אילן בשור, מן הבולטים שבצלמים המסחריים בישראל, סיפק לנו לאחרונה הצצה נדירה אל עבודתו ויחד עימה גם אל אחד הפרויקטים האישיים האחרונים שלו – נקודה בזמן.

אילן בשור, יליד קיבוץ געש הוא מן הוותיקים והבולטים בצלמים המסחריים של ישראל. בשלושת העשורים האחרונים עבד בשור עם רבים ממשרדי הפרסום המובילים בארץ, חברות אופנה, תקליטים ומגזינים מן השורה הראשונה וערך סדרה של תערוכות בארץ ובחו"ל בהם הוצגו עבודותיו האישיות. בראשית שנות ה-2000 פרסם ספר תמונות אשר כלל פורטרטים של 100 מטובי האומנים בישראל.

* גולשים יקרים, בכתבה זו מופיעים צילומים המכילים עירום *

אילן בשור

 Ilan bsor image

במסגרת מדור צילום מקומי ערכנו לאחרונה ראיון עם אילן בשור אשר סיפר לנו על עבודתו, עולמו וגם על הפרויקט האישי אותו סיים לאחרונה – נקודה בזמן.

ראיון עם אילן בשור

ש: איפה גדלת?

ת: נולדתי וגדלתי בקיבוץ געש. היום אני חי עם משפחתי בכפר הירוק (עליזה זוגתי מנהלת את בית הספר במקום).

ש: איפה למדת ומתי בעצם התחלת לצלם?

ת: אני בוגר המחלקה לצילום בבצלאל מ-1986. התחלתי לצלם שנה-שנתיים לפני שנרשמתי לבצלאל בקורס שלקחתי בבית ספר ערב בקיבוץ שפיים השכן, ההמשך לבצלאל התבקש, ארבעה שנים נהדרות של יצירה והרחבת אופקים.

ש: מי לימד אותך את הבסיס?

ת: המורה המשמעותי הראשון שלי לצילום היה פרופסור חנן לסקין (חתן פרס א.מ.ת 2011) שייסד את המחלקה לצילום בבצלאל ועמד בראשה כשלמדתי בה, איש תרבות במובן הרחב ביותר של המילה.

צילום מיסחרי- צילומים מקמפיינים עבור: סלקום, אל-על, 012 סמייל, מקדונלדס, Yes, וואלה מזל טוב (צילום: אילן בשור)

Yes HaShir Shelanu

לאחר הלימודים עבדתי כאסיסטנט אצל צלם האפנה בן לם – צלם מעולה ובן אדם מקסים אצלו למדתי מה זה צילום מסחרי (בתקופת לימודי בבצלאל, צילום מסחרי היה מוקצה ולא עסקנו בו כלל). אחרי שנה כאסיסטנט פתחתי סטודיו משלי והתחלתי לצלם עבור מגזינים, משרדי פרסום, חברות תקליטים, מוסיקאים, מעצבים וכו', לצד צילום אישי/אמנותי.

Yes HaMisrad

ש: איך נראה סדר יום ממוצע שלך?

ת: אני משתדל להתחיל לעבוד בסביבות 11:00 אם מתאפשר, כך אני מספיק להתעמל בבוקר ולשבת קצת בבית קפה. ההמשך הוא ישיבות הפקה, סיורי לוקיישן, הכנות שונות לקראת צילום, צילומים בסטודיו או בחוץ, טיפול בצילומים וכו'.

Walla mazal tov

ש: חלק גדול מן העבודה היומיומית שלך סובבת סביב צילום מסחרי ועבודה עם חברות פרסום ולקוחות אחרים. היכן לדעתך נכנס החופש והפן היצירתי של הצלם בסוג כזה של עבודה שהוא מיסודו מוכתב באופן הדוק על ידי גורמים חיצוניים (משרדי הפרסום/הלקוחות וכו') וכפוף מן הסתם למגבלות זמן ותציב לא פשוטות?

ת: אני חושב שלפחות בחלק ניכר מהעבודה המסחרית יהיה זה קצת מוגזם לדבר על חופש ויצירתיות של צלם כשמדובר בצילום מודעה או שלט חוצות שכבר עוצבו חזותית ורעיונית על ידי אנשי קריאטיב מוכשרים במשרדי הפרסום, מה גם שבדרך כלל אותן סקיצות שמגיעות לצלם כבר אושרו על ידי לקוח ואין מקום לשינוי. זה נכון שאם אותה סקיצה תגיע למספר צלמים שונים, אני מניח  שהתוצאה תהיה שונה כי צלמים שונים עובדים בשיטות שונות, במצלמות שונות ובסוגי תאורה שונים, אבל השינוי הוא יותר טכני ולא "יצירתי".

מצד שני יש לפעמים גם הזדמנות לחופש ויצירתיות, למשל כשמצלמים פרזנטור אשר מקדם חברה מסוימת הצילום הוא בעיקר תוצאה של הקשר והכימיה בין הצלם למצולם (בנוסף כמובן לצד הטכני של תאורות עדשות וכו'), כך גם לעיתים בצילומי כרזות להצגות, מופעי מוזיקה, עטיפות דיסקים וכו', שם הרבה פעמים הפניה היא קודם לצלם בגלל כישוריו ויכולותיו ורק אחרי שיש צילומים מגיעים איתם למעצב שעובד עם החומר שצולם.

Mc Donald

ש: יש מישהו שהיית רוצה לצלם וטרם יצא לך?

ת: מי שהכי הייתי רוצה לצלם לו היה מתאפשר לי הן שלוש אגדות רוק שכבר אינן: ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס וג'ים מוריסון. אני לא רואה כיום סוג כזה של יוצרים מרתקים, מוכשרים ומטורפים. צילום משותף שלהם יכול היה להיות כיף אדיר !

El Al Peri 

ש: יש מישהו שלא היית מסכים לצלם?

ת: לא כל דבר אסכים לצלם, פוליטיקאים עם תפישת עולם גזענית פשיסטית (ויש הרבה כאלה בכנסת ובממשלה הנוכחית) לא אצלם בעד שום הון.

El Al Carnaval

ש: יש דבר כזה מצולם "פוטוגני" או שצלם טוב יכול להוציא תמונה טובה של כל אחד?

ת: אין לי תשובה חד משמעית לגבי "פוטוגניות", אבל אני חושב שאפשר להוציא תמונה טובה מכל  אחד.

Cellcom

012 2

ש: באיזה ציוד אתה משתמש, איך אתה מסתכל על המרוץ העכשווי להחליף מצלמה כל שנתיים-שלוש והאם המעבר לדיגיטלי עשה לדעתך טוב לעולם הצילום?

ת: אני מצלם עם קנון 5D MKII ונעזר במק בוק פרו 17 אינצ' כאני בלוקיישן, ובאיי מק 27 אינצ' בסטודיו. אני מאמין שהמעבר לדיגיטלי עשה טוב מאד בעיקר ליצרני המצלמות, אבל גם לעולם הצילום אם יש בכלל דבר כזה. בעידן הפילם יכולת ליהנות ממצלמה טובה לפחות 10-15 שנים, פה ושם להתחדש בעדשה חדשה ומדי פעם לדאוג לטיפול תחזוקתי. בימנו יוצא שבערך כל שנתיים יש מצלמה מקצועית חדשה וכמעט שאין ברירה אלא לשדרג.

בעולם הצילום החובבני הצילום הפך אפשרי לכל אחד, ברמה כזאת או אחרת והכל מאוד פתוח ונגיש וזה מאוד חינני בעיני. אפשר לראות ברשת אין סוף דימויים מדהימים שצולמו בכל מכשיר אפשרי וזה מקסים  ואפילו מעורר השראה לפעמים (לצד כמויות עצומות של זבל כמובן).

נופים – צילומי נוף שצולמו במקומות שונים בעולם במשך מספר שנים בסרט שחור/לבן אינפרא אדום, פותחו והודפסו במעבדה שבסטודיו (צילום: אילן בשור)

Landscapes 008

ש: פוטושופ – כלי נפלא או רעה הכרחית?

ת: פוטושופ הוא כלי מדהים, היום אי אפשר בלעדיו כמובן. לי באופן אישי אין הרבה סבלנות לעבוד איתו ואני משתמש בו באופן בסיסי בלבד.

 Landscapes 005

Landscapes 003

Landscapes 007

הקרקס – פרוייקט אישי השואב את השראתו מעולם הקרקס, לוליינות ולהטוטנות, תנועה, מוזיקה, אש, מים וכו' (צילום: אילן בשור)

Circus 003

Circus 005

Circus 006

Circus 002

ש: בוא נדבר קצת על הפרויקטים האישיים שלך. ב-2002 פרסמת את "פנים מוכרות" ספר הכולל דיוקנאות של 100 יוצרים ישראליים בשחור לבן. אתה יכול לספר קצת על הפרויקט – מה עמד מאחוריו?

ת: בשנת 2002 הוצאתי ספר צילומים בהוצאת מעריב. חלק ניכר מהצילומים בו נבחרו מתוך מאגר גדול של עבודות שלי שצולמו עבור חברות תקליטים, תיאטראות, מגזינים שונים וכו' ולא זכו להיות מודפסות (בדרך כלל נבחרו הפריימים הפחות טובים לדעתי מן הסשן), ולרוב בצבע ובגדול. החלק האחר של הצילומים, צולם במיוחד לכבוד הספר, ההיענות להצטלם הייתה לשמחתי של 100 אחוז. רציתי לעשות משהו עם הפריימים שאני חשבתי לטובים יותר וליצור ספר שהוא כולו החלטות שלי. הפורמט הקטן והאינטימי, השחור לבן תורם גם הוא לקרבה ולאינטימיות עם המצולמים אשר מופיעים בעצמם חשופים רגשית ולפעמים גם פיזית. היה חשוב לי להכניס לספר יוצרים שבנוסף לאיכות  הצילום יהיו אמנים אותם אני מכבד ומעריך ושלדעתי יש להם תרומה משמעותית לתרבות כאן. חלק קטן מהצילומים הוכנס לספר משיקולי עיצוב ועריכה.

פנים מוכרות – ספר צילומים מ-2002 ובו צילומים בשחור לבן של כמאה יוצרים מרכזיים ומשפיעים, בעיקר מעולם המשחק והמוסיקה (צילום: אילן בשור)

Yosi Banai

Yael Abekasis

Shlomo Artzi so

Riki Gal

Rami Fortis

Beri Saharov

Ayelet Zorer

Aviv Gefen

Arkadi Duchin

Achinoam Nini

ש: קצת יותר לאחרונה – פרויקט "נקודה בזמן" מה עומד מאחורי השם?

ת: נקודה בזמן הוא הפרויקט האחרון שלי. השם מתייחס לרגע מסוים שמוקפא בלחיצה על ה"שאטר" במצלמה ומתאר מצב בו הדמויות נמצאות בנקודת אל חזור ללא שליטה על המשך הנפילה/קפיצה והצופה אינו יודע איך ומדוע התחילה תנועה זו וכיצד היא תסתיים. בפרויקט מתחברות מספר אהבות שלי, בניהן: צילום תנועה, נשים מחויטות, השפעות מן הקולנוע, מחול וחשיפה לאימג'ים מעולם הטלוויזיה והמדיה והוא מדבר על נושאים כגון: לחץ, מתח, פריצה, בריחה, התאבדות ומצד שני על חופש, אושר, ריחוף, השלמה ועוד.

נקודה בזמן – פרוייקט העוסק ב:"סטרס", לחץ, מתח, התפרצות, שבירת תיקרת הזכוכית, לצד ריחוף, חופש, אושר (צילום: אילן בשור)

 01

05

06

11

14

ש: כמה שאלות אישיות יותר לסיום. אם לא היית צלם מה היית עושה?

ת: אם לא הייתי צלם הייתי נגר. בצעירותי כשחייתי בקיבוץ הייתי בונה כל מיני דברים בנגריה שהייתה זמינה, הרבה פעמים בעזרת אבי שהכיר את המכונות היטב למרות שהיה רפתן. אני  מתגעגע לריח העץ והדבקים, רעש המסור והמקצוע (ולאבי כמובן).

אינטימיות – מחוה צילומית לשני זרמים באמנות אותם אני אוהב במיוחד: אימפרסיוניזם ורנסס. עבודה של אמן מול מודל בסטודיו ברמה האינטימית ביותר (צילום: אילן בשור)

Intimacy 002

ש: פרגן (שני צלמים שאתה מעריך ולמה).

ת: דרישה אכזרית לבקש להזכיר שמות של שניים שלושה צלמים מוערכים, מכיוון שבאותה נשימה אתה נמנע מלהזכיר צלמים אחרים שראויים גם, ובכל זאת: ריצ'רד אבדון היה צלם גדול שיצר פורטרטים מדהימים בעוצמתם ללא אביזרי עזר או מניפולציות של רקעים ותאורות, וכמובן ללא פוטושופ, הוא השפיע עלי מאוד.

Intimacy 008

ש: חוץ מצילום מה התחביבים שלך?

ת: תחביבים – מוסיקה, ספרות וקולנוע, כמה נדוש. בתי ובעלה (בוגרי לימודי ספרות ותקשורת) הינם אנשי ספר שקוראים המון ובעזרתם אני נוהג להתעדכן. חבר שלי בעז כהן "תרבותניק" בכל רמ"ח אבריו מעשיר אותי בידע בכל מה שקשור למוסיקה וספרות, תמיד בבית קפה זה או אחר (עוד תחביב פופולארי).

Intimacy 006

ש: תן כמה טיפים לצלם שרוצה להפוך לצלם מקצועי.

ת: לצלם שרוצה להפוך לצלם מקצועי הייתי מייעץ קודם כל ללמוד במסגרת מסודרת (בצלאל, ויצ"ו חיפה, מכללת הדסה ירושלים וכו') ובנוסף לעבוד כאסיסטנט שנה שנתיים בכדי להתמקצע. קיצורי דרך בדרך כלל יוצרים צלמים בינוניים. ככלל, צלם משכיל ורחב אופקים, גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לצילום (היסטוריה, פילוסופיה וכו') יהיה לדעתי צלם טוב יותר.

ש: לסיום, מה התמונה שלך שאתה הכי אוהב?

ת: אין תמונה יחידה שאני יכול לומר עליה שהיא התמונה האהובה עלי ביותר (זה קצת כמו לשאול הורים איזה ילד הם אוהבים יותר).

טען עוד כתבות קשורות
  • IMG 5808

    סווטה בוטקו: בחזרה לילדות

    אחרי הפוגה ארוכה אנו חוזרים היום לסדרת "צילום מקומי" של MegaPixel בה אנו מארחים …
  • yoram main

    יורם רשף: שירת הברבור

    חלודה נתפשת אולי בעיננו כתופעה חד מימדית אחידה ומשעממת (יש יגידו לא אסתטית בעליל), אך בתער…
  • שלך בקן ראשי1

    יוסי אשבול: טבע חי

    הוא אחד מצלמי הטבע הבכירים והוותיקים בארץ. למעלה מ-40 שנה עוקב יוסי אשבול אחרי עולם הטבע ה…
טען עוד ב צילום מקומי

8 תגובות

  1. יגאל פוירשטיין

    05/02/2012 ב 7:15 PM

    כיף להיות גם חבר וגם לקוח שלך. יש לי עדיין קיר ריק במשרד שממתין לך!

    השב

  2. נחמיה מושקוביץ

    05/02/2012 ב 8:22 PM

    מרשים ביותר, מעורר השראה, מרחף גבוה ועם רגליים על קרקע מוצקה של מציאותיות בוגרת. אשמח לפגוש אותך סוף סוף.

    השב

  3. עודד

    05/02/2012 ב 11:21 PM

    מדהים, אחד הגדולים אם לא ה…

    השב

  4. Roy

    06/02/2012 ב 5:16 PM

    המינימום הנדרש מאתר אינטרנט הוא לתת אזהרה על תוכן שמכיל צילומי עירום. גם הילדים שלנו מסתובבים באינטרנט ולא צריכה להיות כזו הפקרות. אם אני לא טועה זו אפילו עבירה על החוק.

    השב

    • עידו גנוט

      06/02/2012 ב 5:30 PM

      המינימום הנדרש מקורא הוא לקרוא את הטקסט – שים לב בבקשה לטקסט באדום BOLD עם כוכביות בראש הכתבה…

      השב

  5. רונה שגב

    07/02/2012 ב 2:37 AM

    אילן- אהוב !
    כבוד גדול היה לי לעמוד אל מול עדשתך !!!
    נשיקות גדולות עד מאוד !

    השב

  6. עוזי

    08/02/2012 ב 2:59 AM

    תודה על הלינק
    תמיד טוב לראות אותך

    השב

  7. Vinod

    23/09/2012 ב 4:48 AM

    It's a pleasure to find such ratianloity in an answer. Welcome to the debate.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *