ראשי אריק בלטינשטר: הרגליים בקרקע והראש בעננים

אריק בלטינשטר: הרגליים בקרקע והראש בעננים

6
0

את הצלם אריק בלטינשטר פגשנו לראשונה בדצמבר 2011 בכנס הצילום ה-1 שנערך באילת. גילינו אדם שהצילום זורם בעורקיו והוא עוסק בו כמקצוע אך גם כתחביב מזה כארבעה עשורים ואנו שמחים להביא בפניכם היום ראיון מיוחד עימו.

אריק (ארי) בלטינשטר החל את דרכו הצילומית עוד כילד בחיפה. הוא המשיך לצלם במהלך שירותו הצבאי ואחריו הפך לצלם בעיתון מעריב. אלא שעד מהרה מצא את עצמו נמשך דווקא אל מרחבי השמים ואל תחום צילומי מוכר הרבה פחות – צילום אווירי. בין לבין המשיך לפתח גם את חיבתו לטבע מגובה פני הקרקע במיוחד לצילומי נופים ובעלי חיים באזורים שונים ברחבי הארץ.

3 C

ראיון עם הצלם אריק בלטינשטר

ש: איפה גדלת, איפה למדת?

ת: אני יליד חיפה ולמדתי בבית הספר הריאלי בחיפה ובהמשך בבית הספר הטכני של ח”א.

ש: מתי התחלת לצלם?

ת: את המצלמה הראשונה קיבלתי מתנה ליום הולדתי העשירי. זו הייתה מצלמה גרמנית לסרטים בפורמט 120.  למעשה מספר ימים לאחר שקיבלתי אותה כבר יצאתי לרחוב וצילמתי מספר צילומים.

ש: מה משך אותך לצילום בראשית הדרך? מי לימד אותך את הבסיס?

ת: רציתי להמשיך את אלבום הצילומים שלי שאבי התחיל לצלם עם הולדתי ובהמשך הייתה הפסקה של מספר שנים לאחר שהמצלמה שלו נשברה. בפועל את ההדרכות הראשונות שלי בצילום קיבלתי בחנויות הצילום השונות בחיפה.

ש: מתי ידעת שצילום הוא מה שאתה רוצה לעשות בחיים?

ת: עוד לפני הצבא צילמתי המון כשאת כל צילומי הש/ל גם פיתחתי בעצמי. באותה תקופה הייתי מנוי על כל  ירחוני הצילום שהגיעו לארץ (בשנות ה-70 של המאה הקודמת כמעט ולא היו ירחוני צילום בעברית). בפועל התמקדתי בצילום כתחביב ולא כל כך חשבתי על הצילום כמקצוע. תוך כדי שרותי הצבאי הצטרפתי לחוג לצילום שרוב החברים בו היו “יקים” תרתי משמע והידע שלהם בצילום היה נרחב בהרבה מזה של צלמים מקצועיים רבים שפעלו באותה תקופה.

אחד המשתתפים בחוג היה יוליאן פירסט שהיה גם מנהל המגמה לצילום בתיכון ויצו בחיפה וממנו למעשה למדתי את יסודות הצילום באופן מקצועי. בשנת 1978 יצאתי לגרמניה לביקור בתערוכת פוטוקינה ואז גם הגעתי למסקנה שהצילום יהיה חלק מעיסוקי. באותה הזדמנות כבר נרשמתי למספר השתלמויות צילום בגרמניה ובפועל התחלתי להבין שזה יהיה עיסוקי בחיים. כשחזרתי לארץ נרשמתי גם למספר סדנאות צילום אמנותי באוניברסיטת חיפה שהועברו על ידי האמן דוד מאסטרו שתרם רבות לעיצוב הראייה הצילומית שלי בהמשך.

2 D

ש: איך הגעת לצלם עבור מעריב?

ת: לאחר שחרורי מצבא הקבע המשכתי לצלם בכל הזדמנות ובהשפעתו של אבי ז”ל ביקרתי וצילמתי אתרים מתקופת הבריטים בחיפה אשר בשנות השבעים עדיין ניתן היה לראות אחדים מהם בשטח. במקביל צילמתי ותיעדתי את חבריי בחיי היום יום שלהם. באחת ההזדמנויות אחד מחבריי הפנה את תשומת ליבי למודעה שהופיעה בעיתון מעריב ושבה נכתב שדרוש צלם למערכת העיתון בחיפה. פניתי למערכת והצגתי להם את תיק העבודות שלי ומיד התקבלתי לעבודה כ “פרילנסר”.

1 D

ש: אילו אירועים מעניינים יצא לך לצלם כצלם עיתונות באותן השנים?

ת: באותה תקופה היה רצף של אירועים חדשותיים שלמעשה “שאבו” אותי אל תוך העניינים. אירועים כמו השרפה בבית התעשייה בחיפה, טביעת ה”מצדה”, פיצוץ מסתורי שאירע באונייה מחוץ לנמל חיפה והאירוע הגדול מכולם – פרוץ מלחמת לבנון הראשונה.

ש: מה משך אותך דווקא לצילום עיתונות על פני סוגי צילום אחרים?

ת: בניגוד לענפי צילום אחרים, צילום עיתונות מחזיק את הצלם בכוננות מתמדת ובתנועה מתמדת דבר שמאד התאים לאופי שלי כ”חסר מנוח”. בנוסף באותה תקופה צלם עיתונות מקצועי היה אמור לתת מענה טכני ולאלתר במהירות פתרונות לצילומים שונים בשטח – צילומים שעבורם לצלמים אחרים היה את הזמן והתנאים של הסטודיו. ומעבר להכל הידיעה שאתה תמיד רואה את האירועים בעת התרחשותם ובאמצעותך בעצם קהל הקוראים נחשף למראות מהאירועים ורואה את האירועים מזווית הראייה שלך מהווה אתגר מתמשך.

ש: מאיפה הגיע הרעיון לצילומי אויר ואיך אתה זוכר את ראשית הדרך?

ת: התחביב והמקצוע הצבאי שלי היו העיסוק במטוסים ותעופה. וכחלק מכך יכולתי למצוא את עצמי יושב שעות רבות בספרייה באוניברסיטה ומתבונן בצילומי אויר שצולמו בארץ מאז מלחמת העולם הראשונה. באחת ההזדמנויות שיצאתי לטיסה מעל לחיפה לקחתי איתי מצלמה וצילמתי את אחד האתרים של לקוח שלי וכשקיבלתי את התגובות הבנתי שזה יהיה חלק מעיסוקי כצלם. כמובן שעברתי השתלמות מקצועית בתחום צילומי האויר – השתלמות שהועברה בזמנו באמצעות סטודיו גברא, מאותו הזמן התחלתי להתרכז יותר בצילומי האוויר ופחות בצילומי העיתונות.

3 B

ש: במה שונה צילום אווירי מסוגי צילום אחרים, הן בצורת העבודה והן בצורת החשיבה כצלם?

ת: צילום אווירי שונה בעצם מהותו מכל צילום שמבוצע על הקרקע. יש כאן חשיבות עליונה ללימוד האתר המצולם מבחינת הזוויות הגיאוגרפיות שלו, זוויות התאורה השונות ביחס לשעות הצילום ביום ולעונות השנה. אין כאן מקום לטעויות ולא ניתן בעצם לצלם בדיוק את אותה הזוית בשתיים או שלוש חשיפות שונות (אלא אם כן מצלמים ממסוק שעלותו הפעלתו פי שלוש או ארבע מעלות הפעלת מטוס). באותה תקופה גם הייתה חשיבות רבה לאופן הפיתוח של הנגטיבים או השקופיות דבר שהשפיע רבות גם על איכות ההדפס הסופי. כמובן שלצורך השגת האיכות המקסימאלית פיתחתי את השקופיות/נגטיבים בעצמי וגם את ההדפסים בעיקר ciba chrom הדפסתי בעצמי במעבדה. מאחר ושתי המעבדות היחידות האחרות שהדפיסו על החומר הזה היו מעבדות עין גדי בדרום וג’פרי בת”א הפכתי למעשה לאחת משלוש המעבדות היחידות בארץ שנתנו שירות הדפסות ciba chrom קצועי מסחרי גם לצלמים אחרים.

1 B

ש: תחום נוסף אשר אתה מרבה לצלם הוא טבע – האם מדובר בעניין חדש או שתמיד נמשכת לצלם בעלי חיים ונופים?

ת: נופים וטבע צילמתי יותר להנאתי האישית ולצורך הגדלות שניתנו בעיקר כמתנות ללקוחותיי. לפני מספר שנים כשגרתי בגליל כמות צילומי הנופים והטבע שצילמתי גדלה משמעותית ואז פתחתי גלריה לצילום בסדנאות האמנים שבקיבוץ גשר הזיו, כשהמוטו של הגלריה הוא “אין לי ארץ אחרת”. במקביל עבודותיי הוצגו וגם נרכשו בתערוכות רבות בארץ ובחו”ל.

4 A

ש: האם כשאתה מצלם יש לך את התמונה בראש או שמדובר בתהליך שסופו אינו ידוע בהכרח קודם?

ת: כשמדובר בצילומי מוצר או צילומי אדריכלות כמובן שהצילום מתוכנן מראש לפרטיו. גם בצילומי נופים, טבע ובעלי חיים בדרך כלל הצילום מתוכנן מראש אבל מאחר והנתונים בשטח משתנים כל הזמן תמיד יש הפתעות. בעיקרון אני אורז את האוהל עם שק השינה מדי מספר שבועות ויוצא לשטח למספר ימי צילום. לא אחת אני יוצא לאתר שצילמתי בו לפני שנה או יותר ותמיד יש בו משהו חדש לצלם. אחד הדברים שאני יותר אוהב לצלם הוא את הנופים שבסביבתי הקרובה – נופים וערכי טבע שאנשים רבים עוברים לידם מדי יום אבל בעצם לא מבחינים ביופי הנמצא בהישג יד. זה למעשה ההבדל שבין לראות ולהתבונן וכאן אני יכול להציג כמה מבין הצילומים היותר אהובים עליי: זריחה בצומת גבעת עדה ושקיעה מהכרמל.

2 A

ש: איך נראה בשנים האחרונות סדר היום שלך?

ת: בדרך כלל אני בודק בבוקר מה מזג האוויר במקומות שונים בארץ ואז אני מחליט אם אני יוצא לצילומים בשטח או לטיסה ולצילומי אוויר או מתפנה לטפל בצילומים המוזמנים על ידי לקוחותיי. לשמחתי לקוחותיי  הרבים שעובדים איתי שנים רבות לרוב גמישים איתי בקביעת מועדי הגשת העבודות. שעות הערב והלילה מוקדשים אצלי בדרך כלל לעבודה בפוטושופ ולהדפסות של הצילומים שלי על קנבס או על אריחי אבן (שיגעון פרטי שלי).

7 D

ש: באיזה ציוד אתה משתמש? איך אתה מסתכל על המרוץ העכשווי להחליף מצלמה כל שנתיים-שלוש והאם המעבר לדיגיטלי עשה לדעתך טוב לעולם הצילום?

ת: כיום, בניגוד ל “אפקט העדר” אני מצלם עם מצלמת אולימפוס E-5 (שספורות מהן קיימות בארץ) ושאת איכות העדשות המקצועיות שלהן אני לא ממיר בשום עדשה של יצרן אחר (!). ככלל המעבר לצילום דיגיטאלי הפך את הצילום לנגיש יותר וזול בהרבה לכלל חובבי הצילום. גם בתקופה שבה צילמו במצלמות פילם היו חובבים ו/או מקצוענים ש”רצו” לקנות כל פריט חדש שיצא לשוק וכך כיום ישנם חובבים וצלמים ש”חייבים” את הציוד הכי מעודכן כשהם עצמם לא ממש יודעים למה. העובדה היא שעד לפני כשנתיים ופחות צילמתי גם עם מצלמת 8 מגה פיקסל צילומים שנמכרו גם בארץ וגם בחו”ל.

6 D

ש: אם הייתי שואל אותך ב-1999 באיזה מצלמה תשתמש בעוד 10 שנים האם הייתה אומר מצלמה דיגיטלית?

ת: כן – זה היה ברור כבר אז שהכיוון הוא מצלמות דיגיטליות.

5 D

ש: פוטושופ – כלי נפלא או רעה הכרחית?

ת: הפוטושופ לדעתי הוא כלי נפלא לצלמים ובייחוד לאילו שבילו ימים רבים וגם לילות בחדר החושך. למעשה כיום יש זרם חדש באמנות הצילום שנקרא אמנות דיגיטאלית ובתחום זה – השמיים הם הגבול.

2 C

ש: כמה שאלות אישיות יותר לסיום – אם לא היית צלם מה היית עושה?

ת: סביר להניח שהייתי עוסק בתחום כלשהו הכרוך בטייס או במטוסים.

1 C

ש: חוץ מצילום מה התחביבים שלך? יש זמן למשפחה?

ת: בדרך כלל אני מקפיד להשאיר זמן גם לבילוי עם בת זוגי מדי יום ומאחר ולשמחתי גם בת זוגי “מכורה” לטיולים וצילום כך שיש לנו הרבה נושא שיחה ועניין משותפים.

3 A

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב 

6 תגובות

  1. Avatar

    פישלזון

    25/02/2012 ב 10:50 PM

    יופי של צילומים !

    השב

  2. Avatar

    גיא

    25/02/2012 ב 11:02 PM

    אהבתי

    השב

  3. Avatar

    מיכל שמעוני

    26/02/2012 ב 6:59 PM

    כתבה מרשימה ובחירת צילומים מצויינת. אהבתי במיוחד את היעלים,הנסיך הצפרדע,היד הפורטת והאיש המשתחווה.

    השב

  4. Avatar

    אריאל

    27/02/2012 ב 2:05 AM

    צילומים מרהיבים וראיון מעניין.

    השב

  5. Avatar

    עדה

    07/05/2012 ב 5:49 PM

    שמחה שאתה מתפתח בתחום הצילום. כל הכבוד.

    השב

  6. Avatar

    EladAckerman

    19/01/2013 ב 11:16 AM

    יופי של ריאיון, יופי של צילומים 🙂

    השב

להגיב על גיא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *