא מסוגלת לצלם מעבר ל-ISO 800 וסביר שגם אם תבדוק את הצילומים שלי תגלה שחלק גדול מהם (לא 80% אבל הרבה) הם ב-ISO100. אני פשוט בשום אופן לא מוכן להגביל את עצמי – וכאמור הרוב הוחלט של הצלמים כיום מסתכלים על העניין בדיוק באותה צורה – בטח כשהחלופות כל כך טובות (ויותר זולות).

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *